תגובות, משובים, ביקורות לאתגר שלנו ✨

[שני מילר]

לוקחת לעצמי את הזכות להיות ראשונה…

נעמי – הקטע הראשון אותנטי ממש, מכניס ישר לאווירה ולתקופה עד לניואנסים הקטנים,

הרקע ברור מאוד בצורה טבעית מבין השורות

נותר חלק עמום ‘מה עם האמא? להיכן היא הלכה?’

בעיני מחזק את האמינות בסיפור.

בתוך כל הקושי המרכזי (גרמניה הנאצית) הצלחת להעביר רגש פשוט של ילדה קטנה.

הייתי ממש מוקסמת!

לגבי השני, חכי שיהיה לי זמן לנתח 🙂

[נעמי – מלטשת מילים]

תודה על הניתוח המפורט!

האמת שזה ניצוץ של סיפור שעלה בי פעם וכבה אחרי הקטע הזה. לא הצלחתי להתקדם.

אני באמת לא יודעת איפה האמא. אפתיע אותך עוד יותר: אני אפילו לא יודעת אם הילדה יהודייה.

בעיניי ייתכן שהיא אפילו גרמנייה, אולי ההורים שלה קומוניסטים?

בקיצור, אם יש לך רעיון, אני ממש אשמח לפתח את זה…

[שני מילר]

אני כמובן חשבתי שהילדה יהודיה… בראש בנאלי

הייתי מפתחת אולי שהאמא יהודיה והאבא לא? ליצור קונפליקט.

סיפור כולו על גויים לא ילך. אולי חילונים

[נעמי – מלטשת מילים]

בכלל לא ילך סיפור על גויים? גם אם הם נניח יסתירו איזו ילדה יהודייה?

כי אהבתי את חוסר הבנאליות שבדבר.

ויש לך רעיונות לאן אפשר לקדם את זה?

איזה דיון פורה!

[נועה Noa]

אהבתי מאד את הקטע שכתבת!
היה לו ניחוח מאד מעניין, למרות הבנליות לכאורה של התקופה.
יש אופציה שהאבא יהודי והאמא נאסרת בעוון נישואין ליהודי.
אבל בד”כ כזה דבר היה קורה יותר מאוחר, ופה הבנתי שזה ממש בתקופת העלייה לשלטון?
אוסטריה או גרמניה?

[שני מילר]

האמא נעלמה. אם היא גויה, זה מעורר שאלה

אולי היא נגד המשטר החדש

אולי היא הולכת להבריח/להסתיר ילדה יהודיה

כן הייתי נוטה לכיוון של יהודים (אולי רק האמא)

מנותקים מדת

מסביר את ההסתכלות של הילדה על העניין (היא לא מפחדת בכלל)

[נעמי – מלטשת מילים]

שושנה, דבר ראשון תודה על האתגר הנפלא! התמכרתי… כל המחשב שלי מלא בכאלו קטעים מקסימים שסוף סוף ממצמצים מול האור לראשונה!😉

דבר שני רציתי לשאול אותך לגבי הקטע השלישי שהעלית, לא מספיק היה ברור לי מה הרקע ומהי ההתרחשות.

[שני מילר]

מה כן הבנת ממנו? אוף… כי לי הוא נראה ממש ברור

מסכימה איתך, גם אני התמכרתי…

[נעמי – מלטשת מילים]

קשור אולי לירידים באירופה, כמו לייפציג?

[שני מילר]

כן.

הסיטואציה עצמה- הנער קבל כסף מאבא, קנה לעצמו דברים, קבע איתו להיפגש אחר כך והוא לא מוצא אותו…

ובקריצה: מלא מסרים- הצורך במותרות, המחיר על בחירות אישיות

מה חסר בו לדעתך? למה לא מובן?

[נעמי – מלטשת מילים]

יפה!

