• כתיבה ספרותית

  רק לנשום#שיתוף

  פורסם ע"י רחלי …  אומנות הבמה והפקות תוכן on 28/07/2024 ב4:02 pm

  לפעמים יוצא לי ככה להביט בחלון, (ולא, לא בגלל שאני טיפוס מושעמם:)

  ולראות אנשים שרצים להם, איזה רצים?! טסים!

  טסים לעבודה ולא לפספס את האוטובוס, טסים לשים את הילדה בגן(הגננת טוענת שהיא לא בעיניינים) טסים לבקר את הדודה הבודדה(ככה זה בספרים, הדודות תמיד בודדות:)

  ורצים ורצים ורצים.

  וטסים וטסים וטסים.

  ומה? לא ברצינות עכשיו! מה?!

  חיים במרוץ סביב השעון, קימה. לארגן ליציאה. שליחה למוסדות. לרוץ לאוטובוס. לעבוד. לתקתק לוח זמנים. לרוץ לאוטובוס חזור(לרוב לפספס): לקחת מהמוסדות, שיעורי בית. סידור החדרים

  ו…

  לילה.

  האמת? אני והוא לא כל כך מיודדים, בלילה באות עלי כל המחשבות (כאילו בדיוק אז?! מה יש להן נגדי?!) שהדחקתי כל היום, ולא נותנות לי לנשום.

  אז נכון, הספקתי היום המון. ולא הספקתי כלום. פספסתי.

  פספסתי את הבדיחה של הזעטוט שאמר לי בדרכו לחיידר(והיא בין המצחיקות שלו, אגב) פספסתי את הנופים היפים שמתחלפים במהירות בדרך לעבודה. לא שמתי לב בכלל לטעם הקפה ששתיתי בהפסקה. לא ראיתי את הבית המסודר.

  פספסתי.

  אז בואי רגע, במקום לרוץ ולרוץ ולפספס הכל, תאספי רגעים. קטנים כאלה, שאף אחד לא מייחס אליהם חשיבות. תנשמי את האוויר, תנשמי אותך. מגיע לך.

  אז אני לא באה לחנך ולא כלום.

  סתם ככה, נקודה למחשבה.

  עזר לך? 👍

  רחלי …  הגיבה לפני 3 חודשים 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב