כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
קונפליקטים בספרים וסיפורים
קונפליקטים בספרים וסיפורים
מסכימות שקונפליקט הוא ליבת הסיפור?
מי מסכימה לשתף? מחפשת דוגמאות לקונפליקטים בספרים (או בסיפורים קצרים) שנגעו בך חזק. מה הקונפליקט המרכזי בסיפור ולמה התחברת אליו?
תודה רבה מראש למשיבות!
- 63 תגובות
ותיקה חושבת שהקולות הפנימים ומהלכי הנפש של הדמויות הם אלו שהופכים סיפור מכתבת חדשות וסיפור סתמי לסיפור עם עומק
משהו שיביא אמירה ותובנות ויצור חיבור ותחושת שובע בנפש
אני תוהה אם אפשר לשים פה לינקים לסיפורים מהתחרות אבל יש שם דוגמאות טובות
-
פעילה בקהילה
אפשר, שלב ההצבעות הסתיים.
-
ותיקה
נניח פה … חלק גדול מהסיפור מתאר את הקונפליקט הפנימי והמאבק של הדמות עם עצמה
בעיני זה הסיפור. העלילה משנית לה
שני אנשים עוברים אותו ארוע ומספרים סיפור שונה
והמסקנה של זה חייבת להיות שהחלק הטכני הוא המסגרת והחויה הפנימית היא בעצם העלילה
נזכרת בסיפור של דבורי רנד שקראתי לא מזמן .. לא זוכרת את שמו.
חצי חצי אולי?! עם הליפגלוס והבת שנסעה לאמריקה. ואמא שעל התפר בין פתוחה לצדיקה
kedemcenter.co.il
בין כוסות חד-פעמיות למכונות קפה נוצצות, בין חדר צפוף למשרד מואר – נפרש סיפור על שקטים שמתערבלים בתוך רעש פנימי. מכתבים, לחישות ומבטים מציירים קווי מתאר של מרחב שבו קידום עלול להיות מחיר, ולא רק פרס.
-
פעילה בקהילה
50 50
-
ותיקה
נכון. אהבתי. הוא מתחיל כביכול רדוד אבל זה מה שהוא בא לשקף –
איך הרדידות מתגלה כריקה ולא מובילה לכלום
-
פעילה בקהילה
האמת, לא סיימתי אותו, את אומרת שווה קריאה?
-
ותיקה
אני אהבתי לאן שהיא לקחה אותו
-
חברה רשומה
אני אישית חושבת שהקונפליטים הטובים הם אלו שאת צריכה להתעמק בסיפור כדי לגלות אותם ולא משהו בסגנון: הבת ברחה מהבית כי בלה בלה בלה… וכל הספר את קוראת את הקונפליקטים עם האמא, עם האבא, עם עצמה(איך לא?) וכו'. בכל אופן אם שמעת על 'המסע אל קצה הארץ' של דבורי רנד – ספר מדהים עם קונפליקטים גם ידועים וגם כאלה שאת צריכה לקרוא את הספר יותר מפעם אחת. ממליצה מאד.
-
ותיקה
בעיני, קונפליקט טוב הוא בין טוב לעוד יותר טוב.
קונפליקט שנע בין טוב לרע – הוא קונפליקט בסיסי מאד, ומכניס מסר לגרון לא לבלוע לא להקיא.
אבל קונפליקט עדין, שנע בציר הטוב וגם אם לא יבחרו בטוב יותר – עדיין יש ערך לבחירה בפחות טוב – זה בעיני קונפליקט טוב ששוה קריאה, כי יש גם הרבה ערכים ושיקולים בדרך, והם שוים מחשבה.
-
פעילה בקהילה
מסכימה מאוד. קונפליקטים בין טוב לרע מתאימים יותר לספרי ילדים: האם הילד יתנצר, ח"ו, או יברח מהמנזר…
מציאותית – הבחירות בעולמנו נעות בשטחי האפור, לכן קונפליקט מסוג כזה יגרום לקורא הבוגר להתחבר יותר.
-
פעילה בקהילה
אישית קצת מתנגדת לקביעה הזו. בעיניי הקושי לבחור בין טוב לטוב יותר לא תמיד יגרום לסיפור טוב יותר מאשר כשיש נקודת הבחירה בין רע מוחלט לטוב מוחלט, כל עוד הקונפליקט מספיק משמעותי כדי שיחזיק סיפור. מאמינה שכולן תסכמנה אתי שרום ברסלבסקי שלא התאסלם בשבי בעזה הוא אינו סיפור ילדים. הוא בחר בין טוב מוחלט לרע מוחלט עוד יותר. ומה שהופך את הסיפור לנוגע ללב באופן מעורר התפעלות זה שהוא אפילו בקושי ידע מה זה להיות יהודי. כלומר- כשאני נותנת הצדקה לקונפליקט ולמה הוא קורע למרות שהאדם מבין מה נכון ומה לא נכון. מה אסור ומה מותר גם כשזה אבסולוטי. הבחירה תהיה קורעת ונוגעת ללב. לעומת זאת בין טוב לטוב יותר יכול להיות סיפור ילדים באותה מידה. אם אתאר את צביה שיכולה לתת את הטושים החדשים שלה לחברתה עם מיליון אזהרות קודם(בחירה טובה, היא נתנה) לבין בחירה טובה עוד יותר שתתן לה את אותם הטושים החדשים ללא אזהרות ותחייך אליה למרות שהיא צובעת בהם חזק מדי….
-
מנהלת קהילה
חוי, אני לא מסכימה איתך, ואלך דווקא על הדוגמא שהבאת:
מבחינתך, הטוב המוחלט זה יהדות והרע המוחלט זה האסלם. (זו האמת, כמובן. אולם ערבים יחשבו אחרת, לכאורה).
קחי את רום ברסלבסקי, שאין לו כלום עם היהדות, מלבד העובדה שהוא נמצא בתת תנאים וחטף בעזה בגללה.
יש לו אפשרות להמשיך לסבול בגלל אותה יהדות שאין לו מושג מה היא מחייבת ולמה שונאים אותה בגללה, לבין להתאסלם ולחיות כמו בן אדם.
האם גם עכשיו את רואה טוב מוחלט ורע מוחלט?
אדרבא, אם הוא היה יהודי חרדי שמבין בערך היהדות לא היה פה שום סיפור, כי ברור שהוא יבחר בחיים נצחיים. רק בגלל שהוא לא שם, והטוב לא מוחלט אצלו, כמו שהרע לא רע מוחלט – יש לנו יופי של סיפור מרגש
-
פעילה בקהילה
אני כן חושבת ולפי עדויות של שבויים שהניצוץ היהודי בער בהם כיון שהם גילו את האמונה בחושך. כך שהוא הבין שאסור לו להאתסלם. ולא בגלל שהוא לא רצה להכנע לשבויים. ועדיין זה חתיכת סיפור. וכן גם סיפורי גבורה יהודית בשואה או במסעות הצלב או בכל מקום אחר. גם של חרדים זה לא רק סיפורי ילדים. ממש ממש קושי. למרות שכל יום אנחנו אומרים פעמים ביום "שמע ישראל" ומוכנים למסור נפש. אבל כאשר הרקע והרצון הבוער הנוסף הוא מאד מאד קורע אז יש קריעה. זה שהוא לא הכיר את היהדות רק גרם לקריעה שלו להיות קשה יותר. אבל אותה קריעה יכולה להיות קשה ליהודי אחר שאומרים לו שזה במחיר הבן שלו למשל. גם אם הוא יודע שזה מה שהוא צריך לעשות.
-
מנהלת קהילה
למה זה גרם לקריעה קשה יותר?
בדיוק בגלל שזה לא היה מוחלט אצלו.
-
פעילה בקהילה
בגלל שהוא לא ידע מה השכר שהוא יקבל על זה. ולא ידע אילו חיים הוא ירוויח. הוא רק ידע שזה מה שנכון.
-
מנהלת קהילה
אפשר להשאר חלוקות 🙂
אבל אין ספק שקונפליקט בין טוב לטוב יותר הוא משמעותי הרבה מטוב לרע. את זה אומרים גם גדולי הסופרים.
רוצה להמשיך לדון על רום ברסלבסקי?
זה שהוא לא ידע על השכר מעצים את הקושי. למה? כי הטוב לא היה מוחלט אצלו. התעורר הניצוץ היהודי והכל. אבל עדיין הוא לא ידע את המשמעות ואת העוצמה. לא שמע על השכר הצפון. מבחינתו הוא גם לא הכיר את המושג יסורים מכפרים. זה סתם סבל לשם סבל.
-
פעילה בקהילה
נכון. אפשר להשאר חלוקות. אני חושבת שיש פרמטרים אחרים לקביעה אם הקונפליקט חזק או לא. ואם הבחירה הייתה בין טוב לפחות או בין רע לטוב מוחלט זה לא משנה כמו האם הרצון והמעכב יהיו שקולים, ואם הרצון יתואר כמדיד אבל גם כיושב על צורך. מבחינתי איך שאני קוראת את הסיפור של רם: הוא ידע שאסור לו להתאסלם כי האמין באלוקים אותו ראה בחושך. הבין שאם שונאים אותנו כל כך סימן שיש כאן אמת שאסור למכור אותה גם בעד ייסורים. והוא לא פעל בשביל שכר. הוא פעל רק בגלל שהוא האמין שאסור לו לתת לרוע המוחלט לנצח. גם במחיר החיים.
-
ותיקה
מה שיהיה קרוב יותר לקונפליקטים שלנו
בדרך כלל הם לא בתחום השחור לבן
-
פעילה בקהילה
אתן מעלות נקודות מעניינות מאד. לי נראה שהפרמטרים להעצמת הקונפליקט בסיפורים
שהרצון יהיה מדיד והרצון הקונקרטי הזה, ישב על צורך פנימי אוניברסלי. וכן שהמעכבים יהיו מכמה סוגים: חיצוניים. בינאישיים. ותוך אישיים. כאשר הם יוצגו בסיפור בצורה אמינה. הגיבור ירגיש שהצורך בוער בו ובאותה מידה בדיוק יש לו מניעים להגשמתו. אז הקונפליקט יהיה נוגע ללב והקורא ינשם לרווחה כשהגיבור יצליח לגבור על המוקשים ולהגשים את מטרתו. והדוגמאות שהעליתן פה עזרו לי מאד. תודה על כל תגובה.
