תגובות לסיפור/ מ. וינברג

[מירי]

פרק כ”ו כאן

[הודיה .]

אני נהנית כל פעם מחדש איך בסיפור שלך יש כל כך הרבה גוונים.
המון רגש, הומור, קלילות ועומק.
הדמויות מאופיינות מאד טוב וזה מחבר מאד.
אני נכנסת כל הזמן לבדוק אם עלה פרק חדש
תודה!

שאלה קטנה- היו פעמיים שגלזמן הגיב במשפט שהיה נשמע קצת מתנשא וזה פשוט לא הרגיש לי מתאים לאופי שלא
“מסכנים האנשים שלא חכמים”- הוא אמור להישמע מתנשא או שזאת באמת מחשבה מרחמת?

[מירי]

נהניתי מהתאור שלך על סגנון הכתיבה, הודיה.

תודה רבה!🤗

לגבי גלזמן-

אני כן עשיתי שהוא יהיה אדם מצד אחד- טוב לב ומתייחס מאד יפה גם לחלשים,

מצד שני באמת יש לו משהו קצת מתנשא- לא בקטע של סנוב, יותר בקטע של גאווה…

דווקא המשפט- ‘מסכנים האנשים הלא חכמים…’ הוא משפט שלא חייב להיות מתנשא…

[מירי]

פרק כ”ז כאן

[שרה ו]

איזה פרק מקסים

אוהבת את המפגשים והחיבורים שאת יוצרת בין דמויות מנוגדות ואיך שאת מזרימה את מפגש/ההתקלות שאמורה להיות בינהן בעזרת הומור זה נותן תחושה כל כך זורמת וקלילה

לדוגמא ציפיתי שיהיה פיצוץ בין גדעון לזקן וכל כך נהנתי לגלות איך הם מסתדרים על אף הפערים

סיפור מרתק שפשוט כיף לקרא

[מירי]

תודה שרה, זה מעודד להמשיך!!!🤗👍

[מירי]

פרק כ”ח וכ”ט כאן

בהנאה!

[רעות סימינובסקי]

וואו!! אני עדיין תוהה וסקרנית איך כל הגיבורים אמורים בסוף להיות קשורים אבל את כותבת מדהים והעומק והרגישות בכל נושא מתוך כבוד לשונה (ולא משנה אם השוני הוא רגשי, נפשי או גשמי) מיוחדים ממש!

[מירי]

תודה רעות, נהניתי מהפרגון!🤗🙂

[ליבי .]

סיפור מיוחד!

הכתיבה כ”כ זורמת וכיפית לקריאה

הדמויות מעניינות, מתוקות ויוצרות הזדהות ורצון להמשיך לדעת מה קורה איתן

תודה!

[מירי]

ליבי, התגובה שלך מחממת את הלב!

תודה!😊

[מירי]

פרק ל’ ול”א כאן🙂

ואגב, יש שם לסיפור.

השם- ‘תודה שנולדתי’.

[מירי]

פרק ל”ב ול”ג כאן

בהנאה!🤗

[ה]

איזה סיפור יפיפה,

שונה מהרגיל, מעניין מאוד!

רשרוש קל מהדלת מקפיץ לו את הדופק. “אבאלה!” הוא פולט ומסתובב במהירות.

אם הזקן כבד שמיעה והוא פולט אבאלה- איך הזקן שמע אותו?

“כן, זה הוא טרק והוא לא יכול לענות לך”. מנגב השוטר דמעות צחוק. “צהריים טובים, גבירתי”.

אם יוחאי עשה את הועידה אז ברגע שהוא ניתק זה מתנתק לכולם.

[מירי]

תודה רבה!

הערות צודקות מאד! אני אתקן…

[מירי]

הנה השינויים-

רשרוש קל מהדלת מקפיץ לו את הדופק. “אבאלה!” הוא פולט ומסתובב במהירות.

“טוב באמת שאתה נבהל”. זועם הזקן, מניח את ידיו על מותניו. “באיזו רשות אתה מדפדף בחפצי?”

“יוחאי, אתה טרקת?” שואלת זהבה, נדהמת. יוחאי תמיד אומר לה לא לטרוק טלפונים אפילו אם עצבניים מאד.

“כן. המדינה הזאת.. זהבה, עזבי. בואי נעביר נושא. השקית את העציצים היום?”

“אני כל יום משקה. נראה לך שכחתי?”

