כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
שמחה בשבילך עצובה בשבילי ***שיתוף***
-
שמחה בשבילך עצובה בשבילי ***שיתוף***
אני מנסה לשמוח אבל לא מצליחה,
אני מנסה להתרגש ממקום אמיתי, אבל מרגישה מן משוכה
(לא, לא זאתי שאתן מדמיינות, כמו קורה או גבעה)
אני רוצה להנות ולהיות שם באמת בשבילה,
אבל איכשהו תמיד סוטה לשביל הבריחה החשוך, המבודד, הצר, המפחיד עד כדי צרחה,
מהברכה הידועה שמברכים ברגעי אושר ושמחה – מזל טוב
נ.ב: אני מכירה גם כאלה שמברכים – מזל שטוב (מקורי בהחלט)
אז אני עוצרת לשנייה, אפילו לכמה שניות, של מחשבה ושואלת את עצמי בתמיהה מהולה בפליאה:
למה זה כ”כ קשה לך, הא?
למה את לא מצליחה?
מה את מרגישה? איך זה גורם לך להרגיש, מה התחושה?
איפה ולמה זה נוגע לך בנקודה? במקום הרגיש?
תארי לעצמך אם זה היה הפוך, איך את היית מרגישה?
ואני מבולבלת, מתעצבנת, מאושרת ובוכה באותה המידה, הנה אני מודה,
הרי להגיע למצב שנאמר מזל טוב למישהי על משהו מרגש שקרה לה,
מסתבר, שזה דרש ממנה הרבה מאמץ ועבודה מרובה, (לא משנה על מה החגיגה)
זה דרש הרבה תקווה, הפנמה, תפילה ואמונה תמימה.
אז אני לוקחת נשימה עמוקה, כזאת ממש עמוקה (כמו שאני עמוקה לחיוב וחופרת לשלילה)
ומנחמת את עצמי בזה שהכל מסתדר וקורה בזמן שלי ולטובה (כן, גם אם מתעכב)
אבל עדיין קשה לי לשמוח איתה מהלב.
מרגישה שאני עושה סוג של הצגה שהספוט אליי מתקרב.
אבל אחרי הרבה מחשבה, ולא כדי ליצור מתח, יש לי הרגשה שהגעתי לתובנה:
לא כל “מזל טוב” שאני אומרת לחברה הוא גם “מזל טוב” בשבילי,
או כמו שאמרתי לחברה שלי שהתארסה, (יש שיגידו בכנות מוגזמת ומתריסה):
“אני מאוד שמחה בשבילך ועצובה בשבילי – זאת השורה התחתונה”.
כי חברות נעלמות או מפחיתות בקשר ככל שהן מתרחקות יותר ויותר מ-12 שנות הלימוד,
ואני, אנחנו, צריכות ללמוד לרקוד את ריקוד החיים לבד,
כי החיים בסוף הם סולו, שלי ושל בורא עולם, וזה סולו מאוד מיוחד.
אז, מזל טוב לחברה שלי שהתארסה ומזל טוב לתובנה החדשה שנולדה,
אני לא חייבת לשמוח באמת, אבל אני צריכה כי מגיע לה, כי אני חברה.
גם אם קשה ומורכב לי עם זה נורא.
למרות שאני לא באמת יכולה, כי אני והיא לא שטות לאותו החוף עם אותו סוג סירה.
-
19 תגובות
-
1073
2002
0
פעילה בקהילה
שיתוף כן ואמיתי. (כשלמדנו לשון בסמינר אמרו לנו שלא אומרים כנה (בזכר) אלא כן. בנקבה אומרים כנה.
-
0
0
0
חברה חדשה
שיתוף אמיתי ונוגע!
הזדהיתי ממש!!
-
0
0
0
חברה חדשה
וואו!
כל כך אמיתי ונוגע
הבאת אותי לתפילה חזקה על כל אלו שעוד בדרך …
-
200
188
0
פעילה בקהילה
תודה רבה. אמן ואמן.
-
-
1073
2002
0
פעילה בקהילה
בנוסף להערה לשונית שלי, אני רוצה להגיד לך שהסיפור עצמו נדיר ביופיו ונדר ברמתו הרוחנית והגשמית.
-
200
188
0
פעילה בקהילה
תודה רבה על הערה הלשונית. אני ראיתי שאפשר לכתוב את שניהם, אבל תודה.
שמחה שהתחברת.
-
-
185
30
0
פעילה בקהילה
כתיבה יפה וחזקה!!!
המסר עובר כל כך טוב
שקשה להתעלם ממנו 🙂
מזדהה עם כל מילה.
ולכל מי שהשיר היפה הזה נותן במה למופע שמתחולל לה בלב
חיבוק גדול ומלא כוח!!!!
ואיחול שבקרוב ממש יתגלה כמה זה גם היה משתלם…
-
200
188
0
פעילה בקהילה
תודה רבה 🙂
-
0
26
0
חברה חדשה
קראתי לפני כמה ימים, נהניתי ואמרתי לעצמי חמוד אבל אני לא שם
ופתאום התהפך עלי הגלגל וכל הזמן אני מתחרבשת עם עצמי ‘את שמחה או עצובה?’
ומוצאת את עצמי אומרת: “שמחה בשבילה וכן, קצת עצובה בשבילי”
וזאת הגדרה כ”כ מדויקת וקולעת!
