תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה
קדם ‹ Forums ‹ כתיבה ספרותית ‹ תגובות || סיפור בהמשכים – תהילה
-
מה להגיב???
האמת, נגמרו לי המילים!!איזה סיום…
מצד אחד סוגר פינות מצד שני משאיר מרחב לדמיון הקודח 🙃
(לרגע נזרקתי אסוציאטיבית לאנטבה
שם יוני נתניהו התחלף לי עם ידידיה ואמרתי לעצמי אין סיכוי היא לא הורגת אותו, לא בשיא!)תודה על הסיפור הזה
על התחלה אמצע וסיום (לא ברור מאליו!!)
תודה על חלק ב’ שאת רוקמת
ועל סיפור חדש שהתחלתוזהו. סופי. אין לי מילים.
קוטפת לך פרחים מהחממה שלי
🌻🌻🌻 -
אמאלה ואבאלה!!!
תהילה!!!!!
את לא לגמרי שפויה!
הסיפור שלך משגע!
ידידיה הוא– הוא—
וואו!!!!!!
רק טיפלה הפריעה לי הפסקה האחרונה היא קצת מידי מאכילה את המסר בכפית, הרגשנו אותו למשך כל הסיפור נראלי מספיק שתזכירי אותו בשתי מילים, או לא בכלל…
מחכה כבר לספר!!! איך יקראו לו?
(לא ידידיה, כי כבר יש ספר בשם הזה…)
-
קראתי בנשימה עצורה את שלושת הפרקים האחרונים
מדהים!
תהילה את מוכשרת ברמות אחרות
הרגע תוציאי ספר, את עולה ברמתך על סופרות רבות אחרות, חסר לך את הבוסריות של ההתחלה:)
אולי תכתבי לנו פרולוג של עוד חצי שנה/שנה???
-
רק 2 דברים קטנים:
1.
אברהם מיטיב את הכריות מתחת לראשי כך שאוכל להתרומם מעט ומגיש לי כוס מים, כמו שרציתי אך שכחתי לבקש. ידי רועדות כשהן נוטלות את הכוס, אני מברך בלחש ושותה ממנה לאט, נזהר שלא תישפך.
ידידה צריך ליטול את ידיו אחרי שמתעורר, לפני ששותה.
2.
“על מה?” מישהו אחר גוחן אלי, יורד על ברכיו, תופס בי ומושך אותי אליו, מערסל את ראשי בחיקו. דאגה עמוקה בעיניו.
כלל ידוע שאסור להזיז פצוע ממקומו, בטח לא פצוע קשה כ”כ, היה מתאים פה לדעתי שסבו יחליק בעדינות על פניו/גבו, לא יטלטל אותו וימשוך אותו אליו
-
1. צודקת, אתקן.
2. אני יודעת שהכלל הוא על מישהו שנשברו לו עצמות וגם לא ברור לי אם הכלל הזה היה ידוע פעם. אבדוק ואם כן, אתקן.
תודה רבה!
-
זה תוך כדי סערת הקרב ועוד לפני בדיקת רופא. אף אחד לא מבין שמסוכן לעשות את זה, כך שזה לגמרי כן הגיוני.
-
יפה שתי הטענות האלה הפריעו גם לי.
מה שעוד לא הבנתי למה הדראטני ככ הצטער לגלות שפצע או הרג את ידידיה, בכל מקרה אם הם הולכים להתפס עוד כמה דקות אין לו מה לעשות בו
-
בן ערובה. ברגע בו הם מצמידים לו סכין, במידת מה יש ערובה לחיים שלהם. הם יכולים להתמקח או אפילו לברוח איתו באיום שיהרגו אותו. ברגע שדאדל פצע את ידידיה בטעות הוא נבהל, כי הוא הרס את הסיכוי היחיד שלהם לצאת משם חיים…
-
-
-
-
-
-
תהילה סיפור מקסים מלא בניחוח ובנוי היטב…
הסיפור הזה היה הפינוק שלי לסוף היום…
(לאחרונה גם הגיע ללילה 😜)תודה שכתבת ושיתפת ,
מחכים כבר לספר
וכמובן להמשךךךךאהבתי את הרגע ש”נפל למלך האסימון”,
מדהים איך את מצליחה לשזור את ההבנות הדקות בין המילים
מרגישים שכל מילה מחושבת…
תצליחי המוןןןן -
וואו!!!