“אז נושא אחר. הלכת לבדוק היום אם זכינו בלוטו?”

“כן. לא זכינו. אם היינו זוכים- הייתי אומרת לך”. מתפלאת זהבה.

“טוב. אני הולך קצת לשכב”.

“אבל האוכל כבר מוכן, יוחאי, חבל שיתקרר”.

אנחה עמוקה פורצת מליבו של יוחאי. “טוב”.

תודה!

[ה]

איזה מדהים

נראה שאת חיה כ”כ את הראש של הזוג הנחמד.

אהבתי 👍

[מירי]

🙂

[אלישבע ברכר]

הסיפור מדהים, אני ממש נהנית
מאד אהבתי פה שכל הזירות מעניינות ונוגעות
אין איזו זירה שכשאת כותבת עליה אני נאנחת וקוראת רק בשביל לא לאבד את הרצף
כמו שקורה לפעמים בסיפור שיש בו כמה זירות
הכל מרתק ומסקרן ונוגע ללב
מחכה כבר להמשך….

[מירי]

תודה אתי,

משמח אותי ממש!😊

[ברכי שלזינגר]

פעם ראשונה שאני מגיבה לסיפור…מצטרפת לכל התגובות.

( אני פחות מבינה בכתיבה אז לכן אני לא מגיבה🤭) אבל חייבת לומר שמהרגע שגיליתי את הסיפור אני נכנסת כל יום לראות עם העלית עוד פרק מחכה מאוד להמשך ולא רוצה שייגמר…אז תודה❤️

סתם נקודה…כשאת מעלה את הפרקים את שמה קישור שאמור להביא אותי לפרק שהעלית אבל זה בעצם מביא אותי כל פעם לפרק א’ ולא לפרק שאת העלית….ובגלל שאני בנטפרי לוקח לי מלא זמן עד שעולה לי העמוד….אם תוכלי לסדר את הקישורים הנכונים אני מאוד אשמח

שוב תודה ובהצלחה בכתיבת הפרקים

[מירי]

ברכי, איזה כיף שאת קוראת, ואיזה כיף שאת נהנית!🤗

תודה על התגובה המחממת…

בנוגע לקישורים- בדקתי וראיתי שאין דרך ליצור קישור שמביא ישר אל הפרק,

אז אני נראה לי פשוט אוותר על הקישורים שאני שמה בשרשור התגובות…

אלא אם כן משהי יודעת איך עושים את זה ויכולה להסביר לי.

[צ. ק.]

תודה רבה על הסיפור

אני קוראת אותו מההתחלה

ונהנת על פעם מחדש!!

[מירי]

פרק ל”ח- כאן

בהנאה!

אני כן מעלה קישור, מקווה שעכשיו הוא טוב…

[מירי]

פרק ל”ט- כאן

אשמח לתגובותיכן…

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו מירי את אלופה!!!!!!!!!!!!

ממש מתארת יפה כל דבר!!!!!!!!

מה אז לא רק לי יש עקצוצים : )

[מירי]

חח

תודה כבי!💗

[מירי]

פרק מ’ כאן.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

דייייייייייייייייייי בכיתי עם גדעון

וואו תיארת אותו מטורף

ממש כואב לי בשבילו

ונראה לי לכל אחד יש בחיים את ההרהורים האלה

אני לא אהוב אני לא רצוי וממש נגעת בזה

מידי פעם גם אני חושבת ככה על עצמי אודה ולא אבוש!!!

מירי הזוי לחשוב שזה ספר ראשון שלך אין מצב את כותבת כאילו אם ניסיון של שנים

את גם כותבת מטורף וגם מבינה רגישויות אלוף בקיצור אישה מהממת עם כישרונות טפו טפו בל”ע!!!!!!!!!

[מירי]

תודה כבי

איזה פרגון שופע ומחמם את הלב..💗

[רותי גולקרוב]

וואו ווואו הפרק הזה ממש יפה ומרגש

איך שישכר מצליח ככה להוביל את השיחה למקום הזה ואיך שהעברת את הרגשות של גדעון…

מחכה לפרק הבא

תודה על הסיפור היפה כ”כ

[מירי]

רגשת אותי רותי🙂

שמחה שהצלחתי להעביר את התחושות של גדעון..

[מירי]

פרק מ”א כאן

[ריקי אבנהר]

השיר בסוף, בכלל מדהים !!

🙏🤗

[מירי]

תודה💗