• כתיבה ספרותית

  שיתוף…

  פורסם ע"י א ש  אומנות הבמה והפקות תוכן on 16/10/2025 ב8:51 pm

  זה השקט הזה
  שהיה כבוי בתוכי
  זה הרצון לרצות
  במקום להגשים את עצמי
  זה כאב של שנים
  שפרץ החוצה
  מלא בעשן.
  כשהגוף לא רגוע
  ואין למי לפנות
  מחפשים אמת אחרת
  מנסים לפרוץ גבולות
  והעולם מזלזל
  חושבים על מתבגרת
  לא רואים תבלגן שבלב
  לא שומעים כשהכרית נרטבת
  זה אותן דמעות שהבטחת לאסוף
  כשרציתי להיות קרובה
  זאת אותה נשמה אבודה
  שמחפשת אותך
  כשכולה אשמה
  עושה טעויות וחוזרת
  בונה ואחר כך הורסת
  מתקרבת אז מתרחקת
  אבל רק אתה יודע תלב
  רק אתה מבין כמה כואב
  רק אתה נותן סיכוי
  לילד נודד
  וכמו אבא פותח ידיים
  שאני אחזור אליך
  תלחש לי
  שהצלחתי לבנתים..

  עזר לך? 👍

  א ש  הגיבה לפני 2 שעות, 55 דקות 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב