שיתוף
-
שיתוף
דפיקות לב מואצות,הרגשה לא טובה.
מסתכלת במבט מוזר.מבקשת ממנה לצאת החוצה. שם,משליכה דף מקופל לארבע. נעלמת מהעין.
פותחת בידיים רועדות את הדף. העיניים רצות. קוראות את האותיות השחורות על הדף הלבן. אט אט הראייה מיטשטשת. בוהה בהלם מוחלט. רוצה רק לברוח מהגורל. מנסה לומר שלא כך המציאות. אך, היא כבר פרחה. השאירה אותה ללא מילים. בפינה. היא בגדה.
מאז…התעלמות מוחלטת. רק תזכורות מצד שלישי, ניסו להחזיר למקורי. אמרו שלא התכוונה לנתק טוטאלי, אלא מעט להרפות.
היא לא הייתה שם להקשיב. הייתה פגועה קשות.
לא שמה לב שהורסת רק לעצמה. צריכה למצוא מוצא. ואז היא הגיעה. כבתוך סרט רע. ביקשה לחזור חזרה. אמרה שתמיד אהבה.
ממוללת את הפתק ביד.הכל עובר מול העינים ואז
לוחשת ברטט “מאמינה לך…אני רואה ש…אהבת…”, מראה לה את הפתק לאות.
Log in to reply.