אז אם באמת מדובר בתקופה הזו, אולי כדאי שתזכירי איזה שם של עיר. מצידי לייפציג בשביל הסטריאוטיפ…

מאוד ברור שהנער מחכה לאבא ושהוא לא הופיע בזמן, אבל לא היה מובן שאת הכסף קיבל מאביו.

(כבר בקריאה ראשונה ברור שזה קטע עם מסר…😉 כי הבחור פה בעצם מקבל את עונשו…)

אגב, התיאורים מוחשיים ממש! נהניתי מהם מאוד!

[שני מילר]

שרה לרנר

ממש אהבתי את הקטע שלך.

הרעיון שהעברת חד וברור, השוואה בין יוסלה – הילד שכל המדינה מחפשת לבין יוסף התימני

שנעלם (נלקח) לאמא שלו ואף אחד לא מחפש.

הצלחת להעביר בכמה שורות בודדות רעיון שלם, זה מיוחד בעיני

[נעמי – מלטשת מילים]

מצטרפת. בעיניי הכתיבה של שרה לרנר היא השראה.

דווקא חשבתי שזו איזו ניצולת שואה או משהו… לא קישרתי לתימנים. מעניין.

[שרה לרנר]

תודה!

אכן, התכוונתי לילדי תימן.

[ה]

מצטרפת למחמאה גם אותי קנה העניין שהצלחת להעביר עלילה + מסר ברור בקטע קצר וקולע

[תמר זיו]

חיה אלטמן, הקטע שלך מדהים. התחברתי לאווירה ולהיסטוריה…
ריקי לפאיר, הקטע שלך יפהפה. נהניתי מאוד לקרוא.
הפריע לי הכתיב של “עזרה” בתור שם של ילד. לא כותבים את זה “עזרא”?
המוטיב של “ילדים גדולים לא בוכים” חזק מאוד, והרגש המודחק בולט בצורה שמכניסה
מאוד לאווירת ההישרדות.
שני מילר, הרעיון לאתגר מושלם 🙂
אפשר רק הערה? הקטעים שלך כתובים טוב, אבל לא מספיק ברור לאיזו תקופה היסטורית
הם משתייכים. לדוגמא הקטע מעורר ההשראה על סבתך – יפהפה, אבל לולא ההערה לא
היה ברור לי לאיזו תקופה הכוונה. (צריפים היו בהמון סוגי יישובים. לולא השם
שורק’ה שזיהיתי כמזרח אירופאי, בהתחלה חשבתי על עולי תימן).

[שני מילר]

הי תמר, תודה על ההערה!

הרמזים שלי קיימים אך דקים מאוד.

לדוגמא: הכל זמני’ לחש לי ראובן וגם:מצטרפת לתקווה הבוערת בליבות האנשים. (מרמז על התקווה לעלות לארץ, מאפיין את קפריסין.)

שורקה -מרמז ג”כ.

שריד לאותו יום לא רחוק. – סימן שהאנשים עברו משהו בחיים

יכול להיות שהייתי צריכה להוסיף איזכור לספינה מעפילים או משהו, כדי להדגיש?

[ה]

דווקא הבנתי ישר שמדובר על קפריסין

[שני מילר]

ריקי לפאיר הקטע שלך חזק ומעביר את התחושות של הנער.

הפריע לי קצת שבכל הקטע תיארת את הקשיים של עזרא

ובסוף בשורה אחת את השמחה.

ובשורה אחת את הצער

הקטע לא מחולק נכון,

מה שהייתי אני מדגישה

אחרי התיאור על הקושי של עזרא

הייתי מספרת על השמחה בתינוק החדש. על האור בעיניים של עזרא, שמשמש קונטרה למצב שלו כילד שהתבגר בטרם עת. זהו.

לא חסר בו השורה של הפטירה

זו דעתי

את יכולה כמובן לחלוק

[נעמי – מלטשת מילים]

חיה אלטמן – אהבתי! חזק! רעיוניסטיות לשמה…

קצת היה לי קשה בתחילה להבין מה התקופה.

