שליטה עצמית- שיתוף

[מרים סולובייציק]

הצורה של השיר יפה מאוד – חרוזים, קצב, זה נשמע כמו שיר עם מנגינה.

ואני לא יודעת – על מה השיר מדבר? רק אם את רוצה לשתף.

[ת. עקבי]

סוף מעשה במחשבה תחילה, לא?

[ת. עקבי]

מצהירה מראש שפחות מבינה.

השורה השניה – לדעתי זו ולא זה (נוטה על השאלה). חושבת שהיא נצרכת, למקצב והן להמשך.

בבית השני שורה אחרונה – קצת הורס את הבית. אולי: ושתיקה יעילה עשרת מונים?

[רחל פישביין]

לדעתי המילה לא – לא משויכת למילה שאלה, וכן נכון להשאיר “זה”.

[שרה לרנר]

וואו, לגמרי לא!

זה בדיוק היופי…

המיקום של המילה נותן קצב יפה (סוג של עצירה כזו), וגם קישור אומנותי לבית הראשון.

@Chaya– – אל תשני את זה!

[מרים סולובייציק]

המילה “יעילה” מתחזרת עם המילים “מגלה” (בית ראשון) ו”חבילה” בבית האחרון. לכן היא כן מוצלחת לדעתי.

[ת. עקבי]

זה שהיא מתחרזת – עניין אחד. (חרוזים לא אמורים להשתייך לבית?)

אני כיוונתי יותר למבנה –

בית ראשון שלוש שורות, שורה ראשונה מתחילה עם ידעתי, האחרונות מתחרזות.

בית שני – ארבע שורוח מתחרזות, השורה האחרונה מרגישה דביקית, כאילו רצו לשים אותה בסוף זו שלפניה אבל לא הסתדר עם החרוז. אישית בקריאה נתקעתי.

בית שלישי – כמו הראשון

[מרים סולובייציק]

מעניין, לי זה לא הפריע.

[חיה אלטמן]

תודה, תהילה על המשוב.

מעניין, הרעיון לא היה מספיק ברור? התכוונתי להביע את זה שיש דברים בחיים שאנחנו יודעים מניסיון שהם לא טובים לנו, אבל כמה שהמוח יודע- הלב רוצה ולכן אנחנו נופלים לשם שוב ושוב. מה את אומרת?

לגבי המילה “וזו”- נשמע לי קצת מסורבל, כי באמת היא לא נסובה על השאלה, אלא על המצב. באמת המשפט הזה קצת “סלנגי” וכללי כזה, אנסה לשפץ אותו יותר.

ולגבי החרוז בבית השני- חשבתי שזה עושה את הקצב למעניין יותר, אבל אני רואה שזה גורם לסירבול, אז אנסה לשנות את זה גם כן.

מעריכה את התגובה שלך!

[שרה לרנר]

לדעתי נכון כאן יותר “זה”, ולא “זו”.

אבל את יכולה למנוע את הבעיה, ולכתוב: “ולא שהייתה שאלה”, או משהו כזה.

וכמו שהזכרתי קודם – אל תשני את ה”יעילה”! זה כל כך מוסיף לקצב, ולמבנה!

[חיה אלטמן]

תודה שרה, באמת שיניתי את השורה עם ה”זו” (העליתי פה בהמשך השרשור)

לגבי הבית השני- הדעות חלוקות, אבל לא קריטי. זאת אומרת לא כתבתי את זה לעיתון, לשם הדוגמא, סתם לעצמי. לכן לא כל כך משנה מה אחליט בסוף… אפשר לקרוא את השיר ב2 וריאציות

בכל מקרה התגובות שלך שימחו אותי. תודה!

[חיה אלטמן]

תודה מרים על המשוב שלך, תמיד כיף לקרוא אותו. ההערות שלך נכונות ומדוייקות.

[רחל פישביין]

הרעיון ממש חמוד, התחברתי, והוא מובע בצורה תמציתית וקצרה, שזה מצוין.

מבחינת הקצב יש מה לשפר.

אני לא רואה כאן קצב קבוע וזה בסדר. אבל איזושהי מבניות כן כדאי להכניס לדעתי.

הבית הראשון והאחרון בקצב די דומה, השורה האחרונה בבית השני קצת הורסת את הקצב, תנסי לקצר אותה בכמה הברות כדי שתתאים לקצב של הבית הראשון.

הבית השני חמוד וזורם, המילה יעילה בסוף הציקה לי, למרות שאני מבינה שהמטרה היתה לחבר באמצעות החרוז בין הבתים. לדעתי זה מיותר. תנסי למצוא דרך לכתוב את המשפט על השתיקה בשורה אחת שתהיה באותו קצב כמו שלוש השורות האחרות בבית הזה.

[חיה אלטמן]

תודה רחל על התגובה שלך,

כמו שכתבתי חשבתי שהעניין עם המילה יעילה יעשה את השיר למעניין, אבל אני רואה שזה באמת פחות מוצלח.

אנסה לקצר את השורה (וממילא לוותר על החרוז בסיומת “לה”) ואעלה פה בעז”ה כדי שתגידו את דעתכן

אגב הרעיון לא מספיק ברור? את היחידה מביו 3 המגיבות שאומרת שהבנת אותו.

