כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
קורים ניסים/סיפור חנוכה קצר
-
קורים ניסים/סיפור חנוכה קצר
“אנחנו רק רצינו ללכת למסיבת חנוכה…” היא לוחשת שטופת דמעות לחלל האוויר הקר כשפרמדיקים רצים מפה לשם, אלונקות בידיהם. “מה בסך הכל רצינו?…”
היא מחזיקה את מנחם המייבב בידה הימנית, חבוק עליה. אף אחד לא שם עליהם לב בהמולה המטורפת ששוררת שם.
משטרות, אמבולנסים, זק”א.
רק ששמעי לא יצטרך זק”א, ה’. אני לא אעמוד בזה.
שפתיה של רבקי מלמלות פרקי תהילים שהיא זוכרת בעל פה, הופכות לה לעיסה לא ברורה של אשר יצר וברכת במזון. לא נורא, את שפת הלב ה’ תמיד שומע.
סחרחורת מטורפת תופסת אותה, תמונת הנוף שמולה מטשטשת משניה לשנייה והיא מחזקת את אחיזתה בתינוק.
פרמדיק אחד תופס אותה רגע לפני שהיא קורסת לחלוטין, מגיש לפרמדיק אחר את מנחם. “הוא שלי…” היא מנסה למלמל, “אל תיקחו לי אותו…”
“אנחנו לא לוקחים לך אותו, גברת”. מראה הפרמדיק רגישות, “את רק צריכה דקה לנוח”. הם מגלגלים עליה אלונקה מקופלת לכיסא והיא מתיישבת עליה באפיסת כוחות, שומעת ולא שומעת את הדיבורים סביבה.
אישה עם מטפחת מניחה עליה יד, “היי. אני רחל, ואת?”
“רבקי…” לוחשת, “בעלי פה…ו…אני לא יודעת…אולי הוא בכלל…” דמעות שוטפות אותה מחדש. לא מצליחה לעלות את האמירות על דל שפתיה.
“רבקי, הכל יהיה בסדר, מותק. אני פה איתך. ובעלך גם יהיה בסדר. תישארי חזקה”. היד של רחל עולה ויורדת, מרפה בה משהו, פותחת מחסומים שנעלה בהבטחה.
“אבל…אני…אנחנו…כעסנו לפני, ועם הוא ימות אז”, היא אומרת את המילים מהר, לפני שתתחרט, שיבעלו ברעש הסירנות, “אז לא בקשתי סליחה!”
שעתיים לפני—
“רבקי”. שמעי קורה לה מהמטבח, זה בטוח לא משהו טוב…”בואי שניה”.
היא נכנסת למטבח, מסרק פאות אחוז בידה והיא נשענת בקוצר רוח על דלת המקרר.
“אני…אני מעדיף לא לבוא למסיבה”. הוא לוחש, עיניו מושפלות לרצפה.
“בגלל אחים שלי?” חיוך מזלזל עולה על פניה, גורם לו להתכווץ עוד יותר. רצית בחורה עם מרץ? בטחון עצמי? שתהייה שונה ממך? הנה קבלת. תהנה. “אמרתי לך, תפסיק להתבטל בכויילל ולא יהיה לך מביך איתם”.
“אני לא מתבטל בכויילל!!” קולו עולה בטון אחד, עדיין לא מתקרב לחצי מהטון הרגיל של רבקי, “קצת קשה לי, זה הכל!”
“אני התחתנתי עם בעל אברך”. היא זורקת מאחורי גבה, פוסעת בצעדים נמרצים להרגיע את התינוק שלהם, “לא איתך…”
עוד סצנת קרב שנגמרת בכישלון מוחץ, שלו. כרגיל.
—
בהחלטת פתע היא קמה בריצה מטורפת מהכיסא, נכנסת לאמבולנס הראשון בשורה, מתעלמת מהמשטרות שסביב המחבל יימח שמו וזכרו.