את נדירה!!
סיפור מדהים, כתוב כל כך ברמה!!
אני מוצאת את עצמי נהנית מכל מילה ומילה, וכל פרק שאני מסיימת, ומוצאת אחד נוסף – אני נושמת לרווחה!!
איזה פינוק זה, פרק אחרי פרק!
תודה רבה! -
היי, אמנם מעט באיחור, אבל טוב מאוחר מלעולם לא 🙂
חייבת לכתוב פה כמה מילות סיכום, מבחינתי תחשבו שזה התודות וכו’ של הספר שבעזרתו יתברך יראה יום אחד אור.
בראש ובראשונה, תודה לבורא עולם, כשהאצבעות שלי רצו על המקלדת והמח דמיין את השורה הבאה, זו לא אני – זה רק הוא.
ראיתי הרבה סייעתא דשמיא על כל צעד ושעל, ובכלל לא ברור מאליו שבסוף הגעתי לסוף, כשלפני 3-4 חודשים לא התחלתי אפילו את הסיפור.
שנית, מודה לכל מי שהגיבה והאירה, בין בפורום ובין באישי. נתתן הרבה כוחות וחשק להמשיך לכתוב, כל אחת מהזווית שלה.
תודה מיוחדת ל @RutRot מנהלת הקהילה הנדירה שלנו, אין עליך! גם ל @taliashwartz על נתינת הבמה.
תודות לאלופות ששימשו לי קבוצת ביקורת, אם זה בנות מפה ממש או אחיותי ובת דודתי, במידה כזו או אחרת הן גם השפיעו על קבלת ההחלטות שלי…
בע”ה ניפגש בספר הבא ואולי כשאתחיל לכתוב אותו גם אתן לכן טעימות ממנו (לא כאלה שיכניסו אתכן למתח, אלא רק שיעוררו נוסטלגיה).
מפה והלאה העבודה רבה, מקווה שכמו שהקב”ה ליווה אותי עד הנה, יוביל אותי לגמר הספר המושלם!
תודה שוב, מעריכה ואוהבת.
תהילה.
-
תהילה היקרה!
וואו וואו מדהים!!!!
ממש על רמה!!! פינקת אותנו!!!!!!!!
מאוד מאוד נהניתי משתי הסיפורים הקודם והחדש.
ממש נשאבתי לתוך הסיפור.יש לך את זה ובגדול!!!!!! ב״ה!
תמשיכי להצליח!
תודה רבה רבה!!!
-
תהילה תודה ענקית!!!!
נהנתי מכל פרק!! כל רגע !!
עדיןן מוצאת את עצמי פותחת לראות אולי הוספת לנו עוד פרק?😁… זה חסר בסדר היום🤓
הרבה הצלחות!!!!!!! ושוב מלאן תודות
-
תודה לכולן!
לא יכולתי לעמוד בזה ובישלתי לכן אפילוג.
הוא עבר כרגע אל קבוצת הביקורת וישוחרר בהמשך היום, אם יישא חן בעיניהן…
אעדכן, מקווה שיקרה בקרוב!
-
תהילה
עכשיו סיימתי לקרוא
אהבתי אהבתי מאוד מאוד
לא מאמינה שזה ספר ראשון
מדהים
פשוט אין מילים
איזה סוף מתוק
-
תהילה,
המשך היום זה בשעה __ : __ ?
אשמח לפני 16…
תודה!!
כבר מעכשיו יש געגועים לידידיה…
-
תכננתי לפרסם בשלוש. אבל מסתבר שלכולן מלבד רות ולי יש עיסוקים הקשורים לשבת הקרבה ובאה.
אז מפרסמת עכשיו.
תחליפו את קבוצת הביקורת בינתיים?
