כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
100 ספרי חובה חרדיים- דיון המשך: מה בעצם הקריטריונים?
-
100 ספרי חובה חרדיים- דיון המשך: מה בעצם הקריטריונים?
בשעה טובה סיימתי לערוך את הנתונים ואוטוטו אפשר לגשת למסקנות.
(בשביל מי שלא זוכרת…. זה הקישור לדיון הקודם).
אממה.
תוך כדי עבודה התבהרה לי הנקודה, שבגלל שלא באמת היתה הגדרה מדוייקת מה זה “ספר חובה”, אז המשיבות ציינו המון ספרים שהם ספרים פופולריים וטובים ביותר, אבל לא ספרי חובה.
ספרי חובה זה הטופ שבטופ.
מתוך יותר מ- 600 ספרים שונים שצויינו בסקר, צריך לבחור עכשיו 100 בלבד, וחייבים קריטריונים בשביל זה.
חשבתי על ההגדרה הבאה ל”ספר חובה”,
ראשית הוא חייב לענות על כל שלושת הקריטריונים הבאים
א. כתוב בצורה איכותית מבחינה לשונית ואומנותית
ב. עומד (או צפוי לעמוד) במבחן הזמן- כלומר הוא רלוונטי גם לדור שעבר וגם לדור שיעבור
ג. משפיע לטובה על הקורא, אישיותו, מחשבותיו או התנהגותו.
(הקריטריון האחרון הוא קצת קשה לניסוח. אני מתכוונת לכך שאם בסופו של דבר כל עלילה בנויה על המתח שבין הטוב לרע, אז הגיבור בספר צריך לגרום לנו להזדהות עם הרצון שלו לעשות טוב/ להשיג את המטרה הראויה)
שנית הוא צריך לענות על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים:
א. קונים אותו לאו דווקא כדי לקרוא אלא בתור נכס ספרותי שיהיה בבית
ב. כולם ללא עוררין מגדירים אותו כ”קלאסיקה”
ג. אוניברסלי, מדבר לליבם של אנשים מכל גווני הקשת (לדוגמה, ספרי ילדים שגם מבוגרים נהנים לקרוא אותם)
ד. מושך לחזור ולקרוא בו שוב ושוב
מה דעתכן. האם הקריטריונים שציינתי הם נכונים, האם הם נתונים לוויכוח לדעתכן, בואו נבנה ביחד הגדרה שעל בסיסה נוכל לסנן את הרשימה
-
78 תגובות
-
מסכימה לגבי שלושת הקריטריונים הראשונים, למרות שיש מקום להגיד שגם ספרים שלא “נכתבו לדורות” עשויים להכנס לטופ של הטופ.
אבל לגבי החלק השני של הקריטריונים… קצת פחות. יש הרבה ספרים טובים שאני מכירה אבל הם לא ייכנסו לקריטריונים האלה, מה לעשות
אולי כדאי לרכך אותם קצת…
-
שרה, המטרה זה לא להרכיב רשימה של “ספרים טובים” אלא של “ספרי חובה”
יש המון ספרים טובים ברוך ה’
כאן ננסה להגיע לאלה שהם הטופ שבטופ, כמה רמות מעל
בואי תציעי נוסח משלך מה נראה לך צריכים להיות הקריטריונים השניים?
-
-
לא חושבת שיש טעם בקריטריונים הנ”ל,
במיוחד שכל אחד רואה בכל ספר קריטריונים אחרים
נשמח לקבל את הרשימה לפי הצבעות נטו
תודה!
-
הסיבה שהעליתי את עניין הקריטריונים היא שהבנתי שכל אחת מאיתנו חשבה על משהו שונה לחלוטין כשחשבה על “100 ספרי חובה”
יש ספרים שקיבלו הרבה הצבעות בגלל שהם פופולריים ומוכרים, ולדעתי לא בגלל שהם באמת יותר איכותיים מהשאר
ולכן אני מעלה את הדיון הזה
בכל מקרה צריך לצמצם את הרשימה מ- 600 ל- 100
אז לפחות שעכשיו נגדיר קריטריונים או לפחות נדון בשאלה מה ההבדל בין ספר טוב ל”ספר חובה”
-
חושבת כמו ברכי, כשמדובר בספר קריאה, קשה להגדיר אותו כחובה.
הקריטריון שלי – שאמליץ עליו לאחרים (ואני לא ממליצה על הרבה…) אבל בכל קריטריון שלא יהיה – תמיד יהיו הדעות שונות ומפתיעות.
חושבת שזה רק יוסיף עבודת עיבוד נתונים, לא להפך.
אולי מתוך ה600 תסנני את כל אלה שקיבלו פחות אזכורים?
