כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
שיחה ממתינה 👁🗨 שגיעוט קטיוו
-
שיחה ממתינה 👁🗨 שגיעוט קטיוו
מה יש לך לומר על שגיאות כתיב?
האם הן מלמדות על התוכן?
על רמת הכותב?
כל מה שיש לך לומר על שגיאות כתיב אצל מבוגרים,
ובעיקר אצל כותבות. -
42 תגובות
-
אני ברגע שאני רואה את שגיאת הכתיב הראשונה, מאבדת את החשק לקרוא.
זה יוצר תחושה שהבן אדם שמאחורי המילים לא רציני, לא השקיע בתוכן. סתם כתב מה שיוצא יוצא.
בנוסף, זה מאד מפריע לרצף של הקריאה כשאת צריכה לעצור לפענח מילים. גם כשזה לוקח שבריר שניה, זה יותר מידי.
אני חושבת שזה הבסיס, לבדוק שהאיות נכון. מינימום של כבוד לאינטליגנציה של הקוראים..
-
אני חושבת שיש מקום להבדיל בין שגיאות כתיב במסך, לבין שגיאות כתיב במסר מודפס.
שגיאות כתיב על מסך, כאלו שנובעות מהקלדה מהירה נסלחות הרבה יותר. אגב יש גם קיצורים מוזרים שונים (TNX, גמני, לונורא וכו’) שנוצרו מכוח הצורך לקצר בהקלדות. לפעמים מרגיש לי פתטי לגמרי אלו שכותבים פתאום כוכבית, ואז תיקון… כאילו, תזרמו. אלו טעויות נורמליות, אל תתנצלו. בכתיבה שוטפת במסך מותר שיהיו טעויות, זה נורמלי ומצופה, והגיוני אפילו.
אבל אלו טעויות הקלדה, רוחים שבורחים ואינם במקומם, חילופים מוזרים בין אותיות (אתויות, למשל) או שגיעות במקום שגיאות.
אבל – טעויות כתיב מובהקות שכולם אמורים להכיר בבעייתיות שבהם, והם לא נפוצות ושאי אפשר לתרץ אותם בשגיאות הקלדה – זה אמור להביך את מי שכותב אותם. אם יכתבו לו ש’אבראם אטחתן עם סרה’ – ארים יותר מגבה אחת, ויותר מפעם אחת. בואו, זו לא שגיאה נורמלית, נכון?
במקרה מובהק כזה, הייתי – או מסמיקה בשביל הכותבת (אולי היא לקויית למידה? חנ”מ בצורה כזו או אחרת?) ואם זה חוזר על עצמו, אולי אפילו הייתי מדברת איתה שתלך לבדוק מה קורה איתה.
-
לא יודעת מה אחרות חושבות על זה, אבל אחת השגיאות שמפריעות לי נורא בעין זה שגיאות אם/עם…
אני הולכת אם אחותי היום לגינה / תאמרי לי עם את יכולה לבוא
קשה לי לקרוא את זה..
-
לרגע חשבתי שהחצי השני של הכותרת היא באידיש. רק אחרי שהבנתי את הנושא, הבנתי גם מה כתוב 🙂
אז כמובן כמו שכולם יודעים: מסרבל את הקריאה, מעצבן בעין ובהחלט אומר הרבה על הכותב/ת, בקטע הרע של הענין.
מה שכן – יש גם מקום לדון לכף זכות. בצ’אט לדוגמא, זה בסדר שתתפלק איזו אחת. כותבים מהר, העיקר להכתיב, לשאול, לבדוק וכו’.
ואגב, עוד נקודת זכות. לי יש במקלדת בעיה באותיות י’ ו-ב’, כולל ההמרה האנגלית שלהן. אז אם כתבת את משפט ז ככ, אני מקווה שתסלחו לי.
כוכבית ל @AidiWeiss *אם כתבתי את המשפט הזה ככה.
וצודקת לגמרי, גם אם נופל לי מדי פעם, לפני שאני מפרסמת אני משתדלת לכסות שוב. כך שבהחלט יש הבדל בין מסר מיועד לפרסום וכזה שלא…
-
וואוו, מעניין ממש הדיון .