[רבקה צ'צ'יק]

שיר יפה ומביע מאוד!!

המסר לחלוטין מובן

אני חושבת שגם הכותרת לא נותנת מקום לטעות…

בקשר למילה ׳יעילה׳, אם את רוצה בכל אופן להשאיר אותה, אולי תנסי להוסיף גם מילה שתתחרז איתה אחרי השורה החמישית, ואז המבנה יהיה שני בתים שבכל אחד שתי שורות ארוכות שמתחרזות ביניהן, ואחת קצרה שמתחרזת לקצרה בבית הבא.

[חיה אלטמן]

תודה רבקה, אני שמחה לשמוע שהרעיון ברור.

הרעיון שלך טוב, אבל נראה לי שאם איישם אותו השיר יהפוך לארוך מידי, ואני אוהבת אותו קצר. אנסה להוריד את המילה המיותרת, כמו שייעצו לי פה.

מעריכה ממש את התגובה!

[מירי]

הרעיון מובן בהחלט!

שיר מיוחד מאד!

נהניתי מאד מאיך שהוא כתוב,

המילה ‘יעילה’- איך שהיא כתובה מוסיפה לדעתי אומנות מיוחדת בשיר!

[חיה אלטמן]

תודה מירי.

גם אני חשבתי כמוך… אבל אמרו לי שזה מרגיש קצת דביק, אז אשנה את זה.

תודה על המילים הטובות!

[גיטי : )]

חיה!

השיר מקסים!

חולקת על ההשגות כאן לגבי המילה יעילה

היא עושה את תפקידה נאמנה! שוברת את השיר וגם מתחרזת עם השורות המרכזיות. נראה לי שכל משוררת מקצועית תאהב אותה.

לגבי השורות השניה והשלישית, אולי אפשר להסתפק באחת מהן.

מבחינה תחבירית: זה ולא זו, כמו שכתבת, אבל אולי כדאי שזה לא יהיה סלנג, שוב כמו שכתבת…

מעריכה את המקצועיות שלך.

המסר היה לי ברור מאד, אולי בגלל הכותרת שלא הותירה ספק, ואולי גם בלעדיה (לא היתה לי אפשרות לנסות:)

הצלחה!

[חיה אלטמן]

תודה גיטי! כיף לקרוא את המשוב שלך.

את השורה הראשונה שיניתי. ולא יהיה סלנג. ובבית השני אני באמת אוריד שורה אחת. (חשבתי על כך עוד לפני שהצעת לי:)

ולגבי המילה- כנראה שזה עניין גם של טעם… בכל אופן השינויים שאני עושה בשיר לא ישפיעו על השורה הזו. אני מתכוונת ניתן יהיה לקרוא את זה כך וגם כך (ב2 גרסאות) וזה לא ישפיע על שורות אחרות.

אחרי שאתקן אעלה פה שוב בעז”ה.

נ.ב. אני רגילה לכתוב שירים עם קצב יותר קבוע ומרובע, פעם ראשונה שניסיתי לכתוב משהו קצת יותר מעניין. לכן אני קצת מסתבכת.

נ.ב.ב. נראה לי שאני צריכה לקחת את המסר מהשיר ופשוט ללכת לעשות דברים קצת יותר יעילים… (כמו לישון) 😉

[חיה אלטמן]

@tehilab1000 @Rachel-Fishbein @miriamsoloveichik @RCH @wai @gitipetrover

מה אומרות? ותודה לכן על התגובות.

יָדַעְתִּי.

וּכְלָל לֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה.

הֵן לֹא מֵהַיּוֹם זֶה-הַסּוֹד הִתְגַּלָּה

מִנִּשְׁנוּשׁ פֹּה וָשָׁם- מַשְׁמִינִים

עֲיֵפִים כְּשֶׁלֹּא יְשֵׁנִים

וּשְׁתִיקָה יְקָרָה מִ”פְּנִינִים”.

יָדַעְתִּי.

וְשׁוּב נִרְשְׁמָה נְפִילָה.

מֹחַ וָלֵב בְּעִסְקַת חֲבִילָה.

[מירי]

מהמם

אבל אהבתי את הקודם יותר..😔

[גיטי : )]

אוהבת את דרך העבודה שלך. יסודית, מקבלת וגמישה.

השיר ממשיך להיות מקסים בעיני!

תרשי לי לדייק עוד מעט (גם בכוסע של עורכת לשון):

בפיסוק:

הֵן לֹא מֵהַיּוֹם, זֶה הַסּוֹד הִתְגַּלָּה

בקצב:

עֲיֵפִים כְּשֶׁלֹּא יְשֵׁנִים

כשקוראים את השורה הזו והוגים את הכ’ כשווא נח ולא נע, השורה נהיית קצרה יותר. ייתכן שבשביל המון העם, כדאי להוסיף מילה, כמו: עייפים רק כשלא ישנים. אבל זו מילת חלל:(

וּשְׁתִיקָה יְקָרָה מִ”פְּנִינִים”.

לא חושבת שצריך מרכאות.

ועדיין- כותבת שוב את חיבתי ל’יעילה’ …

תכתבי עוד!