שירי //סיפור בהמשכים// תגובות

[שירי 🙂]

תודה רעות

רק רוגע ושמחה לכולנו❤

[שרה]

הפרק האחרון ממש רגוע ושלוי,

רק האיזכור של רשל בסוף – קצת הוציא את הפסטורליות 🙂

כאילו חנה היא רשל או משהו כזה… למרות שמבחינת גיל זה לא הגיוני ואני יודעת 🙂

אבל היה לי קצת קשה מידי הרבה צרפתית…

הרגשתי ממש כמו שירי… לא מבינה, מנסה לגלול ללמטה לתרגם 🙂 [פריווילגיה שאין לשירי ויש לנו לפחות…]

אז אם זאת היתה המטרה הבילבול הזה – היא הושגה,

אם לא – אולי להפחית מינון או לשים תרגום ממש ליד כל מילה בסוגריים שלא יצטרכו לנסות להבין שהמשך הפסקה מסביר את המשפט בצרפתית…

כמו Elle est en Israël שזה כנראה “היא בישראל עכשיו”…

זו דעתי בכל אופן…

כל השאר מושלם!!

[רות]

לדעתי גם אם זו לא היתה הכוונה זה נשמע מצוין.
תרגום צמוד מוציא את כל הטעם ומטריד. (לטעמי לפחות)
אפילו תרגום בסוף הפרק- אם זה בספר ולא כמו כאן- גם לדעתי פחות עדיף.
אם משלבים מילים בשפה אחרת, בפרט אם זו לא שפה מדי זרה כמו סינית או משהו 🙂 ,ממש פה ושם בצורה שלא מפריעה להבנה זה מעולה.

[שירי 🙂]

תודה שרה… זו בהחלט היתה מטרה, ובכל אופן השתדלתי לשבץ כמה שפחות צרפתית.

ואם זה מרגיע אותך, לפי התוכנית לא אמור להיות עוד.

[שירי 🙂]

תודה רות❤

[שירי 🙂]

פרק נ”ה כאן

תהנו! לא יכולה להבטיח פרק נוסף לפני החג, אבל אשתדל מאד.

[שרה ו]

אפשר לנשום את הטבע מכל מילה.

כיף לקרא!

יש קטע שנחסם

[שירי 🙂]

ממש מוזר:

ואז, אתגרה אותי רשל וערבבה אותם בין שאר התפוזים שבשקית בה היו קודם, שופכת את כולם על האדמה, כעת חיפשנו שתינו את אורי, אלימלך, ישראל ושלום בין כל התפוזים הכתומים שרק נראים אותו הדבר. בדרך אל הבית הקטן של דוד סמי, עם שתי שקיות כבדות שנשאה רשל לבדה, היא הסבירה לי כמה כל אדם הוא מיוחד ואין כמותו בשום מקום. “יש רק שירי אחת בכל העולם. את יודעת?” הבטתי בה מחייכת. “רק שירי אחת עם כשרונות כמו שלך, ותפקיד שה’ נתן רק לך. את תזכרי תמיד שאת מיוחדת?” הנהנתי.

[שרה ו]

תודה!

[ריקי אבנהר]

מיוחד,

אהבתי איך ששירי נשאבת לעבר,

התיאורים יפיפיים

והמסר מרגש ונוגע 😗

תודה עליו —

[שירי 🙂]

תודה יקרה,

התגובות שלך תמיד מחממות את הלב…

[שירי 🙂]

פרק נ”ו כאן

יש לכן זמן לקרוא? יש לי עוד שני פרקים מוכנים. סמנו לי כאן אם התשובה חיובית:)

[Noa Sharabi]

ברור שיש זמן לעוד פרקים!!!

מקסימום אפשר לקרוא אחרי החג…

[ריקי אבנהר]

את שואלת ברצינות?!
😇

הפרק מיוחד.
כמו תמיד—

[שירי 🙂]

לגמרי ברצינות… ערב חג או לא?

ו… תודה שוב.

[Noa Sharabi]

אמאלה😱

ד’ ישמור!!!

נראלי הבנתי משהו לא כ”כ נעים…

המחשב זה אותו מחשב שהיה אצל שירי?!

לאלישבע יש עדיין גישה לשם???

אם כן, זה רוע בלתי נתפס!!!

אז אני מקווה שאני טועה…

הפרק מדהים, כן, משפחתי חמים כזה,

אתפס לזוטות ואומר שאהבתי את המשפט הזה-

להתענג על מעשי ידיה וללקק את האצבעות (שלנו)

הדגשה חשובה ‘(שלנו)‘ חחח…

אבל בואי נגיד שההשערה הנ”ל תפסה אותי יותר…

מחכה להמשך😮

[שירי 🙂]

הבנת נכון, אני מתלבטת אם הייתי צריכה לטשטש יותר את ההשתלטות של אלישבע,
או לפחות לא להזכיר את העובדה ששירי עזבה את המחשב לטיפול המסור שלה בלי להשגיח.

אשמח לחוות דעתכן.