שגיאות כתיב זה בהחלט מעיק…
אפילו שגיאות שלכאורה פחות בולטות ויכולות לכאורה לעבור חלק בגרון אותי זה משגע !
לצורך העניין , דברים פחות שכיחים כמו ‘כהות חושים ‘ ( קהות חושים) ואפילו ‘שמיים ‘ ( שמים )
כמובן שכולנו נופלות בזה מדי פעם- אבל טעויות מקלדת לא נחשבות שגיאות כתיב לשיטתי
-
נהנית לקרוא כל תגובה!
תודה לכל אחת שטורחת ומביעה את דעתה!
אני אישית חושבת, שגם בכתיבה למסך יש ענין להקפיד על שגיאות כתיב – וגם על
שגיאות הקלדה.
אם זה רק מדי פעם – מילא, אבל כשאני רואה שגיאות הקלדה רבות (עם כוכבית מתקנת
או בלי) אצל מישהי אחת, אני מתרשמת שהיא כותבת מה שזורם לה ולא חושבת פעמיים
על מה שכתוב.
בצ’אט אי אפשר לתקן, אבל כשכותבים בפורום, יש בהחלט עניין לעבור פעם או פעמיים
על הטקסט ולתקן שגיאות הקלדה. -
אני לא מספיק מתמצאת בכתיב מלא וחסר.
לכן, מבחינתי, “עכשיו” = “עכשו” (נדמה לי שהתקין זה בלי י’), “שמיים” = “שמים”, “על ידיי” = “על ידי” וכו’ וכוכוכוכו’.
בספרים, עריכה לשונית אמורה לכסח את זה ולאחד את הצורניות לאחידה לאורך כל הספר, לכן זה פחות מטריד אותי. כשאני מתמקדת בחלקים האחרים, אני מסירה את האחריות של העריכה הלשונית ממני (בלי קשר לכך שאני מעדיפה להקל מעליה במקסימום…)
אבל יש שגיעות מאצבנות שגורמות לי לגרד. נכון שזה מהמהם לעשות לייק להודעה ולצבור מלאנטות לייקים? ואם את רוצה מתכון טוב, את שואלת איך מטבלים את האוכל כי טיבול זה הבסיס. ובכלל, אני זוכרת שחברה שאלה אותי איך כותבים ‘נורא’. היא התכוונה במשמעות של ‘נורא’, ואני עניתי לה שכותבים את זה עם ה’ בסוף, בשיא התמימות. אכלתי אותה, כי היא רשמה לי בספר הזכרונות שהיא נורה אוהבת אותי. באשמתי.
בכל אופן, יש מילים שעדיף להכיר לפני שכותבים. בין אם יש להם שתי צורות, בין אם הצורה הנכונה קצת פחות נוחה ויותר מסורבלת – אל תביכו את עצמכן, תבררו.
(וכותבים ‘מהמם’, בלי ה’ נוספת. וטיבול, זה משהו שטובלים בו. תיבול זה מלשון תבלין.)
-
כותבים תיבול, מתבלים (מלשון תבלין) בת’ ולא בט’ טיבול, מטבלים (מלשון מטבל, רוטב שטובלים בו.)
-
“שגיעות” שגורמות לך לגרד?
כי המשפט הזה גרם לי לגרד….
שגיאות….או שאולי כתבת את זה בכוונה….
טוב, לא יודעת, לא ראיתי מרכאות או משהו…
-
-
אגב שגיאות כתיב, תקראו פה משהו מעניין:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%AA!!!1
ואם אתן מכירות באנגלית כל מיני מילים שאמורות להסתיים בS ומסתיימות בZ בצורה מופגנת, פה המקור.
-
וזה ההמשך, למי שרוצה להמשיך לדרדר את עצמה…
(2Wת Wלpi, למשל.)
-
מעניין.
אני הכרתי את העיקרון מלימודי סייבר – טכניקה חכמה לבניית סיסמה חזקה ועם זאת זכירה היא לשלב אותיות, מספרים וסימנים לכדי מילה משמעותית – באופן הזה.
