טיפול ואימון

[בת-חן כהן]

באמת ימים מורכבים, מכל כך הרבה בחינות והיבטים,
ונכון יש משהו מדהים ברגשות האלו, של הרזולציות של הנפש,
שאם ביחד עם כל הקשיים מסביב, אנחנו מצליחים להרגיש גם אותם,
יש בזה משהו של בריאות נפשית, של חיים שממשיכים עם ולמרות הכל?

ככה אני רואה את זה, ומרגישה.

‫בתאריך יום ב׳, 23 ביוני 2025 ב-0:48 מאת בת-חן כהן <‪*** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***
‬‏>:‬

> תודה על ההזדמנות לשתף, שרית.
> איזה כיף להרגיש לא לבד 🙂
> אני ישתף *כמטופלת*, שהלכתי בתחילת שבוע שעבר בכל אופן פיזי, כי בטלפון זה
> לא אותו הדבר. ובאמצע היתה אזעקה…
> זו היתה סיטואציה לא פשוטה בכלל. ואני עדיין עסוקה ברגשות שזה עשה לי.
> ועכשיו אני לא הולכת, וזה באמת לא קל לי.
>
> לא יודעת אם לך יעזור, אבל *כמטפלת *אני מרגישה את החוסר אונים הזה, שעם
> הרבה מהמטופלות שלי אני לא נפגשת, כי הן מעדיפות לבטל מאשר להיפגש טלפונית או
> בזום (ואני מבינה אותם לגמרי),
> וממש מרגישה את הכאב הזה והדאגה להן שלא יכולים להיפגש בדיוק בימים כל כך
> מורכבים.
> אותי זה קצת מעודד לחשוב על זה, שאולי המטפלת שלי מסתובבת עם תחושות דומות.
> ואז גם אם אין פגישה-הקשר חי, קיים, נושם…
>
> אולי תשאלי את המטפלת על שיחת טלפון קצרה שנותנת תחושה של המשכיות מסויימת?
> אולי זה יכול לעזור-אם מתאים לך ולה כמובן…
>
> ‫בתאריך יום א׳, 22 ביוני 2025 ב-21:43 מאת קדם ‬‏>:‬
>
>