ראשי תיבות

[צ. ג.]

מליבנו לא תמוש

רוחם של מ”ה הקדושים

ותפילה רותחת

נישא

הסר יגון ואנחה

[חיה ל.]

שבת.pdf 77 KB PDF - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[שילת ועקנין]

צל”מ – צילום מסך

מנ”א – מה נשמע אצלך?

ריח”ן – רחל ילדה חיננית נורא

כו”ס – כפית סכין ומזלג

חלו”ם – חשבתי לטוס ולנחות מחר

מחש”ב – מח חושב שב בצד! 🙂

היה נחמד להתפרע 🙂

[רות רוט]

שילת –
יפה
לך,
תמשיכי…
(אני דרך המייל אז לא יכולה להדגיש את ראשי התיבות, אבל בטח הבנת לבד 😉 )

[שילת ועקנין]

חחחח

אהבתי!!

[צ. ג.]

ל”ג בעומר באופק, שנה ל”אסון מירון” הנורא.

אסון שהלב צר מהכיל.

שכול ויתמות לא רק של 43 משפחות, אלא של כל עמ”י.

אך לא תנאי המקום הובילו לאבל הכבד (כבר 100 שנה ויותר זה כך),

גם לא השביל הצר, גרם לאסון שנוצר.

אלא:

רצה הקב”ה מאיתנו, בניו האהובים שנעשה חשבון נפש, נבדוק בשל מה בא הסער הנורא.

נבדוק מידה כנגד מידה,

<b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”> מ”ה נשמות טהורות נרמסו כאן, ע”י מי? ע”י אחיהם, עצמם ובשרם.

<b style=”background-color: var(–bb-content-background-color); font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>ומתי? בדיוק כשכלים ימי האבלות על תלמידי רבי עקיבא שחסרו באהבת חבריהם.

שמא לעיתים אנו רומסים לבבות? דורכים על נשמות יהודיות?

זה הזמן בימי הספירה לחזק בדקי ביתינו, לאהוב יותר, לפרגן יותר ולעשות נחת רוח לאבא בשמים.

בעצם הילולא דרשבי

יום אשר לא יום ולא ליל

נפלו גיבורים אנשי חיל

אפר לבשנו, בכי ומספד

דמעות ואבל כבד

מרה נעטפו כל בית ישראל

לדרכינו ניקח, לקח מוסר

חומה שהצבנו ביננו תוסר

בני אב אחד הלוא אנחנו

רעינו אחינו נכבד כגופינו

“והיו מכבדים” נאמץ אל ליבנו!!