-
חשבתי על זה
אבל זו תהיה שגיאה
סתם לדוגמה, ספרי דוד זרצקי קיבלו פחות איזכורים מאשר XY (סופר/ת פופולרי/ת כלשהי/ו)
לא יודעת מה איתכן, לא נראה לי שאפשר להשמיט ספרים של דוד זרצקי מרשימה כזו
חשבתי שאחרי שנגיע לקריטריונים מוסכמים, אני אשלח את הרשימה של 600 הספרים וכל אחת תדרג אותם לפי רמת התאמתם לקריטריונים הללו לדעתה
אבל לפני כן חובה שיהיו קריטריונים
-
לא חושבת
כל אחת כתבה מהם ספרי החובה מבחינתה
נכון שבמספרים הקטנים ברור שהיו ספרים שקיבלו הצבעות למרות שהם לא משהו
אבל ברמת ה40 ספרים מתוך 600 ברור שזה יהיה הטופ שבטופ
מעניין אותנו חוכמת ההמונים, מה הקהל חושב ולא העין המקצועית
אגב דוד זריצקי, אולי הגיע באמת הזמן להבין שיש ספרים שהם יפים לזמנם
ניסיתי בעבר, הכרחתי את עצמי לגמור את הספר
זוועה, סורי
וניסיתי עוד אחד למקרה ונפלתי על ספר ספציפי גרוע
את יכולה לחלק את הקריטריונים איך שאת רוצה,
אבל אנחנו נשמח לקבל את התוצאות המקוריות
תודה
-
אם ספרי דוד זריצקי קיבלו פחות – כנראה שהציבור חושב שהם פחות או בכלל לא מכיר… לא שאני בעד או נגד, פשוט כך מבינה.
אם יש לי מאופציה א 10 אזכורים, מאופציה ב 5, ומאופציה ג 3 ואני צריכה לבחור שני ספרי חובה – אז ג לא יכנס, מה לעשות…
קחי בחשבון שאם תפיצי את הרשימה שאספת, פתאום תקבלי הודעות כמו: יואו, שכחתי מהספר הזה! וכו’ וכו’ וזה לא ייגמר.
-
-
ספר שתמליצי עליו לאחרים – לענ”ד זה לא קריטריון אלא אמצעי זיהוי
הרעיון פה בדיון זה לנסות לנתח למה תמליצי עליו לאחרים
-
כתבתי – מסר, כתיבה, עלילה.
מסר – דברים שמחזקים אותי.
כתיבה – שאני אוהבת, שזורמת לי.
עלילה – שמוצאת חן בעיניי.
הבעיה היא שהכול הוא לפי הטעם האישי שלי. מה שתאהבי את – לא בהכרח שאוהב אני וכן להפך.
הגדרה מדויקת יותר?
מסר – משתנה. כל עוד יש – מה טוב. אין? נשרוד, אבל לפחות שהגיבורים יהיו ערכיים, לפי צורת החיים שלי אם לא יותר.
כתיבה – שנונה ומדויקת סיטואציה. ללא תיאורים מעייפים ומורחים מדי.
עלילה – מתח בעיקר (לא סוכני מוסד, יותר דרמה מקורית). פחות מתחברת לרגש, לא מחזיקה בארון.
-
עכשיו רואה
עם כל הבלאגן פה בסדר של התגובות
ועד שאני מדלגת ממקום למקום, הספקת לרשום את זה במקום אחר…
-
-
-
-
-
-
מי קורא היום זריצקי?
למרות שאני בהלם מהתגובות,
כשיש לי באמת זמן פנוי וראש פנוי ולא סתם קוראת בשביל להירגע כמובן שהבחירה היא ספר טוב של זריצקי. אין תחליף למצוינים.
בכל מקרה, די ברור שאלו יהיו תוצאות הסקר, וזה בגלל שלא היה סינון על המשיבות לסקר.
מאמינה שיש הרבה ספרים שקיבלו רייטינג גבוה מהמון העם, אבל אני חושבת שהם זבל.
די לגיטימי וחופף גם לפידבק שמקבלים טקסטים לא מקצועיים שעולים כאן בקהילה, לא?
מלא תגובות אוהדות ולא עניניות…
-
ציפורה, מזדהה עם כל מילה!!!
-
-
אז בואו ננסה להגדיר מה זה בעצם “ספר חובה”?
אני כבר כתבתי את ההגדרה שלי
ושואלת שוב מה דעתכן
אם מישהי חולקת עליי, מוזמנת לכתוב את ההגדרות שלה ל”ספר חובה”
הרעיון הוא לנהל דיון בלי להתנגח, כולנו נשים קוראות וחושבות, וכל מי שחושבת שיש אי דיוקים בהגדרה שכתבתי (או בהגדרה שמישהי אחרת תכתוב) – מוזמנת לכתוב מה לדעתה ההגדרה שלה ל”ספר חובה”
-
התנ”ך…
-
ספר חובה מבחינתי הוא אחד שזכאי לתפוס לי מקום בארון. בגלל המסר, בגלל הכתיבה, בגלל העלילה.
ספר שאקרא שוב ושוב. ושוב. שאמליץ עליו לשואלים.
אם תשאלי את בעלי – ספרי קריאה זה בזבוז זמן. חובה?! הוא יצחק.
ואם כן, אם בפועל ספרי קריאה הם לא חובה בעצם היותנו יהודיות, אלא מבחינת רגעי הפנאי שהם ממלאים לנו (או שאנחנו דואגות לפנות) והתמורה הרגשית שהם נותנים, אז יותר נכון לומר – ספר מומלץ. והמלצות – זה נתון לדיון ארוך טווח.
אם את רוצה להתחיל בדיון – בכבוד, אני חושבת שאצפה מהצד (או שאקרא לי בינתיים ספר, או אכתוב אחד).
-
חחח
בעלי פעם ניסה לתאר לי את הרבנית קנייבסקי יושבת וקוראת מיה קינן
אחרי שהסברתי לו שממלכה במבחן היא סדרה חינוכית מאד שמכניסה הרבה ערכים ויר”ש:)
-
-
-
השאלה שלי היא אחרת
מי מחליט מהו ספר חובה?
כי שום ספר קריאה לא מופיע בתנ”ך
אם אני חושבת ששניה לפני האור הוא ספר שפספוס לא לקרוא
תבוא מישהי אחרת ותגיד שזה ספר שמכניס דעות ומחשבות והיא לא מסכימה לבנותיה לקרוא אותו
מלבד 2 ספרים אני לא מאמינה שיהיה פה קונצנזוס מקיר לקיר לספר מסוים
ולכן אני מעוניינת לקבל את התוצאות כפי שהן, בלי תיקונים ודיוקים
למרות שלכאורה התיקונים הנ”ל רק ישביחו את הרשימה
כי אני לא באמת אלך לחנות ספרים ואקנה על פי הרשימה הזו, נכון?
-
המונח “ספרי חובה” הוא יומרני מאוד, ולכן קצת קשה להגדיר לו קריטריונים ולעמוד בהם.
אישית, לא מכירה ספר קריאה ש”חובה לקרוא”, כפשוטו. כדאי מאוד – כן, משנה חשיבה – כן. חובה – לא.
נראה לי שכבר בדיון המקורי, סוכם שההגדרה תהיה “ספרים שאישית אהבתי מאוד”, ולא “ספרי חובה”… שוב, כי המונח הזה לא ממש תואם לספרי קריאה (וגם לא לרוב ספרי ההגות). ואם אכן מדובר ב”ספרים שאהבתי מאוד” – אז עם כל חוסר ההסכמה האישית, הכי נכון, כנראה, ללכת לפי דעת הרוב…
-
שוב ושוב ושוב,
בשרשור הקודם הסברתי איך הגעתי למונח “ספרי חובה”
התכוונתי לרשימה של 100 קלאסיקות חרדיות מכל הזמנים, או כל צורה אחרת שבה ננסח את זה
בהגדרה לעיל כתבתי מה לדעתי הוא ספר חובה.
קראתי כאן הרבה כאלה שתהו או התנגדו, אבל לא ראיתי אף אחת שהציעה הגדרה משלה
אז קדימה,
אנחנו נשים איכותיות
בואו נכתוב כל אחת מה ההגדרה שלה ל”ספר חובה” וננהל דיון אמיתי
ובואו בשלב הזה לא ניכנס לשמות ספציפיים כי זה ממש מסיט את הדיון ממטרתו
-
קריטריונים שעולים לי ל”ספרים טובים מאוד”:
אולי “ספר שהשפיע מהותית על נקודת המבט שלי/אופן התפיסה שלי את העולם”?
“ספר שאני מקווה שהילדים שלי יקראו”?
אלו שתי נקודות חשובות בעיניי, מאמינה שיש עוד הרבה.
יש ספרים שנכנסים לקטגוריה הראשונה, יש שנכנסים לשנייה, ויש לשניהם.
אבל באמת קצת קשה לקבוע הגדרות נוקשות יותר מידי לתחום שהוא לא מדע מדוייק…
-
-
חושבת שקשה להגדיר ספר קריאה כ”ספר חובה”
כן אפשר לתת פרמטרים לספר טוב
מתוך מה שרשמת, הייתי לוקחת את אלה:
א. כתוב בצורה איכותית מבחינה לשונית ואומנותית מוסיפה – בלי שגיאות. מגרד לי…
ב. משפיע לטובה על הקורא, אישיותו, מחשבותיו או התנהגותו.
ג. מושך לחזור ולקרוא בו שוב ושוב
לגבי “על זמני” – אולי הייתי בוחנת על דרך השלילה – ספר שהוא מעניין רק בגלל שהוא נורא רלוונטי (עיין ערך סיפורים מבוססי קורונה / בחירות משמעותיות /…) – לא הייתי מכניסה לרשימה
ובהתייחס לדיון שהתפתח פה על ספרי זריצקי –
כמו הספרים האלה, גם הרשימה הזו עוד שנה / שנתיים / חמש תהיה פחות רלוונטית. מה לעשות, העולם משתנה, ואיתו ההעדפות והבחירות של הקוראים
-
להבנתי, המטרה היא ליצור רשימה שגם עוד שנה/שנתיים/חמש תהיה רלוונטית לפחות ברובה.
ולכן כל מה שככל הנראה לא ייכנס לרשימה בעוד תקופה, לא ייכנס גם עכשיו.
-
-
אם מימד זמן הוא הקריטריון,
אז זריצקי בהחלט נכנס בין הראשונים
כי אם לדוגמא יצאה בשנים האחרונות מהדורה חדשה והיא נגמרה (על דיברתי, חיפשתי את שימקה בנרות)
אני מתקשה לדמיין, עם כל חיבתי לנורמלי האחרון למשל, שהוא יקרא בשקיקה בעוד 50 שנה.
בשונה משימקה שאולי לא נקרא על ידי אחוזים גורפים אבל בהחלט נכבדים ביותר.-
השאלה היא מי קורא את הספרים האלו
תיכנסי לכיתה בתיכון, תשאלי מי כאן קראה ספר של דוד זריצקי
או אפילו מכירה את השם
אני משוכנעת שתוכלי לספור על אצבעות יד אחת.
-
אני קראתי אותו לראשונה כשהייתי בכיתה ה’…
קראתי אותו פעם שניה בגיל 18 ואפשר לומר שנהניתי הנאה צרופה ומזוקקת.
