פעם אמרו לי / שיתוף
קדם ‹ Forums ‹ כתיבה ספרותית ‹ פעם אמרו לי / שיתוף
-
פעם אמרו לי / שיתוף
פורסם ע"י טליה בן שושן אומנות ועיצוב on 02/12/2024 ב12:53 amפעם אמרו לי שאמון זה
כמו בית חם בלילה קר,
כמו שושנה בשדה בר.
כמו מפתחות שפותחות כל הדלת,
כמו אוויר לנשימה, כמו דלק.
כמו עוגן בסערה,
כמו אור בקצה המנהרה.
כמו גשר המחבר בין לבבות,
כמו ניצוץ בפינות החשוכות.
כמו גשם ביום של אובך,
כמו מרק חם בחורף.
כמו זהב שמוצאים במכרות,
כמו בית בטוח מרוחות.
אבל, אחרי שהכל נשבר,
אמון.
עבורי,
זה נייר,
נייר קרוע,
כמו הלב שלי פצוע,
היום.
אני לא צריכה שיאמרו לי.
אמון.
עבורי.
הפך להיות מילה ריקה מתוכן אמיתי
מילה בלי ערך משמעותי,
מילה שעכשיו היא רק צלקת.
שחונקת
היא כמו נייר קרוע, שלעולם לא יחזור להיות שלם.
כמו לב פצוע, שתמיד ידמם.
הוא כמו זכוכית שבורה שחותכת,
כל נגיעה בה את הפצע מחדשת.
ואני נשארת עם השברים,
לבד .
בחושך.
ולא מאמינה.
שאיבדתי אמון.
ואמונה.
טליה בן שושן הגיבה לפני 1 חודש, 2 שבועות 14 חברות · 32 תגובות -
32 תגובות
-
3102964פעילה בקהילה
כמה נכוןןןן😭 ככה כואב😭😭
הרעיד לי כמה מיתרים….
תודה
-
-
891600פעילה בקהילה
כואב.
ממש!!!
לפני הדמעות הכתיבה פשוט חנקה לי משהו בגרון…
-
1722080פעילה בקהילה
חמודה אחת!
תודה על התגובה הכנה שלך
❤
-
-
20240חברה חדשה
אמאלה. איזה נוגע ללב. איזו כתיבה איכותית. תודה על השיתוף!
-
1722080פעילה בקהילה
כיף לעלות כאן שיתופים
כמה פירגון
תודה מירי!
-
-
1931660פעילה בקהילה
איה💔
את אלופה בלהביע רגש, מקנאה בך
-
1722080פעילה בקהילה
יאו שרי
ריגשת
זה אומר לי שמרגישים את הלב במילים
-
-
640חברה חדשה
מהמם!
אבל לא מסכימה עם המילה האחרונה: לא מאבדים את האמונה!!!
אל תבטחו בנדיבים אבל בה’ לעולם לא מפסיקים
בעיקר כשזה תמיד מוכיח את עצמו…..-
1722080פעילה בקהילה
שושי
דבר ראשון- תודה!
דבר שני-
נכון שיש את הקטע שלא מאבדים את האמונה אף פעם
זה נמצא בראש. בשכל.
תכלס, מה אני מרגישה?
שזה לא ככה.
לוידת מה איתך, אצלי זה סוג של אמרה שנמצאת הראש
אבל הלב לפעמים מרגיש אחת…
-
-
107720180פעילה בקהילה
כואב מאוד שזה כך, מה יוכל לעזור להשיב לך את האימון?
-
1722080פעילה בקהילה
מרים איזה אכפתית את!!
מרגשתת🙂
-
-
2134317832סטטוס תעסוקתי:ותיקה
וואו באמת זה מצב של שבר כלי
שדיייייי היא אפשר להאמין בעולם ואפילו בעצמי מתחילים לא להאמין
ומתחילים להרהר במי שאני ואולי אני לא שווה וכו’
אני בטוחה שזה עקב משבר שעברת שמישהי בטחת בה
ופתאום את מגלה כל מיני דברים…
אז אם זה באמת ככה זה קרה לי לא מזמן
ואני יכולה לצטט לך משהו שמישהי חכמה כתבה לי
ואם לא קשור אלייך אז את יכולה לסנן את מה שכתבתי
גזרה זו גזרה, אנחנו קטנות מכדי להילחם בה – הגזירה אמת וההשתדלות שקר.
לפעמים נדרש מאיתנו לעשות משהו, לכן צריך להתאמץ לדעת מה ה’ רוצה מאיתנו.
