שוערת בעולם של שערים
-
שוערת בעולם של שערים
אני נערה
אני נערה מענינת
אני נערה מסוימת
אני נערה מבודדת
אני אוהבת לשיר,
ואנשים לא כלכך אוהבים שאני שרה.
כי אני מלחינה מנגינות,
והם רוצים שיר ספציפי.
אז אני מנסה לשיר את השיר הנורמלי,
ולא כלכך מצליחה.
ואז,כשאני שרה,
אנשים מעקמים אף, פותחים פה,
נבהלים מהמנעד הרחב שלי,
מבקשים, ואז דורשים:
כנסי לשער!
עמדי בו, ואל תעברי את המסגרת!
ואני לא מצליחה!!!
ובכל זאת אני שרה…
וכשאני עוצמת עיניים, מתעלמת מהקהל, או מחוסר הקהל-
הוא מתאסף סביבי,
וכשנותנים לי לפתוח את הלב שלי,
הוא מאיר באור עצום!
הוא שולח קרניים למרחקים.
ומאיר הרבה יותר משער אחד.
בעצם גם אני שער.
שער בצורת גיטרה.
עד כאן.
אבל זה היה קטע כלכך אופטימי ולא מחובר למציאות, וכלכך לא התחברתי אליו,עד שהבנתי ושיניתי:
דרשתם ממני להיות שוערת
ומילאתי את התפקיד.
נכנסתי למסגרת.
הייתי מה שרציתם,
אבל לא מה שאני רציתי.
הפסדתי להיות משוררת.
איבדתי את השנים שיכולתי להתפתח עם שירים מדהימים.
שרק משוררת כמוני יכולה להוציא.
לאויר העולם.
להאיר את העולם.
ועכשיו,
אני מנסה לאסוף
את שברי האומנית שבי,
ולחבר שירים,
אבל אני לא מצליחה!!!
אני שרוטה משערים,
תקועה ב”מאה שערים”
!!!!!!
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.