בלי מסכים בלי מסכות,

[ר. טייך]

קיץ בריא, חודש טוב, ויום-אחרון-לברכת-האילנות שמח,

בחול המועד הרכב האהוב שלנו שבק חיים לכל חי.

מכיון שהוא עבר איתנו כמשפחה כל כך הרבה, ועזר לנו בהמון הזדמנויות – היה קשה מאד למסור אותו לחוסיין לפירוק. אבל נפרדנו ממנו ונאלצנו לעבור הלאה לחפש רכב חדש. מה שאומר שבילינו את השבוע האחרון, היקר מכל, של בין הזמנים בטיול בין סוכנויות רכב.

ושמתי לב להבדל משמעותי בין סוגים שונים של מוכרי רכבים.

למי שלא היה לה העונג ללוות את בעלה בחיפושיו אחרי רכב, או לעשות זאת בעצמה, הבהרה קצרה: כאשר קונים רכב בודקים את היסטוריית התאונות שלו, ש(אמורה להיות) מתועדת בספר הרכב ובאתרים ייעודיים.

סוג אחד של מוכרים נידב מעצמו את המידע, את מספר הרכב, את פלט ההסטוריה של הטיפולים שהרכב עבר. שמתי לב שבכל הסוכנויות האמינות שהיינו בהן – זה היה השלב שבו הנציג סובב את מסך הרכב לכיוון בעלי, כדי שיוכל לראות בעצמו.

סוג אחר של מוכרים ניסה להתחמק.

״מה, אחי, אתה לא מאמין לי? אפילו שריטה הרכב לא עשה״.

״אני עובד על אמון, מי שלא מאמין בי אני מעדיף שלא יעבוד איתי״

״אנשים קונים ממני רכבים פעם חמישית ועשירית מרוב שהם סומכים עלי. הנה אתמול מישהו קנה ממני שלשה רכבים, לו ולאבא שלו ולגיסו. אנשים סומכים עלי בעיניים עצומות. אני אומר לך״.

״הנה החלק הראשון, החלק השני אני אביא לך בהמשך אבל אני מבטיח לך, אין בו כלום״.

״עלי? עלי אתה לא סומך?״

״אני נותן את מספר הרכב רק אחרי שחותמים על חוזה״.

שמחתי בהם, בכל אותם דורשי אמון ומנופפי אמינות. הם חסכו לנו התלבטות.

מי שאין לו מה להסתיר – לא מנסה להסתיר.

וחשבתי שזה תקף לחיפוש של כל איש מקצוע או מוצר או שירות, כמו טיפול נפשי לדוגמה.

בשיחת הבירור הראשונית עם מטפלת, אפשר וצריך לשאול מה ההסכמה שלה.

ואז צריך לחפש את הדברים הבאים:

א. אפס עלבון.

מטפלת שנעלבת כששואלים מה ההכשרה שלה – כנראה שההכשרה שלה מעליבה אותה.

עבדתי כל כך הרבה על ההסמכה שלי, שאני אשמח שישאלו אותי חמש פעמים בשעה מה ההכשרה שלי, ואשמח לענות.

ב. תשובה בהירה.

ככל שהתשובה שקופה קצרה וברורה יותר – כך היא מעוררת אמון יותר.

״אני עובדת סוציאלית קלינית״ לעומת ״יש לי תואר במיחשוב סככות חוף אבל למדנו חמישה קורסים של פסיכולוגיה בשנה הראשונה״.

״אני מטפלת במוזיקה״ לעומת ״למדתי אצל זאת וזאת אבל מאז אני לוקחת מלא הדרכות וקורסים ואני ממש מומחית״.

ג. נכונות לחשוף תעודות ומקום לימודים.

טיפ: תשאלי אם תוכלי לראות את התעודה. אם התשובה היא כן – את לא צריכה לבקש אותה כבר.

זה נכון לגבי מטפלות, נהגי הסעות, אינסטלטורים, ומטפלות בתינוקות.

(אני מחריגה שאלות שאינן נוגעות להכשרה, וגם כאלה חויתי בחיי.

גם אם אין לי מה להסתיר, אני לא רוצה לענות למתעניינים פוטנציאליים שמחטטים בדברים שלא נוגעים אליהם. ואני גם ככל הנראה לא רוצה לתת להם שירות).

מי שגאה בהכשרה שלו ובמה שהוא עושה – לא מנסה להסתיר.

כמו שמי שהסטוריית הרכב שלו נקיה – שמח לסובב אליך את המסך כדי שתראי בעצמך.