אני מודעת שאני לא אמצא הרבה כאלו.
אבל עצם זה שתוכלי למצוא קוראים אפילו כמספר אצבעות יד אחת לאחר כ70 שנה מהוצאת הספר לאור,
כבר מצעיד את הספר בשורות הראשונות.
תנסי למצוא לי ספרים של היום שיש סיכוי קלוש שימצאו להם מתעיינים.ות לאחר כמה עשרות שנים-
בשביל זה נצטרך לקפוץ בזמן. בעיה.
-
יש מושג של השערה…..
אבל בכל מקרה זה לא רלוונטי כי כנראה זה לא יהיה הקריטריון- מסובך מידי.
כמו ששרה לרנר ציינה – אין באמת ספרי חובה שנקבעים כך אוביקטיבית.
הכול נתון לפרשנות אישית.
אז פשוט לא לקחת את הכותרת של הדיון הזה בתור כותרת ותו לא -
אני בהחלט חושבת שיש ספרים כאלו.
להביא דוגמאות?
סלמנדרה, מחנה הקיץ של אדון הוא, מחלק התמונים
וזה כשיצאתי מהשבלונה של ממלכה במבחן
אלו ספרים שאני בטוחה שיקראו בעוד עשרות שנים
ישנם ספרים נוספים שאני חושבת אבל לא בטוחה, ולכן לא הבאתי אותם
הכי קל לבכות על הדור של היום ואילו ספרים טובים היו פעם
אם נבדוק את הספרים הישנים ההם שמתרפקים עליהם בכזאת נוסטלגיה לפי הכללים המקובלים כיום לכתיבה אני מאמינה שהם לא יקבלו ציון גבוה, בלשון המעטה
לא חושבת שזה מוריד להם, אגב
אבל מותר להכיר בכך שעולם הספרות של היום עשיר יותר מבעבר.
-
גם אני יכולה להביא דוגמאות ממה שמעריכה שיהיה מוכר בעתיד. אבל זו רק הערכה, לא נתונים חותכים של מכירות.
דבר אחד לא הבנתי @rivkigrinvald – באמת הגענו ל600 ספרי חובה? אני מאד מתקשה להאמין…
אשמח מלבד שתשתפי את רשימת ה100 הסופית – לקבל את המלאה.
-
היא ביקשה ספרים עם סיכוי, הבאתי לה
כמובן שיתכן והעתיד יפתיע אותנו, אבל סיכוי יש.
מצטרפת לבקשה!
-
מצטרפת לבקשה
אני חושבת שלא השתתפתי בסקר ומאד מעניין אותי אם התוצאות חופפות למה שעובר לי עכשיו בראש.
אגב 600 ספרים כשכל אחת כתבה לפחות 40 זה לא כל כך הרבה, בהנחה שחלק מהם לא חזרו על עצמם. לא?
-
היו 600 כותרים שחלקם חזרו על עצמם יותר מפעם אחת
-
עשיר יותר במה?
חוץ מהכמות, במה עוד?
לא הבנתי בדיוק.
יש היום הרבה ספרים מעולים ועוד יותר ועוד יותר ועוד יותר הרבה ספרים לא מעולים.
-
-
-
-
לא הייתי מרכיבה רשימה של ספרי חובה מתשובות של בנות בתיכון.
בעצם, אפילו לא רשימה של ספרים טובים מאוד.
וגם לא רשימה של ספרים טובים.
-
אם כוונתך אלי, ציינתי את גילי בעבר.
לא כיום.-
לא התכוונתי אלייך, זו היתה תגובה לברכי
-
-
למה, אם מותר לי לשאול?
בנות התיכון של היום הם הנשים של עוד חמש שנים…
ואגב, אולי צריך לפתוח באמת דיון נוסף על הרגלי הקריאה של ימינו
אבל איך שאני רואה את זה,
רוב הבנות או שהן לא קוראות בכלל – או שהן קוראות איכותיות מאוד,
שמבינות בספרים טובים.
אין הרבה באמצע, לצערנו…
-
בוודאי שמותר לשאול, יש לשאלה הזאת הרבה תשובות, התשובה הכי פשוטה היא, מכיוון שיש הרבה ספרים שבנות בגילאי תיכון לא יכולות להבין וליהנות מהם (כן כן, אני יודעת שיש בנות בוגרות מאוד בתיכון), בעוד שנשים כן, זאת אומרת שההיצע לבניית הרשימה מוגבל.
-
כי ההתייחסות של בנות סמינר שונה משל נשואות. הן גם לא תמיד מחפשות את אותם הדברים בספר
-
כי רוב התשובות של אותן נשים בעוד 5 שנים תשתנינה אחרי שתגדלנה קצת.
-
-
-
-
-
אוקי
נראה לי נחלק את הסיפור לשתים
דעת הקהל, ודעת אנשי המקצוע
בסוף צריך את זה ואת זה, למרות שמה שקובע בשטח במכירות זה הקהל
תפרסמי מה ענו בסקר, כי בשביל זה טרחו וענו עליו
ובמקביל תבקשי מסופרות מקצועיות ומנשים שמתעסקות בכתיבה ובקריאה לתת את ספרי החובה בעיניים שלהם,
מזווית ראיה מקצועית על פי הקריטריונים הנ”ל
לכאורה ספרים רבים שעומדים ברוב הקריטריונים לא נרשמו בכלל או כמעט ע”י הקהל,
ולכן אין טעם להעביר את הרשימה של הקהל לדירוג מקצועי.