וזה בשביל הציטוט ששעשע אותך:

😋

[רחלי]

לדעתי זה מצוין.
וכבר הבנתי את זה אז, בתיאור ההשתלטות שלה על המחשב – זה הרי היה כבר אחרי שהתפוצץ הסיפור עם החמות
אבל יש מצב שהתגובות אז עזרו לי להבין.
בכל מקרה אני לא חושבת שזה שקוף מידי- זה עוד אבן להבנת הסיפור
אלא אם כן את רוצה להשאיר את זה נעלם עד לגילוי המפתיע , מתי שלא יקרה.

[רחלי]

ותודה רבה על הסיפור האיכותי. תמשיכי!

[שירי 🙂]

תודה רחלי, מאד חשובה לי דעתך.

אולי אשמור את הפרטים המדויקים לשלב מאוחר יותר אם כי השאלה הבוערת היא אחרת…

[צפורה סולוביציק]

חושבת שהייתי מנסה קצת לטשטש יותר,

כי כרגע זה די שקוף.

אולי בגל הדיון שהיה כאן בתגובות, אבל לא הרגשתי את ה”גאונות” בזה שקלטתי את הפואנטה,

ואם זה חלק משמעותי – אולי כדאי קצת יותר לרמוז על חשבון הבהירות.

[שירי 🙂]

טוב… אמנם כפי שכתבתי קודם זאת לא באמת הפואנטה,

אבל אולי כן כדאי בכל אופן לתת פחות פרטים גם בקטע הקודם וגם בפרק הנוכחי.

[צפורה סולוביציק]

עוד משהו אחד שאולי יעזור לך ברמה הטכנית –

מאד פשוט לגלות אם מישהו נכנס למייל, חושבת שאפשר גם למפרע.

מקבלים כתובת IP של המחשב שממנו פרצו, ואפשר לזהות מיקום מדויק באמצעים מתקדמים יותר.

בעיקרון גם בכל מייל שאנחנו שולחים אפשר לזהות את כתובת הIP אלא אם כן מדובר בפורץ מחשבים שטשטש את העקבות…

[שירי 🙂]

תודה… כל דבר עוזר!

למעשה בדקתי כיוון קצת אחר, אבל בשביל המהלך זה מעולה.

[רבקה צפדיה]

אני לא קראתי את התגובות עד עכשיו, והפריע לי ששירי נתנה לאלישבע להשתלט על המחשב מרחוק, (ממש הטריד אותי חחחח) אך לא ידעתי לקשר את זה לסיפור עם החמות עד הרגע הזה.

ממש אהבתי ש’שברת את הקיר’ בפרק האחרון. תענוג!!!

[שירי 🙂]

תודה רבקה, כל דעה מוסיפה לי המון.

מעריכה שכתבת!

[מלי הפקות אולפן | כתיבה ותוכן | קריינות]

פרקים מאלפים!! אחד אחד ואו.
מחכה להמשך >>>

[שירי 🙂]

תודה מלי! מחר בבוקר בעז”ה.

[מלי]

<div>מתענגת על הסיפור–</div>

ודאי שאפשרי עוד פרקים!!(לא רק אפשרי)

ובקשר לאלישבע אני לא חושבת שזה כזה ברור …

זה כתוב ממש טוב!!

[שירי 🙂]

שמחה לשמוע. בעז”ה תקבלי גם את:)

[תמר]

וואו הסיפור הזה פשוט מדהים!!

דחוף עוד פרקים😱

ולגבי אלישבע- לא הבנתי מיד.. לקח לי זמן..

הקטע הזה כתוב טוב מאד (והסיפור בכללל..)

אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך, כ”כ מכניסה לאוירה.. אני ממש חיה את הסיפור והאוירה!!

מחכה לעוד……

[שירי 🙂]

תודה תמר! מעריכה שכתבת.

אולי בכל מקרה אעלה את השאלה הזו שוב בהמשך הסיפור.

[תמר]

רק לדייק

זה כן הובן שאלישבע השתלטה לה על המייל ועשתה כרצונה ואולי ם השאירה לעצמה גישה ושינתה סיסמאות..

אבל לא הובן שהיא אחראית על החלק של חמותה- בפרק הזה נופלים האסימונים …

[שירי 🙂]

תודה. אקח גם את הנקודה הזו בחשבון. מעריכה מאד את המושב!

[ה]

גם אני חושבת כמו תמר,

אם לא הייתי נכנסת היום לתגובות כאן לא בטוח שהייתי אוחזת,

אבל אולי בקריאה רציפה (בספר) זה כן יותר בולט

[שירי 🙂]

פרק נ”ז כאן

פיצלתי פרק ארוך מאד לשני חלקים, החלק הבא מחר בלנ”ד.

[ריקי אבנהר]

דמעות 😢

[שרה ו]

שואלת אם יש לנו זמן בערב חג?

אני אישית (ובטוחה שעוד הרבה) מכורה לסיפור הזה

ושמחה לקרא פרקים חדשים בכל זמן

תודה על העונג

[שירי 🙂]

😊

תודה יקרה…

[מ ל]

מדהים!!!

משהו שלא מובן לי- איך אביגיל ידעה איפה שירי מתגוררת כרגע, אם לא ידעה ע”כ שהמשפחה שלה בצרפת?

