תיכף נשוב // מרחשון פ”ה
-
תיכף נשוב // מרחשון פ”ה
בס”ד
על אם הדרך, דרכה של גלות
פסיעות מוטבעות, עִקבות אבלות
ילד ואיש, זקן ולוחם
ואמא אחת, שמאנה הינחם.
אמא, עדיין?
עדיין נישא קולך ברמה?
עודו מתחנן, מייחל לתקומה?
הדי קול בכייך מתפזרים בשממה
כמו שבריו של חלום,
רסיסים של אומה
אמאל’ה,
אולי זה הסתר פנים
אולי זה סתם כי אנחנו קטנים,
פצפונים
ולא מבינים.
איך זה, אמא,
איך עדיין לא שבו בנים
איך עוד לא יבשו הדמעות על פנים?!
בכי אמא,
בכי,
כי לנו כלו הכוחות,
תקרעי לנו שמיים
על אח ואחות
על גלות מרה, על דמעות מלוחות
על מאות שהובאו
מהר מידיי למנוחות
ויין מאמע, ויין עוד ועוד
כי ארכה הגלות, ארכה עד מאד
כי שבר הושברנו והלב מרוסק
מרוץ החיים הושבת והופסק.
התעבתה עלטה
חשיכה, אפילה
ואיה קצה האור,
איה–
גאולה?!
ויין, מאמע
ויין.
עדי תאיר שוב שמש עולם
עד ישובו בנים, ילדים
לגבולם.
Log in to reply.