טיפול ואימון

[טובה הניג]

כיוון שאף אחת לא מתכוונת באישי, אז אני מגיבה למרות שלא התכוונו אלי באישי, וגם לא כותבת אישי לגבי אף אחת…

מי שפותחת מכון (כן, גם אני פתחתי מכון אחרי 26 שנים של טיפול בקליניקה ו 10 שנים של העברת קורסי תרפיה באומנות ופסיכולוגיה במגוון השתלמויות) לא נכנסה לנושא של ‘כן ללמוד באקדמיה או לא’. היא מכבדת את הבחירות של כל אחת באשר היא. (ומותר לכבד גם הבחירה של מי שמתנגדת ללמוד באקדמיה.)

פותחת המכון רק מעניקה מענה למי שלא מעוניינת ללמוד באקדמיה מסיבות שונות (לפעמים היא פשוט לא יכולה) ועדיין יש בידה יכולת ללמוד את כל מה שנחוץ באופן שונה ואולי יעיל יותר.

ומי שלמדה באקדמיה (בהוראת רבותיה מסיבות שונות) והתנסתה בזה (למדתי ארבע פעמים תארים בארבע מכללות ואוניברסיטאות) מותר לה להביע את דעתה על הלימודים באקדמיה.

מעבר לשאלה של ‘אסור ומותר’ היא רשאית לשתף שבאקדמיה יש הרבה מאד לימודי סרק (כל מה שקשור למחקר, וזה המון בתואר שני) והרבה מאד לימודי תפל (כל מי שעשתה קורס אצל ד”ר ברוך שולם יודעת כמה שקר, כפירה, טעות ועבודה זרה יש בלימודי פסיכולוגיה שנבנו במקור על בסיס פילוסופיה יוונית. מדובר בקורס חובה מקדים לכל מי שעוברת את האקדמיה – לפי ד”ר ברוך שולם, שבמשך עשר שנים ישב עם רב לבחון את כל ‘תורות’ הפסיכולוגיה וזו התוצאה אליה הגיע. מי שרוצה אוכל להעביר לה מאמר איך מושגים רבים מהנצרות נטמעו בפסיכולוגיה ומרצות חרדיות משננות אותם בדבקות בלי לדעת כמובן מה המקור) וכאשר מתמצתים את החלק החשוב מהאקדמיה (שיש, כמובן) זהו חלק בלבד מכל הלימודים.

כשלמדתי במכללה לחברה ואומנויות, סמסטר שלם למדנו את שיטת טיפול של ה’שאמאנים’ האינדיאנים (כביכול זו שיטה), אבל תורת הנפש לפי היהדות – מאן דכר שמיא.

אז בואו נכבד את כולם. אם סומכים על מנהל מכללה חילוני שהוא אחראי ומקצועי ( ואל תסתמכו על אישור המל”ג, המל”ג לא באמת בודק תכנים, הוא סומך על התואר ד”ר או פרופ’ של מנהל המכללה ועל רשימת נושאים) אז בבקשה סמוכנה על מנהלות מכון חרדיות, שלוקחות הלוואות ענק כדי לפתוח את המכונים, ויש להם יראת שמים לפחות כאותם מנהלי מכללות…

אני מאמינה לכל מנהלת שאומרת שהמכון שלה בפיקוח רב. (אני למשל את כל החומר שלי (!) נתתי לשני רבנים לעבור, בעבר הרבנית גנס עברה על החומר בשיתוף הרב, וכן הרה”ג רבי נפתלי נוסבוים שליט”א) והם תקנו ואישרו.

כמובן שבכל מקום יש שרלטנים, והשמה לא מבטיחים גם באוניברסיטה, וראוי להתריע נגד הבטחות שווא, אבל הדבר לא קשור לתארים או לא.

לסיום סיפור מרתק: לפני תקופה הגיעה אליי מישהי מלונדון, וסיפרה לי שהגיע לארץ לשבועיים לשתי מטרות – אחת אליי (לטיפול זוגי) ואחת למטפלת רגשית מסויימת לטיפול רגשי. סיקרן אותי מי המטפלת הרגשית שמגיעים אליה מלונדון. כדי ללמוד ממנה הגעתי לאותה מטפלת לטיפול ושאלתי אותה היכן למדה. היא שיתפה שמעולם לא למדה כלום (אפילו לא קורס של שלושה חודשים…) אלא עברה תאונה קשה, ובתקופת השיקום הגיעה להמון תובנות. לאחר שהחלימה אספה את חבריה ואמרה להם שהיא מתחילה לטפל…והיא תפוסה כל יום שמונה שעות! ובאים אליה גם מחו”ל.

ובינינו, כל הפסיכולוגים שלומדים באקדמיה את ‘תורתם’, איך הם הגיעו אל התובנות שלהם?

מחקרים בפסיכולוגיה – נעשו על מרכיבי הלמידה, לא על תאוריות (כמו ‘אמא טובה דיה’….)

מודה לכל מי שהייתה אתי עד כאן, ומאמינה שבכל מכון חרדי לומדים מעבר למה שמעניקה האקדמיה, (כגון אצלי לקויות תקשורת בחדר הטיפול ועוד.)

אז כל נשות המקצוע החרדיות כשרות וישרות, ושירבו כמותן בישראל