[חיה אלטמן]

תודה על המשוב, @nomycarmel !

דווקא השתדלתי להכניס כמעט בכל משפט איזה משהו מרמז, אבל אולי בגלל שזו לא ממש “תקופה” קדומה עם מאפינים מובהקים, זה פחות בולט.

תודה על המילים הטובות בכל אופן, וגם לך @TAMARZIV , את תמיד מפרגנת לי:)

ובאופן כללי הקטעים פה אחד אחד מוצלחים, נהניתי ממש! היה כיף לקרוא!

תודה ל @shanimiler על האתגר המעניין, וגם על הדיון משבוע שעבר על ביקורת ספרים, נראה לי שדווקא הלך לא רע- בניגוד לתחזיות הקודרות 😉

[תמר זיו]

לגבי הקטע של ריקי לפאיר – וההערה של שני מילר –
אני הבנתי שמדובר על עולים תימניים, והילד לא נפטר אלא… איננו. נחטף, במילים
אחרות.
אז לכן דווקא הקונטרה הזה הכי חזק ומדהים. לדעתי, כמובן.
שרה לרנר, אני אפילו לא מגיבה לך 😉 מרוב שאין מילים, כפשוטו, לטובה. (טוב, את
כבר יודעת מה אני חושבת על הכתיבה שלך… אז באמת אין צורך לפרט כל פעם מחדש
כמה היא מושלמת)
שני – לגבי הקטע במחנה מעפילים – כן, לדעתי כדאי לתאר העפלה. או משהו אחר שיתן
אחיזת זמן. כי התיאורים הדקים שהכנסת יכולים להתאים לתקופות נוספות בהיסטוריה
המדממת של עם ישראל. ובצורה כזו הקטע הופך יחסית בנאלי, תיאור גבורה יהודית,
שההיסטוריה המפוארת מעוטרת בכאלה. ציון מדויק יותר של תקופה ומאורע, יאפשר
להתחבר בצורה יותר מדויקת. לדעתי, כמובן.
ורק מסתייגת: כמובן גבורה יהודית היא משהו ייחודי ולא בנאלי בכלל!!! אבל
בספרות הוא עשוי להיות קצת נדוש.

[שני מילר]

לא בכל קטע על עולי תימן חייבים להגיע לסיטואציה הזו

כאילו, אם כבר בתחילת הקטע את מבינה שזה יהיה הסוף

אז מה עשינו?

יפה לתאר ילד וחיים מלאי עבודה והתמודדות ולא צריך שתמיד יסתיים טראגי

במיוחד שכאן זה גם לא חסר בעיני כי הקטע עמוס.

אבל זו דעתי, מרשה לך לחלוק…

[ריקי לפאיר]

דבר ראשון- תודה על התגובות!
שגיאת הכתיב באמת היתה טטעות של המקלדת שלי….
בכל אופן אני בחרתי לתת הרבה יותר מקום להרגשת ההשרדות ולקיחת האחריות שלא תואמת גיל מהמקום של שאר הרגשות (-שמחה…) כדי לחזק את הטעם איתו יוצאים מהקטע. אך בהחלט קיבלתי את הדעה שלך שכן הייתי צריכה לפרט יותר משורה אחת.
ברור שלא כל סיפור חייב להסתיים טראגי אבל כאן כן רציתי לתאר לא רק איך ביום יום הוא לא נתן לעצמו לכאוב אלא גם דווקא בזמנים הכואבים ביותר, הרבה מעבר לתמיד.

[שרה לרנר]

@Saraltdaa , איך היה לי כיף לקרוא!
אני אפילו לא יודעת אידיש, אבל זה זרם לי כל כך טוב בקטע.

[Sara Amor]

תודה:)

האמת שגם אני לא יודעת אידיש, אבל הגוגל טרנסלייט ידע….

אני מניחה שדוברות האידיש יזהו שם טעויות לרוב😅