כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
שירי //סיפור בהמשכים// תגובות
-
שירי //סיפור בהמשכים// תגובות
-
כמו תמיד התיאורים כ”כ חיים ואמיתיים!
לא הבנתי את המשפט הזה-
“היא תצטרך לדעת מי אני לפני הכל, ולהחליט איך להמשיך”למה ולמי זה רלוונטי שדווקא הבת של החברה באה לעבור הדרכה? זה לא שהיא מקבלת אצלה טיפול (שאם כבר אמור להפריע לשירי) בסה”כ ליווי והדרכה מול ילדים זרים. לא?
ובאופן כללי- לא חושבת שעד עכשיו הזכרת את שמה של החברה (שהוזכרה סה”כ בפרק אחד למיטב זכרוני) אולי כדאי שיהיה יותר ברור למי הכוונה ומתי בכלל שירי פגשה אותה חוץ מאותה הפעם הלא זכורה לטוב?
“באופן רגיל, אני מזהה גם קולות ששמעתי פעם אחת, אם היו משמעותיים בשבילי. או שאולי באותה פעם בודדה ששמעתי אותה ובברור ולא תחת מיסוך של מוזיקה הולמת וריקודים, רק קולה של בתיה העסיק אותי?”
וגם קבלת הפנים הכביכול מתגעגעת לשירי עצמה ולאו דווקא לשירי כבת של אמא שלה. נשמע שהן מכירות טוב..
-
כמו תמיד התגובות שלך מחכימות ומדייקות. אז תודה גדולה על זה!
את צודקת שאין בעיה אתית בכך שהיא תדריך אותה למרות ההכרות, ובכל אופן הכנסתי את זה כאפשרות.
לגבי ההכרות עם מרים- באמת יתכן שכדאי להדגיש בפרק ההוא את מהות הקשר בין מרים לאמא של שירי,
או אפילו באחד הפרקים הבאים.
לגבי המשפט שהדגשת- שירי ראתה אותה רק פעמיים. באותו ביקור (פרק כ”ו) ובחתונה שלה.
ובהנחה שבחתונה לא באמת אפשר לשמוע אחת את השניה, נשאר לנו רק המפגש הראשון שהיה כל כך רחוק,
ושירי לא זכרה את קולה מאז.
אני חושבת שזה כן הגיוני שמפגש עם בת של חברה טובה שכבר לא בעולם, מרגש אותה במידה כזאת.
אשמח לשמוע עוד דעות לגבי זה.
תודה רעות, ולכל מי שטורחת לכתוב, להחמיא ולדייק אותי. אין עליכן.
-
וואו!!!!!!
שירי נתת לי מתנה של ממש!!!
גיליתי את הסיפור המיוחד הזה ממש בטעות(מתוקה!) וישבתי פה יותר משעתיים לקרוא הכל מהמילה הראשונה!
אין לי מילים, קראתי מוקסמת, הכתיבה שלך מדהימה מלאת רגש ועומק!!
את מכניסה את הקורא ממש באומנות לתוך הסיפור עד שממש הרגשתי את עצמי שם…….
והדמויות שלך… הן כל כך נוגעות!!
אני ממש אוהבת את שירי! הלוואי ויכולתי לפגוש אותה……
ורשל בכלל נגעה לי בנימים עמוקים…. הדינאמיקה ביניהן מרגשת וממש מחזקת את האמון לכך שיש טוב בעולם ושיכול להיות מבוגר משמעותי עבור ילד-שתיל רגיש!!!!! ממש הצטערתי על איך שהן נפרדו…
החלקים האומנותיים מוסיפים הרבה גם בציור וגם בנגינה וכמובן בקורס המרתק……
את כותבת פשוט מדהים!
מודה לך מאוד ומחכה להמשך…..
-
ברוכה הבאה אבישג! תודה על המילים החמות.
את יודעת? ההבנה הזאת התחזקה בי מאד במהלך הכתיבה:
אנשים מסביבנו יכולים להראות כל כך סטנדרטיים ולא מיוחדים/מעניינים,
כפי שהסביבה התייחסה לשירי רוב חייה.
אבל ברגע שאת מסתכלת בעיניים, מבינה את התוכן והעומק- את פוגשת אדם אחר.