תודה שהקדמת רפואה למכה (יותר מדויק, רפואה לשמחה או להתחרבשות…)
ועשית לי סדר ברגשות
נהניתי מאד לקרוא זה כתוב בצורה כייפית וזורמת לקריאה
-
200
188
0
פעילה בקהילה
שמחה שהתחברת אחרי המקרה, עצובה בשבילך שאת קצת מרגישה ככה.
אבל תזכרי שמותר לנו להרגיש ככה, ושאת לא רובוטית, פועלת מהראש.
אל תרגישי שאת חבה או קרובה לא מפרגנת, כי אין לך שליטה על הרגשות שלך. את עושה ומשתדלת לשמוח בשמחתה כמה שאת יכולה.
הבנתי שאין לי צורך להלקות את עצמי, כי זאת פשוט המציאות – “אני שמחה בשבילה, עצובה בשבילי” וזה לגמרי לגיטימי ובסדר. תהיי שם. ברגש הזה מכל דבר פחות טוב נולדת תובנה חשובה נוספת. -
0
2
0
חברה חדשה
וואו אפרת!
כתיבה מדהימה ונוגעת!
אפשר להעביר לנבחרת?
-
200
188
0
פעילה בקהילה
תודה. איזה כיף שאהבת.
ברור, שאת יכולה להעביר, האמת? זאת המטרה… אבל מה זה הנבחרת?-
18
18
0
חברה חדשה
היא התכוונה – קבוצת נבחרת לבחורות…
הקבוצה בקדם לבחורות בלבד
-
-
-
14
6
0
חברה חדשה
ואווו,
כתיבה ככ כנה ונוגעת,
נדיר
קראתי מרותקת ממילה ראשונה עד אחרונה-
200
188
0
פעילה בקהילה
תודה רבה
-
-
0
2
0
חברה חדשה
ה”שמחה בשבילך- עצובה בשבילי” – זה לאו דווקא מאותן סיבות.
זה באמת ייתכן שמישהי כרגע שמחה מסיבה מסויימת ואני להיפך בגלל סיבה אחרת לגמרי, וזה לא סותר לדלג לרגע על הכאב שלי בשביל לשמוח איתה בשמחה שלה!
ככה אני חושבת…
כשאני משתתפת בשמחה של חברתי ובאותו יום התבשרתי בבשורה מצערת אני מאחלת לה “מזל טוב” מכל הלב למרות שאצלי בלב יש קרכץ מכווץ’ היא לא אמורה לדעת מזה באותו רגע של שמחה שלה…
אני אומנם מאוד כואבת אבל הגעתי לשמוח בשמחתה ועלי לשים מסכה של שמחה ולרקוד איתה ולאחל לה רק שמחות!!
אין קשר בין הצער שלי לשמחה שהיא זכתה לה כרגע!
גם אם אני מעוכבת ומחכה כבר זמן רב, אני מגיעה לאחל מזל טוב וללכת. אח”כ בחוץ או יותר נכון בין 4 הקירות שלי בבית – אוכל לפרוק את כאבי כרצוני – למרות שהיום הייתי מייעצת להסתכל על הכל בעיניים של אמונה ולנצל את הזמן לתפילות ותפילות ועוד תפילות!!! כל תפילה מתגשמת בסוף בדמות החתן המיוחל ורואים עין בעין שכל תפילה נחשבת!!
המתנה = מתנה!!
-
200
188
0
פעילה בקהילה
תראי, התגובה שלך מתחלקת ל-2 חלקים.
בחלק הראשון את מדברת על עצב וכאב שלא בהכרח קשור לחברה ועל איך אפשר וצריך לשמוח בשמחתה בלי כל קשר. (בלידה, באירוסין, בחתונה וכו’.)
בחלק השני את מוכיחה שזה כן קשור: “בין 4 קירות היא יכולה לפרוק את הכאב.” אז מסתבר שזה קשור…אין כל קשר לאמונה במקרה הזה בעיניי, כי בסופו של דבר זהו רגש ותחושה בלתי נשלטת.
זה לא אומר שאני לא אגיד לה מזל טוב בחיוך, זה רק אומר שאני צריכה להפנים ולהכיל את מה שאני מרגישה בפנים. את 2 הרגשות המנוגדים כ”כ אחד לשני.
בסופו של דבר, שורה תחתונה, אני חושבת ששתינו מסכימות שזה מורכב, ואפילו קשה, ומותר ואף לגיטימי להרגיש את 2 הרגשות האלה ביחד בזמן שמחה של חברה טובה, ובעיניי מי שלא מרגישה ככה, אפילו לא קצת, היא לא שקופה עם עצמה לגבי מה היא באמת מרגישה.
סליחה על האריכות. הייתי חייבת…
-
-
0
0
0
חברה חדשה
זה מזכיר לי את הספר של תמי גרוס בקרוב אצלך והכתיבה שלך כל כך אותנטית ונוגעת בנימים הדקים של הנפש.
זה מאד מזכיר את מי שנמצאת בשלב של הגרושה שמרגישה בכל הולדת תינוק לשכנים מכרים וכו’ את השמחה בשביל השני ואת הצביטה הזאת מאידך.
שנזכה לשמוח באמת מתוך שמחה שלימה.
-
200
188
0
פעילה בקהילה
תודה רבה. איזה כיף לשמוע.
אמן.
-
Log in to reply.