אשמח מאוד לקבל את שתי הרשימות!
הערות שלי על הקריטריונים:
מבחן הזמן – אין דרך באמת להחליט מה עומד במבחן הזמן
כי כמו שהזכרת את דוד זריצקי, רוב הקהל יספר שהוא לא מסוגל לקרוא את הספרים
ומנגד יהיו כאלו שיטענו שאלו הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם.
מכיוון שאין לנו דרך לדעת מה יקרה בעתיד, אין דרך לדעת על ספר שיצא בעשור האחרון האם הוא יעמוד במבחן הזמן.
השפעה – כדאי להחליף ל”עשוי להשפיע על הקורא”, משום שספר הוא ספר, ולא עושה את העבודה במקום האדם.
הקריטריונים הנוספים לא מספיק נכונים לטעמי, ואני אסביר.
הספרים האיכותיים באמת נמכרים בסכומים גבוהים, ורוב הציבור לא קונה ספרים לנכס תרבותי.
קונים פעם ב– ספרים חדשים, ולרוב לוקחים מהספריה
נכון שיש כמה ספרים שאנשים קונים למרות שמכירים אותם, אבל זה די נדיר ולא באמת מעיד.
בנוסף, אני לא חושבת שיש דרך להגדיר ספרים חרדיים כקלאסיקות
בשביל להגדיר ספר ככזה צריך תקופת זמן ארוכה יותר ממה שהספרות החרדית קיימת,
ודבר אחרון – אני לא חושבת שיש דבר כזה ספר שמוסכם על כלל הציבור כמו שאת מחפשת
כי איפה שיש שתי יהודים ישנם שלוש דעות…
-
חושבת שאין עצה ואין תבונה אלא להתבסס על דעת קהל לפי הסקר
ואז זה יהיה “מצעד הספרים האהובים ביותר” או משהו בסגנון…-
אני גם בעד דעת הקהל
אבל אני חושבת שזה יהיה מעבר לספרים האהובים ביותר
כי כן השתדלנו לכתוב ספרים שהם נכס צאן ברזל
גם אם אצלי באופן אישי יש ספרים שאני אוהבת מאוד,
לא כתבתי אותם ברשימת הארבעים כי זה לא ספרים שאני חושבת שפספוס להעביר את החיים בלעדיהם…
-
או מצעד הלהיטים של כל הזמנים שמן הסתם יכלול בעיקר ספרים עדכניים וסופרות מותג.
-
-
הקריטריונים מבחינתי לספר ממש טוב. (לא אוהבת את ההגדרה חובה.)
-גם אם קראתי אותו מספריה, אני אשקול לקנות אותו הביתה. (זה לא אומר שאקנה… 100 ספרים זה יקר…)
-חשבתי עליו אחרי שגמרתי לקרוא. סגרתי את הספר, והוא הלך איתי עוד תקופה, לפעמים תקופה ארוכה מאוד.
-עוד קריטריון שנכון רק לספרים שיצאו לפני 5 שנים+, שאני זוכרת את השם שלהם ומה הייתה העלילה הבסיסית או המסר החזק שאיתו יצאתי, גם אחרי 5 שנים. יש ספרים שקראתי לפני 10 שנים והם לא יוצאים לי מהראש!
יש לי רשימה ארוכה של ספרים, חלקם אזוטריים שממש שינו בי משהו. הרבה בהם אין להשיג היום ואני ממש ממש מחפשת.
-ספר שאני גומרת אותו ובא לי לכתוב ספר כזה בעצמי. או לכתוב ככה בעצמי.
-אמליץ לאחרים לקרוא. (אני לא ממליצה הרבה. אז זה קריטריון נדיר מבחינתי. )
-עבר זמן רב, ואני מחפשת אותו שוב כדי לקרוא שוב.
ואם נסכם במשפט: מה הספר הזה עשה לי. לא מעניין אותי האם הוא מכר 4000 ספרים, או שזה ספר שאף אחד לא מכיר. אם הוא השפיע עלי באופן אישי, הוא ברשימה.
ברמת הכתיבה. מבחינתי כתיבה צריכה להיות בגובה העיניים בשפה קלילה וזורמת. אחרת אני מניחה את הספר אחרי 2 פרקים כי מעייף אותי לשמוע את הגיגה המפולספים והעמוקים ביותר של הסופרת. כך שגם אם הספר מעולה, אין לי מושג, כי לא התקדמתי מעבר לאותם 2 פרקים…
כמעט כל ספר יעבור את מבחן הזמן. כל עוד הוא לא מדבר על אירוע ממש אקטואלי. קשה לי להאמין שספר שהצליח מאוד בזמנו, ויושב 10 שנים בספריה כבר לא מעניין אף אחד.
-
חוי, לגבי המשפט האחרון בתשובה שלך,
יש המון ספרים שהצליחו מאוד בזמנם והיום כבר לא מעניינים
אם את מכירה את הספרות החרדית של עשרות השנים האחרונות את תוכלי לעלות עליהם עם קצת מחשבה
-
-
יש לי שאלה לכל אלה שכאן
מי מביניכן ראתה רשימה של 100 ספרי חובה במגזר הכללי?
