פעם הייתי. שיתוף
-
פעם הייתי. שיתוף
אני לשעבר.
פעם אהבתי ללעוס כאב.
הייתי מפרקת לחתיכות,
מתפלספת על כמות התיבול.
וממשיכה לרסק
ואחרי שהייתי שבורה מספיק.
הייתי שורפת. קלוריות.
ומכניסה ללב.
ודוחפת עוד.
כאילו יש בו מקום אינסוף.
כאילו יש בו.
רק אויר של אחרי.
לנשום.
ולהקיא אותי שוב.
פעם הייתי נלחמת,
בשבילי.
בשביל האידיאולוגיה שבי.
בשביל הגבולות שאף פעם לא שמתי.
בשביל הרגעים היפים הללו.
של לבד
שאני אני.
פעם הייתי נלחמת בשביל להישאר.
הייתי נשארת בשביל להילחם.
בשביל להיות.
ומה הייתי פרטנרית של רגשות.היו לוחצים על כפתור שבי .
והייתי מרגישה.
את כל הדברים שכולם ברחו מהם.
הייתי שותה בצמא,
כל קלישאה כזאתי שגורמת לי,
להיתפס לצד הנגדי של האמת.
כל דימוי כזה,
שהופך את הרגש שלי לנכון.
ולהכל חייב אישורים בכתב.
עם חתימה של פסיכולוג שבי.
מומחה בענייני אני..
עוד חלק פסיכופטי בי.
שרעב לכל טיפת כאב. דם.
דיו לטקסטים שמרוקנים לי תלב.
כאילו יש בו מטען אינסופי.
כאילו יש בו.
רק מלא אוויר. ובעיקר מזוהם.
שנשמתי אחרי שכל העולם שבי נשבר.
פעם הייתי אני.
היום אני לשעבר.
ועלי מלל ארוך מספיק,
בשביל שהעולם לא יקרא.
ת.נ.צ.ב.ה
Log in to reply.