תודה על העונג שנגרם לי מקריאת הסיפור!

[שירי 🙂]

אנחנו עוד לא יודעים עדיין איך אביגיל הגיעה ולמה.

מניחה שיהיו לך שאלות נוספות גם אחרי הפרק הבא.

[שרי אורנג']

וואו של סיפור!

מחכה כבר לפרק הבא

[שירי 🙂]

תודה שרי😊

[שירי 🙂]

פרק נ”ח כאן

נמשיך בעז”ה אחרי החג.

מודה לכל אחת ואחת על תשומת הלב והדיוקים. אתן מדהימות.

נפגש בקרוב בירושלים הבנויה!

[תהילה ב]

אמא. הסוף הזוי. ומעלה לי שאלות חשדניות, כמו שכיוונת כנראה. אבל בגלל שעד עכשיו התמקדנו במישהי אחת —- 🤔😶

[שירי 🙂]

😉

מכוון מכמה כיוונים:)

תודה תהילה.

[י]

יאווו,

ממש מדהים,

כ”כ מכניס לאוירה ולרגשות, ממש מוחשי

מדי הרבה זמן לחכות עד אחרי החג 🙂

[רותי גולקרוב]

וואו איזה סיפור

אני עוקבת כבר המון זמן וממש נהנית

אני בטוחה שזה אלישבע!!!!

אם כן אז את לא נורמלית!!! 😅

[שירי 🙂]

תודה י מ ורותי, משמח להנות אתכן.

ולגבי החשדות, נצטרך לעבור עם שירי את הדרך הזאת…

[תמר ברכה]

וואווו שירי

אני מרותקת לסיפור שלך!

ומה זה הסוף הזה?
אמאאא

[שירי 🙂]

תודה תמר.

מה זה באמת…

[תמי]

וואי שירי איזה סיפור!!

מטורף! הכתיבה, העלילה- הכל! מיוחד!!

אבל אין מצב להישאר במתח הזה כל החג…

אולי עוד פרק אחד? …

[שירי 🙂]

תודה לך תמי,

אנחנו במסלול עליה עכשיו, מבחינת הצטברות מתח, אז לא בטוחה שכדאי פרק נוסף…

[רות]

פרקים מרתקים!!
הסוף של הפרק האחרון עצר לי את הנשימה.
נואשת להמשך

חיבת להעיר לגבי הכניסה של אביגיל, מתואר כמה היא רטובה ואז היא מתיישבת על הספה. למעשה זו מחמאה רצינית אבל כל כך ‘הייתי שם’ שממש צרם לי. אמרת שהיא החליפה רק גרבים, אז איך היא ישבה ככה?

[שירי 🙂]

אויש נכון, את צודקת, ממש נדרש להתייחס לפרט הזה.

תודה רות!

[ריקי אבנהר]

מדהים.

אהבתי שאביגיל הקבילה את שירי לציור.

ומצטטת:

“זאת מהות הקבלה, שירי. הייתי רוצה שתאהבי את עצמך לפחות כמו שאני אוהבת אותך. וזה לא מעט. תצטרכי לעבוד קשה בשביל זה”.

פרק עם מסרים חשובים לחיים של כולנו : )

והסיום שלו מסקרן, עדיין מאמינה שאביגיל ראויה לאמון…

(מקווה שאני לא טועה ):

תודה.

[שירי 🙂]

תודה ריקי… מאמינה שהכל מתחיל בנו, או יותר נכון- בראש שלנו…

ונעבור ביחד את הדרך ששירי צריכה לעבור כדי לתת אמון באנשים הטובים

שההשגחה מזמנת לנו.

[רות]

אמאלה רק עכשיו דפדפתי למעלה לתגובות. גיליתן לי כמה ספוילרים שלא חשבתי עליהם
מפחיד. לגמרי.
מדהים כמה הסיפור הזה מותח ומרתק גם בלי סיפורי פושעים ואקדחים, ובלי להוריד מהרמה הרגשית והאינטלקטואלית שלו. מחכה שיצא כספר. קונה חדמש

[שירי 🙂]

גם אחרי הספוילרים, מניחה שיהיו עוד הפתעות. עליהן אני כן שומרת:)

ותודה … טוב וכיף לשמוע.

[רינה דאזר]

ואווו איזה סיפור מטורף קראתי את כולו מאתמול בנשימה אחת….

מהמם – מתחת ממש בסוף – הורדת לי את הלב שאלישבע זאת אביגיל מקווה שלא

אלישבע השתלטה לחמותה על המחשב נכון?

ועוד משהו אלישבע חולה במאניה דפרסיה?

תודה על הסיפור מהממם

[שירי 🙂]

תודה רננה, שמחה שנהנית.

לא יכולה לענות על השאלות הטובות שלך… נדע הכל בסוף, בעז”ה.

בקשר להגדרה של אלישבע, אני אמנם נצמדת להפרעה ספציפית (והיא לא מאניה דפרסיה),

אבל מעדיפה שלא להגביל את הדמות כרגע עם אבחנה מדויקת.