-
לא מוותרת על קריאה 🙂
ועשית לי צמרמורת ממש. זה סיום כל כך טוב ומתבקש, כשאנחנו מנפנפות לדניאל ולידידיה לשלום ממקום הצופים 🙂
מקסים שכתבת את האפילוג, אבל עדיף להפוך את פרק 73 לאפילוג, ולהצמיד את הפרק הנוכחי להמשך הפרק הקודם. לאפילוג מותר להיות פי 2 באורך, זה בסדר לגמרי. מבחינת קצב הזמן, זה מרגיש לי יותר מדי מהר – במיוחד לעומס שמוטל מעכשיו על כתפיו.
אני חושבת שכדאי להתמקד עכשיו רק בשיקום הפיזי שלו ובשחזור של עד 3 תחומים, כאשר יתר התחומים יטופלו בהמשך, בהתאם להחלמה הגופנית שלו. כמובן, שקרב חרבות שדורש מיומנות מיוחדת – עדיין אי אפשר לצפות מנער שזה עתה החלים מפציעה כל כך קשה – לנצח בה ועוד במיומנות כזו…
-
תודה, במיוחד על הביקורת הארוכה.
מבחינת פרק 73 אפילוג ולהפך עם הנוכחי – לא מסתדר לי עם המאורעות (אלא אם אוותר על ההכתרה, שמבחינתי נדרשת).
מבחינת עומס – כמובן שמדובר על תהליך מתמשך שלא מסתיים ברגע שהוא מקבל את תואר יורש העצר.
לענין ההחלמה – חשבתי שנער צעיר, שמן הסתם קל לו יותר להחלים ויש לו מספיק מוטיבציה לכך, יכול בהחלט לחזור לעצמו לאחר חודש ומחצה. אבל אם לא נראה שכך – פשוט אאריך עוד את משך הזמן או לחילופין אוותר על אימון הסיף.
דעתכן?
-
-
אני רק נהנית…
לא משנה הסדר-
מוכנה לקרוא עכשיו את כל הסיפור מההתחלה ועד לסוף כולל השינוי שאמרה איידי ולהגיד מה היה יותר טוב.
ספוילר- אני לא אדע להחליט כנראה…
פשוט מושלם!
כן מסכימה עם זה שאולי הנצחון בקרב החרבות היה מוקדם מידי, לא יודעת…
3 שבועות אחרי שהתעורר… או שלא אחזתי מידי את השבועות…
אולי כדאי להראות באמת התקדמות יותר בידע עיוני, נימוסין וכדו’… ולאו דווקא פיזי,
כן אולי ירי בקשת ולא קרב פיזי…
לשיקולך, גם ככה זה נדיר!
-
תודה!
מדייקת – שבועיים להיעמד, שבוע ללכת ושלושה שבועות נוספים עד לאותו קרב, אבל בסדר, אשנה אם צריך
-
אין כאן אחות לעזרה ?
בהתחשב בכך שאין להם תרופות, פיזיותרפיה , הידרו. כמו שיש היום…
אולי תבדקי את זה “על אמת “….
-
בגדול בדקתי את חומרת הפציעה לפני (היא היתה גרועה בהרבה לפני כן) אבל אבדוק שוב גם את ענין משך ההחלמה. תודה!
-
-
-
-
לעניין ההחלמה, תנסי להשוות את הפציעה והשיקום שלו למה שקורה היום בעזה, עם החיילים.
הרכיבים של ידידיה: שיסוף הבטן העליונה בחרב לא מי-יודע-מה סטרילית (ולכי תדעי את מי היא פגשה לפני כן), כמעט-נגיעה-בריאות. אם זה מצד ימין – אז זה קרוב לכבד, לטחול, וכדאי לך לבדוק מה עוד. מצד שמאל – הקיבה, וכנ”ל.
מדובר בהחלמה מפציעה מזוהמת, ואח”כ שיקום הגוף הרפוי ושיקום כללי. לפי הנתונים האלו, את יכולה לבנות אינדיקציה כמה זמן החלמה יכולה לארוך.
