שיחה ממתינה 👁‍🗨 אין להם שיעור

[רבקה וינוקור]

לא שמתי לב עד כה

אבל אולי כי לא התעמקתי

ממש מסקרן

יכולה לתת דוגמאות?

זה ממש חשוב!

[אושרת ישראלי]

כל הסיפורים על סוכני המוסד

שלאחרונה כותבים עליהם יותר מדי וסופרים חרדים משלנו…

הלו,זהירות!

הנוער שלנו מתחיל להתחבר להרפקתנות שלהם ולעשיה ההירואית שספק אם היתה במציאות

תמיד ידענו שאנחנו מעריצים רק את גדולי ישראל

לאחרונה אני שומעת גם הערצה לגיבורים מהסוג הזה…

[שירה]

נשמע לי מההיגד הנ”ל שהכוונה במסרים סמויים הרבה יותר מהערצת אנשי מוסד או משהו כזה..

המסרים הסמויים מתבטאים בעיקר בניואנסים,

כמו:

מה הדמות עושה במצבים מסויימים,

כמה יושר יש לדמות,

כמה חשיבות לערכים יוצאת מהסיפור הזה,

באיזה “טון” הדמויות השונות מגיבות לדברים מהותיים,

ובכלל – מיהו הגיבור בסיפור,

ואיזה התנהגויות הסופר/ת משבחים או מגנים (באופן עקיף כמובן)

דוגמה:

יש סיפור דיי ידוע בעולם החילוני על גיבור שהולך וגונב כסף מהעשירים כדי לחלק לילדים עניים

וכמה שהילדים מסכנים והם מעריצים אותו, והוא ממש עוזר להם, ומפחדים כל הזמן שלא ייתפס חלילה..

יש פה הרבה מסרים שליליים שמכשירים פעולות שליליות כמו גניבה במקרה שבעיניי אין פה צדק,

“תעשה צדק לעצמך”…

וכן יש שם המון מסרים שסותרים באופן ישיר את היהדות, כגון: זלזול בהורים ומורים, פגיעה בזולת וכד’

[דיתי דאל]

סיפרה לנו מורה יקרה שהמתינה בתור לרופא שיניים ונתקלה בספר ילדים כזה

הדודה מרגלית

נפלה לשלולית

אל תדאגו לה

נסתדר גם בלעדיה…

לא פחות!!! אז קודם כל עלינו להעריך מאוד את אוצר הספרים הכל כך איכותיים שיש בציבור החרדי!

אצלינו בבית הספר כאשר מחדשים את הספריה נותנים למורות לבקר את הספרים, 99.9% עוברים חלק את השיפוט הרוחני והשאר רק מוטלים בספק קל!!!

מובן שכדאי ומומלץ ללמד את הבנות להפעיל חוש ביקורת על כל תובנה בספר כדי להבין עד כמה היא מתאימה לנו באופן פרטי, לא כל מה שמתאים לפלוני על אף שהוא חרדי קדוש מתאים גם לי עם כל המכלול…

אבל בסך הכל לדעתי שוק הספרים ברמה רוחנית ממש טובה…

[אתי לוי]

מסכימה עם ההגיד, ולא בטוחה שיש דרך שאפשר לומר עליה שהיא בטוחה שלא נכשל ונאמץ מסר שגוי, זה דבר שנכנס וקשה מאד להזהר ממנו, ולדעתי אי אפשר ללמד ילדים איך לזהות מסר לא נכון (אלא אם המסר בוטה מאד, ובדרך כלל זה לא ככה)
זוכרת ששמעתי פעם שיחה של הרב פינקוס, והוא ניתח את הסיפור הידוע על זהבה ושלושת הדובים- לא זוכרת את כל הפרטים, כותבת חלק

קודם כל, קוראים לה זהבה- למה? כי השער שלה זהוב- המסר הוא שהילד יסתכל על השער של הילדה

נכנסת לבית שלא שלה – מי הרשה לה להכנס?

טועמת מכל הסוגים- עד שיהיה לה הכי טוב שאפשר – למה אי אפשר להסתפק בפחות מזה?