שירי נמצאת גם בתוכנו… בתוך המקומות הרגישים והפגועים שזקוקים לחיבוק ולהכלה.
מאחלת שתמיד נראה את הטוב בנו ובאחרים, יש בגישה שלנו כוח לשנות חיים.
-
-
-
-
תודה שוב על הסיפור היפה
כל הכבוד שאת מגיבה לכל תגובה
לא כל כך הבנתי את המשפט ” “האם זה תמיד ככה? אם דמות מסוימת חקוקה בי, זה לא יכול להיות תוצר של טראומה שחרטה סימנים בנפש?”
אשמח להסבר
לגבי רשל- חשבתי שאולי היא הייתה חולה ונסעה לטיפול בארה”ב
כי כתוב בסיפור שהיה דפים לבנים וזה היה משהו פתאומי
אבל כנראה חשבת על משהו יצירתי יותר…
דרך אגב, זה לא מוזר ששירי נפתחת ככה לאנשים שהיא לא מכירה כמו רחלה וחברה של אמא שלה שהיא ראתה רק פעמיים בחייה? היא נשמעת לי קצת מופנמת וצריך הרבה אומץ כדי לפתוח דברים אישיים עם אנשים, גם לאדם לא מופנם
תודה רבה-
מרים אמרה לשירי שאם רשל נמצאת בליבה כל כך הרבה זמן, זה כנראה סימן שהיא משמעותית ומיוחדת עבורה.
ואז שירי שואלת האם כל דמות שנחקקה בלב היא משמעותית ומיוחדת גם אם היא גרמה לטראומה ופגיעה.
יותר מובן?
לגבי רשל, עכשיו אני בדילמה מה לענות…
צודקת שבאופן רגיל היא לא אמורה להיפתח מהר, רק שכעת היא במצב שבו היא מתחילה לחפש תשובות ודרכים לעזור לעצמה. מחשבות שונות לגבי התהליך הזה מפוזרות בין הפרקים.
חוץ מזה, היא שאלה שאלה כללית, עדיין לא דברה על עצמה, וזה לאחר שהן שוחחו כבר קודם.
-
כן רואים ששירי עוברת איזה תהליך, אבל אני מסכימה עם שאלתה של מרים- נראה שיש מקרים בהם היא נפתחת מהר ממה שהייתי מצפה
-
זה מכוון. הסיפור ידון בבאג הזה בהמשך בעז”ה.
-
-
-
-
-
הי שירי,
איזה כיף עוד פרק!!!
אהבתי הכל אבל את שם הפרק הכי😉
בהחלט רואים ששירי עוברת תהליך,
מיוחד כמו תמיד…
וארוך זה מצוין!
-
@Tamarit קראתי את התגובה שלך בנשימה עצורה, מחכה (או שלא) לאבל שבטח יבוא…
מודה לך מאד על ההשקעה בתגובה כל כך מפורטת ומפרגנת. תודה,
אם הסיפור הזה יצא אי פעם לאור יהיה זה הרבה בזכות העידוד שלך.
למעשה, החלק הזה הוא המשך ישיר של תחילת הסיפור, פשוט נוצר בלגן בשרשור הקודם. אבל יש לציין שאת בהחלט בעניינים:). את כמובן מוזמנת לקרוא את הפרקים החסרים, כשנוח ומתאים לך.
לגבי מי שמלווה את הסיפור. ב”ה יש לי רקע בטיפול, עם נסיון רב מהחיים ומהשטח, וקרובת משפחה עזרה לי עם חלקים הקשורים לניתוח התנהגות. בנוסף אני לומדת את הנושאים בהם עוסק הסיפור כדי לתת תמונה אמינה, זה חשוב לי מאד.
מצטרפת לתפילה לגאולה שלימה בקרוב,
שבוע טוב
-
-
איזה יפה
יואוווו
הייתי הראשונה לקרוא…
מדהים, מדהים, מדהים!!!!!!!
אין לי מילים
לילה טוב
-
תודה נועה! משמחת אותי עם התגובות המתוקות האלו:)
עכשיו שמתי לב שלא הגבתי לתגובה הקודמת שלך, מתנצלת.
