שילוב קטעים מהעבר

[רחלי עפעס]

אני חושבת שהקטע של פלשבקים פחות הולך היום.

-אולי תוכלי לעשות את זה בקטע שהיא נזכרת -והיא מספרת מה היא נזכרת. [לדוג': זה היה יום חם ממש. הרגשתי כאילו עומד לקרות לי משהו… -וכו'..]

-או באמת לעשות את זה בתור קטעים מפוזרים בעלילה, אבל לא במרחקים גדולים מדי, שלא יאבדו קשר…

[אלישבע]

כשכתבתי פלשבקים התכוונתי על זה הרעיון מה שכאמור לא כל-כל הסתדר
כשאת כותבת לעשות את זה בתור קטעים מפוזרים בעלילה, את מצדדת בעת כתיבה של כמה פרקים מרוכזים? או כאילו פו ושם?
תודה על המשוב המהיר!

[תמי אפשטיין]

מה ההבדל בין ההצעה שלך לפלאשבקים?

תחכימי אותי

[רחלי עפעס]

לא'ידעת מה איתכן, אבל כשאני קוראת/כותבת משהו, אני מדמיינת אותו קורה מול העיניים.
עכשו– אין לי מושג איך בדיוק להגדיר את ההבדל בין פלשבקים להצעה שלי.
-זה יותר סוג של— פלשבק זה משהו מהיר, שקורה בלי הכנה מוקדמת, וה–זכרונות האלו, או איך שלא תקראי לזה, באים ב–מודעות. שגיבורת הסיפור מרגישה את זה עולה מתוכה או משהו כזה.

ו'קטעים מפוזרים'- לא הכוונה לפרקים שלמים ממש, אלא קטע פה, קטע שם. [אחרי ה3 נקודות, בדרכ…]

[ת. עקבי]

כמושג, פלאשבק הוא אכן זיכרון מהיר, אבל בספרות הכוונה כל מקרה שזורק את הדמות לזיכרון רחוק.

השאלה למה את מתכוונת, כי יהיה מוזר לכתוב פלאשבק אמיתי כקטע נפרד. לכאורה הוא חייב לבוא בתוך הקטע שעלה בעקבותיו.

[ת. עקבי]

אני חושבת שפלאשבקים הכי טוב, כי זה בד"כ בא בדיוק במקום וגם נוח לקורא שהוא לא צריך לקרוא כותרת של: לפני עשרים שנה… אבל אם לא מסתדר, האופציה האחרונה טובה מאד.

דעתי – מפוזר פה ושם. לא במקבץ אחד של עשרים עמודים, זה עלול להתיש.

[תמי אפשטיין]

הסיפורים של מבוססים הרבה על פלאשבקים – חוויות עבר. על עוד זה מתואר חוויתי ואותנטי – לא רואה בעיה. אישית, יותר אוהבת את האופציה הזו על פני: לפני X שנים.

לא ידוע לי שזה לא הולך.

אלא אם אני לא מעודכנת (יכול להיות שאני לא מעודכנת)