-
מנהלת קהילה
כן ולא.
לשון הרע – זה ממש שחור ולבן, ועדיין קשה לנו להתגבר עליו.
-
ותיקה
האם מספיק ברור לנו שזה שחור לבן?
כשאת רואה תולעת עם תפוח את יודעת שאסור לאכול את זה
אבל כשמוציאים שרשרת של מילים מהפה אנחנו לא רואים פיזית את התולעים שם
-
מנהלת קהילה
זה ברור לנו, רק ששם קשה לנו יותר.
אנחנו מעדיפים לעצום עיניים ולשחרר מילים ולשון. זה הכל.
באותה מידה ברור לנו שבזמן הקנטוניסטים היה אסור לשחרר את בן העשירים תמורת לבן עניים. בפועל זה היה ניסיון נוראי שלא כולם עמדו בו
-
פעילה בקהילה
לא זוכרת איזה רב קורא לזה "כביש עוקף אלוקים"
בואי נודה שיש מספיק מקומות שאנחנו עוברים על לא תעשה בגלל קושי אמתי להתגבר ולא בגלל שאנחנו לא רואים את התולעת. כן לא רואים את התוצאה המידית. אבל זה לא שחושבים לרגע שזה בסדר או מותר או לא מרגישים את הבחירה.
-
פעילה בקהילה
בדיוק. והרבה שחורים ולבנים נמצאים אצלנו חזק בנקודת הבחירה. כל מיני איסורים ובענייני מידות עוד יותר (לא תחמוד למשל או לא להתכבד בקלון החבר ועוד)
-
פעילה בקהילה
אם אני רוצה להתווכח אתכן עוד יותר בדיון ספרותי טהור. בעיניי הרבה פחות עוצמתי זה בחירה בין טוב יותר לטוב פחות כי אז הרצונות לא מפסיק ברורים ומי אמר בסוף הסיפור שהייתה כאן התגברות בכלל. (אולי הוא כן היה קורבן? אולי הוא לא באמת בחר נכון). מביאה את הדוגמה של הטושים- אולי באמת הילדה החמודה הייתה צריכה להזהיר את החברה הלא אחראית על הצבעים כי אמא שלה בקשה ממנה לשמור עליהם ואם לא ובגלל זה הם יהרסו זה יהיה גם בל תשחית וגם חוסר בכיבוד הורים? אבל כשאנחנו יודעות היטב מה נכון לבחור (לא רק רוחנית) ואין שום שטח אפור. אבל מנגד המעכבים קורעים באותה מידה בדיוק. הקריעה כאן נוראית.
-
מנהלת קהילה
בואי עכשיו נדבר מה זה שטח אפור…
אם אמא שלה הזהירה אותה, והיא יודעת שחברה שלה לא שומרת על החפצים – אין כאן בחירה בשטח אפור. יש כיבוד הורים שקודם לעזרה לחברה והיא לא עמדה בו.
אם אין את האזהרה של האמא – נצטרך לאפיין את הדמות ובהתאם לה לקבוע את השטח האפור: האם היא רכושנית, או אחת שאין לה ערך לחפצים.
ז"א, קונפליקט לט יכול לעמוד באוויר, אלא להצמיד אותו לרקע שמגדיר את שטח ההתמודדות ו/או דמויות מאופיינות היטב
-
פעילה בקהילה
ניסחת מעולה את מה שהתכוונתי. וככל שנבין מה הנכון ומה הלא נכון (לחץ חברתי להיות חמודה וותרנית למול אמא שהזהירה תמיד יהיה קונפליקט נוגע ללב שהוא בין רע לטוב) כיון שאם מנגד נשאיר את הקושי באותה רמה (נניח בקריעה בין חברה לאמא- הצורך בהכרה יהיה כל כך חזק. והפחד שחברות יראו אותה כרכושנית יכול להיות עד כדי חשש מדחייה שהרצון לעשות טוב ולכבד הורים יהיה קשה כמעט ברמה של דמה בן נתינה שלולא הגמרא שכתבה במפורש שזה כיבוד הורים הייתי לגמרי מתבלבלת אם הוא עשה נכון או שהיה עליו להעיר את אביו)
ולכן בעיניי קונפליקט יפה יהיה תלוי בפרמטרים אחרים.
-
מנהלת קהילה
קחי ילדה רכושניתשיש לה חבילת לורדים יקרה ורגישה.
האמא אומרת: אני לא מתערבת. מה שאת מחליטה יהיה טוב. גם אם תחליטי לשמור לעצמך, וגם אם תתני לחברות במחיר שזה יהרס.