אבל תדעי שאני קוראת כל מילה, תמיד.
-
הכל טוב❤️
גם אני לא מגיבה לכל מה שכותבים לי (וזה לא אותה כמות)
לייק זה לגמרי מספיק
והסיפור שלך לגמרי שווה כל תגובה
-
תודה נועה, מעריכה.
-
-
-
-
-
וואו!!! עכשיו קראתי את כל הפרקים
מהמם!!
אומנות יוצאת דופן, אוהבת ומעריכה כתיבה משובחת כ”כ עם רגישות דקה לרגשות
מחכה להמשך…
ואגב אני חדשה פה אז איך עוקבים לדעת שעולה פרק כל פעם??
-
ברוכה הבאה:)
להבין דקויות זו גם אמנות, תודה על המשוב.
האם את מקבלת התראות מקהילות שהצטרפת אליהם? אם כן תוכלי לעקוב דרך ההודעות.
בעז”ה עד מוצ”ש יעלה פרק חדש.
-
-
פרק ל”ז כאן. תהנו!
-
מדהים!
נוגע הכי עמוק כמו תמיד
מחכה שיהיה לה כבר אומץ…
*לדעת מה הדבר הראשון שתעשה😉
ושיגיעו כבר לצרפת! נשמע שהולך להיות שם בלגן😱
-
תודה נעה🧡
בפרק מוזכר פעמיים הצורך שלה באומץ. הדבר הראשון הוא לדבר על המקרה
שהיא לא רוצה לפתוח עדיין…אני גם רוצה להגיע לחלק המרכזי , משתדלת לכתוב רק מה שהכרחי להבנת הרצף.
-
-
שירי, אני עוקבת עד עכשיו מהצד על הסיפור הקסום הזה
הכתיבה שלך פשוט נדירה
והספר הזה חייב לצאת לאור
הוא חכם, רגיש, עמוק ונוגע…
אני קונה אותו מיד כשהוא יוצא:)
והפרק האחרון מדהים
-
רבקי יקרה
משמח ומרגש לקרוא.
תודה על העידוד, מקווה שהסיפור יעשה את תפקידו, ומי יודע? אולי אי פעם יצא לאור.
אחרי הכל גם אני צריכה אומץ:)
-
-
וואו וואו וואו
אני מצטרפת בכל פה למה שכתבה לך תמר בשרשור של הסיפטור
היא היטיבה להגדיר את המיוחדות של הסיפור הזה
אני מתענגת על הכתיבה, הדקות והעדינות של העלילה
ועל הבסיס היציב שהוא מונח עליו
כל כל כיף להרגיש שעשית תחקיר טוב, שאת בודקת כל דבר, שאת מביאה מקצועיות ומומחיות
הדברים הקטנים, כמו דיוקים בניתוח ההתנהגות של נועה, מושגים מוזיקליים מתאימים וכדומה – ממש נותנים נופך משובח ומקפיצים את הסיפור!
-
תודה רעות,
למילים שלך יש כוח כמו אלו של חברה ותיקה… מודה לך על כל אחת מהן!
-
כמה טוב לשמוע!
באהבה:)
-
-
-
פרק ל”ח כאן
-
פרק יפה ועוצמתי!
המפשט שאומר הנהג לא כל כך מתאים לי לדמות
נהג שמתחיל לתופף ולשיר בקול יחד עם תינוק בוכה נשמע לי סגנון עממי עליז, פשוט
לא בן אדם שמתנסח במקצועיות…
יכול להיות שלא צריך שהוא בכלל יאמר משהו, הסיטואציה עצמה מספיק מעבירה את האמירה הזו.
אולי כדאי לך לתאר את הסיטואציה בצורה קצת יותר מוחשית ומשמעותית – תחושת גירוד נוראית למשמע הבכי, האמא מזיעה ואדומה, זקנה נוזפת בה בקול… ואז כשהנהג מתחיל לשיר שוב לתאר בצורה מוחשית – קול צרוד, הנהג מתחזן או משהו… אנשים צוחקים, ילד שובב מוחא כפיים.
ואז עוד יותר ירגישו את האמירה גם בלי להגיד אותה.
