שירי //סיפור בהמשכים// תגובות

[ריקי אבנהר]

שירי,

I Waiting for the continuation

ממתינה להמשך!!!
מקווה שלא תמשכי אותנו עוד קצת,

עד הפרק הבא.

כי אני לא שורדת את זה. 🤗

(זה לא שהחלטת על מוצ”ש לשליחה קבוע, נכון?,

רוצה יותק מפרק בשבוע-כמובן אם זה אפשרי לך : )

🙏

[שירי 🙂]

אל דאגה, שלושת הפרקים הבאים כבר כתובים, אבל זקוקים לעוד קצת עריכה

מקווה מאד מאד להעלות הלילה פרק נוסף.

[שירי 🙂]

פרק מ”ב כאן

נצטרך להישאר קצת במתח, אבל אשתדל להעלות פרק נוסף בקרוב.

[Noa Sharabi]

וואו!!!

וואו, וואו, וואוווווו

מדהים ברמה, שאפשר לסלוח על המתיחה בלב שלם😉

המון רגש, בצורה שלא סוחטת רגשית את הקורא…

זו אומנות!

עברה את האירוע ממש בטוב, איזה נס… חששתי עליה😌

והמשפחה שלה התגלתה כחמודה יותר ממה שהצטייר לי…

מחכה לפרק הבא, מקווה שיהיה על העבר…

[שירי 🙂]

תודה נועה, באמת קצת מורכב לתת לפרקים טכניים גם נשמה ועניין.

שמחה לשמוע שזה הצליח.

[שירי 🙂]

פרק מ”ג כאן

תהנו!

[ריקי אבנהר]

וואו שירי,

את אלופה,

הפרק מדהים, נוגע.

אהבתי איך שנגעת, לא נגעת

בשינוי שעוד יתחולל ….

תודה!

[א טב-אל]

שירי את יכולה לכתוב כאן תקציר לפרקים שכתבת עד עכשיו?

התפנה לי קצת זמן ואני ממש רוצה להתחיל לקרוא אותו מעכשיו…

[שירי 🙂]

בבקשה, אם כי אני חושבת שיש דברים שאי אפשר להעביר בתקציר.

תהני!

תקציר:

שירי מתחילה ללמוד ניתוח התנהגות ודוחה כל נסיון התקרבות של חברה ללימודים- אביגיל.

חמותה, כתבת שטח בעיתון מקומי מואשמת בהדלפת מידע על מרואיין, ונאלצת למכור את הדירה ולעזוב לצרפת. המשפחה מתגייסת לעזור, והוחלט ששירי ומשפחתה תטוס לשם להיות עם ההורים. לשירי קשה שלא משתפים אותה בקבלת ההחלטות ושהיא תאלץ לעזוב הכל ולתהחיל חיים חדשים במקום זר.

בינתיים בלימודים, שירי מכירה בחורה עוורת, שהגיעה להתאמן בנגינה באחד החדרים הסמוכים. שירי מתרשמת מהנגינה שלה ומציעה לה ללוות אותה הביתה. בעקבות דיון סוער שהיה בכיתה, היא שוכחת ללכת לפגוש אותה בזמן שנקבע. מה שגורם לשירי לחפש אותה (יחד עם אביגיל) ולגלות שמדובר בבחורה שאינה שומרת תו”מ. שירי מתוסכלת מכך שהקשרים שלה תמיד מסתבכים.

היא נזכרת בבחורה מצרפת שהגיעה להתגורר אצלה כששירי היתה ילדה בת 8 ויתומה מאב. רשל השקיעה שעות של למידה ומשחק, והפכה לדמות יקרה ומשמעותית עבורה. אחרי 3 שנים, עזבה רשל במפתיע והשאירה מאחוריה את שירי כואבת ומתגעגעת.

שירי מתחילה לקבל הדרכה בפרקטיקה, ומגלה שהמדריכה היא חברתה של אמה, אותה פגשה פעמים בודדות במהלך השנים. מרים מקבלת את שירי בחיבה גדולה ומשקיעה בה שעות של שיחות עומק. דרך ההדרכות והשיחות שירי מגלה תובנות חדשות על עצמה, ומרגישה את הצורך לעשות שינוי.

ארבע שנים קודם לכן , שירי משתלבת כעורכת בשבועון לאחר שבעקבות הקורונה היא נשארת ללא עבודה. חמותה השאילה לה מחשב נייד וסידרה לה את העבודה אצל חברתה. במשך הזמן, שירי מכירה כותבת בשם אלישבע, שהסיפור שלה גורר תגובות ביקורתיות בשל האופי האלים שלו. שירי מרגישה שהעצמה של אלישבע מעט מאיימת עליה, אבל הקשר המסקרן גורם לה להמשיך בכל זאת.

