שבת של שאלות ***שיתוף***
-
שבת של שאלות ***שיתוף***
עברה השבת ועוד שבוע מתחיל.
הספקתי לעשות הרבה השבת (תלוי את מי שואלים)
לישון, לישון ולישון, סתם, אבל באמת הספקתי הרבה גם אכלתי ברבורים וסליו ודגים,
טיילתי ברחובות ובכבישים ועוד…(תודו הספק מרשים)
25 שעות שעוברות לאיטן, אבל חוזרות ברוטינה כל שבוע מחדש (כמה מפתיע, גלגל החיים.)
אני זוכרת שהייתי קטנה תמיד אמרו לי שבשבת שוכחים מהמחשבות, (באמת, איך זה יכול להיות?)
מכל הלבטים, הספקות השאלות, (ואל תשאלו שאלות)
סוף סוף נותנים למוח, ללב ולגוף מנוחה,
מוציאים ומכניסים נשימות (לא, בבקשה אל תתחילו עכשיו תרגילי יוגה.)
ואני, הנה אני מודה ומתוודה,
אף פעם לא הצלחתי לתת למוח, ללב ולגוף שלי בשבת באמת מנוחה,
תהיו מופתעים, לא גם לא בשבת שהייתה,
אף פעם לא הצלחתי לשים את כל המערכות הפעלה שלי לחלוטין על מיוט.
כמו שאני שמה את הפלאפון שלי שיפסיק לצלצל לי צלצולים ומנגינות,
כדי להתריע בפניי על שיחות חשובות ופחות
(תגידו, רק אותי מעצבן הצלצול של הפלאפון, ולא משנה איזה צלצול? הנה, אני עושה סקר דעת קהל)
כמו את המחשב, כמה מסודר הוא, תיקיות תיקיות עמוסות באינספור מסמכים ומיילים בכל הימים והשעות.
(גם אתם לפעמים שוכחים בלי כוונה לאכול ולשתות? ממשיכה את סקר דעת הקהל…)
בקיצור, הלוואי הייתי מצליחה להפסיק עם הריצה, עם התחרות המתישה, שמטפטפת עליי זיעה,
אפילו בשבת אני לא מצליחה לשים את הכל על מיוט ולקחת נשימה.
אבל מה כן קורה לי בשבת? (הו שאלה מעולה)
עולות לי פתאום, ממש כמו פטריות לאחר הגשם, כמויות שאלות, ספקות תהיות בלי הפסקה:
האם אני יכולה או יכולתי לעשות את הדברים השבוע אחרת?
למה הרכבת שלי מאחרת? למה היא לא מתקדמת?
למה אצלי הרבה דברים הולכים לא קל? למה נעצר לי הגלגל? (ממש היהודייה החושבת)
האם יש לי מה לעשות? ואולי אין לי, פשוט להמתין ולחכות…
המון שאלות, ספקות ותהיות…
אבל הגעתי לתובנה בשבת האחרונה (פשוט הפעם בצורה יותר עמוקה)
שהתשובה לכל השאלות האלו טמונה עמוק, עמוק באמונה. (ואני עוד עובדת עליה, חכו יש מלא עבודה)
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.