יש כמה רשימות כאלה
לפי מה שראיתי- אין שם כ”כ ספרי מתח וספרי קריאה קלילים
אלא בעיקר ספרים כבדים/ וותיקים/ עמוקים
יש כמה ספרי ילדים, מעטים ממש
לדעתי ההבדל בין ספר קליל וחווייתי לספר עמוק ומשנה חיים, זה כמו ההבדל בין ענב ליין והאדם עצמו צריך עומק כדי להבין את זה
-
קודם כל – תודה על היוזמה!
מסקרן כבר לראות את התשובות 🙂
לדעתי, בשביל להגיע ל-100 ספרי חובה, צריך לתת לכל משיבה 3-4 אופציות בלבד, כדי לזקק את הספרים שהם הטופ שבטופ. (לא הגיוני שיש 40 כאלו, נכון?)
ועוד משהו – אם במגזר הכללי נבחרו 100 ספרים, במגזר שלנו צריך הרבה הרבה פחות. יש פער גדול בכמות הספרים בין המגזרים.
-
סתם שיתוף – לאחרונה היה לי אתגר
אחד הבנים מקרובי משפחתי רצה לקרא ספר בבין הזמנים
הוא לא חובב קריאה גדול, ואם הספר לא יהיה מוצלח ממש, הוא יזנחהו באמצע
הוא מתכוון לקרא ספר אחד בודד, אחרי ששנה לא קרא
איזה ספר אציע לו לקרא?
ואז נזכרתי במיזם הזה, אולי הסיטואציה תעזור להבין את סוג סינון הספרים
כספרי קריאה ולא כנכס תרבות (להוציא את כל ספרי המתכונים, ביוגרפיות וכו)
וללא קריטריונים מקצועייםמה הצעתי לו תכלס? אדמה פראית – מ. קינן
-
למתח כבד, ספר בודד- באמת הבחירה המוצלחת ביותר! לסדרה כמובן ממלכה במבחן..
-
-
אולי פשוט צריך לשנות את ההגדרה
ממאה ספרי חובה חרדים
חובה זה מדי..
למשהו אחר אולי כמו
לספרים האהובים\פופולריים ביותר
למרות שלדעתי התשובה כבר די ידועה..
-
הייתי שמחה גם אם היתה אופציה לחלק את המענה לקטגוריות בסיסיות כמו לפחות ספרי ילדים, ספרי נוער וספרי מבוגרים
כי יש הרבה ספרים שהגם שהם ספרי ילדים אני חושבת שהם עומדים בקריטריונים יותר מאשר חלק מספרי המבוגרים.
-
אני חושבת שיש משהו אמיתי מאוד במבחן המקורי בדיוק כמו שעשית אותו-
לציבור גדול ומגוון של קוראות מהפורום הזה,
עם בקשה למנות “ספרי חובה”, כשאת נותנת לכל אחת להחליט מהו ספר חובה בעיניה-
הדיון הזה מעניין, אבל לא חושבת שכדאי להשליך ממנו שום דבר על הרכבת הרשימה בסופו של דבר.
אני אישית סקרנית מאוד לתוצאות
-
רבקי, לדעתי יש פה שתי רשימות שונות, שלכל אחת קריטריונים שונים:
100 ספרי חובה, או קלאסיקה חרדית
ו-100 ספרים אהובים ופופולריים
זה שני דברים שונים לחלוטין
נשמע שאת בכיוון של 100 קלאסיקות חרדיות
ויש בנות שיותר מעניין אותן 100 ספרים הכי פופולריים
אולי זה אותו הבדל בין האנשים שקוראים ספר בעיקר בשביל בידור, פנאי, הנאה, התאווררות
לבין אנשים שקוראים ספר בשביל הרבה מעבר לזה-לחוות איזו חוויה משמעותית, להרחיב אופקים, להרחיב את המחשבה או לעבור תהליך
אפשר אולי לחלק את זה לשתי רשימות שונות ולפרסם את שתיהן
מה את אומרת?
-
אסתר, אני חושבת שקלעת בדיוק למה שרבקי התכוונה, אבל משום מה נראה שאת בין הבודדות שהבינו, ואני משערת שהתשובות שהתקבלו היו שייכות יותר לספרים אהובים ופופולריים (שכמו שכבר כתבו כאן, לא צריך סקר בשביל לדעת מה הם).
-
אני גם חושבת.
ולמשל נראה לי שרוב ספרי המתח- ריגול וכדו, הגם שנוער ובחורים בעיקר יאהבו ויהנו, אלו ספרים שיכולים להיות אהובים, נחמדים וכו’ אבל לא יחזיקו יותר מדי. ודאי הם לא מהווים ספר חובה.
לעומת מתח עם רגש/תוכן שבחלקם ודאי שיכולים להיות ספרי חובה..
והאמת שאולי ההגדרה נכונה היא לא ספר חובה אלא ספר קלאסיקה, כזה שיתאים לציבור מגוון, כלל אנושי- (חרדי), לא ספר שיכולים לקום לו מתנגדים ממגזר/עידה. בעלי איכות מבחינת תוכן, כתיבה, עריכה. ולכאורה גם ספר שלא תחום בזמן מסוים – כלומר יהיה לו רלוונטיות לפני חמש שנים כמו בעוד עשרים שנה כיוון שהוא לא נצמד לסגנון עכשווי מדי.