בפרק הקודם: המשפחה עורכת מסיבת פרידה, לקראת המעבר הקרוב. כל אחד מהאחים והגיסות התנדב לסייע ככל יכולתו בעזרה הנדרשת.

[א טב-אל]

תודה רבה שירי.

אני בטוחה שזה לא אותה דבר בתקציר. אבל אני ממש רוצה לקרוא את הסיפור שלך…

[שירי 🙂]

תהני… ספרי איך היה:)

[שירי 🙂]

פרק מ”ד כאן

תהנו!

[תהילה ב]

מהמם, מלא רגש ומוחשי כמו תמיד.

אני רק שאלה – יש את רשל, ההורים שטסו לחו”ל, אלישבע, מרים, עכשיו פרידה מאביגיל.

לי קצת התפזרו קצוות העלילה, אולי בגלל שמדובר בהמשכים, כרגע אני קצת מתחילה לאבד ראש (מאמינה ששכחתי את השם של רשל?).

העובדה שאלישבע נדחפה לנו לפרק – שניים ונעלמה מהרדאר מגדילה לי את התחושה. אולי היה יותר טוב נניח לסיים את הקטע עם אביגיל ואז להמשיך בעצם אל מקום חדש- העבודה שלה. או כל דבר אחר שיצמצם את ההתפצלויות ויאפשר לנו להישאר ממוקדות?

זו ההרגשה שלי, יכול להיות שאחרות אוהבות את זה ומצליחות להתמקד…

[שירי 🙂]

באמת מאד התלבטתי לגבי זה. אסביר קצת את ההיגיון:

נכנסנו לחלק של אלישבע דרך ההזמנה למסיבת פרידה בפורים, שהזכירה לשירי פורים אחר,

ועד אז היו רמזים לחוויה הזו בשיחות שלה עם מרים.

כרגע עצרנו בשביל לסיים כמה דברים, ואז נחזור שוב לאלישבע בעוד פרק.

אני חושבת שבקריאה ברצף זה לא מרגיש מפוזר, מה גם שאת אישה עסוקה🤫,

הגיוני שזו התחושה שלך.

כמובן אשמח לשמוע דעות נוספות.

[Noa Sharabi]

אם דעתי נחשבת-

בשבילי זה בסדר..

היו המון רמזים לעניין אלישבע,

כך שגם אם בפועל היו רק שני פרקים על הנושא,

זה לא מה שמשמעותי, כי הייתה המון הכנה שגרמה להם להיחרט בזיכרון קצת יותר מכל פרק…

מעבר לזה, בעיני,

אך טבעי לסגור את ענייני הפרידות והמעבר,

לפני ששוקעים שוב בעבר

(יצא לי חרוז😉)

הפרק עצמו מדהים,

מרגש, כואב, דמעות!

אין מילים!!!

מחכה להמשך:)

הצלחות!!

[שירי 🙂]

תודה נועה. סיכמת את זה מצוין.

[רעות סימינובסקי]

שירי, את מרגשת!!

הרגשתי לגמרי בתוך הסיפור, כאבתי וחששתי עם שירי וכשהיא לא מצליחה בסוף לדבר זה ממש מתסכל (והופך את ההרגשה שהסיפור אמיתי יותר חזקה, לא הכל מסתדר וזורם אפילו שהיינו רוצות..)

תודה על הסיפור המיוחד שלך!

[שירי 🙂]

תודה רעות, מסכימה איתך, נקווה ששירי תקום מזה חזקה יותר.

[רעות אנסבכר]

איזה פרק משמעותי!

כל כך רציתי שהיא תצליח לדבר…

כל כך התאכזבת כשזה נתקע שוב…

מה, ככה היא תיסע?

מחכה להמשך…

[שירי 🙂]

קשה… באמת קשה. ועוד לאכזב אותך.

[שירי 🙂]

פרק מ”ה כאן.

ממריאים!

[ריקי אבנהר]

שירי את אלופה 😚

פשוט מדהים

אהבתי את התגובה של יחיאל.

תודה!

[שירי 🙂]

תודה ריקי. חייבים אנשים כאלו בעולם:)

[שירי 🙂]

פרק מ”ו כאן

הוא קצת קצר, אבל הפרק הבא יעלה בקרוב.

[שרי אורנג']

סיפור מדהים ברגישות שלו.

תודה עליו

[שירי 🙂]

תודה גם לך…

[שירי 🙂]

פרק מ”ז כאן

עשיתי לעצמי חיים קשים עם תחקיר נוסף, על הסיפור של אלישבע.