מגיעה אליה חברה אחר הצהריים (אין לחץ חברתי) ומתחננת להשתמש בלורדים. זו ילדה מסכנה, מסיבה כלשהי, ומשתוקקת לגעת בלורדים היקרים.
היא יכולה לתת לה. היא לא חייבת. יש פה סיכון והיא מודעת לו. לא יהיה לה שום פידבק חברתי והיא לא תמצא תחליף ללורדים, אם יהרסו.
הנה לך קונפליקט בין טוב לטוב יותר.
-
פעילה בקהילה
בטח שזה יהיה קונפליקט אבל הוא יהיה חלש הרבה יותר מאשר שהחברה הזו היא מלכת כתה שהילדה הזו פעם ראשונה מארחת אותה בביתה ויש לה קושי חברתי קל ואמא שלה כן הזהירה אותה שלא תרשה לחברות ומלכת הכתה מבקשת. הקונפליקט הזה עוצמתי פי אלף כי יש פה צורך נואש. ולעומת זאת בשני הצורך בטושים שלמים הוא כמו לרצות גלידה.
-
מנהלת קהילה
אבל מה שאת מתארת זה זה גם בין טוב לטוב יותר.
את מדברת על ילדה קטנה שמוכנה לוותר על לורדים תמורת מעמד חברתי. הפוך. ברור שהיא תוותר על הלורדים למען המעמד.
עם אמא היא כבר תסתדר.
הבחירה שלה מאד ברורה לנו.
-
פעילה בקהילה
ממש לא בטוח. בשביל זה נצטרך שהמעכב יהיה שווה ערך. אם היא יודעת למשל שאם היא תבזבז את הלורדים או לא תמשור עליהם אמא שלה לא תסמוך עליה ולא תקנה לה את הבובה שהיא חולמת עליה כבר שנה.
-
פעילה בקהילה
ואם רוצים את זה יותר רוחני אז אפשרי שבאותו שבוע בבית הספר יש מבצע כיבוד הורים ובדיוק גם ספרו להם את כל הסיפורים וחזקו נורא חזק את הנושא של לא לשמוע בקול אמא. והילדה שלנו תקרע. בהחלט. ותבין בפירוש מה טוב ומה רע. ולא בטוח תתגבר.
אז אם כך העניין הוא פחות טוב או רע. אלא רצון מול צורך. מעכב חזק מול מעכב חלש.
-
מנהלת קהילה
יפה. העמקת את הקונפליקט שוב לחישובי רווח מול הפסד.
שימי לב שגם כאן הבחירה היא בין טוב לטוב יותר (או רע לרע פחות) לא בין טוב לרע מוחלטים. ככל שהטוב והרע מוחלטים – אין קונפליקט, או שהוא חלש.
אם אמא לא מרשה להביא את הלורדים, אבל הילדה יודעת שבסוף היא תוכל לשכנע את אמא שזה היה נכון – הקונפליקט יהיה חלש מאד. למה? כי הטוב מוחלט (כניסה לחברה) וגם הרע מוחלט (היא תפסיד אם לא תעניק למלכת הכיתה את השימוש בלורדים)
-
פעילה בקהילה
תמי כתבת עם האמא היא תסתדר
אבל זה לא נכון. אם אמא שלא לא הרשתה לה
אסור לה הלכתית לעבור על כך
זה שאח"כ האמא תמחל או תבין או תעניש לא הופך את זה להיות מותר באותה השעה שעדיין קיים הציווי של האמא
וכל כך הרבה פעמים ילידם מתמודדים מול לחץ חברתי לאיסור של הורים (למשל לחזור הביתה בזמן ועוד)
-
מנהלת קהילה
תלוי מה האופי של האמא, ועד כמה היא עם עמוד שדרה (או ההפך).
באופן כללי, טוב ורע אינם מתייחסים רק לערך המוחלט שלנו, הקוראים, אלא לשיקולי הרווח מול הפסד של הגיבורים. יכול להוית משהו שאנו רואים בו משהו טוב, אבל לגיבור הוא רע
-
פעילה בקהילה
מסבירה שוב:
כמו שכולנו מסכימות שרצון לגלידה לא דומה לצורך בכוס מים. אבל אם הגלידה יושבת על צורך בסיסי כמו מים (למשל כל הילדים בכתה קבלו גלידה רק הגיבור שלנו נענש ולא קבל אז הגלידה כבר לא מבטאת גלידה היא מבטאת השפלה! ולכן הצורך בגלידה יהיה הכרה). ולכן אין פה בין טוב לרע. אלא בין צורך לבין רצון. אבל כדי שסיפור יצליח להכיל רצון כמו הכרה הוא צריך התמקדות ויזואלית קונקרטית כדי שנכיל את הדבר האדיר הזה ונרגיש שהגיבור השיג את מטרתו. כנ"ל אם המעכבים יהיו שווים לצורך. אז יש כאן עוצמה
-
מנהלת קהילה
חוי, נעזוב רגע את הצבעים של צביה. זה קונפליקט לסיפור ילדים והכללים בו אחרים (קונפליקטים פחות מורכבים, מסר יותר דידקטי וכו')
קחי את הקונפליקט הבא:
הורים מתלבטים האם להכניס לביתם את בתם שהתגרשה לאחר חצי שנת נישואין אכזרית וזקוקה למעטפת ביתית וחמה, או את האבא האלמן שיכול להסתדר אצל בן אחר. האבא אומר שהכל טוב לו, אבל הם יודעים שאצלם הוא ירגיש הכי טו ובטוח.