עוד הגדרה אולי רלוונטית זה ספר שארצה שיהיה על המדף בבית שלי גם בלי שאפתח ואקרא אותו. כמו למשל ספרים שהיו אצל סבתא רבא שלי והבנות שלה לקחו אותם לבית שלהן (איפה שהוא הספרים הנ”ל נעלמו אצל הנכדים… אבל היו קיימים קודם עשרות שנים!!)
-
-
בדיוק אתמול גם אני חשבתי על זה שזה בעצם 2 רשימות שונות…
אבל באמת הגעתי למסקנה, שכנראה הרשימה הראשונה (קלאסיקות), לא כל כך יכולה להבנות על בסיס סקר.
יותר רלוונטי שתשב אישה אחת או יותר, ברמה אישיותית וספרותית גבוהה, ותבנה אותה בצרוף הסברים והרחבות למה לדעתה זה ספר חובה או ספר שממש ממש כדאי לא לפספס.
-
ואז חלק יאהבו ממש את הרשימה וחלק יתנגדו לה.
חושבת שהנכון והראוי – לסמוך על כל אחת שהבינה נכון מה הכוונה ב:ספרי חובה, ולשתף את התוצאות ואחר כך לפתוח דיון נוסף שבא לברר מהן 100 הקלאסיקות החרדיות הטובות ביותר, שלהגדרת אחרות הינם ספרי חובה.
-
מהדיון כאן נראה שהרבה מידי לא הבינו מה הכוונה ספרי חובה.
-
מהדיון כאן נראה שבכל זאת אנחנו בני אדם, ולא כל מה שחובה אצלי הוא חובה אצל אחרת.
אישית, ציינתי ספרי קלאסיקה לצד ספרים עכשווים. הגיוני שהעכשוויים יהיו גם פופולארים, אבל לא הגיוני לפסול אותם כי הם לא קלאסיקות.
אולי יום אחד הם יהיו, אולי לא. לי הם היו משמעותיים, ואם הסופרת לא הייתה מוציאה אותם לאור – ייתכן והייתי כועסת עליה. מאד.
-
-
למה חלק יאהבו וחלק יתנגדו?
תהיה רשימה אחת של ספרים פופולריים ואהובים, ורשימה נפרדת של ספרי קלאסיקה איכותיים, כך שלכל אחת תהיה רשימה להתחבר אליה
כמו שכבר כתבו כאן אני גם חושבת שמדובר בעצם בשתי רשימות שלא קשורות אחת לשניה
-
הגבתי על זה:
יותר רלוונטי שתשב אישה אחת או יותר, ברמה אישיותית וספרותית גבוהה, ותבנה אותה בצרוף הסברים והרחבות למה לדעתה זה ספר חובה או ספר שממש ממש כדאי לא לפספס.
-
הבנתי את זה
ומה שאמרתי זה שמי שתרצה תוכל להשתתף בשיח על הרשימה הזו
ומי שתרצה תוכל להשתתף בשיח על הרשימה השניה
אם את רוצה להשפיע על הרשימה של הספרים הפופולריים למה שיעניין אותך מה יש ברשימת הקלאסיקות?
-
חושבת שיש הבדל גמור בין ספרי חובה, פופולארים וקלאסיקות.
לא אתן דוגמאות, אבל בעיניי יש הרבה מאד ספרים פופולארים אצלנו שיביישו מאד רשימה של ספרי חובה. מניחה שעל זה לפחות לא צריך לריב 🙂
ולגבי קלאסיקות – יש גם הרבה, אבל הסיבה לכך שהם חובה בעיני אנשים היא לא בגלל הכתיבה, אלא בגלל המסר שמהדהד לאורך שנים. פה כן אתן דוגמא – שלושה אחים ושלוש מצוות, ספר שקיבל חידוש בקומיקסים של היום. הכתיבה, לעומת ספרים נושנים אחרים – נגישה מאד (כן מיושנת, אבל קריאה).
את דוד זריצקי לא מכירה, כך שאין לי דעה לגביו, ובהחלט חושבת שספרים שצלחו את השנים (לצד מסר ערכי, פטר והזאב לא יעבור פה) ראויים להיכנס תחת חובה.
כן הייתי מעוניינת לראות את השילוב של השניים כחובה – קלאסיקות לצד פופולארי. מהסיבה הפשוטה – את הקלאסיקות יהיה אפשר לקטלג כחובה, את הפופולאריות לא דווקא, וחבל לערבב ביניהן לבין פחותות אחרות כדוגמאת אלו שלא אציין את שמם (כבודם במקומם מונח, אבל לטעמי הם מספקים חוויה זמנית של דמיון, לא מעבר).
אבל זו דעתי, ואני לא יודעת אם כולן שותפות לה. וזה גם לא משנה לי האמת, מקבלת כל אחת ברוח טובה, העיקר שתהיה לנו בסוף רשימה שנתענג עליה.
-
-
-
-
-
-
ההגדרה היחידה שעולה לי, ספר שארצה לקנות- כלומר שיהיה לי בבית- למרות שכבר מכירה.
לא חושבת שאפשר להגיע לנוסחה אמיתית, וכבר מראש לא הבנתי את ההגדרה ולא ידעתי מה לרשום.
אני משערת שאין חפיפה בין התשובות, כלומר מתוך 40 של כל אחת לא נראה לי שהיה ספר – אפילו אחד- שכולן ציינו.