לדוגמא, במקום שהסיסמה שלי תהיה “שלום”, היא תהיה “p!7W”. כך יש לי אות גדולה, אות קטנה, מספר וסמל…
-
נהניתי לקרא.
תודה.
-
-
דיון כלבבי 🙂
אני סוברת שגם טעויות מסך הן נוראות.
בצאט זה עוד נסלח, כי זה רצף,
אבל מייל? או פורום? למה לא לעבור פעם נוספת ולבדוק?…
אפילו לא טעויות קריטיות, גם טעות הלכתי למכולת וג רותי הלכה
שזה בוודאות אות שפשוט נשמטה – ממש מציקה, נכון?
בטעויות דפוס זה פחות יקרה, באמת כי יש הגהה… אבל כדאי להשקיע בזה אפילו בשביל עצמך. שלך יהיה יותר כיף לקרוא את הטקסט של עצמך…
-
היצירה והתוכן יכולים להיות מדהימים וברמה גבוהה, אבל הם מוגשים לי על לכלוך-שגיאות. ואז זה משנה את הקונספט.
ומעבר לשגיאות שמגרדות בעין, אוטומטית התוכן יורד רמה.
הרבה פעמים זה ממש ללא שימת לב, לפעמים אנחנו כותבים טקסט ובפעם השנייה שעוברים עליו מתקנים כמה שגיאות כתיב שבדרך כלל לא קשורות אלינו, אבל בכתיבה רצופה זה קורה.
או שהכותבת בעצמה עם שגיאות כתיב, וזה לא בהכרח מראה על רמה רדודה. יצא לי לקרוא הרבה דברים מדהימים וכתובים יפהפה והיו שם שגיאות כתיב ממש רציניות, בלי שהכותבת חושבת שזה בכלל שגיאות.
נכון שהתוכן בעיניי ירד רמה, אבל הרבה פעמים הוא לא היה לי רדוד.
אגב, אני מאוד אוהבת לקרוא את הקיצורים האלה, אפילו בספרים…בנאדם\חוצמזה\ת’אמת וכ’.
-
אני שונאת שגיאות כתיב, בתחילה שלמדתי להקליד בשיטה עיוורת העדפתי בהתחלה להקליד יותר לאט אבל מדויק, ככה למדתי לעשות את זה יותר נכון ויותר אמיתי.
יש ספר אחד ממש מיוחד, על אחד מרבנים גדולים, ואני לא אגיד איזה כי זה לשון הרע על הספר; טעויות הקלדה, רווחים מיותרים ושגיאות כתיב לרוב, את הספר הזה אני לא מסוגלת לקרוא, כל הדברים הנ”ל פשוט משגעים אותי ומאתגרים לי את הסבלנות ברמה כזו שאני לא מסוגלת לקרוא את הספר הנ”ל. רואים שהוא לא עבר הגהה, ואם עבר, זאת הגהה לא מקצועית. חבל.
-
בפרסום בפורום בהחלט מציקות לי גם שגיאות הקלדה. תמוה בעיני שלא עוברים פעם ופעמיים על תגובה, ובמיוחד בפורום כתיבה ספרותית, ובמיוחד במיוחד כשמפרסמים קטע ספרותי.
מי שחלשה בכתיב או בתחביר, ובכל זאת מוכשרת בכתיבה ורוצה לפרסם חומרים, הייתי ממליצה להביא למישהו להגיה לפני שמפרסמת. (לא עריכה מקצועית כמובן, אלא אמא, אחות או בעל או חברה…) שרק יגידו שזה נראה טוב בעין.
יש שגיאות, שבדיבור הן מתקבלות, אך בכתיבה- ממש לא. דוגמאות:
הם- על נקבות, לדוג: “יש שגיאות שבדיבור הם מתקבלות”.
י’ תחילית בלשון עתיד במקום א: אני ידבר, אני יספר, אני ילך.
סיומת Xות בל”א כגון: לקנאות, לבטאות.
כשאני נתקלת בשגיאות כגון אלו בתדירות גבוהה, זה בהחלט משפיע על דעתי על הכותבת, וקשה לי להתיחס לטקסט ברצינות, בין אם אני רוצה ובין אם לא. (פה ושם לגיטימי לטעות, לא כל מי שכותבת היא דוקטור לדקדוק, גם אני לא).
