כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
שיר מרגש על תשעה באב שקיבלתי במייל – משתפת
-
שיר מרגש על תשעה באב שקיבלתי במייל – משתפת
תּוֹדָה שֶׁבָּאתָ!
דבורה שלזינגר.
תּוֹדָה שֶׁאַתָּה בַּדֶּרֶךְ, לַמְרוֹת וְעַל אַף,
שֶׁקִּוִּיתִי, שֶׁלֹּא תָּבוֹא עוֹד פַּעַם לְכָאן.
כְּבָר עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים מְחַפֶּשֶׂת שְׁרַפְרַף,
לָתֵת לַדְּמָעוֹת וְלָאֵבֶל פֻּרְקָן.
לִבְכּוֹת עַל אַחִים שֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ,
עַל חַיֵּי מִשְׁפָּחָה שֶׁהָיוּ וְאֵינָם.
עַל כָּל אֵלּוּ, שֶׁכָּל כָּךְ רָצוּ לְהִפָּגֵשׁ,
עַל חֲדַר יְלָדִים שֶׁנּוֹתַר מְיֻתָּם.
עַל אַלְפֵי חִיּוּכִים שֶׁנִּבָּטִים מִתְּמוּנוֹת,
צְעִירִים יִשָּׁאֲרוּ הֵם לָנֶצַח.
סמ”ל אוֹ חַיָּל , הַסִּיטוּאַצְיוֹת שׁוֹנוֹת…
הי”ד, כָּתוּב לָהֶם עַל הַמֵּצַח.
תּוֹדָה שֶׁבָּאתָ, תִּשְׁעָה בְּאָב,
מַצִּיעַ קִינָה וּמִסְפֵּד,
לֹא הֶאֱמַנּוּ שֶׁנִּרְאֶה אוֹתְךָ שָׁב,
אֲבָל הִנֵּה, כְּבָר קוֹלְךָ מְהַדְהֵד.
עַכְשָׁו נִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא נָמוּךְ,
לֹא נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה עַד צֵאתְךָ.
“בֵּין הַזְּמַנִּים” כְּבָר נִמְצָא בְּסָמוּךְ,
אוּלָם עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ רַק אִתְּךָ!
תּוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר כָּךְ לָשֶׁבֶת לִבְכּוֹת,
עַל בִּלְבּוּל שֶׁשָּׁטַף הָעוֹלָם.
לְהִתְחַנֵּן עַל הַנֶּפֶשׁ, לְבַקֵּשׁ עוֹד לִזְכּוֹת,
לִהְיוֹת חֲזָקָה מוּל “כֻּלָּם”.
תְּנוּ לִי לָשֶׁבֶת שִׁבְעָה עַל אַחִים,
אֶת רֻבָּם אֲנִי לֹא מַכִּירָה,
מַפְנִים לְךָ עֹרֶף, גְּדֵלִים וְהוֹלְכִים,
אוֹי, אַבָּא, בְּלִי לִלְמֹד אוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה .
בּוֹאִי שַׁבָּת, הִצְטָרְפִי נָא לַבֶּכִי,
דְּמָעוֹת עַל חִלּוּל יוֹם מְנוּחָה.
כָּכָה הָלַכְנוּ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי,
יֵשׁ לָנוּ אַחִים(!) שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים שַׁבָּת כַּהֲלָכָה.
בּוֹאוּ נִצְעָק “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”,
מִלָּה בְּמִלָּה, עִם יָד עַל עֵינַיִם.
אוּלַי כָּךְ יַכִּירוּ , יֵדְעוּ לְהִתְפַּלֵּל,
בְּמִלִּים שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם.
חַפְּשׂוּ לִי קִינָה, עַל גָּלוּת מִבִּפְנִים,
עַל אָסוּר וּמָאוּס, שֶׁהָפְכוּ לְ”בְּסֵדֶר”
עַל “כָּכָה זֶה הַיּוֹם\אַתְּ צְרִיכָה לְהַפְנִים”
אֵי שׁוֹפֵט אוֹ נָבִיא יַעֲשֶׂה כָּאן קְצָת סֵדֶר.
תְּנוּ לִי דְּמָעוֹת, עַל כָּל מָה שֶׁחָדַלְנוּ,
לְהָבִין, לְבַקֵּשׁ, לְהַרְגִּישׁ.
עַל נָמוּךְ וְעָלוּב, שֶׁ- פָּשׁוּט הִתְרַגַּלְנוּ…
וּמָה כְּבָר נוֹתַר חוּץ מִלְּהַחֲרִישׁ?!
אֵיךְ לֹא נְהָמָה עַל שְׁכִינָה שֶׁבַּצַּעַר,
מְנַהֶמֶת בְּכָל יוֹם כְּיוֹנָה,
עַל בָּנִים רָחֲקוּ, שׁוּעָלִים תּוֹךְ לַשַּׁעַר,
וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כְּאַלְמָנָה.