אין להם מקום לשניהם. או הבת או האבא.
במי לבחור?
קונפליקט נוסף:
אבא אלמן שגר בקרבת מקום, יחסית. ואמא אלמנה שגרה בעיר אחרת. (כל אחד הורה של בן זוג אחר)
האמא חייבת עזרה ואין שום ילד שגר לידה. היא לא מוכנה לעבור דירה, ואין מה שיעבור לגור לידה – מלבד גיבורי הסיפור.
אבל–
האבא גם זקוק להם. אמנם יש עוד ילדים שגרים בקרבת מקום, אבל איתם האבא מרגיש הכי בנוח לבקש.
מה הם אמורים לעשות?
**
שימי לב, כל בחירה שיבחרו – תהיה בסדר. דווקא לכן הקריעה הפנימית תהיה הרבה יותר משמעותית.
אם לדוגמא, האב האלמן היה מתעקש לגור אצלם (קונפליקט ראשון) – אז עם כל הקושי, הם היו חייבים לכבד את רצונו. כיבוד אב. יש טוב (להכניס את האבא) ויש רע (לא להכניס אותו) – הבחירה מוחלטת.
דווקא כשיש את המקום האפור, השטח תוסס יותר, דרמטי, נוגע. הסיפור הופך למרתק ומסעיר
-
מנהלת קהילה
אני מאוד מתחברת גם לסיפורים שבהם יש דמות שמייצגת את הטוב ודמות שמייצגת את הרע.
והקונפליקט הוא בעצם עימות בין שתי הדמויות.
לפעמים אפשר לבנות את העלילה על ציר שמוביל לעימות הזה.
-
מנהלת קהילה
-
פעילה בקהילה
איסתרק, ברגעי הסיום…
-
פעילה בקהילה
כל ממלכה במבחן,
לא?
-
פעילה בקהילה
נכון, זה הסיפור הגדול.
לאורך כל הדרך, יש קונפליקטים על גבי קונפליקטים – פנימיים, של כל גיבור בפני עצמו.
השילוב הזה הוא בעיניי חלק ממה שיוצר את הסגנון הנדיר של הסדרה הזו.
-
פעילה בקהילה
בקצה גבעול צומח או גזר או לפת , לא שניהם.
הממלכה מלאה בקונפליקטים, אבל לדעתי רגעי הסיום אכזבו מעט מהבחינה הזו.
-
פעילה בקהילה
של איסתרק, או של הסדרה בכלל?
אני דיברתי על הסיום של איסתרק, עם העימות בין איסתרק לדיאלידאן.
אם זה מה שאכזב אותך – מעניין אותי לשמוע למה…
-
פעילה בקהילה
לא של איסתרק.
של פדהאל – המעמד על הגג.
-
פעילה בקהילה
עם זה אני מסכימה.
הרגשתי שאחרי כל הסדרה הזו – הסיום חייב לבוא מתוך איסתרק. התפקיד של פדהאל בכל הסדרה לא היה גדול מספיק כדי להצדיק את זה שהסיום נגרם ממנו.
עבור פדהאל – זו אמנם בחירה וזה מסיים את הסיפור האישי שלו בצורה יפה, אבל בשביל הקונפליקט הגדול של הסדרה – זה סוג של "דאוס אקס מכינה", וזה מאכזב.
-
פעילה בקהילה
פדהאל מבחינתי לא היה אקס מכינה, אחרי הכול גם הוא התמודד מול הבעיות שלו והכריע לצד הנכון. המיקוד שלי הוא דווקא במה שהתרחש על הגג – שאיסתרק מוכן לאבד את עצמו גם אם הבן שלו יגדל להיות דיאלידאן 2.
לא אומרת שאבא יכול להגיב אחרת (אבל יש סיפורים על אבות אבותינו שמסרו הכול בשביל היהדות), אבל לא ברור לי למה המאבק הגיע למקום הזה, בו הדמות המרכזית מוותרת על כל מה שנלחמה עבורו כל כך הרבה שנים.
לכאורה – איסתרק היה אמור למסור את חייו הגשמיים של רעואל בעבור שלמות חייו הרוחניים. ככה אני רואה בעיניים קרות.
-
פעילה בקהילה
יש בזה, אבל אם כך – היא בכלל לא יכלה לבחור בסצנה הזו.
קודם כל, כי ככה. הספרות החרדית כרגע לא יכולה להכיל סצנות קשות כל כך.