לעניין ההכתרה – היא מתבקשת ונדרשת ממש, ואת יכולה בהחלט להכניס לפרק 73, עם חלוקה לכוכביות.
כל הפרק הזה מדבר על “אחרי”, בנקודות זמן שונות ומשמעותיות. הנישואין של דן ליעל הן אנקדוטה מעניינת שסוגרת חלק משמעותי מהעלילה בצורה מקורית ויפה. השאר – חייב, זה סגיר מעולה לפתיח. והכל בהחלט כן יכול להיות באותו אפילוג, שום דבר לא סותר את זה.
-
אני עדין חושבת שאשאיר את האפילוג כאפילוג ואת 73 כפרק 73. לטעמי יש הבדל מסוים בכך ש73 מציג סגירה של הקיים והאפילוג בעצם פותח לנו הלאה.
לגבי הפציעה – היא נעשתה מימין, כיוונתי למקום גבוה יחסית שלא יהיה משמעותי בנזק לאיברים למטה, את ענין הקרב אני אוציא מהפרק, אמצא משהו חלופי שפחות צרך כושר….
תודה!
-
-
וכל האפילוג חיפשתי את דן😢
תכניסי אותו?
תהילה, יצירה מדהימה. מכל בחינה.
אחד הסיפורים היפים שנתקלתי בהם. הצליח באמת לחבר ולשאוב אותי. לנגוע והכל.
מקצועי ובריא ורגיש וחכם.
-
תודה!
לגבי דן – לא חושבת שיקרה…
אבל תמיד יש הפתעות (כן, גם לי)
-
-
וואוו תהילה
לא ממש יכלתי להגיב על כל פרק בנפרד.סיפור מדהים!!
מרתק ומקצועי ממש רמה אחרת!
ממש הכנסת אותי לאוירה. כל התיאורים מדוייקים וחזקים.
המון בהצלחה!!
הערה קטנה- הפתיחה של האפילוג לדעתי קצת טכנית ומיותרת. נראה לי שזה יכול לעבור טוב מאוד אם תתחילי ישר באימון הסייף המוצלח האחרון. את שאר הפרטים ממילא משלימים מעצמנו.
-
תודה רבה.
לגבי ההערה – לוקחת לתשומת ליבי, ענין הסיף יוחלף בדבר מה אחר…
-
-
לי אין מה להוסיף
ממש אהבתי את הסיפור וגם את הפילוג
אם זה קצת מהיר? .אולי …..- אבל מתאים זה סיפור !
כל זמן המתח הקשה ניחם אותי שהסוף יהיה טוב
ואולי שונה מאחרות מאוד שמחתי שנגמר (עכשיו הכל טוב )
היה לי מאוד קשה המתח …
-
וואו רק עכשיו מצאתי זמן לגמור תסיפור!
וואו וואו וואו
כבשתת, כל רגע פנוי זה לרוץ הישר לסיפור שלך
מדהים
העלילה תפורנ מעולה, והכתיבה נדירה
מחכה לראות כספר של ממש..
מאחלת בהצלחה..
לגבי האפילוג- הייתי מתחילה ממעמד ההכתרה
שהוא התרפא- כולנו יודעים.
נקודה פיצפונת נוספת- ‘הנסיכה האם’
משהו פה מאולץ קצת, למה לא לכתוב פשוט-
לקרוא ל’הוד נסיכותה אמך’?
-
תודה רבה!
לגבי האפילוג – מתכננת לשנות, בע”ה יקרה…
לגבי הכינוי לאם – אמך זהו כבר גוף נוכח. התבססתי על הכינויים האמיתיים בהם מכונים אנשי המלוכה תוך הצצה בויקי… כך שגם אם זה נשמע מאולץ – זהו אופן הכינוי 🙂
-
-
מעדכנת. הסיפור יימחק מקדם בסוף השבוע בע”ה.
אם למישהי יש בעיית הספקים כלשהיא – מוזמנת לפנות אלי בפרטי…
תודה לכולן!
Log in to reply.