שניסע כולנו רק לשמחות ולא נראה מוסך,

שרי.

[מנגו ❤]

שרי אלופה

זה ידוע 🙂

מסכימה עם כל מילה.

דיברתי פעם עם עו”ס, וביקשתי ממנה תעודה בשביל הסדר עם קופ”ח

היא טענה שזה מסמך פרטי

?

בהחלט מעלה תהיות

[שני לב]

אני מנויה על הפוסטים שלה

אחרי שקראתי את זה עלה לי שיש עוד נושא שהיא לא כתבה עליו

אחוז ההצלחה

מי שמבטיחה 100% הצלחה

מי שמבטיחה שזה פותר את כל הבעיות

לא אמין ומקצועי

זאת דעתי

מנסיון

[ה]

מצאת מישהו שלא הבטיח לך 100% הצלחה.

אפילו פסיכולוג ותיק האשים אותי שמשהו בי לא מאפשר לו לעזור לי 🙁

שאלתי אותו מה – ולא היה לו תשובה.

[א טב-אל]

התשובות נמצאות בתורה.

הפסיכולוגיה יכולה לעזור הרבה אבל היא מוגבלת.

חבל שהשיטות מבוססות על תורת הגויים. צר לי שהפסיכולוג לא יכול לגלות את הסיבה.

את לא אשמה. בשורה תחתונה כל אדם רוצה לעזור לעצמו. ואם אנחנו לא מצליחים אנחנו לא אשמים.

שהשם ישמח אותך צדיקה!

[בת-חן כהן]

לא מכירה אותך או את הפסיכולוג,
אבל איש טיפול אחראי, כשהוא לא מתמחה ויכול לעזור למצבים מסויימים, יודע להגיד
את זה מיד בכנות והכרת ערך עצמו והכרת ערך האני המקצועי שלו.
אני הייתי לוקחת מזה שיש כאן הוכחה למקצועיות ולא להיפך.
לא שזה משמח במיוחד אם הוא לא מוכן לקחת אותי לטיפול 🙂.
אבל אם הוא יכול להפנות למישהו מתאים, נשמע לי נכון ואנושי.

[ה]

מאוד קשה למצוא מישהו שיגיד לא מבטיח הצלחה,

לא מדברת על להגיד שזה לא התחום המקצועי שלו,

אלא שבתחום שלו – הוא מכיר את מקומו ויודע שהוא בסך הכל בן אדם..

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

כתיבה יפה מאוד ומעוררת מחשבה
אם כי אני חושבת שיותר נכון להקביל בין תעודת ההכשרה לרכב בעצמו.
אף לא אחת מאיתנו (גם זאת שהכי גאה בהכשרה שלה) תשמח להציג לראווה את ספר הרכב
עם רשימת התאונות…
הצגה עצמית אכן צריכה להיות בטוחה ובהירה עם אפקט של מנהיגות.
לא רואה בזה תנאי מחייב לאותנטיות.
התנסחות כמו ”אין לי מה להסתיר” קצת חורגת בעיני מגישה מקצועית.

[שרה לרנר]

כשהיא דיברה על ספר הרכב, נראה לי שהיא התכוונה לכנות בכל הנוגע להכשרה המדוייקת – מה נכלל בה ומה לא נכלל בה.

האם יש חוסר מקצועיות בשקיפות בנוגע להכשרה? האם לא מתבקש מאוד, אם אני מחפשת אשת מקצוע, שאדע מה היא למדה ובאיזו מסגרת?

[סירי גולדמן]

ברור שלא ניתן להתחייב להצלחה!

לא בכל תחום כל אחד מומחה באותה מידה, וגם בתחום המומחיות – ניתן להבטיח משהו? אני רואה בזה שרלטנות, ובעקבות התגובות כאן תוהה האם הגזמתי, אבל זו הראייה שלי – הרי לא ניתן באמת לדעת לאן דברים ילכו…

ולגבי הפסיכולוג שהזכירו כאן שטען שלא יכול לעזור למישהי בגלל ‘משהו בה’ – הכוונה שמראש הוא סרב לקבל אותה (שאז הוא אמור לדעת בהחלט מהי הסיבה שלו) או שלאחר מעשה, כשהתהליך נכשל, הוא בחר לזרוק את זה עליה? לא סובלת את זה, וסליחה על הבוטות.