וביתר פירוט: א. יכול להיות שזה היה פוגע באמינות אם הוא היה עושה את זה – כי זו החלטה באמת קשה, וכמה שהוא גיבור – זה כמעט בלתי אפשרי (היו דברים מעולם, ובכל זאת).
ב. הסיפור לא היה מסתיים… כי איסתרק היה נשאר חי, ומה היה קורה אחר כך, ובכלל – יוסף עדיין בשלטון, וכו' וכו'. זה היה דורש ספר נוסף, שמתחיל מנקודה מסובכת בהרבה.
אני כן ראיתי בפדהאל אקס מכינה, אבל רק כלפי הסיפור הכולל – לא כלפי עצמו. כלפי הסיפור של עצמו, זה פתרון מעולה. אבל זה שהוא בחר, עדיין לא מצדיק את זה שהוא יפתור את הבעיה של איסתרק.
-
פעילה בקהילה
התכוונתי שהיה צריך למצוא דרך אחרת. לדוגמא: אם איסתרק היה מצליח לחטוף איכשהו את הבן שלו ולנסות לקפוץ איתו מהגג – הייתי מוצאת את הפתרון כתואם לקונפליקט יותר. מבחינתי – זו התגובה שהייתי מצפה לה מאיסתרק, גם אם אחר כך היו מצליחים לנתק ממנו את הילד והמעמד היה חוזר לאותו המקום – שאיסתרק קופץ לבדו.
-
פעילה בקהילה
עכשיו אני נזכרת שהיא כן ניסתה לפתור את הבעיה הזו, כשאיסתרק מניח שאחרי שהבן שלו יראה את מה שקרה, הוא לא יושפע מדיאלידאן.
אבל זה מאולץ למדי, ובחיי המעשה – לא בטוח שזה אכן היה עוזר.
-
פעילה בקהילה
מה שכן – זה מדהים כמה אפשר לנתח את הספרים האלה, ולא לגמור. גאונות.
-
ותיקה
אני רוצה להביא כאן נקודת מבט שונה לחלוטין:
פחות משנה מה הקונפליקט, האם הוא בין טוב לטוב יותר, בין רע לרע יותר, בין טוב לרע.
מה שמשנה יותר זה כמה הכותבת הצליחה לגרום לנו להזדהות עם הדמות ולהבין היטב את ההתלבטות שלה.
-
פעילה בקהילה
כך אני רואה את זה
גם בקונפליקטים הקורעים שתמי את הצגת. בין הבת לאבא המבוגר. בין האמא לאבא (משני הצדדים)
בעיניי ככל שהסופרת תדע מה יותר נכון לעשות אבל מצד שני תעצים את הקריעה כמה יהיה להם קשה לבחור ב-נכון הזה. כך זה יהיה הרבה יותר חזק. גם אם היא תפסיד את השטח האפור, היא תרוויח את החיבור. כי נניח שהם יודעים שנכון להכניס את האבא (כי הוא בקש מפורשות), אבל הבת מתלוננת ומרגישה דחייה ולא מבינה אותם, ובכל מפגש עושה להם חוסר נעיות הקריעה תהיה לא פחות גדולה בעיניי. בעיקר אם לכאורה לאבא יש עוד איפה להיות. אבל הוא רוצה דווקא אצלם. והצורך לכבד הורים הוא הלכתי טהור גם אם יש את עניין הרחמים וכו… יכול להיות גם כעס על האח שלא מספיק משכנע את האב שיבוא אליו. ואילו רגשות לבת גרושה שמרגישה שזרקו אותה, קורעות מבפנים לגזרים.
-
ותיקה
בעיני אחד הקונפליקטים החזקים –
הוא כלנו עצמינו לא ברור מי טוב ומי רע בסיפור הזה.
כשההתלבטות היא לא בין טוב לטוב יותר, אלא לדעת מהו הטוב יותר.-
פעילה בקהילה
אבל כשלא יודעים איפה הקריעה?
ברגע שכבר יודעים נגמרה הבחירה?
בעיניי היא רק מתחילה
כי גם אם אני יודעת שנכון לי לארח את השוויגער שלי לשבת
עדיין זה לא הופך את זה להיות מאתגר פחות אשר כשאני מסכימה לקבל אותה
אלא הרבה יותר (גדול המצווה)
ולכן לפעמים אני לא מצליחה להבין מה הקטש של סיפורים מסוימים. מה כל כך משנה לי במה היא תבחר בסוף אם אפילו הסופרת לא יודעת מה יותר טוב/גרוע ממה.
אבל כשכן משנה לי. כהשגיבור שלי יודע שהוא צריך או שנכון או שהוא רוצה נורא נורא משהו ספציפי שהוא גם טוב וגם נכון. אבל מנגד באותו משקל בדיוק הוא לא מסוגל לא יכול או רק צריך לשלם על זה כעט הכל הקריעה היא נוראית.
- סטטוס תעסוקתי:
פעילה בקהילה
אולי הקונפליקט החזק ביותר הוא כשהטוב והרע משתנים כל הזמן?
אם נחזור לסיפור של רום ברסלבסקי, נוכל לראות ש:
הוא יכול להיות בין טוב מוחלט (יהדות) לרע מוחלט (אסלם).
הוא יכול להיות בין טוב (לחיות בנוחות) לטוב יותר (לשמור על היהדות).
הוא יכול להיות בין רע (לספוג התעללויות) לרע יותר (להתאסלם).
אבל מי החליט בכלל מה הטוב ומה הרע?
בנקודת הזמן שהיה בה, יכול להיות שהרע יותר בעיניו היה לספוג התעללויות, ולמרות זאת הוא בחר בו. מנקודת מבט חיצונית הבחירה שלו נראית לנו צפויה והגיונית ביותר, אבל האומנות של הסיפור היא להביא את כל הצדדים של הגיבור, להעמיק את הדילמה לפי המצב שהוא נמצא בו, לא לפי המצב של קהל היעד.
-
פעילה בקהילה
אגיד לכן מה בעיניי מקור הוויכוח
1. האם מה שהופך קונפליקט למוצלח זה כאשר הקונפליקט הוא בין טוב לטוב יותר (רע לרע פחות). לדעת רובן כאן- כן. לדעתי ממש ממש לא. יכול להיות שזה יהיה קונפליקט מוצלח ויכול להיות שממש לא.
2. האם כאשר בוחרים בקונפליקט חד משמעי האם זה מוריד מעוצמת הבחירה? בעיניי לפעמים כן. בדרך כלל לא. כי גדול המצווה ועושה. ברגע שאדם מחוייב למשהו- לבחור בטוב, אז יש לו ניסיון חזק לבחור בנוח או ברע.
וכתבת בין נוחות לבין שמירה על יהדות כאילו זה בין טוב לבין יותר טוב. מה פתאום- כאשר שמירה על יהדות היא הטוב הנוחות הופכת לרע מוחלט כיון שהיא כוללת בחובה עבירה.
מה כן הופך בעיניי קונפליקט לחזק:
א. מטרה מדידה שיושבת על צורך.
ב. כח נגדי שווה ערך למטרה. ולכן בחירה בין טוב לבין יותר טוב לא תהיה מספיק חזקה- כי מה המחיר של הבחירה בטוב יותר? הוא עדיין נשאר ב-טוב. אז לא כזה נורא אם הוא יוותר על המאמץ….
אבל אם המחיר שהוא ישלם על כל בחירה יהיה הכל או לא כלום. זו בחירה קורעת וקשה ביותר.
-
פעילה בקהילה
קראתי בעניין רב, שרשור מחכים!
זה מזכיר לי את האמרה שכשכולם צודקים, אז הבעיה גדולה יותר,
עצם הקונפליקט הוא לוז הסיפור אבל לא רק,
הכתיבה מעצימה, מחדדת, משייפת ומלטשת
קורה שהסופרת מכוונת לכך שנדע בשלב מסוים מיהו ה'טוב' ומי ה'רע' אבל הקוראת כבר 'החליטה' בשלב מוקדם יותר של הסיפור למקם את הדמויות במקומות שנראים נכונים מנקודת מבטה, ודרך אגב, הרבה יותר קשה לשנות דעה מאשר לאשש אחת כזו.
-
פעילה בקהילה
מעלה כאן דוגמה לקונפליקט הקפה:
שרה עומדת במטבח בשעה עשר דקות לשבע בדיוק כמדי בוקר, בעוד דקות ספורות יהיה עליה להעיר את הילדים ולהיכנס למרתון רעשני ומלחיץ. היא חייבת את כוס הקפה שלה כדי להתמלא באנרגיות מהלילה שהתחיל מאוחר מדי, והסתיים מוקדם מדי, כדי שתספיק להתפלל ולהעמיד ארוחת צהריים. היא פותחת את הארון, אך מה זה?
אתמול נחה לה קופסת הקפה האהובה עליה, אלא שעכשיו היא איננה שם. היא בודקת ומחפשת. וכשהיא מוצאת אותה סוף סוף במקרר. היא מגלה לתדהמתה שנשארו בה גרגירים אחרונים. היא מתלבטת האם לנסות למצות את גרגירי הקפה ולהסתכן בשתיית מים בטעם קפה, או שמא להכין לעצמה קפה נמס שפחות אהוב עליה. היא מחליטה לגרד את הדפנות ובאנרגיה של ארכיאולוגית, כאילו היא דולה אוצרות קדומים, היא מצליחה להנפיק שלושת רבעי כפית קפה מגורען.
בזמן שהיא מרתיחה את המים בקומקום, מתחשק לה משהו מתוק. היא מתלבטת האם להפחית לכפית אחת בלבד של סוכר, או להכניס שתי כפיות גדושות כמו שהיא אוהבת. היא עוצמת עיניים כהצעתה של הדיאטנית. מדמיינת את עצמה בחתונה הקרובה בשמלה יפה שאינה מחפה על קילוגרמים מיותרים. היא מצליחה להתגבר על התשוקה למתוק, אך בשל רצונה העז לרדת במשקל היא מחליטה שאם כבר אז עד הסוף, היא לא תכניס לעצמה סוכר כלל, אפילו לא את הכפית שהתזונאית "מרשה", הקפה המריר יכיל קפאין באותה מידה ויעורר אותה כראוי לפני אתגרי היום.
