שיחה ממתינה 👁‍🗨- עלילה ומסרי משנה

[מרים סולובייציק]

לדעתי צריך להוציא את כל הלשון הרע מהספר!

ממש לא קשה לכתוב דברים בלי שזה יהיה לשון הרע.

בספר המקורי שלי – כלומר ביומן שקדם לספר בין הניתוקים

הוצאתי משם את כל הלשון הרע, ואת כל הדברים

שעלולים להזיק למשפחה שלי ושל בעלי,

אפילו על בעלי המעטתי לכתוב, עד כדי כך ששאלו אותי

אם אני נשואה, כתבתי עליו מעט ובכל המעט שכתבתי

אין אפילו לשון הרע אחד. ועדיין הספר מתפרש כאותנטי לחלוטין.

ובספר החדש אני מנסה מראש לא לכתוב לשון הרע

כי מה הטעם לכתוב ואחר כך למחוק?

[מרים סולובייציק]

לדעתי הסופרת צריכה לכתוב ספר עם לקחים אבל לא להאכיל את הקוראים בכפית

ולא לכפות עליהם את המסרים של הספר, כל אחד שיעשה עבודה עם עצמו

הסופרת לא צריכה לחנך את העולם וגם אם תנסה זאת היא לא תצליח

כי זה ישדר אנטי.

[יפי 🤍]

לדעתי חינוך העולם זה לא התפקיד של הסופרת.

כל סיפור בא להעביר לנו מסר כלשהו

ולדעתי הצורה הנכונה להעביר מסר זה לגרום לקורא להגיע אליו בעצמו.

פשוט להניח את הדברים בצורה ברורה. לומר את האמת גם כשהיא כואבת ולא נעימה.

הקורא יבין. ויפנים אפילו יותר ממסר ישיר.

[נעמה שרגא]

לפעמים מספיק לשקף מציאות כמות שהיא, כדי לגרום לקורא לחשוב עליה מחדש ולהסיק
את המסקנות שלו…

[תמי אפשטיין]

מסלול עוקף הוא דבר נכון בדיוק במקרים כאלו. לכתוב ולא לכתוב. להשחיל רמוזים שאפשר להבין, ואפשר גם לא.

זו אומנות, ובסופו של דבר היא משרתת אותנו יותר ממה שחשבנו. הופכת את התיאור למושלם יותר

[אסתי]

חינוך בצורה עקיפה הוא היעיל ביותר!

יחד עם זאת לא נכון לכתוב דברים שבעולם שלנו הם שליליים כמו לשון הרע, וגם אם עושים זאת כמובן רק בצורה שהקורא יבין שזה שלילי ולא שישמע בעקיפין לגיטימציה או התעלמות מהחלק השלילי שקיים פה

בהצלחה!

[‫איידי וייס‬‎]

מרגיש לי שאלה קצת מעורפלת.

הסיפור אמיתי? מומצא? בנוי על בסיס אמיתי? ברור שצריך בשר לסיפור כדי לספר אותו, וכדי לתאר עוולות צריך גם לדעת איך לתאר אותן.

לא מזמן התעסקתי עם חלק מסויים של הוצאה לאור של ספר שדיבר נגד תופעה שלילית מסויימת בבוטות. האמת? הרגשתי רתיעה תוך כדי קריאה, זה היה דוחה בעיני. כאילו, הסופרת היא לא מחנכת וזה לא התפקיד שלה לחנך, נכון? אני רוצה את הספר בשביל החויה והמסרים העקיפים, מסרים ישירים אני רוצה לבחור בעצמי, לא רוצה שסופרת תתיימר לחנך אותי בבוטות. ספרות מחנכת לגילאים בוגרים היא ספרות ברמה נמוכה מאד. אפשר בהחלט להסתייג בסאבטקסט, אבל לא בפירוש. (וקצת גלשתי, סליחה.)

בכל אופן, אני חושבת שכלפי השאלה פה – עדיף לדון על משהו יותר קונקרטי וממנו להשליך ליתר המקרים.

[משתמש לא ידוע]

גם אני לא חושבת שסופרת דרכה לחנך או להביא לעולם תפיסה מסוימת והשקפה שלה.

להכניס דברי חיזוק ואמונה-תמיד! אני אוהבת. וזה גם לא נקרא לחנך, לדעתי. זה פשוט לחזק. אבל לשנות את העולם ולהביא מסר מסוים-לא חושבת, לא מתחברת לכאלה ספרים..