לפעמים אחרי ההשתדלות נראה תוצאה מיידית, ולפעמים לא.
צריך לעשות השתדלות, אבל נקודה תחתונה ה’ יודע מה הכי טוב עבורך וזה מה שיקרה (אבל אנחנו בעיניים בשריות לא תמיד מסוגלות לראות שזה טוב, וזה נראה קשה וכואב. אבל זה לטובה! ה’ אוהב אותך!)
ואז תנסי, אולי תצליחי אולי לא, וזהו. השליכי על ה’ את הבעיות שלך והוא יכלכלך!
אני בוכה איתך, צדיקה שלי!
למה? ככה!
את אבא לא שואלים שאלות.
זה לטובתך ובשבילך. שימי לב לדרך החשיבה:
1. אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אם לא מכריזים עליו מלמעלה
2. כל פעולה שקוראת כאן בעולם הזה מתוכננת היטב על ידי ה’.
3. כמה את מסוגלת לאהוב את עצמך? ה’ אוהב אותך יותר!
4. כמה את יודעת מה טוב עבורך? ה’ יודע יותר!
5. ה’ שאוהב אותך ויודע הכי טוב מה טוב עבורך החליט למעלה לעשות עבורך את הדבר שהכי טוב בשבילך. הוא החליט שאת לא צריכה לדעת למה זה טוב, הוא נותן לך מבחן אמונה – תעמדי בו! תוכיחי לאבא שבשמיים שגם כשנראה רע את מאמינה בטוב, אפילו שאת לא מסוגלת לראות אותו!
תגידי, הריני מאמינה באמונה שלמה שאין שום כח בעולם שיכול להרע לי או להטיב לי בלעדי הבורא יתברך
תגידי שוב
ושוב
עד שגם הלב יאמין…
אין טעויות.
זה הזמן להתפלל, ה’ מחכה לך.
-
1722080פעילה בקהילה
וואי
כבי אני עם דמעות בעיניים
באמת זה מצב נוראא
תיארת מדויק!!
שדיייייי היא אפשר להאמין בעולם ואפילו בעצמי מתחילים לא להאמין
תודה על המילים ששמת פה
חיזק אותי
בטוחה שאקרא את זה שוב…
באמת פעם אחת אחרי משבר רציני
התחלתי לכתוב את הרווחים שקבלתי מאותו נתק
(בעצתה של חברה מאלפתתת)
וכשהסתכלתי על הרשימה גיליתי שזה פשוט בנה אותי!
זה קשה ברגע של אמת להגיע לזה…
אבל שווה
את בסוף מרגישה אחרת.
(מקווה שהובנתי🤭)
-
891600פעילה בקהילה
עלה לי משהו ממה שכתבת
ואם לא מתאים לך אז תעבירי כאילו לא כתבתי כלום…
המקום הזה של שבירת אמון בעולם ובכולםםםם
הוא קשה וקורע מאוד מאוד ולפעמים יכול להתחבר לזה רגש קשה של נטישה ובדידות.
אף אחד לא איתי..אין לי אף אחד שאפשר להאמין בו…זהו כאן העולם נגמר…
ואני רואה 2 נקודות אור מאוד יפות הראשונה זו החברה שכתבת עליה שזה מתנה ענקית וטוב שיש את המתנה הזו.
מישהו שאפשר לשתף אותו אפילו בקצת מהתחושות והרגעים.
והדבר השני הוא את המודעות שלך והיכולת לכתוב רווחים סוג של ריפוי עצמי שזו גם מתנה…
אני מאחלת לך שיהיה לך תמיד טוב ואני מאמינה שאת תהיי שליחה למשהו גדול!
-
1722080פעילה בקהילה
וואי רות
ועוד נקודת אור
שיש אנשים שמזכירים לך לראות את האור
(יש כאלו שיגידו שזה מעצבן לראות שיש אור במצב של כל כך הרבה חושך
אבל עדיין….זה אור:))את ממש צודקת!!
לא מוותרת על המתנות הזאת!!
במיוחד החברה
ממש מצילה אותי!!
-
-
-
-
56111520פעילה בקהילה
מזדהה עם כל מילה
גם אני אבדתי את האמון בקרובים לי ביותר
ומאז החלטתי שזהו
בבקשה, מי שרוצה שאתן בו אמון יצטרך לקנות את זה בזעה ועמל
לא קונה יותר שום הבטחה, רק מעשים בשטח!
-
1722080פעילה בקהילה
אוח כמה שזה כואב
ונפוץ…
ממש ככה
אחרי שזה נשבר
זהו!!