בדיוק כשארומת הקפה קוראת לה לטעום ממנה, רגליים יחפות מתקרבות למטבח וראש מתולתל מציץ: "אמאאאאאא שוקווווו"! הרצון האדיר שלה הוא לצעוק עליו.
רגע! עוד שלוש דקות! יקירי, אעיר אותך, רוץ למיטה, תן לאמא לשתות קפה בשקטטטטט!
היא מתגברת על עצמה בכח. מחייכת לחמודי ואומרת לו בקול אוהב: "בוקר טוב מותק, בוא ניטול ידיים", היא מכינה לו שוקו, תוך רגעים ספורים מתמלא הבית בקולות המולה ורעש ילדים. הקפה המריר מתקרר בינתיים, היא לוגמת ממנו בין הכנת הסנדוויצ'ים, אך הטמפרטורה יחד עם המרירות, גורמים לה להזניח אותו לטובת קוביית שוקולד חלבי. ולמצוץ אותה בשקט כשהיא מהרהרת בכל הכוונות הטובות של בוקר זה ואינה מבינה איך זה ששורה שלמה מהחפיסה נעלמת.
אם התחברת זה יהיה מכיון ש:
1. הכנת כוס קפה היא מטרה מדידה שיושבת על צורך- שקט נפשי.
2. המעכבים עוברים בשלושה רבדים- חיצוני- אין קפה בקופסא. פנימי- דיאטה (הצורך הגבוה- לשמור תזונה מבחינה בריאותית או אסתטית= נכון או טוב) מול התשוקה למתוק (רצון לפינוק מידי מגלם את הלא נכון או הרע- חוסר דחיית סיפוקים). ובין אישי-הילד שהתעורר רגע לפני שלגמה מהקפה.
דווקא ההתרה אמורה להרגיז נורא- הגברת לא רק שלא הגשימה את מטרתה- ושפכה את הקפה. היא עוד "נפלה" על שורה שלמה של שוקולד ושילמה מחיר לא נעים על הבחירות הטובות והנכונות שלה. אבל זה לא מספיק מעצבן ויותר הומור. כי…. הקונפליקט נורא מינורי. ולכן הגיוני שהוא לא חיבר אותך מספיק. או שלא יצאת מהכלים מקטע זה על אף שהוא מציג קונפליקט אמיתי.
-
פעילה בקהילה
איזה סוג קונפליקט יהיה בסיפור, זה תלוי איזה סיפור.
אני למשל בספר שאני כותבת עכשיו הקונפליקט הוא בין הגיבור לבין הטוב האחר, שהם הילדים שלו.
והשאלה שהסיפור שואל היא איך משדכים בין הבית לחוץ, לבית ולשוליים של העולם.
הגיבור מארח בביתו ולוקח לכותל ללא תשלום קבוצה של עשרים אנשים מסכנים, כל אחד והמסכנות שלו.
והילדים שלו לא מתחברים לזה עד כדי כך שהבן המאורס מודיע לאבא שלו שאם הוא מזמין את האנשים הנ"ל לחתונה, הוא לא מגיע, אז אבא צריך לבחור או הוא או הם. ואיך בסוף הסתדר העניין.
-
פעילה בקהילה
מרים יקרה, בעצם הקונפליקט שלך הוא בין רע, לרע יותר-
כלומר אם האב יבחר להזמין את האורחים על אפו ועל חמתו של בנו החתן ביום שמחת לבו (שלא ישתכנע משום שכנוע). הוא לא יוכל להיות אב טוב בשום אופן. ואם הוא יבחר שלא להזמין את האורחים הוא יהיה רע כיון שהוא עלול לפגוע.
לכאורה כאן תשתמשי בכלי גישור לפתרון הקונפליקט:)
-
פעילה בקהילה
הבן של מיכל הוא לא רע, הוא לא נגד האורחים, אלא בעד עצמו.
בהמשך הסיפור הוא אמור להשתכנע להזמין את האורחים.
מיכל נוקט פעולות שונות כדי לגרום לזה לקרות.
אני כותבת את הסיפור הזה בקורס כתיבה יוצרת של דבורי רנד.
בהתחלה הכל רע, ונהיה רע עוד יותר ועוד יותר, ובסוף יש התרה וניצחון.
-
פעילה בקהילה
בעיני, הבסיס לקונפליקט טוב הוא כזה שהבחירה לא מובנת מאליה, וככל שהאפשרויות בחירה יהיו שקולות יותר, בתפיסה של הגיבור, הקונפליקט יהיה חד ותופס יותר, וזה לא משנה אם זה בחירה בין טוב לטוב / טוב לרע / …
וה"מלח ופלפל" של הקונפליקט הוא ברמת הוויתורים והמחירים שהגיבור צריך לשלם בשביל לבחור נכון.
Log in to reply.
