כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
שירי //סיפור בהמשכים// תגובות
-
שירי //סיפור בהמשכים// תגובות
-
וואוו פרק קשה
מחכה להמשך טוב יותרשוב פעם חיבת לצין כמה אני מתפעלת מהדיוק בפרטים ותיאורים.
ממש כאילו “הייתי שם”. אלופה.-
תודה רות
מסכימה איתך לגבי התחושה, ומודה לך הפירגון והמשוב.
-
-
אני רועדת מהשבירה הרגשית של שירי מאלישבע 🫨, את חייבת כבר לעבור את
זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!-
צודקת שושי. לכן אני מריצה פרקים.
-
-
וואי איזה קשה…
שירי, הסיפור שלך מרגש ומטלטל
אני רוצה הרגע לקרוא 10 פרקים קדימה ! לעבור את הקטע הקשה הזה כבר…………
-
עוד פרק אחד… טוב?
-
כבר התלהבתי ששלחת עוד פרק : )
מחכה!
-
-
-
קראתי ברצף עכשיו כמות של פרקים אחרי זמן ניתוק
רות למעלה תמללה את התחושה שלי: הדיוק בפרטים ותיאורים, ממש כאילו “הייתי שם”,
מראה לנו, לקוראים, בצורה כל כך בהירה ומובחנת את המציאות הזו, הדבר הזה,
אני מדברת על הזירה עם אלישבע
דבר כל כך כל כך מורכב ומתעתע ולא ברור, ש- איך הצלחת להכניס אותו עד דק במילים.
אני רואה בזה ערך אמיתי לחיים. מי שקורא את הסיפור הזה מקבל בהירות וידע עצום לתועלת במציאות.
הכל מקצועי, רגיש, חכם, בהיר, ברור, בא בצורה רכה ולא טראומטית גם כשכואב. ידע חשוב חשוב מאחורי המילים והסיפור. יותר מידע. חווית הקריאה
אומנות.
-
יונה, באמת שלקח לי זמן למצוא מילים.
ועדיין… אז רק אומר לך תודה על המילים החמות שתמיד מגיעות במקום,
ומקווה, עם תחושה של אחריות גדולה לצלוח את המסע הזה בשלום.
-
-
שירי
קראתי עד עכשיו את הסיפור שלך בדממה
מתחברת מאוד לתגובות על המקצועיות הרגישות והתיאורים החיים(מרגישה שמתחשק לי להפיק על הסיפור הזה סרט)
וגם התובנות והחומר למחשבה בזה הוא מיוחד
עוד משהו שאני חושבת שהוא חשוב ואולי העיקר
זו ההרגשה שנשארים איתה אחרי הקריאה
הסיפור שלך מקרין אנרגיות כל כך חיוביות ונעימות עם הרגשה כ”כ טובה אפילו שהתוכן לא תמיד קל
סיפור שפשוט עושה טוב
מחכה כבר לפרקים הבאים…
-
תודה שרה… כנ”ל. מרגש ומשמח לשמוע שזאת החוויה שלך,
ומעריכה מאד מאד שכתבת (מבינה יותר מידי טוב את הדממה:)
-
-
פרק נ”א כאן
שאלה אליכן
בפרק הקודם הזכרתי את מויש שעומד להצטרף למשפחה. האם היה נכון יותר לכתוב ‘תינוק’,
או שמכיוון שהפרקים האלו כותבים את העבר, זה בסדר שהוא מוזכר בשמו.רוצה להודות ל @tehilab1000 על רוח גבית שנותנת לי אנרגיה הרבה יותר ממה שנראה.
ותודה לחברות היקרות כאן שמפדבקות ברוחב לב כאן ובאישי. אתן אוצר.-
נראה לי שהצורה הזו מצוינת
אני חושבת שזה דווקא מוסיף, כי זה מזכיר לנו שמדובר בסיפור מהעבר.
נתן לי תחושה יציבה בתוך הבלגן
אני אנסה להסביר –
זה כאילו אמר לי: אומנם היה אז חוסר ודאות בכל מיני דברים, אבל זה היה פעם. היום אני מבינה הרבה יותר דברים משהבנתי אז, יודעת דברים שלא ידעתי אז.
השם של התינוק, דבר שאז עוד לא היה קבוע, והיום היא יודעת אותו ויכולה לדבר עליו כעל דבר ברור, מייצג את הדברים היציבים מההווה. מבינה?
זו הייתה התחושה שזה נתן לי. מעניין עם אחרות הרגישו כך.
-
תודה רעות. חושבת כמוך.