היא פותחת את דלת האמבולנס בשקט, בעלה שוכב שם, חיוך ששנים לא ראתה, אולי מאז החופה בערך, נח על פניו הלבנות, גופו הצנום מחובר לצינורות רבים והם מנסים לעצור את שטפי הדם.
“רבקי!!” רחל מגיעה מאחוריה, פאתה סתורה מריצה, “תצאי משם!”
“למה לא לוקחים אותו לבית חולים כבר???!!!!” רבקי מאבדת עשתונות, מסתבר שמעיין הדמעות שלה בכלל לא מתקרב לסיומו, “למה מחכים?! שהוא ימות לי?!” היא בוכה את חייה, מתמוגגת בשטף דמעות, רחל מושכת אותה מהאמבולנס, עוטפת אותה בחיבוק, “למה מחכים רחל?” היא שואלת בחולשה שאופפת אותה שוב, “למה?!”
רחל מושיבה אותה בחזרה, “הכבישים חסומים עכשיו, ומפנים את הרכבים ההפוכים ו—“
“שלנו בינהם”. היא מוסיפה שלא קשור.
“הנה!” רחל מצמידה כף אל כף במחיאה אילמת, “התפנה הדרך. את רוצה ללוות אותו?”
—
“שמעי…”
היא מלטפת את היד המגובסת, הילד הקטן שלה על ברכיה. “מנחם פה, הוא רוצה אותך”. מנחם ממשש את האף של אבא שלו, אבא שלו לא קם. למה אבל?
“אמרו לי לנסות לדבר איתך”, היא ממשיכה במונולוג עם הגוף הדומם, “אולי ככה תתעורר”. היא מחזיקה את כף ידו, “כשאתה שומע אותי תלחץ”. היד נשארת רפויה. “תלחץ!” היא צועקת עליה, מגלה עד כמה רגישה היא נהייתה לאחרונה כשגם של דמעות מטפטף על פניה.
“אתה יודע, שמעי. רק אחרי שחשבתי שאיבדתי אותך, גיליתי כמה אני אוהבת אותך. אברך לא אברך, אחראי לא אחראי. אותך. את שמעי. אני כל כך מצטערת על זה ש…” היא בועלת גוש, “על זה שלא הייתי אישה טובה, אני דרסתי אותך. דרסתי את הבית היפה והקטן שלנו בעשר אצבעותיי”. גופה רועד כמו בסופת טורנדו.
“אני…א…אני מבקשת”…היא בוכה ובוכה ובוכה, ומנחם הקטן ביחד איתה, “אני מבקשת ס…סליחה”.
לחיצה רפה.
חיוך.
בחנוכה קורים ניסים.
גם קריעות ים.
-
12 תגובות
-
10
46
חברה חדשה
מצמרר כל כך… אין מילים.. הכתיבה מדהימה. ומקווה ממש שיש לזה המשך טוב
-
30
104
חברה חדשה
תודה נחמי!
-
-
417
866
פעילה בקהילה
תודה לך על הסיפור, מעניין ומותח והסוף נותן תקווה.
-
30
104
חברה חדשה
תודה לך מרים על התגובה המחממת!
-
-
24
44
חברה חדשה
וואו
אין על זה
כתיבה עולמית!
-
30
104
חברה חדשה
תודה מלכה!!!
-
-
168
206
2
פעילה בקהילה
איזה סיפור מרתק!
מחכה ממש להמשך!!!
-
30
104
חברה חדשה
תודה לך!!
לא נראה לי שיש:)
-
-
84
136
פעילה בקהילה
ואוו הרגשתי בזירה!
אלופה:)
-
30
104
חברה חדשה
כיף לשמוע!
תודה!
-
-
97
54
פעילה בקהילה
וואו וואו וואו
איזה סיפור מצמררררררר
-
30
104
חברה חדשה
נכון… תודה!
-
Log in to reply.