כנ”ל כשהיא בוחרת מיטה

אם אני זוכרת נכון, הוא דיבר באמת על סיפורים מהגויים, והסביר למה לא כדאי לספר אותם לילדים- באמת היום כבר יש כל כך הרבה סיפורים אחרים לספר, שבאמת לא צריך את הסיפורים הגויים

אבל כמו השאלה בתחילת הדיון, אני חושבת שלא כל ספר, באמת לא מעביר מסרים שלילייים

קראתי פעם ספר חרדי (ישן, אל תנחשו מהו), המסר החיובי שלו היה חזק מאד, אבל המסרים העקיפים היו כל כך הרבה רוע ואכזריות, שבאמת לא הייתי רוצה שילדי יקראו.

מצד שני, יש באמת סופרים וסופרות טובים בציבור, שאפשר לסמוך על מה שהם כותבים (הכלל הוא שהיוצר מתבטא ביצירה, סופר שהוא חיובי במהותו, בדרך כלל הסיפור שלו חיובי) – אבל גם אצל הטובים, אם לא עוברים בזהירות על מה שנכתב, יכול להכנס בטעות מסר שלילי

סליחה על האריכות – אבל הנושא הזה חשוב לי, ומשום כך הצטרפתי לקבוצה כדי להגיב.

[אושרת ישראלי]

לא בדיוק

קחי לדוגמא את הספר של רותי קפלר “הניצול האחרון”

ספר מדהים,אבל למה נערה צריכה לקרוא על אשה שברחה לבעלה מהבית?

ראיתי את זה בספריה באחד הסמינרים,והבנות לקחו אותו בשיא הקלילות

שום ספרנית לא העירה להם שזה לא מתאים לנערות,

[אתי לוי]

מסכימה איתך שיש ספרים שלא מתאימים לגיל

לא מכירה את הספר ספציפית, אבל באמת יש היום מספיק ספרים שמדברים על נושאים שלא מתאימים לנערות צעירות

אם זה ספריה של מוסד חינוכי, אמור להיות להם בקרה על הדברים האלו

אבל נראה לי שהתאמה זה עוד נושא.

[ה ה]

קראתי את הדיון והחלטתי שאני חייבת להגיב,

ובשביל זה הצטרפתי לקבוצה.

בתור ילדה אבא שלי אמר לנו לא לקרוא את הספרים של הסופרת X כי הם לא חינוכיים, הקשבתי לו – ומעולם לא קראתי את הספרים האלו,

היום בתור אמא לילדים הילדים שלי מביאים ספרים מהגן (הגנים הכי צדיקים…) ויש בהם גם את הספרים של הסופרת הזו,

אני חייבת להגיד שאני מזדעזעת כל פעם מחדש,

התוכן הוא כאילו חינוכי,

א- ב-ל!!!! יש בספר כ”כ הרבה דיבורים של חוצפה, מסרים לילד שמה שהוא לא יעשה הוא לא יצליח, רק הגדול הוא המוצלח והחכם. והרבה פעמים גם העלילה עצמה כ”כ רדודה.

וזה ספרים של אחת הסופרות החרדיות שיש.

דבר נוסף הבת שלי הביאה אתמול ספר מהספריה, כל כולו דמיון על חדר שהשתנה פתאום לתקופה אחרת וכו’.. זה כ”כ פופולרי היום מנהרת הזמן וכו..- אבל בשביל מה זה טוב, להכניס לילדים כ”כ הרבה שטויות ודמיונות, כל הדברים האלו מפריעים להם ללימוד התורה וגם סתם כך לחיים זה לא בריא בכלל שהילדים חיים בסרטים ודמיונות שלא קיימים בכלל במציאות.

ואני לא מדברת על ספרים שמלאים ברצח ושוד – מה חינוכי בזה? מה זה תורם לילדים שלנו???

זה לא שהתכוונתי חס וחלילה להשמיץ את כל הספרים, יש מנגד כ”כ הרבה ספרים טובים וחינוכיים ב”ה, ספרים של סופרים וסופרות מעולים, ספרים על גדולי ישראל על חגים ומועדים ועוד ועוד , אבל לצערי ידש בהחלט גם את הצד השני.

[מלכה הרשלר]

מסכימה עם כל מילה,

בלי להגיד שמות של סופרות וכו’

יצא לי לקרוא ספר של אחת הסופרות הכי חרדיות שיש, התפרסם בפורום חרדי וכו’, הספר היה כתוב ברמה אחרת לגמרי, הנושא היה מושלם וכו’, נהניתי ממנו מאד מאד, עד כדי כך שפשוט הכרחתי את בעלי לשבת ולקרוא חלקים ממנו…:)

ואז הוא אמר לי אני לא מבין, מי זה הסופרת הזאתי? משהי נורמלית?

