שליטה עצמית- שיתוף

[מרים סולובייציק]

הצורה של השיר יפה מאוד – חרוזים, קצב, זה נשמע כמו שיר עם מנגינה.

ואני לא יודעת – על מה השיר מדבר? רק אם את רוצה לשתף.

[תהילה ב]

סוף מעשה במחשבה תחילה, לא?

[תהילה ב]

מצהירה מראש שפחות מבינה.

השורה השניה – לדעתי זו ולא זה (נוטה על השאלה). חושבת שהיא נצרכת, למקצב והן להמשך.

בבית השני שורה אחרונה – קצת הורס את הבית. אולי: ושתיקה יעילה עשרת מונים?

[רחל פישביין]

לדעתי המילה לא – לא משויכת למילה שאלה, וכן נכון להשאיר “זה”.

[מרים סולובייציק]

המילה “יעילה” מתחזרת עם המילים “מגלה” (בית ראשון) ו”חבילה” בבית האחרון. לכן היא כן מוצלחת לדעתי.

[תהילה ב]

זה שהיא מתחרזת – עניין אחד. (חרוזים לא אמורים להשתייך לבית?)

אני כיוונתי יותר למבנה –

בית ראשון שלוש שורות, שורה ראשונה מתחילה עם ידעתי, האחרונות מתחרזות.

בית שני – ארבע שורוח מתחרזות, השורה האחרונה מרגישה דביקית, כאילו רצו לשים אותה בסוף זו שלפניה אבל לא הסתדר עם החרוז. אישית בקריאה נתקעתי.

בית שלישי – כמו הראשון

[מרים סולובייציק]

מעניין, לי זה לא הפריע.

[רחל פישביין]

הרעיון ממש חמוד, התחברתי, והוא מובע בצורה תמציתית וקצרה, שזה מצוין.

מבחינת הקצב יש מה לשפר.

אני לא רואה כאן קצב קבוע וזה בסדר. אבל איזושהי מבניות כן כדאי להכניס לדעתי.

הבית הראשון והאחרון בקצב די דומה, השורה האחרונה בבית השני קצת הורסת את הקצב, תנסי לקצר אותה בכמה הברות כדי שתתאים לקצב של הבית הראשון.

הבית השני חמוד וזורם, המילה יעילה בסוף הציקה לי, למרות שאני מבינה שהמטרה היתה לחבר באמצעות החרוז בין הבתים. לדעתי זה מיותר. תנסי למצוא דרך לכתוב את המשפט על השתיקה בשורה אחת שתהיה באותו קצב כמו שלוש השורות האחרות בבית הזה.