המהלך הרגשי בהמשך הפרק יפיפה! ההבנה שלהסכים עם מצב מסוים, זה לאבד את התקווה שישתנה…
אמרה לי פעם מישהי על סיומים – גם במצב הכי מעצבן, כל הזמן יכול להיות שעוד משהו ישתנה. שאני אעשה את מה שאני צריכה לעשות, שתבנה תקשורת איכותית, שאצליח במה שעוד לא הצלחתי. אבל כשמגיע הסיום, לא רק מה שהיה נגמר, אלא גם כל מה שעוד לא היה וקיוויתי שיהיה – לא יכול להיות יותר…
לגבי מרים, אני מנסה להבין – בעצם עכשיו שירי עוברת אצלה תהליך טיפולי באופן מוצהר, או שזה נהיה כזה מעמיק בלי כוונה? לא ברור לי…
-
תודה רעות. האמת, שלא המצאתי את הסצנה הזאת, הייתי בה פעם,
כצופה מהצד ב”ה. מסכימה איתך שאפשר להוסיף ולתאר, רק לא רציתי להרחיב יותר מידי.
בכל אופן, כהצעתך, אני רוצה להכניס מילות תיאור נוספות, ולנסח את הנהג אחרת.
הוא אמר (במציאות) משהו בסגנון: “אתה יכול להתעצבן, אחי. תהפוך את זה לשיר- יהיה לך יותר קל”
לגבי מרים- אני לא רוצה להפוך את הפגישות לטיפול, היא עדיין יכולה להעמיק איתה בלי להיכנס להגדרה הזאת.
צריך לדעתך להבהיר את הגישה הזו יותר?
-
באמת המשפט בניסוח הזה נשמע יותר תואם סיטואציה
לגבי מרים, משהו בפרק נוכחי הרגיש לי קצת מדי קרוב לתיאור טיפולי –
שירי”, היא בקשה מבט ואמרה ברוך: “מותר לך. תני לעצמך את הרגע הזה. הוא באמת כואב” הסכמתי. יודעת שהדמעות האלו לא קשורות בדווקא לרשל, אלא להרבה דברים שמרכיבים את הבריכה העצומה הזו שבתוכי.
מרים ישבה שותקת כשפניה מהורהרות. כאילו מניחה לי להיות עם עצמי גם,הערכתי אותה על כך. לבסוף היא אמרה: “אז למעשה את יודעת בהרגשה שהיא איננה, ובכל אופן את חוששת מהאמת.” עפעפתי, משחררת נשימה כבדה. כן.זה קטע יפיפה, ובעיני – מאוד נראה שיח ומערכת יחסים של מטפל-מטופל, יכול להיות?
הגיוני שרק לי זה נתן תחושה שמשהו מתחיל להתערבב פה. אני די מחמירה בתחום הזה…
-
שיחות יכולות להיות עמוקות בלי להיכנס להגדרה של טיפול. שימי לב שהורדתי מהסצנות את עיקר המאפיינים של טיפול. למשל- המקום, האווירה, כיבוד על השולחן, החוויות שמרים משתפת בהן.
ונזכור גם שמרים עוסקת בניתוח וטיפול בהתנהגות ולאו דווקא בטיפול בשיטות הפסיכולוגיות הסטנדרטיות.
אז נכון, יש למרים תפקיד חשוב מאד בתהליך של שירי ולא רק, ועדיין השיח לא חייב להיכנס למסגרת טיפולית.
אני מקווה שאצליח!
-
-
-
לגבי סיום וסוף, כל כך נכון! תודה.
היית כותבת את החלק בסיפור הזה הרבה יותר טוב:)
-
איזה כיף לכתוב לך תגובות! את כזו חמודה ומפרגנת!
אני ממש מוחמאת מכך שמישהו מחשיב את דעתי ולוקח את הערותיי ברצינות ובהערכה 😊
-
בהחלט מגיע לך 😀
-
-
-
-
לגבי הנהג – לא חושבת שנכון. אדם עממי, משתטה או סתם עליז, יכול להבריק מדי פעם. דוד שלי למשל הוא האדם הכי בדחן שאני מכירה ובכל זאת, גם הוא אומר לפעמים דברי שפר. מה גם שזה יכול להיות משפט שהוא רגיל לומר, כמו הרבה משפטי חכמה שמסתובבים בכל מקום.
-
תודה תהילה, אולי הניסוח מידי מלוטש בשביל הדמות.
-
-
וואוו ,סיפור מדהים ומחבר
אני ממש נהנת לקרוא אותו ולעקוב.
מוזר לי הקטע שהיא התחתנה למרות הבעיות הרגשיות והסגירות שלה, איך בבעלה היא כן בוטחת?תודה ושוב תודה
-
תודה!
באמת ‘חיתנתי’ אותה בגיל מאוחר (הבכורה שלה בת 10 והיא בת 35), כדי לספר שזה אכן לא היה תהליך אוטומטי,
ופרק כ”ו מדבר על הקושי שהיה לה בהתחלה לשתף. תיכננתי בפרקים הבאים לדבר קצת על המשפחה שנכנסה אליה.
מעבר להכל- החלום שלה למשפחה, שמוזכר כמה פעמים במהלך הפרקים, מנצח את הקושי. היא רעבה למשפחה ולקשר קרוב.
-
למה זה בעיה שהתחתנה?!
קודם כל שומעים שיש לה רמת שיח מסוימת עם בעלה, גם אם לא משתפת כל דבר היא יודעת לשתף בכל זאת.
חסר אנשים מופנמים וסגורים שלא מדי משתפים?
נכון שקשה ויש אנשים שלא יכולים להתמודד עם זה אבל לא חסר משפחות שחיות בקשר חיצוני מסוים ולאו דווקא בני הבית משתפים איש את אחיו..
שירי לא נשמעת עם בעיות רגשיות, היא קצת חסומה, עצורה, מאופקת כלפי חוץ אבל אין לה בעיה להסתדר בעולם טכנית , גם אם היא לא מתלהבת ליצור לעצמה קשרים חדשים היה חשוב לה משפחה, אהבה וכו’ אז היא רצתה להתחתן ומובן שהבינה שחייבת להשקיע משהו בשביל זה ופעלה בהתאם.
מכירה בנות שדומות באופי לשירי והן נשואות באושר ובשמחה על אף שלא בהכרח השתנה גם היחס שלהן כלפי העולם. ויש כאלה שגם המאמץ שנתנו לקשר עם הבעל עזר להן גם בחברה.
לא רואה בעיה ששירי התחתנה:)
-
זאת באמת לא בעיה שהיא התחתנה. בתור אחת שמכירה את שירי ואת אלו שדומות לה
(ועליהן מתבססים חלקים גדולים באישיות שלה) אני לא חושבת שיש סתירה בין הקושי הקיים לבין החיים שהיא מנהלת.
אלא מה, כשקוראים שחור על גבי מסך את העולם הפנימי שלה בלי שום סינון כמעט, זה נשמע גדול
הרבה מעבר למה שהסביבה רואה במציאות.
מה גם שהמקרה שהחריף מאד את המצב (וגרם להתנגדות הגדולה שלה לחברה) התרחש דווקא אחרי החתונה,
ותכף נגיע אליו.
אני מבינה מאד את השאלה של תמר. וגם את התשובה היפה שלך, רעות. ומקווה שבהמשך הסביבה תהדהד יותר את החלקים הטובים ששירי לא מדגישה, ויווצר האיזון המתבקש.
-
איזה מתוקה את!
איך את מוצאת איך לראות בכל תגובה את הטוב ולהחמיא-
תמר יקרה… חוץ מהעניין האנושי הפשוט שכל אחד זכאי ליחס מכבד,
אני באמת מעריכה כל אחת שטורחת לכתוב. קראת, חשבת, שאלת/הגבת?
מגיעה לך תשובה והערכה.
-
-
-
-
-
מיוחד!!!
לא קראתי הרבה זמן ועכשיו מצאתי (יותר נכון דחפתי…) פינה של זמן להשלים את החסר
היה שווה כל דקה !!!
העלילה איכותית ובנויה היטב
הרגישות המדהימה שבה את מוליכה את הדמויות צעד אחרי צעד נדירה!
התיאור חי ומכניס עמוק לתוך הסיטואציה עד שאפשר ממש לראות את זה קורה מול העיניים ולהרגיש חלק מהסיפור,
והידע הרב שאת שופכת פה בכל פרק ופרק מביא את ההרמוניה המושלמת של הסיפור הכ”כ מיוחד הזה!