למה כל הזמן היא כותבת על אנשים שהם טיפשים?

אז נכון , טפשה זה לא מילת סלנג וכו’, אבל זה גם לא משהו שאמור להכנס לנו לשפה, וזה לא אמור להיות תגובה שלנו למעשים, גם לא על עצמנו…

היה לי אכפת שבכלל לא צרם לי, חושבת שאנחנו התרגלנו לשפה קצת זולה…

[אושרת ישראלי]

דבורה את מה שאת כותבת

רק אמהות לנערים ונערות יזדהו עם זה

כי אנחנו רואות את התוצאות של זה מול העיניים

אי אפשר לתאר במילים כמה זה מפריע ללימוד

מושגים של רצח ושוד מעולם אחר..

[יומטובי 🙂]

מסכימה עם כל מילה פה,

ואני רוצה להוסיף שלא מדובר רק במסרים רוחניים (אפילו שזה הכי חשוב)

קראתי לאחרונה ספר מבוגרים הסיפור היה על זוגיות והיא הכניסה שם כל כך הרבה מסרים מעוותים על הזוגיות אפילו שהיא ניסתה לכתוב על מצב אידיאלי.

(אחרי זה נודע לי שהרקע שלה פגוע בעניין)

וזה בכל נושא כשהסופרת לא מושלמת במשהו (וכולנו לא מושלמים) אז גם אם היא מנסה לכתוב על זה בצורה אידיאלית בתת מודע נכנסים מסרים שהיא לא מודעת אליהם…

[אושרת ישראלי]

בזוגיות אין מושג כזה מסרים מעוותים

כל זוג ומה שמתאים לו

ומה שאצלך זה עברה חמורה

אצל זוג אחר זה הבסיס לנישואים שלהם

אבוי ליועצת שהולכת לפי כללים…

[אושרת ישראלי]

וברח לי בטעות

ולכן בעיני אין מקום לכתיבת ספורים על זוגיות….

למרות שאני באמצע כתיבת ספר כזה

אבל לא נראה לי שאני יוציא אותו לאור …(זה יותר בשבילי…)

[חנה פרג' – איור דיגיטלי מקצועי]

ובאמת היום יש במה לכל מה שרוצים, גם תחת הכותרת חרדי,

כי אם פעם היו נושאים שלא כותבים עליהם, כמו זוגיות ויש ספרים די פתוחים בעניין,

היום זה מאד לגיטימי, או מריבות עם הורים ובריחות מהבית, ויש המון הכלה סביב זה, כאילו הדבר הכי הגיוני זה שילדה תברח מהבית ונכיל אותה והכל.

ומי שאומר שצריך לדבר לכן יש מטפלות, הורים וכו’

ושמעתי סיפורים די מזעזעים ברמת הפתיחות שהיום סופרות חרדיות מרשות לעצמן, ואני מאלו שמאד אוהבות לקרוא

יש סופרות שאני לא קוראת!!

[דיתי דאל]

סליחה שאני גולשת מהנושא. אבל צרם לי מאוד משפט כלשהו מהנ”ל.

“הרקע שלה פגוע בנושא…”

את חושבת שמישהי שלא הסתדרה בנישואין עושה אותה לא בסדר???

את לא מודעת לכך שיכול להיות חוסר התאמה בסיסי??? שזה בריא לחלוטין!!!!

אני חושבת שלהפך! מישהי שבוחרת לעשות צעדים משמעותיים (ואם את יודעת על כך שהרקע שלה “פגוע” סביר להניח שהיא עשתה צעדים משמעותיים) כדי לעזור לעצמה ולחתור לחיים של זוגיות מאושרת- היא מלכת הזוגיות!!!

כלל: אף פעם לא תוכלי לדעת מה הסיפור האמיתי- בתחומים אלו הכל מטושטש בכוונה ואין שום אפשרות לדון!!!

סליחה שהתפרצתי! זה פשוט קריטי החשיבה הזו!!!

[מירי]

הי,

אני לא חושבת שהכוונה היתה לומר שהסופרת לא בסדר

אבל מי שהחוויה שהוא עבר בכל תחום שהוא היתה לא אידיאלית,

באופן טבעי יהיה לו קשה מאוד להתנתק מזה ולשקף חויה נכונה

זה לא הופך אותו ללא בסדר כמובן, אבל עדיין המסרים שהוא יעביר, באופן בלתי מודע יהיו מושפעים מהחוויה השלילית שלו

[יומטובי 🙂]

סליחה, אבל ממש לא התכוונתי שהיא לא בסדר, אבל אם אין לך נסיון חיובי בנושא מסויים את לא יכולה לכתוב על זה,

כמו שעיוור צבעים לא ילמד אותנו צבעים, לא שהוא לא טוב כי הוא עיוור צבעים אבל אל תלמד משהו שאתה לא בקיא בו.

אם את סופרת, ויש לך המון מעריצים, את צריכה לשים לב על מה את כותבת ולכתוב על נושא שאת חושבת שאת יכולה להעביר בצורה טובה (ואף אחד לא מושלם בכלום אבל יש דברים שאנחנו טובים ויש דברים שלא…)

מקווה שהובנתי,

וחס וחלילה אני לא מתכוונת שמישהי שעברה משהו משמעותי בענייני נשואים היא פגועה בזה, אני מדברת על משהו קצת מעבר…

[אושרת ישראלי]

גם לי זה צרם

אבל לא ידעתי להגדיר מה

הבעיה מתחילה במשפטים המיותרים והמעצבנים

שהכל תלוי באשה…

[רות רוט]

חברות, אני עוקבת בעניין רב אחרי הדעות המגוונות שמובעות פה.
רק הערה: הנושא שלנו הוא תחום הספרות בלבד, ולא התחום הטיפולי.
יש את קהילת ייעוץ, טיפול אימון והנחיה – ודיונים לגבי זוגיות, שלום בית,
בעיות רגשיות וכו’ – מקומן שם.
כאן אנחנו דנות מבחינה עקרונית לגבי הבעת המסרים הללו בספרים, בלי שום קשר
למקרה ספציפי.
ואם כבר, אפשר לקחת את הדיון הזה למקום אחר: האם מותר לסופרת להכניס מסרים
טיפוליים בסיפור?
(שמנה לב: מדובר על סופרת! לא על מטפלת שכותבת סיפור טיפולי, שזה ענין אחר).
ממשיכה לעקוב…

[אדל גרינוולד]

אני חושבת שבעיקר הזאנר של הקומיקסים בעייתי הכל שם קורה מהר חי צבעוני

צורח רובים יריות נשק -למה???

כן אפילו אם זה מדבר על גרמני מהשואה כל כך הרבה יריות בספר אחד זה טו מאצ

זה לא פחות גרוע מסרטים אלימים שאותם אנחנו לא מראים כמובן

[ה ה]

מגבה כל מילה,

יש לי ילד שכל פעם שאנחנו מבקרים אצל מישהו מסוים הוא מתחיל להשתגע ולהתנהג לא לעניין,

עד שאחזנו שהוא קורא שם קומקסים וזה פשוט הורס אותו, הדמיון שלו עובד שעות נוספות והוא ממש מרגיש שהוא ביער בין הגרמנים וכו’…

[דיתי דאל]

מישהו מתכחש שהיתה שואה נוראית ופרטיזנים? מישהו מתכחש שיש מדי פעם חיכוכים ואכזבות בין בני הזוג?

מי אמר שנכון לעצום לילדים את העיניים? הלוואי ויכולנו למדוד בכף מדויקת כמה ומה אנחנו רוצים שהילדים יידעו, אבל אי אפשר! זה או הכל (בתוך הספריה החרדית, כמובן) או כלום- מי אמר שנכון כלום???

לא ראיתי שבנות שקראו קצת על זוגיות קיבלו את זה קשה…

וילד שיש לו דמיון פורה- גם מסיפור מתח של המלמד/ מציתות לשיחת מבוגרים יכול לפתח חרדות…

ספרים הם מתנה למוח האנושי- מפרה את היצירתיות, מעשיר את השפה, מעורר חוש ביקורת ועוד.

קראתי המון בילדותי- צמחתי לתפארה!!!

מי שרוצה שהילדים שלה לא יקראו ספרים- שתקום…

[רעות אנסבכר]

לפעמים יש צורך לעצום לילדים את העיניים

כשיש מראה מזעזע או לא נעים האינסטינקט הטבעי הוא לדאוג שהילד שלי לא יסתכל לשם…

לא לכל דבר צריך להיחשף, ולא בכל גיל

היתה שואה היו פרטיזנים

והרבה מידי ממי שראה את הדברים האלו (ויצא חי..) איבד את שפיות דעתו

[ה ה]

מאוד קשה לי להסכים עם האמירה שלך.

את לא חושבת שצריך ללמד ילד להזהר בכביש? להתרחק מאש ומזרים?

את באמת חושבת שאי אפשר להגן עליהם כל החיים ולהציל אותם מכל הסכנות אז ניתן להם לחיות בעולם כרצונם?

למה כשזה מגיע לספרים אז הכל מותר ופרוץ?

בתור ילדה כשקראתי ספרי שואה היה לי סיוטי לילה וחלומות מזעזעים – למדתי שאני לא נוגעת בספרים האלו, אין לי שום עניין לדעת מה קרה פעם על חשבון החיים של היום,

ואם קריאת קומקסים או ספרים אחרים פוגעים בילד שלי וודאי שאני ימנע אותו מלקרוא אותם – זה האחריות שלי כאמא!!!

[מירי]

אף אחד לא מתכחש לזה שהיתה שואה, והיו פרטיזנים

אבל זה לא הופך את ספרות השואה ותיאורי זוועות למתאימים לכל גיל ולכל אחד

וזוגיות זה לא נושא שמזיק לקרוא עליו במהותו,

אבל בשביל שזה באמת לא יעשה נזקים הכתיבה צריכה להיות מאוד-מאוד-מאוד זהירה ומבוקרת, ותואמת גיל

מסכימה לגמרי עם זה שספרים הם מתנה, וגם אני קראתי המון בילדותי (ועד היום גונבת שעות קריאה יש מאין)

א-ב-ל

קראתי מסונן ומבוקר! זה ממש לא חייב להיות הכל או כלום

בתור ילדים (ואפילו ילדים גדולים מאוד) הלכנו לספריה עם רשימת סופרים מוגדרת שעוברת את האישור

וזה מה שקראנו, ו-לא, אין לי חסכים מהענין 🙂

[lali s]

בודאי ובודאי שיש צורך בביקורת וסינון מוקפד מה נכנס לנו לבית ואילו מושגים… ! ! חובתנו.

ואין ספק שיש השפעה “מאגית” על השדר שמועבר בספר. וד’ ישמור אבל היום לנערה זה לא כ”כ מופקע לקרוא בספר על נערה שברחה מהבית/התנתקה מהמשפחה/ טסה להודו על כל קונפליקט קטן מול ההורים. במקום להתמודד ולעבוד על עצמה בכיבוד הורים וד”ל…

[גלי יצחקוב יצחקוב]

דיתי, כתבת שקראת המון בילדותך וזה הפרה אותך. לא שואלת לפני כמה זמן היית
ילדה,
אבל אפשר להסכים שהספרות של פעם, אפילו לפני חמש-שש שנים, זו לא הספרות של
היום.
ומן הסתם, הספרות של עוד שלוש-ארבע שנים, לא תהיה הספרות של עכשיו….
צריך לקחת את הנתון הזה בחשבון.

[אושרת ישראלי]

דיתי צודקת במה שהיא אומרת

שלא יקרה כלום אם נערה תקרא משהו על זוגיות ותלמד ממנו

במיוחד אם היא לא ראתה זוגיות תקינה או זוגיות קרובה בבית

ואין לה ממי ללמוד

כל הבעיה היא במסרים מעוותים שנכנסים בדלת האחורית

כמו פמינזים למשל או שאשה היא לא עבד או שפחה של אף אחד,

ואין שום קטע בספר שמסביר שההרגשה של שפחה או עבד זה שלה בלבד,

והאחריות לדאוג לכך שהיא לא תהיה שפחה זה בידיים שלה

לגבי הקומיקסים עם יריות-כמו שלא תשלחי את הבן שלך לראות סרט אלים אותו דבר גם כאן…

היתה שואה,נזכור את זה עד שמשיח יבוא

מכאן ועד ציורים ותמונות מזויעות הדרך רחוקה..

[מירי]

לפנייך היגד: קיימים בשוק ספרים המעבירים מסרים פגומים, המזיקים לדור הצעיר. וזה עצוב ומסוכן.

מסכימה עם ההיגד, מאוד!