-
שגיאות כתיב משגעות אותי ומפריעות לי לקרוא
אגב מה דעתכן על שגיאות פיסוק?
לי הן מפריעות לא פחות.
-
שגיאות פיסוק יכולות לתפוס אותי פי כמה,
ולצערי הן מצויות יותר….
-
-
בנוסף למה שכבר כתבתי על שגיאות כתיב והקלדה,
אני חושבת שזה לא מתאים לסופרת לכתוב בשגיאות כתיב.
זה פשוט סקנדל.
-
תבדילי בין שגיאות כתיב לבין שגיאות הקלדה.
הראשון – ממש ממש לא! השני – נסלח, ואמור להיתקן בעריכה. (ואין באמת מי שנמלט ממנו, בסופו של דבר.)
-
-
אני חושבת שדווקא שגיאות הקלדה הרבה פחות נסלחות. כי כותבת אמורה לעבור על
החומר שלה (בעצמה!) כלומר, תלוי באיזו כמות השגיאות ביחס לכמות הכתובה.
לגבי שגיאות כתיב – הן דווקא נסלחות בכתב-יד-מקור (גם אם הוא מוקלד), אני
חושבת שתחום הכתיבה לא חייב להיות שמור לכאלה שפרופיל הלמידה שלהן מעולה, וגם
דיסלקטיות יכולות להיות כותבות מצויינות.
רק מה, הן חייבות – מוכרחות – ממש -!!! להעביר את כתב היד לביקורת לפני פרסום
או העלאה לפורום.
ולכן בפורום, לדעתי, שניהם אמורים להיות מחוץ לתחום. (שוב, תלוי באיזו רמה).
ולגבי שגיאות הפיסוק – גם לי הן צורמות ומפריעות. הייתי אומרת שכמו שכותבת עם
לקות למידה של שגיאות כתיב צריכה להעביר הגהה לפני פרסום, כך מי שלא יודעת את
הכללים הבסיסיים של הפיסוק צריכה להעביר הגהת פיסוק לפני.
אבל את הקטעים הסופר-ביקורתיים שלי אני מעדיפה לשמור לעצמי 😉-
אני חושבת שבשני הסוגים צריך לעשות הגהה, אני, כשאני כותבת בשיטה עיוורת, למדתי כבר לכתוב גם מהר וגם נכון.
ויעידו על כך כל האברכים והבחורים שאני מקלידה להם, בדרך כלל הם עושים שינויים בניסוח אז רוב התיקונים הם ממשהו שהם רצו לשנות ולא שגיאות כתיב ולא שגיאות הקלדה.
חשוב מאוד לשים לב למה שכותבים ולעבור על זה ולתקן מה שצריך לפני שמדפיסים או מפרסמים.
אמנם כל ספר עובר הגהה ועריכה, אבל כמה שפחות יהיו השגיאות ככה יהיה לעורכת ולמגיהה קל לעבוד עם הטקסט, ויש מצב שהן מעלות את המחיר אם יש שם הרבה בלגן והרבה עבודה.
-
-
לדעתי כדאי לכולנו להיות קצת יותר סלחניים. קצת יותר חומלים. קצת פחות מקטלגים.
לי אישית הנושא הזה מפריע מאודדדדד
שגיאות הקלדה אני בולעת,
שגיאות כתיב – מיד גורמות לי לקטלג את הכותבת כ- בכנות? טיפשה.
מפריע לי מאודדדד גם בניה תחבירית גרועה של משפט וניסוח בצורה של אורך ארוך, ארוכה מסורבלת אי אפשר לקרוא, פסיקים במיקומים, לא נכונים לא מתאימים וסרבול כזה שגם בסוף תמיד נגמר בסוף בלי נקודה
נכון?
טוב, הגזמתי, אבל יש גם כאלו דברים.
גם זכר-נקבה. מפריע לי בדיבור, קל וחומר בכתיבה
(שאלתי פעם את אחיי ואחיותיי חידה: למה לא הגיוני שתהיה בסלון בריכה עם שלוש דגים?