-
-
-
וואו. פרק משמעותי.
מצטרפת לתגובות האחרונות…. היטבת לתאר את הקשר בעוצמה כזו שממש הרגשתי מצוקה בקריאה…
משמח וכואב לקרוא את הניתוק מאלישבע סוף סוף (ונס שהיא עשתה את זה בטלפון! אלישבע קוראת את המיילים שלה, נכון?)
וכל כך מנחם הקטע בסוף אחרי הלידה… במיוחד עם התיקון שלך.
אבל המשפט בסוף! עד שחזרנו לנשום סדיר, שוב את מקפיצה אותנו!
מחכה מחכה מחכה להמשך
רחמיםםם שלא תסתבך יותר מידי
בעצם כן, שתסתבך, ואנחנו נתענג לראות איך את מחלצת אותה משם ברכות ובחמלה
את מדהימה! תודה גדולה על הסיפור המיוחד הזה!
-
חמודה אחת. תודה לך😘
איך הגעת למסקנה שהיא קוראת את המיילים שלה?
-
טוב, היא השתלטה לה בהתחלה על המחשב
ואחר כך ציטטה דברים ששירי לא אמרה לה ישירות
טעיתי? או שלהיפך – גיליתי בטעות סוד מההמשך?
-
היא ציטטה דברים שלא נאמרו אף פעם, ולא היו כתובים בשום מקום.
אבל לא טעית, וזה כל מה שאני יכולה לומר 🤫
-
גם אני ניחשתי את זה לעצמי בלב🙃
מיד כשסיפרת על השיחה וההשתלטות. בנית את הדמות של אלישבע טוב עד שאפשר לתפוס את הכיוון שלה ולשים עין כשקורה משהו חשוד:)
-
-
-
-
שירי, הסיפור הזה לא נורמלי!!!! אני בוכה מכל מילה!!! לא מסוגלת לקרוא כאלה
עוצמות של כאב….
ראיתי מלמעלה את התיקון של הפסקה לפני שקראתי את הפרק
ופתאום זה היה נראה לי כאילו כתוב שם שזה סיפור אמיתי שלך…….. 😛-
שושי, אני מתנצלת😖
אולי אני צריכה להתריע בקשר לפרקים טעונים מידי…
ואני חייבת להודות באמת שאת צודקת. חלקים נבחרים, אם אפשר לקרוא לזה ככה,
בקטע עם אלישבע לקוחים מחוויה אמיתית שלי (מסיבות מובנות אני לא יכולה לצרף ציטוטים…)
וחלק מהמטרות של הסיפור הוא להעביר הלאה אותות אזהרה, תובנות וגם התמודדות.
-
-
לפני הכול — <div>
אין לי מילים !
<div>
את מצליחה לגעת במקומות הכי פנימיים
מתחננת לא לסבך את שירי יותר ………….!
<div>
גם ככה זה קשה מידי…….
והמשפט הזה בסוף היה לי קשה……….
עד שחשבתי שזה נגמר!
</div></div></div>
-
מלי, זאת נקודת שיא שאנחנו יורדות ממנה עכשיו.
אפשר לקחת נשימה בינתיים… מה שלא נגמר אלו ההשפעות.לא מדובר בתקשורת ישירה איתה.
-
-
ב”ה
שירי, הסיפור שלך נקרא בנשימה עצורה, ממש.
אהבתי את התוספת הזו, של אלישבע. היא נותנת סוג של סיפור קונטרסט קצת קיצוני
לחברויות רעילות, וזה חשוב מאד לדבר על חברויות רעילות, גם עבור נערות שעוד
בגיל המתאים לבנית חברויות חדשות וגם לכל גיל, פשוט כמה חשוב לשים לב לתקשורת
לא נכונה ולהתנהגות תמימה שעלולה ליפול לידים של אנשים לא טובים, וכן, כמה
אנשים לא טובים לא נראים כמו הרשעים בסיפורים המצוירים של הכומר הרשע או
הביריון עם האלה הארוכה, אלא התיאור של הקול העדין בטלפון (אולי מתוכנת?) מעלה
אסוציאציות של אדם טוב ונעים. שמתנהג בצורה של אלימות סמוי’ה ובקיצור –
התנהגות רעילה, מאד.
פה, אמנם, זה די קיצוני ואני מבינה שזה באמת נובע מנסיון אישי כי רוב הכתיבה
שלך מאד לא קיצונית, מזעזע שיש אנשים כאלו שמתקבלים למקומות רגילים וחים
בינינו, וכמה צריכים להיזהר כשדברים מתחילים לכחש בנו ולעורר בנו תחושות
שמצביעות על סכנה בטווח הקרוב אלינו. לא לדבר מעבר לצורך ובעיקר להתרחק בחכמה.