וזה מראה שהרשימה שיצאה היא אולי מעידה על ספרים אהובים- אבל אפחד לא חובה.
אם כן היה – ממש מסקרן לדעת איזה ספר כולן ציינו. יש מצב שהוא ספר חובה..
-
לענ”ד ספר חובה זה ספר שבנה בי משהו, שקמתי ממנו טיפה אחרת
אין הרבה ספרים כאלה, בדיוק מהסיבה הזאת לא הצלחתי להגיע ל40..
מצטרפת לבקשה לקבל את הנתונים כמות שהם, זה מסקרן ממש…
-
אני חושבת שמאד קשה ליצור כזה דבר שיענה על הקריטוריונים של כולם
היהדות החרדית היא רב גונית, מגזרים, קהילות וכו’
כשרויות שונות, פסקי הלכה שונים, נורמות חברתיות וכדו’
לא כל מה שנכנס לבית אחד יכנס לבית שני
ישנם ספרים שנקראים מעולים אצל אחת, ואילו אצל השניה זה לא יעבור את פתח הבית.
אני חושבת שסקר כזה יכול להיות בצמוד גם לסגנון האישי או המגזרי אליו את משתייכת,
קחו לדוג’ את הספר הישן “תשעים ותשע” ( מי שמכירה אותו)
אני בטוחה שיש כאלה שאפי’ לא יודעות על מה מדובר…
אכן יהיה מענין לדעת מה יהיה בסופו של דבר
אבל בטוח שלשום תוצאה בסקר לא יהיה סוף פסוק.
-
דווקא את 99 לקחת בתור דוגמה???
נו נו…
-
-
טוב, אין לי סבלנות לקרוא את כל התגובות…
אבל ממה שקראתי כבר. אני מבינה משהו חשוב. הציבור הכללי, הגויי וכו’ יכולים לקרוא לספרי קריאה ספרי חובה. כי מהם בלבד הם מקבליםן מוסר וחינוך- בין אם ספרי קריאה מקצועית ובין אם קלאסיקות.
אבל אצלנו?
יש את ספרי הקודש ובהם יש ספרי חובה. כל השאר- הם לשם הנאה, התפתחות מקצועית, הרפיה נפשית וכד’ לא חובה.
אפשר לבצע סקר של אלו ספרים הם הפופולארים כרגע.
את דוד זריצקי נשאיר למורות ללמד בשיעורי ספרות או הסטוריה. למרות שאני כן יכולה לפעמים להנות מהם. (סליחה שאני נשמעת ארכאית, אבל אני אוהבת הסטוריה ושם חשים אותה ממש, לא קוראים עליה) ובכל דור ובכל שלב יש ספרים שיתנו לנו את מטרתם הנוכחית, וישלבו הרבה מסר טוב, אומנות והשראה.
תודה שחידדתן לי.
-
מסכימה, לכן אני חושבת שהכוונה ב”ספר חובה” כאן בפורום זה לאו דווקא ספר הגות, מחשבה או מוסר במעטפת סיפורית,
אלא ספר שתרם לחיים שלך באופן כלשהו, ואת יודעת שאם לא היית קוראת אותו – היית מרגישה פספוס.
-
אין לי שום ספר כזה. מוזר.. אני קוראת הרבה. אולי פספוס של הנאה, אבל לא של משהו אמיתי לחיים.
-
לי דווקא יש כמה וכמה כאלו, ולא כולם מלאי מחשבה ועומק. חלקם דווקא מלאים בהומור ושנינות, וחלקם בכלל ספרי ילדים או נוער.
אגב, כשאני אומרת “פספוס”, אני לא מתכוונת שהחיים מתפספסים אם לא קוראים אותם, אלא שמשהו קטן, אבל משמעותי מבחינתי, מתפספס בחיים.
הייתי יכולה להיות יותר בנויה/ברמה/אינטליגנטית/משופשפת/קרובה להשם/השלימו את החסר – כל ספר והערך שהוא נותן.
בהסתכלות שלי, רוב הספרים באמת מספקים רק הנאה וחווית קריאה.
אבל יש את הבודדים שכן מביאים ערך מוסף, והם אלו שנמצאים ברשימת ספרי החובה שלי.
-
-
-
-
היו כמה וכמה ברשימה שעונים לקריטריונים
אני עונה לך באישי, לא רוצה לכתוב כאן בפומבי שמות כדי שלא להלהיט את הדיון
-
כיף שסוף סוף מישהו מסכים איתי בנושא…
בנוגע לקריטריונים הנ”ל
לא כולם מחייבים ספרים שהם מעולים ומעלה
לדוגמא, לפני כמה וכמה שנים נערך בפרוג מצעד הספרים-
(היה מעניין אותי לעשות את זה גם פה, מכיוון שהקהל פה קצת שונה וגם עבר זמן)
לא זוכרת בדיוק מה היו התוצאות, אבל המקומות הראשונים היו כך:
1: מהללאל
2: איסתרק
3: אנכי מבקש
שלושתם ספרים מעולים מעולים, אבל האם כולם עומדים בכל הקריטריונים שהצבת?
אני מסופקת.
אגב, אני לא קונה אף פעם ספר בשביל הנכס בתרבותי שבענין
חבל על הכסף…
וחוזרת לדוד זריצקי, אני לא חושבת שהוא עומד במבחן הזמן, צר לי.
Log in to reply.