נהניתי מאד!!! לקרוא וממש התאכזבתי שנגמרו לי הפרקים פתאום…
תודה על הסיפור המיוחד (סורי שאני חוזרת על עצמי, פשוט נראה לי שכל שאר הביטויים והסלנגים יורידו מהיחודיות והרמה של הסיפור…)
מחכה לעוד…
-
תודה מלכי, מקווה שתמצאי זמן להישאר איתנו!
מעריכה את התגובה החמה והמפורטת שלך.
-
-
אין לי כלכך מילים לבטא את מה שקורה לי בלב
בזמן שאני קוראת את המילים שלך—
אבל קורה והרבה, דברים טובים נראלי 😉…
מקווה שתביני אותי גם בלי מילים.
ותמשיכי לרתק ברגישות נדירה
😘
-
מה אני אגיד ריקי?
-
-
-
וואו שירי מדהים!
תודה שאת מתקתקת ככה פרקים❤️
זה בטוח לא קל במיוחד בבין הזמנים:)
זה היה נראה כמו פרק הכנה לדרמה שהולכת להתרחש…
אז אני ממש מחכה לפרק הבא!
תמיד מחכה😉
-
תודה נועה, אני משתדלת.
האמת שדווקא בבין הזמנים הראש יותר פתוח להשראה, ככה אצלי בכל אופן.
ו…את צודקת, הדרמה מתחילה בנקודה הזאת.
תודה שוב על התגובות החמות שלך. מעריכה.
-
-
-
וואי הפרק הזה מתח אותי הייטב
כתוב מדויק מאוד
כמו כל הספור הזההתיאורים שלך מרתקים ואותנטים
תמשיכי להעלות כמה שיותר!!
בהצלחה!
-
תודה רות! קחי נשימה עמוקה:)
-
בהחלט היה למה לנשום…
הפרק האחרון מורכב באמת
נשמע שמוליך להסתבכות משמעותיתתעשי טובה לשירי ושאלישבע לא תפגע בה יותר מדי😟
מלחיץ…תודה על כל פרק! סיפור מדהים!!!
-
תודה רות… אני משתדלת לא להגזים:)
אבל ביננו, זה החלק הכי אמיתי בסיפור הזה, מהניסון האישי שלי
ושל עוד כמה שאני מכירה מקרוב.
-
-
-
-
-
מדהים.
את כותבת ברגישות ובעדינות, מפרק לפרק אני מרגישה שאני מחכה יותר לפרק הבא.
ובמתח בשביל שירי, כל מה שהיא עוברת/ עברה…
-
תודה רעות, טוב לקרוא.
-
-
-
שירי הסיפור יפיפה!
הכתיבה שלך רגישה ועדינה במיוחד, מיוחדת ממש!
אני מרגישה שיש לסיפור הזה מנגינה רכה ועשירה ואני מתענגת בכל פרק מחדש!
תודה!
מענין אותי, זה הסיפור הראשון שלך או שהוצאת בעבר ספרים נוספים?
-
תודה ליבי, משמחת.
זה הסיפור הראשון שאני מעיזה להוציא החוצה. כמובן ששום רעיון קודם לא נכתב בצורה
מפורטת או בנויה, הפרסום מחייב לכבד את הקהל והאינטלגנציה שלו…
-
-
הי,
התנתקתי קצת כראוי לבין- הזמנים…
אני רואה שההשראה חזרה😉
קיבלתי כמה פרקים בבת אחת איזה כיף…
ו- הסיפור התקדם בצורה מלחיצה ממש😱
נגמר מהר מידי ובאמצע המתח- – –
את כותבת מיוחד! נדיר! אין דברים כאלה!!!! נשאבתי!
כמובן, כמובן- מחכה לעוד פרקים, כמה שיותר מהר:)
אני קצת חוזרת על עצמי אבל לגמרי מתכוונת לזה🙂
-
עזבתי סיפור רגוע, שרק רומז מה עומד להתרחש…
וחזרתי לשיא הדרמה…
מחכה מאד מאד להמשך!!!
Log in to reply.
