פרק מסע/טור/שיתוף , או איך שתרצו לקרוא לזה.- החלטתי לשחרר ולהוציא לאור.

[אסתי כץ]

פרק – “בעוד שעה, חמש דקות ועשרים שניות אני יוצאת לבית הספר…”

מלי כל בוקר אוהבת לצאת מהבית לבית הספר דווקא 5 דקות ו: 20 שניות לפני שמונה.

ואם תחשבו שזה סתם דקות מזדמנות שהיא בחרה באקראי,

טעיתן, מן הסתם שאינכן עדיין מכירות מקרוב ילדת חמד ברצף.

שעה זו נבחרה בקפידה לאחר מחקרים ובדיקות,

אין ספור מעקבים אחר שעונים שונים ועד למסקנה הסופית וסיכומו החגיגי של המחקר,

נבחרה השעה שצריך לצאת מהבית על מנת להתייצב בשמונה אפס אפס בכיתה,

ואז אין אפילו אחוז אחד של סיכוי לאיחור.

איך מבצעים מחקרים מסוג זה? למלי הפתרונים:

ביום הראשון מלי יצאה מן הבית 4 דקות לפני שמונה, אך גילתה שלעיתים ההמתנה בכביש אורכת עוד כחצי דקה

ביום השני כשיצאה 4 וחצי דקות לפני, הלכה בהליכה איטית יותר כי הייתה עייפה ובשביל לא לקחת סיכון לימים של עייפות היא הוסיפה עוד חצי דקה,

ומה בקשר לתוספת של ה: 20 שניות?

זה כי הדלת של הבית לעיתים נתקעת,

ולאחר בדיקה מדוקדקת מול סטופר של שניות, נמצא כי זמן ההיתקעות אורכת עד 20 שניות.

ומכאן הגענו לזמן זה.

שהחיינו וקיימנו…

רגע, א”א עדיין לברך ולהודות

הצרות ממש ברגע זה מתחילות.

כי אם התפספס בטעות 20 שניות , ולא עלינו נותרו רק 5 דקות לפני שמונה

מלי דורשת שנכתוב לה פתק איחור, למרות שאני מנסה ללכת בדרכה, (עם פלספן תתפלסף, עם רצפית, תתרצף..)ומוכיחה לה שתשעים אחוז שהיום הדלת תחליק, והמכוניות לא יעכבו אותה ושעדיין נותרו לה לפליטה 2 דקות ב”ספייר”,

לא את מלי תנסו לסובב, היא האחרונה שתתפשר ותיקח סיכונים מרחיקי לכת (כהגדרתה המדוקדקת)

ובתוך הדקות הלחוצות של הבוקר, נלווה לשם לחץ וצעקות נוסח מלי,כרקע חדגוני ושיגרתי, עד שפתק האיחור מוכן והדלת בשעה טובה שוב נפתחת.

ועכשיו אפשר כבר לברך בשם ומלכות:
“שהגענו לזמן הזה.”

[מרים סולובייציק]

גם ילד מעוכב התפתחותית, לקוי למידה, וADHD הכל סלט “טעים” ביחד, יכול להתנהג ככה.

מוכר ולא חביב.

[שושי R]

תעלי עוד פרקים, פליז🙏
הכתיבה שלך יפה ולא מדי מכאיבה או קורעת
וזה נותן לנו להבין קצת(!) חלק קטן(!) מההתמודדות שלכם, ההורים….

[ריקי פרנצהויז]

גם אני ממש מחכה לפרק נוסף

[אסתי כץ]

תודה לכן,

בזכותכן יושבת ברגע זה לכתוב עוד פרק.

[יהודית]

אסתי,
כמי שעובדת עם ילדי ASD ומכירה מקרוב-
ממש אשמח שתכתבי עוד כדי שנבין את ההתמודדות של הורים כמוכם….

[tammars]

כתיבה מדהימה- לאמא מדהימה.

אלופה שכמותך.

הרבה כוחות!

[מירי כ.]

וואו!

את אלופה…

כתיבה מרתקת,

והתמודדות לא פשוטה כלל וכלל…

הרבה כח!

ותמשיכי לכתוב לנו…

[אבישג]

ווואו מרתק ממש!
אני גם אשמח לעוד פרקים כאלה!
ואת ממש מדהימה!

המון הצלחות!

[אתי כהן]

את אסתי כץ אסתי כץ?

[אסתי כץ]

אני מצטערת שעליתי על שם של סופרת שכבר קיימת…

אם הייתי יודעת הייתי בוחרת שם משפחה אחר, כי גם כך זה שם בדוי.

אני לא מגיעה לשולי קרסוליה..

אני בכלל לא סופרת, סתם אישה מתמודדת ששופכת מילותיה כדי לשחרר,

ושמחה שאהבתם וקראתם.

ותודה על כל מילה, זה נותן לי כח לשכתב לכם את הפרק הבא.

[מלכה לוינזון]

וואו

[מרים אלמליח]

וואי אהבתי גם אני מורה לילדי תקשורת מתוקים בתפקוד גבוה,

הזדהיתי כל כך… רואים שאת בתוך זה, כל מילה היתה מדוייקת:)(

תמשיכי זה חשוב!,

המודעות לזה… וחוצמזה אהבתי את הכתיבה ממש!