הסיפור שלך סופר חשוב בעיקר בגלל התוספת הזו, כן היתי שמחה לראות פן נוסף של
חברות רעילה עם תסמינים פחות קיצונים – פה מתוארת דמות חסרת רגשות שנהנית
מאלימות מוגברת ו’מורידה’ מדרכה כל מי שעלול להפריע לסדר שהיא טווה או להתחכך
איתה, בדרך שהיא רואה לנכון. היתי שמחה שכמו בכל הסיפור שלך לראות עוד פן פחות
קיצוני ויותר יום – יומי של חברות רעילה, אבל א במקום הסיפור של אלישבע כי הוא
חשוב והלימוד ממנו עוד יותר חשוב (סוף-סוף מישהי מדברת את האמת על סיפורים
אלימים בלי טעם וסיבה אמיתית, סתם בשביל הריגוש והאקשן והמכירות… “ככה אין
מי שלא יקרא אותו, גם אלו שנמנעו בתחילה” אמרה אלישבע, והתכוונה למה שאמרה.
תודה שירי ותמשיכי להצליח בע”ה ושהשם פשוט ישהה איתך בכתיבה, כי בלעדיו אי
אפשר.
ועם כולנו תמיד, בכל נושא, כמובן.
רק תעלי פרקים הכי מהר שאפשר, קשה מאד לחכות בין פרק לפרק. זה מותח בצורה לא
רגילה 😊-
תמר יקרה, תודה על המילים החשובות. מסכימה איתך בכל מילה
לגבי סוגיות בקשרים. לוקחת לתשומת ליבי את הנושא של קשר רעיל שלא מופיע
בצורה הקיצונית הזו, אני מניחה שיהיה לזה מקום בהמשך, אפילו שאנו מתקרבות
לחלק האחרון והסופי (משהו כמו 20 פרקים)
שוב תודה תמר, התגובות שלך נותנות לי המון. ובין השאר- כוח ומקום למחשבה. מעריכה. -
הקטע של אלישבע באמת מוסיף הרבה לסיפור כפי שתיארת
אני מרגישה שטוב שהוא הגיע רק בשלב מאוחר,
כך היה מספיק במה לקשיים שלה מהבחינה החברתית, גם כשהם הם הגיעו בלי הרקע של סיפור טראומטי מהעבר.
אם הסיפור היה מתחיל בקשר עם אלישבע, דש ועוסק בעיקר בזה – הוא היה מאבד את הקו העדין והרגיש שלו, והופך לעוד סיפור מטלטל, מסעיר ודרמטי (וצעיר)
-
תודה רעות
באמת הכניסה של אלישבע לזירה תוכננה עם הרבה מחשבה,
כולל הרמזים ששתלתי קודם. בכללי לא התחלתי לכתוב את הסיפור עד שכל
החלקים העיקריים שלו ישבו במקום. מה שקשה לי בסיפורים אחרים- אני מאד רוצה למנוע כאן…
-
-
-
שיריייייי
מה יהיה איתך? את פשוט אלופה!!!
ואיזה נס שזה נגמר, הרגשתי על רכבת הרים😵
רק בלי הכיף של רכבת הרים:(
ההתנהגות של שירי נהייתה כל כך מובנת פתאום…
פשוט כואב לחשוב שיש אנשים שחוו את זה בעצמם,
כשקראתי הייתי צריכה להחזיק את הלב, אז במציאות…
האמת, ה-‘כך חשבתי בכל אופן’ בהחלט הלחיץ ברגע הראשון,
אבל הבטחת שזהו, אז הבנתי שמדובר בהשלכות ואפשר לחזור לנשום😌
למרות שהן לא פשוטות, אבל כבר הרגשנו אותן בפרקי הווה,
אז התחושה היא שחוזרים למוכר והידוע…
בכל מקרה, אני מחכה מאדדדדד להמשך וגם- לחזור להווה הבטוח (?)
נ. ב. תודה על ההדגשה, היא בהחלט חשובה.
-
נועה הדיוקים והחיבור שעשית כל נכונים. תודה לך שפע המילים הטובות!
-
-
שירי,
את כותבת נדיר, ועם המון רגש, ואת לא מתעלמת מהקטנות, ולא מכחישה רגשות.
אלא פשוט מפרטת בדיוק את מה שקרה/קורה/יקרה.