בכל אופן, אם אתן מוצאות טעויות, אני מרשה לעצמי לזרוק אותן עליה…

[שירי 🙂]

מתעכבת קצת עם הפרק הבא, מקווה להשלים אותו בקרוב בעז”ה.

[שירי 🙂]

פרק מ”ח כאן

האמת שהדיונים האחרונים בקהילה ממש הורידו לי את החשק לכתוב.
אבל אני ממשיכה כי הסיפור הזה חייב להיכתב. מה יהיה אחר כך? ה’ יעזור.

[רעות סימינובסקי]

כל פרק אני מקווה לשמוע כבר ששירי מסתדרת עם אלישבע.. מה יהיה, אני דואגת לשירי. עד ששמחתי שהפרק היא כבר בטוח תסדר את העניינים..

ולגבי הדיונים- בהחלט הם מורידים מוטיבציה ויוצרים אווירה לא ממש נעימה, לטעמי.

אבל את כותבת יפה ועם רגש ומחשבה. פשוט תתעלמי מהדיונים הנ”ל.

[רות רוט]

שירי, לפרסם כאן זה לא לפרסם בעיתון ולהוריד את המחירים בשוק. את כותבת כאן
לביקורת, ולזה בדיוק מיועדת הקבוצה.
אבל אם חלמת לכתוב כדי להרוויח כסף – את באמת אמורה לרדת מזה…
ובכל מקרה תמיד אפשר לנסות לפרסם אותו בנישה של ספרות טיפולית או משהו דומה.
זה שונה מאשר הספרות הכללית עליה דיברו בדיונים המדוברים.

[שירי 🙂]

אין לי ולא היתה לי תוכנית להרוויח מכתיבה, זה לא הנושא.

[רחל פישביין]

אז למה זה הוריד לך את החשק לכתוב?

[שירי 🙂]

אולי כשאבין למה אני כותבת בכלל תהיה לי תשובה…

כרגע זה המצב.

[רחל פישביין]

חבל.

[ריקי אבנהר]

שירי,

קודם כל הפרק מהמם!

ת’אמת שאני ממש מבינה אותך שירד לך החשק לכתוב פה.

באמת הדיונים פה היו 🙁

[Tz Push]

וואו שירי הסיפור מרתק!!! אני קוראת אותו בשקיקה….

תודה תודה תודה 🙂

ובבקשה אל תעצרי! ואל תתייחסי לתגובות אחרות!

לפחות בשביל חובבות קריאה מושבעות כמוני שמה לעשות, לא כ”כ יודעות לכתוב 🤷🏻‍♀️

[רות]

למרות שאני ממש עוקבת אחרי הסיפור פספסתי אחד והרווחתי שני פרקים ברצף

רוצה עוד
אל תפסיקי לכתוב זה מדהים
סיפור מיוחד מאוד

נגע בי ברמות שלא זוכרת הרבה זמן

מקווה שתחלצי את שירי מהר מהקשר עם אלישבע
תודה!

[שירי 🙂]

תודה חברות. בעז”ה הסיפור הזה ימשיך עד לסופו, אל דאגה.

אני פשוט צריכה להפסיק לקרוא מה שלא רלוונטי/לא מתאים לי…

העידוד שלכן נותן כוח ומחמם. מעריכה כל אחת שכתבה כאן ובאישי.

שבת שלום!

[שירי 🙂]

פרק מ”ט כאן

[תהילה ב]

וואו, הזוי. בבקשה תרחמי על הדמות הדמיונית שלנו, תני לנו קצת טוב מדי פעם (שלא כמו אלישבע…).

חוץ מזה מהמם – מצליח לסחוף לתוך הרגשות.

[שירי 🙂]

אני מרחמת עליה, מאד…

וגם על כל אלו שנמצאים תחת קשרים כאלו ולא יודעים איך לצאת מהם.

[Noa Sharabi]

וואו איזה פרק קשה!

שתשאיר ממנה משהו אלישבע הזאת…

ממש כואב לקרוא😢

[שירי 🙂]

קשה, באמת קשה. אבל המציאות הזו לא דמיונית, לצערי.

[שירי 🙂]

פרק נ’ כאן

תכף נצא מהרוע הזה. מתנצלת.

[ריקי אבנהר]

יפייפה,

אהבתי מאד את ההקבלה לפרח 🌸.

ואת מתארת מדויק כל כך,

את מה שקורה בתוך ה💗 של שירי מול אלישבע.

[Noa Sharabi]

מדהים!!!

וקשה,

ועצוב,

מאד, מאד, מאד…

[שירי 🙂]

תודה לכן. יהיה טוב בקרוב.