שביל ירוק מדי

[batiak]

אמיתי ונכון ! איך אמר פעם אדם חכם, אם הדשא של השני נראה לך ירוק מדי, יתכן שהוא סינטטי…

[שרה לרנר]

הספר מעולה, ואכן – המסר הנ”ל (גם בספר וגם בקטע שכתבת) נכון מאוד.

אבל במחילה, למה דחוף לנו כל כך להרגיע את עצמנו בכך ש”בטח לא כל כך טוב להם כמו שנראה”? למה הדרך היחידה שלנו לנחם את עצמנו היא בכך שבטח גם השני סובל?

נ.ב. לא רוצה להיות טרחנית, אבל בכל זאת, כי זה פורום כתיבה ספרותית… הקטע כתוב בבהירות ומנוסח היטב, אבל האם הוא נכנס לכותרת של “כתיבה ספרותית”? יכול להיות שהוא קשור יותר לתחנת דלק.

[מרים סולובייציק]

אני מסכימה איתך מאוד, ואני תמיד אומרת – שמצער אותי שעוד יהודים סובלים ואם נודע לי שעוד מישהו מתמודד כמוני, זה ממש גורם לי צער. ואם יש מישהו שהדשא שלו יותר ירוק משלי, גם אם זה באמיתי – אני מפרגנת לו מכל הלב.

הייתי מתנדבת פעם בשמירה על חולים מטעם עזר מציון, ופעם אחת הייתי אצל אישה עיוורת שכרתו לה רגל, היא רק כל הזמן בכתה שאף יהודי לא יצטרך לראות את זה ושאף אחד לא יסבול כמוה.

למדתי ממנה המון לחיים, משהות בודדת של 3 שעות ליד המיטה שלה. אני אפילו לא זוכרת את שמה, אבל למדתי ממנה הרבה.

כמו”כ גם בעלי עם כל הניסיונות שעבר, ועברנו יחד, הוא פרגן לשני, הלך לכל השמחות של כל האנשים שהזמינו אותו, ותמיד אמר שמה שמשמח את השני משמח גם אותו. ויהיו הדברים לעילוי נשמתו.

[אביטל ירום]

דבר ראשון תודה על התגובות.

דבר שני. מי שקראה את הספר אמורה להבין יותר למה התכוונתי.

לא התכוונתי לנחם בזה שהדשא של השני לא כזה ירוק.

רק חשבתי על העניין שלפעמים אנשים מקנאים בלי לחשוב מעבר. נראה להם שלשני הכל מושלם. וגם בגלל זה הם יכולים לשפוט אותו. מושלם לך אז למה להתלונן.

אז לא, לא הכל מושלם בחיים. כולם מתמודדים. והתפקיד שלנו להיות קצת יותר רגישים.

שנבין שכולם מתמודדים. זה ייתן לנו בעז”ה קצת פחות לשפוט. יותר להכיל ולהיות יותר רגישים.

מקווה שהובנתי…

[אביטל ירום]

ועוד משהו.

לכל אחד יש את החבילה שלו.

אם היו מראים לכם את כל החבילות של אנשים אחרים לא הייתם רוצים להתחלף איתם.

הייתם מאושרים במה שקיבלתם..

נקודה למחשבה.

[שפרה]

אביטל!!!!

זה אמיתי כ”כ!!!

מרגש כ”כ!!!

תודה!!!