אחרי ניסיונות רבים שלא צלחו, גיליתי להם את הפאנץ’. אין דבר כזה שלוש דגים!!! יש רק שלושה!!!)
טוב, אני יודעת שזו הגזמה, אבל בכתיבה זה בפירוש מפריע לי.
אני מנסה להיאבק בזה, להאמין שהעומד מולי יכול להיות חכם, נבון ומלא בתוכן. ואם היא חוצניקית, למשל?
לכן הפריע לי שאמרו כאן שזה לא נסלח… בואו, זה נסלח. דברים אחרים חשובים יותר.
אבל כן, לגבי כתיבה – אני משוכנעת שמי שמכבד את הכתיבה שלו חייב לשים לב שהכתיבה שלו מכבדת את עצמה. ניסוח, איות, פיסוק בסיסי הגיוני.
אם אראה קטע עם שגיאות בסיסיות, אסלח בלב שלם, אבל פשוט לא אקרא אותו. (או שאקרא ואסבול. אוף.)
-
לסיכום, את מבקשת מאיתנו להיות סלחניות, אע”פ שאת ממש לא…
-
זה מציק לי ממש, הנטיה שלי היא ממש להתרגז על זה…
ועדיין אני מבינה שזה לא באמת עניין מהותי, ומאמינה שטוב להיות סלחניים.
-
-
-
לפני כמה ימים הייתי מגיבה כמו החריפות מבין המגיבות.
אכן שגיעוט קטיו מפריעות לי מאוד, בפרט טעויות בדקדוק ובתחביר. אני מסוג האנשים המעצבנים שמתקנים את האחרים. “לטאטא ולא לטאטות” וכו’. (זה משגע אותייייייי)
לפני כמה ימים העלתי כאן לראשונה סיפור קצר והאירו את עיניי שתי קוראות בטעויות שנעלמו מעיניי (2) אף לאחר כמה פעמים שקראתי את הטקסט. אמנם לא היו אלו טעויות בולטות ולמעשה הן טעויות הקלדה הנראות כשגיאות כתיב (כמו חילוף בסדר בין שתי אותיות המופיעות אחת אחרי השניה, כתוצאה מהקלדה מהירה), אך התביישתי כל כך בשתי הטעויות הללו, שאני הרבה יותר סלחנית ומבינה כלפי טעויות של אחרות.
(אם כי, ישנן טעיויות המעידות באופן חד משמעי על חוסר השכלה ואינטלגנציה)
ואוסיף דבר נוסף, למדה איתי מישהי בלימודי ספרות וכתיבה, בחורה מוכשרת, חכמה, יצירתית וכותבת נפלא שיש לה בעיה עם איות מילדות. היא אף כתבה על כך ספוקן וורד מבריק ושנון עם הרבה מאוד משחקי מילים על בסיס אותן שגיאות כתיב ולאלו סיטואציות מצחירות הן יכולות להוביל. במקרה שלה, הבעיה עם שגיאות הכתיב אינה מוכיחה על רמה נמוכה, אלא על קושי מסוים. אם זאת, ודאי שמי שמכבדת את עצמה, ובעיקר את הקוראות, ויודעת שיש לה בעיה מעין זו- צריכה לדאוג שיעברו לה על הטקסט לפני הפרסום…
-
אכן גם לי שגיאות כתיב מפריעות עד מאד
ותודה למי שחוסכת ממני את הקושי הזה ועוברת על חומר לפני פירסומו…😇
אבל אולי דווקא אנחנו כבנות אדם שגם טועות לפעמים או לא מושלמות בכל אופן
יכולות לגלות הבנה וזכות?
יש טעויות שציינתן כאן שרוב האנשים שאינם מורים לדקדוק או תחביר יכולים לטעות בהן
יש אנשים שיש להם הרבה מה למכור לעולם, אבל את שיעורי דקדוק הם לא קלטו אף פעם
ויש אנשים שהעטיפה שלהם גורמת לרוב העולם לפספס אותם, אבל מי שמצליח להתבונן מבעד לעטיפה הזו זוכה לגלות אוצר אמיתי …
-
עני בהמט לו מבינע מא יש לך לאגיד אל שגיעוט קטיו,
קי לי יש ארבע!!!