(רק שימו לב להגדרה ‘האשים’, טיפול שלא הצליח עשוי להיות ‘באשמת’ המטפל, אם הוא טעה, ועשוי להיות ‘לא באשמת’ המטפל. הוא אף פעם לא יכול להיות ‘באשמת’ המטופל… הגדרה, ושוב סליחה, משוגעת!)

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

בהחלט נצרך ומתבקש מאוד
אך משהו בי התקומם מול המשפט ”אין לי מה להסתיר”
כולנו מסתירות את תאונות העבודה שלנו, וכאנושיות יש לנו כאלה.
כל מטפלת מקצועית ככל שתהיה טומנת בחיקה היסטוריה מגוונת של הצלחות וכשלונות.
התעודה היא הכרחית- כמו שתדעי איזה רכב את קונה (מרצדס או סוברו)
אך גם אם אציג בפנייך שלל תעודות מפארות אין בכך אינדיקציה על מי אני כאישיות
טיפולית.
לכן אגב אני מאמינה לא פחות בהמלצות חמות.

[אפרת שטרן]

לא מדובר על תאונות עבודה- ספר התאונות הוקבל להכשרה

[מרים ג]

הקבלה מעצבנת. מה החכמה לעשות את ההקבלה הזו, כשת מתהדרת בטיקט “פסיכולוגית קלינית”?

בואי נראה אותה מקבילה את זה לתאונות עבודה במסגרת עבודתה הטיפולית, ונראה כמה מידע היא מוכנה לפרגן, כי אין לה מה להסתיר…

[אפרת שטרן]

לא הבנתי מה מעצבן.

[אפרת שטרן]

או שגם את חושב שזו הכשרה טובה יותר?

טעויות כולם עושים. מי יותר ומי פחות.

[מרים ג]

מעצבן הסאבטקסט של הפוסט הזה.

[אפרת שטרן]

הבנתי, אני שואלת למה,

[ר. טייך]

כאשר מעצבן אותנו משהו

אנחנו צריכים לעשות עם עצמינו עבודה

למה זה מעצבן אותנו

איזה נקודה זה הדליק בתוכנו…

האם יש לנו מקום שלא שלם עם עצמינו

אם כן למה…

[מרים ג]

זה נכון לתועלת המתעצבן, כי לבן אדם בדרך כלל אין דרך לתקן את מי שמולו. זה לא אומר שאף פעם לא נעשות עוולות, או לא קורים דברים שהם אובייקטיבית, אמורים לעצבן.

[מרים ג]

אקדים ואומר שאין לי מושג מה כוונותיה הנסתרות של שרי כשכתבה את הפוסט, אני כותבת מה אני הרגשתי וחשבתי כשקראתי אותו:
הקטע כמו שהוא נראה, בא לשים פס על הכשרה לא אקדמאית, והוא עושה את זה במילים יפות ובהמחשה מאד משכנעת.

אם זה היה נעצר ב”מי שאין לו מה להסתיר לא מסתיר”, זה עוד היה אמין בעיני. אבל ברגע שזה עבר לזלזול ב”מלא מלא קורסים”, וב”אני לא מפסיקה ללמוד”, זה כבר עושה רושם כאילו לשרי ברור ונהיר מהי ההכשרה המדויקת והנכונה- שאותה אין סיבה להסתיר או להכביר במילים כדי לתאר אותה(פסיכולוגית קלינית בהתמחות, עו”סית קלינית ופסיכותרפיסטית בגישה הדינאמית… וכדו’), ומנגד, איזו הכשרה היא לא בדיוק כבוד גדול, ולכן מי שלא שש לפרט לך עליה, או מי שמתאר אותה בקצת יותר מידי מילים, פשוט כי אין לזה תאור ממש קצר- אז זה לא שווה כלום.

ובאמת הדיון של איזה מטפל לקחת, אקדמאי או לא, הוא מייגע ומיותר, ולא יוסיף שום דבר לפתוח אותו בפעם המאה.

אבל הפוסט כאן לטעמי הוא לא ישר, וזה מה שמעצבן אותי.

[ר. טייך]

גם אני חשבתי ככה כמוך

עד שראיתי שהיא כתבה גם מטפלת במוזיקה

אני אעשה ספוילר ללמה החלטתי להביא את זה כאןץ

[אפרת שטרן]

יצא לי המון פעמים לדבר עם אנשי מקצוע, מכל מיני סוגי הכשרות-

מי שלא יודע לתת הגדרה מילולית ברורה למה הוא עושה, נשמע לא אמין,

המינימום הבסיסי שהוא ידע איך קוראים להכשרה שלו- מה זה הרבה קורסים- תן שמות.