כמו שכבר כתבו כאן – זה מתחיל בנושאים שמתאימים או לא מתאימים (למה למען ד’ ילדים צריכים לקרוא על קניבלים? לא מצליחה למצוא תשובה איך זה מוסיף ליראת שמים שלהם…)

ועובר דרך הרוח שנושבת בסיפור, גם אם הנושא המרכזי הוא בסדר

השפה, התפאורה, ההתאמה לגיל…

איך מזהים את הספרים האלה?

חושבת שמי שמספיק שמור, פשוט מרגיש את זה, גם בלי לשים את האצבע במדויק איפה הבעיה

קרה לי יותר מפעם אחת שפתחתי ספר בספריה, קראתי 2 עמודים ו-סגרתי

עוד בלי לדעת מה העלילה, משהו בספר פשוט “לא הריח לי”

(מלוא הקרדיט להורים היקרים שלי ששמרו עלינו וסיננו לנו חומרי קריאה בסינון קפדני

וזה לא היה קל, כהורים לגדוד תולעי ספרים שתמיד מחפש מה עוד אפשר לקרוא)

2 דברים שאני אומרת לעצמי בענין הזה:

1. האחריות על מה שהילדים שלנו קוראים היא שלנו, כהורים. אם חשוב לנו באמת שהם יקראו חומר איכותי, אי אפשר לסמוך על חוש הביקורת שלהם בלבד

2. בכל מקרה של ספק – עדיף שלא יקראו. הסיכון בלקרוא ספר לא טוב הרבה יותר גבוה מהתועלת שבלקרוא ספר טוב

[Odaya A]

לא רק מסרים פגומים

יש יצירות שהמסרים העולים מהם פשוט לא מתאים לציבור אליו הוא נכתב.

מסרים מטעים ממש.

[שירה גיאת גיאת]

אני כותבת בתור אחת שעדין קצת נחשבת לילדה,

למרות שהתחתנתי כבר,

ואני חובבת קריאה מושבעת,

ברור שיש בעיה בספרות של היום

יש הרבה ספרים שכותבים בהם שטויות אבל באמת

מעבר לכך שיש באמת הרבה ספרים עם מסרים לא מתאימים

או סתם הסיפור עצמו פשוט לא

ואפילו בספרים של סופרים וסופרות הכי נחשבים

אבל אני חושבת שיש ספרים שהם מתאימים תלוי בנאדם

כמו השואה למשל-

יש ילדים או מבוגרים שזה לא מתאים להם

אבל זה לא בעיה בסיפור או בספר

כי יש כאלה שעל אף הזוועות זה כן מתאים להם לקרוא

אני למשל!

ולא זה לא עשה לי סיוטים בלילה!!

וכן גם בקומיקס,

נכון שיש איזה שהיא בעיה בעצם זה שזה מפריע לילדים לפתח דמיון,

אבל זה לא הופך את זה ללא מתאים באופן כללי בעצם קיומו!!,

יש ספרי קומיקס שהעלילה בהם לא מתאימה כמו בספרים רגילים והקומיקס רק מעצים את זה

אבל אני בטוחה שקומיקס על רבותינו לא יזיקו לילד שממילה בספר רגיל הוא לא יקרא!

ואני חושבת שהפיתרון לזה הוא הסכמות

כמו שבספרי קודש יש את זה

ופעם היה את זה גם זה גם בספרי קריאה

אבל היום משום מה זה נעלם

ולכן כל אחד שעולה על דעתו עלילה יכול לכתוב ולפרסם…

[חוי]

ברור שצריך להיות ביקורת

אבל יש גם מציאות שבגיל מסוים ילדים ונערים צריכים דווקא את ההרפתקנות

ונכון שפעם לא היו ספרים חרדיים כאלה

אבל ממה שהבנתי לא קראו אז רק דוד זריצקי

אלא גם כל מיני חבורות ועוד דברים שהקשר ביניהם לבין חינוכיות קלוש עד לא קיים

אז אולי זה דווקא טוב שיש לנו היום תחליפים חרדיים

גם אם היה עדיף שלא נרצה את הסגנון הזה בכלל…

[שירה גיאת גיאת]

יכולים להיות ספרים על הרפתקנות מתאימים לציבור שלנו

וכדי שנוכל לדעת שהם באמת מתאימים

הם צריכים לעבור ביקורת!!!