-
קחו בחשבון שאף אחד בסביבה לא אוהב את מי שמעיר לו…
וכמאמר המשפט:
“אני נקרע בין הרצון לתקן אנשים דקדוקית לביו הרצון שיהיו לי חברים..”
-
נכון לגמרי.
אני משתדלת לעבוש על זה כל הזמן…
-
-
חיה – עני יחולא לאזור לח, עם טדאי לשפור הד ערבא הסרא.
שרה, כל מילה פנינה.
אגב, יש פתרון פשוט מאוד לקריעה הזו: מוצאים חברים שגם הם מתקנים אנשים
דקדוקית.
(עוד יותר טוב: מתגברים על הרצון, וכך יש חברים.
ומוצאים עוד חברים, כדי לדבר איתם על השגיאות של החברים הראשונים.
נכון פתרון מושלם?)-
דילגתי על המשפט הראשון, כואב לקרוא. יותר מדי.
-
לקחת רציני את מה שנכתב בהומור כתגובה למשהו שנכתב בהומור….
-
יודעת, קראתי גם את הקודם. אבל זה היה כל כולו שגיאה אחת גדולה.
-
-
-
-
לרובינו יש באג כלשהו…
כולנו בנות אנוש, עם תחומי חוזק ותחומי חולשה.
רק מה, הרבה מהחולשות אפשר לעטוף בעטיפה נוצצת,
ולהסתירה מעין רואה.
ויש חולשות, כמו שגיאות כתיב, ניסוח, תחביר וכד’ שפשוט צצות לעין כל.
מבחינתי זה הכל.
וכשאני מוצאת טעות כלשהי (בדר”כ בספרים או בעיתונים , למרות ההגהה)
אני מחייכת חיוך קטן שחציו כעס וחציו הנאה וממשיכה הלאה…
-
אומר את האמת: שמחתי לקרוא את התגובות האחרונות.
שפה היא דבר מדהים, אני בעצמי חיה ונושמת אותה יום-יום, כמתרגמת ועורכת לשונית.
אבל היא לא הכל בחיים. היא אפילו לא נמצאת ברשימת “עשרת הערכים העליונים” – בדקתי היום.
וכן, יש אנשים מדהימים, עם תוכן שכדאי מאוד להקשיב לו, שיש להם שגיאות כתיב. או תחביר. או שסתם אין להם כושר שפתי מפותח. או שאין להם כושר רטורי. וחוסר סבלנות וסובלנות – יזיק לנו מאוד, וחבל.
ולקח לי זמן, אבל בסוף גיליתי שאוהבים אותי יותר, ורוצים לדבר איתי ולהיות איתי יותר, כשאני לא מתקנת טעויות. לא לשוניות, לא עובדתיות. בדרך כלל העולם ימשיך לנוע גם אם לא נתקן את טעויותיהם של אחרים, וגם אנחנו כנראה נישאר בחיים. תבדקו.
הסתייגות, רק כדי להרגיע: אם מוציאים חומר כתוב לאור, לציבור הרחב – כן כדאי לתת למישהו שכן יודע את המקצועות הנ”ל לעבור עליו מבחינה לשונית. אבל זהו. מדהים, וקצת עצוב, לראות את האור בעיניים של התלמידות כשאני מבהירה, במענה לשאלתן החוששת: “המבחן בתורה בודק את הידע שלכן בתורה, לא בעברית. בשביל זה יש מבחן נפרד, ביום אחר”.
-
אני מכירה אדם חכם מאוד!!! שהוא מאוד מצליח ומלמד אחרים על שיטות שהוא פיתח (הוא מאוד מוכר בציבור). אך מה לעשות והוא לקוי קשב וריכוז ברמה גבוהה מאוד……. ויש לו שגיאות כתיב לרוב….. אז ספרים שהוא מוציא, הוא כמובן שולח להגהה. אבל אני מאמינה שא”א על כל מייל / תגובה – לבקש ממישהו לעבור על הנכתב…….
אז פשוט שצריך לכבד כל אדם, ואל תסתכל בקנקן……..
Log in to reply.