-
-
620חברה חדשה
יש מצבים שבן אדם יכול להגיע לחוסר קיום במצוות או באמונה
עובדה שיש אנשים שיורדים מהדרך
אבל אם נחיה בעולם במצב שאנחנו עושים טובות לשיני בגלל .שה’ רצה ולא בגלל שאנחנו מחכים לטובות בחזרה
אז האמונה מתחזקת ויש יותר כוח ורוגע זאת אומרת דוקא בגלל שאיבדת אמון תחזקי את האמונה
כמובן תנסי למצוא מישהו לדבר, לכתוב את מה שאת מרגישה
-
1722080פעילה בקהילה
מלכי
תאמת לא כל כך הבנתי אותך
אשמח שתסבירי שוב
❤
-
620חברה חדשה
כתבת על משבר אמון
אז ניסיתי להסביר לך שאם מישהו קשה לו עם אמון שיחזק את האמונה
-
-
3804140פעילה בקהילה
וואו. כואב מאוד.
אני יודעת שיש כאן כמה שנבהלו, אבל כנות בכתיבה היא דבר מדהים.
נ.ב. משהו פיצי, כי זה בכל זאת פורום כתיבה ספרותית…
“מפתחות שפותחות כל הדלת” –
א. מפתח היא לש’ זכר.
ב. “כל הדלת” או “כל דלת”?
-
1722080פעילה בקהילה
צודקת
לא באתי חלילה להבהיל אף אחת..
נטו שיתוף
ושוב את צודקת:)
כנראה היתה לי טעות בהקלדה
-
-
14760חברה חדשה
איזה שיר מדהים ומבטא.
אהבתי את הכנות,
העלית בי תחושות ווואווו!!!
זה הולך להיות ארוך ואולי נכון לכתוב את זה בדיון חדש,
כי התגובות פה דווקא היו די שקולות ומכבדות,
בכל אופן בוחרת לצרף את זה פה כי על כזה סוג שיתופים אני מדברת.
תקשיבו-
יש אנשים חמודים בעולם,
רוצים שתרגישי טוב.
רק שהם לא בדיוק יודעים איך עושים את זה.
וזה לא מכוונות רעות.
אבל זה מקשה.
כן.
אנחנו בני אדם וזה טבעי.
זה טבעי להרגיש אוףףף!
כמה רע לי!!
איך זה שזה בא מאבא טוב?
ולמה ככה רק לי?
ואפשר אולי שווה בשווה?
איזה עולם עצוב. וכו’ וכו’
זה לא שלא הכל לטובה,
זה לא שאין אמון בטובו של הבורא.
זה רק הנשמה הטהורה הזו שנלחמת להישאר קרובה בלב,
להרגיש שלו.
ונפש אחת מיוסרת.
שקשה לה לחיות במציאות המורכבת.
שמושכת ללמטה,
ולהשתיק אותה זה -לא נכון.
זה מלחמה בין נפש שהיא חלק ממנו,
לנשמה שהיא חלק ממנו.
ומי שלא חווה זאת,
לא יבין.
וינסה להסביר ש: הכל לטובה,
ש: את חזקה, זה למה קשים החיים…
ש: ה’ אוהב את התפילות שלך.
ש: זה נסיון.
ש: מפה אי אפשר לרדת עוד, די. תבוא הישועה מחר!ו
עוד משהו שהציק לי פה:
משהו פה מרגיש כאילו אסור להרגיש.
את מרגישה שהאמונה שלך נסדקת?,
נונונו!,
לא מרשה לאבד אמונה.
יהודי אף פעם לא מאבד אמונה.
וכל מיני אימרות.
שהן נכונות.
כן! הן אמיתיות במאה אחוזים!
והן באות מכוונה טובה.
אבל שאילה.
כשרע לך רמה 10 בלב,
ונותנים לך סיבה של ה’ אוהב את התפילות שלך,
לא באלך לעשות חרם על הסידור?
כשרע לך מאתיים בנפש,
ומסבירים לך שרק עצים חזקים עומדים בסערות,
לא באלך להישאר במיטה,
להסביר לאבא,
אני חלשה.
הנה תראה.
יש תשובות מרגיעות בכל הרשימה שמניתי פה.
מסכימה איתן.
אבל תנו לכל אחת לחוות את הרגש שלה ולמדוד,
מספיק לי עכשיו תשובה כזו?
כשרע לי שלוש אני אסתפק ב:’יאלה תתפללי את זה,
ה’ רוצה אותך קרוב הוא מנער אותך’
כשרע לי חמש אני אצליח לומר לעצמי הכל לטובה,
לדמיין לי עתיד טוב יותר,
כשרע לי עשר או מאה,
אולי יספק אותי רק,
אבא’לה.
