?
-
?
כל העולם היהודי חוגג
וגם אני
נמצאת שם בגופי
מהנהנת , מתרגשת
מוחה דמעה
שומעת מלל מסננת
את רובו….
לכולן הכל ברור
כולם מסביב מדברים
על דברים ידועים
שלא צריך לדבר אודתם?
שבהירים לכולם
כשמש בצהרי יום חם
ואני? נושאת עיניים תמהות
נושאת עיניים דומעות
למה מה שלכולם ברור
לי גם אחרי הסברים כעור?
לא נהיר לא בהיר
לא מתישב במוחי הכאוב
כופרת /טיפשה
ככה רואים את מי ששואל
את השאלות שצצות במוחיאז לשאול אין לי אפשרות
ולהשאר עם שאלות?
למה חיים שכאלו?
בלי משמעות
בלי מהות
וקשה להאמין בתוך הצער
קשה לבטוח בתוך הסער
הנפש הכואבת צורחת
ואין מי שיענה
המחשבה את הנשמה מענה
ומי שיעזור ינחם ויושיע
יחבק ויהפוך דמעות לשמחה?
הראש במלחמה עם האזנים
הלב רוצה להאמין
הראש מסרב להרפות
הדם הכהה זורם רותח
ונוטפות דמעות של דם
על פנים שנואשות
לטוב לאמת,
וזה חסר היגיון
שבעולמו של בורא כל יכול
מסתובבים כך אנשים
לכן אני מאמינה בליבי
אם לא במוחי
שתשובות לשאלות הצורחות אקבל
אם לא היום
אז בזמן שטוב יותר לנשמתי
אז תודה על הכאב
כי באמונה שלימה
הלב שמח יותר אחרי כאבכשתגמר המערבולת
מעמקי הים יהיו יפים
Log in to reply.