וזה טוב וזה חשוב.
המעבר הזה דרך הכאב, אל תדלגי על שום שלב בתהליך!
פליז, גם אם כואב לקרוא את זה, (ולכתוב…),
תני לנו לחוות עד העומק- – –
-
תודה ריקי. מסכימה איתך לגמרי.
אשתדל בכל אופן להיזהר.
-
-
ועוד משהו. משום מה החברות האחרות פחות נגעו בזה אבל נגעו בנקודות אחרות
חשובות בהחלט, קצת גרם לי לחוש בודדה בצריח אבל גם זה אפשרי לפעמים, מה עם
כוכי והחברה לקוית הראי’ה ששירי גילתה בלימודים? הן חסרות לי בכל ההתארגנות
הזו, משהו קצת שקט בגיזרה הזו והיתי שמחה לראות איזכור כלשהו, הלוואי התפתחות
משמעותית אבל לפחות שתיזכר בה ותעבור כאילו סתם ליד הבית… אמנם מתאים לשירי
לתפוס מרחק, אבל גם לבחור לא ללכת ולראות מה איתה זו בחירה.
חסר שהיא לא מתוזכרת בכלל בכל הרצף האחרון.-
למעשה, כששירי גלתה שתמר כנראה לא שומרת מצוות, הקשר הזה ירד באופן אוטומטי.
אבל איזכורים לגבי תמר יעלו בהמשך, כי עדיין יש מה לדון בה.
אגב, הפרקים האלו כתובים כבר.
-
אז למה את מחכה ?!
אנחנו מחכות להמשך 😇
-
לא כל הרצף כתוב, זאת הבעיה.
מקווה לעלות בקרוב פרק נוסף, ואז אני לוקחת הפוגה קלה. סוחט.
-
היא נותנת לנו לעכל🙂
ובטח יש לה דיוקים וחקירות כמו תמיד,
זה, בין השאר, מה שהופך את הסיפור הזה מ-‘עוד סיפור טוב’ למשהו מיוחד…
אין פה סתם ענין להעלות לנו את הלחץ דם בתיאורים (בשונה מהסיפור של אלישבע…)
כל תיאור ומקרה מחוברים למציאות הכי שאפשר וזה לגמרי לא מובן וראוי להערכה (מעריכות שירי!)
ובינינו, כשמחכים למשהו מאד, נהנים יותר כשמקבלים אותו…
ושירי-
אם הקריאה של הפרקים האחרונים הייתה סוחטת,
בטח הכתיבה הייתה מתישה ממש,
ואת- באמת צריכה לנוח…
אז תקחי הפסקה,
(לא מידי ארוכה🤨
אנחנו לא נעמוד בזה פשוט…)
ותחזרי אלינו עם כוחות מחודשים😊
-
וואו נועה. איזו מדהימה שאת
אפילו רק בשביל להכיר את הנשמות הטובות שיש כאן- היה (ועדיין) שווה הכל.
הפרק הבא בליטוש אחרון, ואז נחכה לשבוע הבא.
תודה נועה על התגובות המחממות שלך! מעריכה מאד.
-
-
-
-
-
-
וואו איזה פרק!!
רגוע כלפי חוץ, מלא גלים סוערים כלפי פנים.
והעיקר – מדהים!
איפה רשל, איפה… יש לי תחושה חזקה שהן הולכות להיפגש איפשהו ואיכשהו. מענין מה מתי ואיך ובעיקר איך זה ישפיע על העלילה הזו. מרתק!
מבינות את המאמץ שירי, תנוחי תאגרי כוחות ותחזרי בשבוע הבא כמו חדשה. אני מקווה בע”ה 😊
בהצלחה רבה!
-
וואו שירי,
בדיוק איך שתמר הגדירה:
רגוע כלפי חוץ.
וסוער מבפנים…
מבינה את הצורך במנוחה 😗
המון כח!
-
מותק של פרק
תודה!
-
ואוווו
פתאום הגיע לעיני הסיפור הזה- אני אף פעם לא קוראת סיפורים בהמשכים כי אין לי סבלנות לסוף…
אבל ראיתי שיש לזה הרבה פרקים אמרתי לעצמי שינסה..
אין מיליםם!! סיפור יפה ומותח! מחכה כבר לסוף!! איך שיוצא הספר אני קונה בעז”ה !!
קראתי כמה שעות רצופות בלי הפסקה… מחכה להמשך ולדרמות שיותחוללו עם רשל כמו שאני מדמינת לעצמי😅
Log in to reply.