טוֹב שֶׁבָּאתָ, יוֹם צוֹם עַל חֻרְבָּן,
חִכִּיתִי לְךָ חֳדָשִׁים…
רָצִיתִי לִבְכּוֹת, עַל דִּיגִיטָל מְכֻוָּן,
עַל רֶשֶׁת, וּמִלְיַארְדֵּי אֲתָרִים חֲדָשִׁים.
לֹא מוֹצֵאת אַף קִינָה , תְּתָאֵר הִיא כְּאֵב,
שֶׁל שִׁלְהֵי גָּלוּת, עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא.
וְאֵיךְ יֵשׁ עֲדַיִן מָקוֹם שָׁם בַּלֵּב,
לְהָכִיל עוֹד פִּגּוּעַ רְצִיחָה.
תּוֹדָה שֶׁאַתָּה בַּדֶּרֶךְ, לַמְרוֹת וְעַל אַף,
שֶׁקִּוִּיתִי, שֶׁלֹּא תָּבוֹא עוֹד פַּעַם לְכָאן.
כְּבָר עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים מְחַפֶּשֶׂת שְׁרַפְרַף,
לָתֵת לִדְמָעוֹת וְלָאֵבֶל פֻּרְקָן.
הַשָּׁנָה, לֹא נִתֵּן שֶׁתֵּלֵךְ וְתַחְמֹק,
לֹא נְבַקֵּשׁ לְהַסִּיחַ הַדַּעַת,
נִפְתַּח מִבִּפְנִים, בּוֹר גָּלוּת הֶעָמֹק,
לֹא נַשְׁאִיר בּוֹ דָּבָר בְּלִי לָגַעַת.
הַשָּׁנָה לֹא נִתָּן פוּגַת לְעֵינֵנוּ,
דִּמְעָתֵנוּ, תָּבוֹא וְתִשְׁטֹף לְבָבוֹת,
לֹא נֵשֵׁב עוֹד בָּדָד, בַּגָּלוּת, עִם עַצְמֵנוּ,
נִזְכֶּה לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת.
אֲנִי וְאַתָּה, וְקִינוֹת וְ”אֵיכָה”,
נֵשֵׁב עַל הָאָרֶץ, נִקְרַע אֶת הַדַּשׁ.
עַל אֵלֶּה, עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכָה,
מִתְחַנֶּנֶת לְבֵית מִקְדָּשׁ מֵחָדָשׁ.
תּוֹדָה שֶׁבָּאתָ, וַאֲנִי אֶנָּצֵל,
אֶבְנֶה לִי מִשְׁכָּן , אֲטַהֵר לְבָבִי.
וּכְשֶׁתֵּלֵךְ, תִּשְׁעָה, וְאוּלַי נִגָּאֵל…
אֶשָּׁאֵר אֲנִי עִם אָבִי.
נָכוֹן שֶׁבִּקַּשְׁנוּ שׁוֹפָר ,גְּאֻלָּה,
בֵּית מִקְדָּשׁ שֶׁיּוֹרֵד לוֹ בָּאֵשׁ,
אֲבָל אִם כְּבָר גָּלוּת, אֲרֻכָּה וּפְתוּלָה,
אָז טוֹב שֶׁבָּאתָ, וְנִפָּגֵשׁ.
מָחָר כְּשֶׁתֵּלֵךְ, אוּלַי נַעֲלֶה,
בְּאַהֲבַת עוֹלָם יְרוּשָׁלֵם.
בֹּקֶר חָדָשׁ פִּתֹם יִתְגַּלֶּה,
וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת קָרְבָּן לד’.
אֲבָל אִם הַגָּלוּת עֲדַיִן תַּעֲטֹף,
בַּיִת וָלֵב וְחוּצוֹת.
אֵדַע שֶׁזָּכִיתִי בְּתִשְׁעָה בְּאָב לַחֲטֹף,
קִרְבָה , לְלֹא מְחִצּוֹת.
וְכָכָה אֲחַכֶּה לְךָ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ,
אַבָּא, יָדִי בְּיָדְךָ.
וְעַד שֶׁתָּבוֹא וְתַפְצִיעַ, תּוֹשִׁיעַ,
אֲנִי הוֹלֶכֶת אִתְּךָ.
-
6 תגובות
-
אדיררר
מי כתבה אותו?
-
כתוב למעלה, דבורה שלזינגר
-
-
וואו מדהיםםםם!!
זה כ”כ יפה שכל אחת מביאה את הזווית שלה לחורבן
ואיפה שזה פוגש אצלה בלב🧡
-
הלוואי שזה כבר לא יהיה אקטואלי.
-
וואו כתיבה חזקה ומעוררת!
נקודה קטנה,
וּכְשֶׁתֵּלֵךְ, תִּשְׁעָה, וְאוּלַי נִגָּאֵל…- הייתי אומרת וּלְוַאי נִגָּאֵל…
-
כתיבה מדהימה!!
ממש מרגש!!
Log in to reply.