כואב לי.
רחוק לי.
לבד לי בלב.
ואיפה אתה?
נעלמת לי.
אבא’לה,
אין לי כח,
ולא רואה שום טובה באופק,
קשוח לי לדמיין וורוד עכשיו.
הכל שחור לי.
יש ימים שכואב לך אלף.
וגם בלי להגיד כלום,
בלי להישיר אליו מבט.
בלי לפנות אליו אישית במילים,
את פונה בנפש מיוסרת למציאות הכואבת שהוא ברא.
את רק מזיזה לך מתג נסתר בלב.
אוף.
רחוק לי.
בדידות זה איה,
אז בואו ניתן לכל אחת לתת לעצמה את התשובות שמתאימות לה.
נראה לי שידע באמונה יש לנו המון!,
וכל הספרי אמונה לרוב שגורים יותר מידי על הלשון,
ולא על הלב.
אולי רק צריך ללמוד להקשיב לעצמנו,
מה מספק אותי עכשיו?
מה הנשמה שלי רוצה לומר לי?
מה ה’ הטוב היה רוצה שאומר לעצמי עכשיו?
שאני גרועה וכופרת? זה בטוח לא!
שתסתמי ת’רגש?
לא נראה לי.
ה’ רוצה אותי כנה.
ככה:
קשה לי אבא’לה.
בדיוק בגלל שאתה דחוף לי.
קשה לי לחיות בלעדיך בהרגשה.
פליז שאני אמצא דרך להרגיש אחרת.
פליז!
זהו עד כאן הנאום הארוך,
כמובן שאני מאוד מעריכה חיזוקים שהולכים פה בקהילה,
רק מספרת שלפעמים ההרגשה היא,
שאם את שואלת שאלות,
וכותבת על אמונה-
ולא בצד של הנצנצים והלבבות,
אז את ה’ ירחם!
ובואי נכתוב לה שזה לא בסדר.
במילים מכובסות ויפות,
סוג של תשובות שסותמות את הפה.
שבי בשקט תהיי יהודיה מהאגדות,
קשה לך? תתחזקי בקלישאות שלא באמת יעזרו לך.
אולי זו הרגשה שלי בלבד,
ואולי לא,
חמישים חמישים,
תנו על זה את הלב בכל אופן.
אוהבת אתכן קהילה מיוחדת,
אולי לכן אני מעיזה להעלות את זה…
ארוך ובוסרי כמו שהוא.
-
620חברה חדשה
מרים את כנראה לא הבנת חלילה לי מלהטיף מוסר
גם לא ברור אם היא התכוונה בכללי לרשום או שהתכוונה על עצמה על משהו שעברה
-
1722080פעילה בקהילה
מרים
1. תודה על המילים החמות!!!
😊
2. מזדהה ממש!
ומחזקת את דבריך.
לאו דווקא בהקשר לכאן…(!)
לא חושבת שמישהי שכותבת על קטע שהוא ‘שיתוף’
(אמנם ספרותי אבל כתוב לגמרי מהלב…)
ומצפה שיבואו ויבקרו אותה על מה היא מרגישה
כדאי לשים לב לזה…
תודה על הארה
היא תעשה טוב לכולנו…❤
-
-
14760חברה חדשה
זה הקטע שבדרך כלל גם במשחק וב’בכאילו’ יש אמת פנימית שיוצאת ואולי דווקא שם אפילו יותר…
גם אם היא כתבה את זה בכללי ולא עליה… אומנות זה סוג של הזדהות עם משהו… אני בכל אופן לא מצליחה לכתוב מילה כשאני לא מזדהה…
חס ושלום לא מאשימה אף אחד… גם אני מוצאת את עצמי לפעמים מתייחסת לדברים כאלה בלי לראות מעבר לטכני מה כתוב מה אמרה נכון או לא נכון וכו’, אנחנו בני אדם ולכן באתי רק להאיר את תשומת הלב שאני רואה את זה פה קצת יותר מידי ואולי כדאי לשים לב לזה… לא אישית ח”ו… אם זה היתה מישהי אחת שגורף כותבת תגובות מהסוג הנ”ל הייתי כותבת לה בפרטי, כאן כתבתי סתם כי היה לי אווירהמאחורי המילים וכאב לב מדיונים קודמים שדוגרי- קצת העליבו לי את האמונה…
ואולי באמת היה נכון יותר לכתוב את זה בדיון חדש…
Log in to reply.