שושן פורים עצוב תשפ”ב

[רבקי טייך]

אהובה –

מרגש מאד ….

נראה שנכתב מתוך הלב

תרשי לי להעיר –

לי אישית הפריע – נבל שושן

נבל – עושה קונטציה שלילית(לי אישית )

וזה מרגיש לי

לא מידי כבוד התורה על ענק שבענקים …

אני אישית לא מבינה גדולה בספרות – אז אל תקחי מידי ללב את הערה (שהיא הארה ) שלי …..

[אהובה מליח]

תודה על ההארה.

אחת המחשבות שהיו לי היום ועודדו אותי היא הקבלת פנים שר’ חיים קיבל למעלה.

הנבילה מבטאת את האובדן, את החסר והסיום.

כמובן שהוא רק עבר מכאן לשם.

הדברים באמת נכתבו מתוך הלב.

תודה בכל אופן!!

[רחלי]

אם תרשו לי להתערב- אני מסכימה איתך רבקי לגבי הקונוטציה של המילה “נבל”.

אני הייתי משתמשת ב”נקטף” או משהו כזה (“דודי ירד לגנו… לקטוף שושנים…”- משיר השירים, עלה לי תוך כדי כתיבה…).

ועוד הערונת- בגלל שזה מנוקד הפריע לי שכתבת שושן- בחולם. לא בדקתי את זה אבל אני כמעט בטוחה שנכון לומר שושן- בשורוק, בדיוק כמו שושן פורים.

האמת, אני מרגישה רעה לקחת מילים ספוגות לב וכאב ולנתח אותן בצורה כל כך קרה וטכנית. כאילו, מה זה משנה בכלל הפרטים הקטנים האלו, תסתכלי על המשמעות, על הרגש. אז נכון וזו בעיה שלי שהדברים האלו קופצים לי מול העיניים דבר ראשון. סליחה שהתחלתי עם הביקורת אפילו שהיא כל כך חסרת משמעות יחסית.

שיר ממש יפה, מרגש ונוגע. לגמרי מרגישים את הלב. אהבתי ממש את הסיום- והעיר בשושן נבוכה.
אמיתי כל כך, ומבטא לחלוטין את המציאות הכואבת…

[אהובה מליח]

ההארות הן בסדר גמור.

זו ביקורת.

מה שכן, אני רואה שהפריע לכן המילה נבל, אבל אני הרגשתי את הנבילה והקמילה (או הייתי צריכה לכתוב קמל, נכון…)

אבל כן, כשמביטים על התריסים המוגפים של הבית ברשב”ם כמו בבתים נוספים אחרים (כמו הבית ברחוב ראב”ד, חזון איש בבני ברק ורחוב חנן בירושלים וכו’) שאולי עדיין גרים שם, אך הם אינם כבר תל פיות כמו שהיו עד עתה, יש לי הרגשה של משהו שהיה וקמל. זו ההרגשה שלי וזה בסדר גמור לחלוק עליה.

לגבי המילה שושן, זה הנקוד, המילה כתובה גם בתנ”ך במלכים א’ פרק ז’ בפסוק י”ט בשורוק ובפסוק כ”ב בקמץ.

בכל מקרה, על פי האקדמיה העברית המילה כתובה בפתח.

תודה על ההארה בכל מקרה.

בשיר כאן יש משחק מילים בין השושן והעיר שושן שכמובן מנוקדת בשורוק ולא בחולם.

[אהובה מליח]

לתשומת לב!

חשוב לי להעיר באופן כללי הערה מקצועית לגבי ההארות

אני כותבת לפני שידעתי לדבר ואני אוהבת את מה שאני כותבת ולכן אין לי בעיה עם הארות וגם עם הערות.

אך ברגע שיש מישהי שרק משתפת ללא בקשה של ליטוש או הארות הדבר עלול גרום למחסום כתיבה.

יש כאן כאלה שככותבות מתחילות, כותבות במפורש לומר להן מה דעתנו על הכתיבה שלהן, אני פחות אוהבת את זה , כי כדי למתוח ביקורת ואפילו בונה על משהו שמישהו כתב,

לדעתי, ברגע שהמטרה היא שיתוף אין מקום לביקורת כי אין לנו אף פעם מושג ‘על מי ניפול’.

חשוב לי להדגיש שוב, לי לא היתה בעיה עם זה, והעובדה שהסברתי את מה שכתבתי ואף הודתי על ההארות, אך כדאי לשים לב שלא נחסום כאן, חלילה, חברות אחרות.

[צ. ג.]

מרגש אהובה..

אהבתי את משחקי המילים!