[שירה ישורון]

אני לא חושבת שבמילים “למדתי בהרבה קורסים” היא באה לשלול את בעלות ההכשרה התלת שנתית (אולי אני תמימה) גם אם אין לך תואר את יכולה להציג את עצמך בצורה שקופה, בהירה וקצרה. לדוג’: אני מטפלת רגשית פסיכודינמית באמצעות אומנויות. מה התעודה שלך? תעודה של לימודים תלת שנתיים במכון כך וכך. אם אותו מכון מקצועי ומוכר אין לך מה להתבייש. כך לפי הבנתי. או תשובה נוספת: מה ההכשרה שלך? לימודי תעודה במכון כך וכך. אני חושבת שלזה שרי התכוונה שלמי שאין מה להסתיר הוא לא מסתיר ולא שרק בעלות תואר שני אין להם מה להסתיר…

[ר. טייך]

אני מסכימה איתך

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

הבנתי שזו הייתה הכוונה
אך בעיני היא לא הגיונית.
הכשרה מקבילה לבית היוצר של הרכב
ספר תאונות- הוא ההיסטוריה *התפקודית* של הרכב על הכביש
אני מתעקשת על הדיוק הזה במחילה מכבודכן
ואסביר את זה בנימה יותר אישית-
לא פעם בוגרות הכשרות קליניות מנסות לייצר הירכיה שרירותית ולקבוע עצמן כמאן
דאמר בכל ענייני הנפש.
האמת היא שהן למדו הרבה ואין על כך חולק אך בין המילים אולי משתדר מסר על כל
מי שאין לה הכשרה אקדמאית .
אני מסכימה שכל תעודת הכשרה היא רישיון לעלות על הכביש המקצועי,
אבל יחד עם זאת במציאות ההזויה של היום ישנן מטפלות חרדיות רבות שמקבלות על
עצמן להיות נציגות המל”ג ללא תמורה ומגוייסות באופן אובססיבי כדי להגחיך את
כל מה שלא כפוף להם.
וכן, זה מייצר חולשה ומבוכה אצל מטפלות טובות וראויות שמתעקשות להנכיח את
מקצועיותן בעייני הקהל ונהדפות בציניות קשוחה ורעילה.
מצרפת פה משהו שכתבתי.
נ.ב. לא חושבת שכוונת הכותבת הייתה כזאת, אבל אם מישהי (כמוני) קיבלה מסר
מהסוג הזה בין השורות יש מקום להצטדק 😌

Attachments:

• 

[אפרת שטרן]

לא חבל להיכנס לזה שוב?

[הילה Hila]

נראה לי שהתפלספתם מידי…

שרי ידועה כמי שיודעת לתאר, ולהנגיש מידע לציבור בכתיבה עממית, זורמת, נטולת מושגים כבדים ובלתי מובנים.
ובדיוק לכן היא נתנה את הדוגמה הזו, כל כך פשוטה, מסבירה,
וקרובה בהבנה לכל האמהות שהתחום הטיפולי רחוק מהן…

זהו.

הרי כולנו הבנו את הכוונה שלה,

שאם יש אשת מקצוע שמחביאה נקודות שאמורות להיות ‘שקופות’ בהכשרה שלה זה אומר דרשני,

במיוחד שמאדדד קשה לברר על אנשי מקצוע בתחום ואת רוב השכנוע מקבלים מהאיש מקצוע עצמו.

בדיוק לכן היא כתבה כמה נקודות בסיסיות שיכולות להוות אינקציה ברוב המקרים.

[zff]

הרצאה יפה בנוגע לאחריות של המטפל לעומת אחריות של נותן שרות אחר- מאת אהרון זילבר
https://youtu.be/l9nBwm_P2rk?t=622

(ובקצרה, יש למטופל אחריות לא פחות מאשר למטפל, להביא את עצמו בצורה מדוייקת, להגדיר לעצמו מטרות עבור הטיפול, להעלות את הנושאים שבאמת מציקים ומפריעים, ולא ללכת סחור סחור. כמובן שייתכן והמטופל לא נמצא שם, וזה בסדר… אבל צריך לקחת את זה בחשבון)

[אפרת שטרן]

חסום לי הקובץ, אבל לגבי אחריות- אני לא חושבת שאפשר להגדיר את זה אחריות של המטופל, בטיפול המטפל הוא “המבוגר האחראי” נכון שיש עמדות של מטופל שיקדמו אותו יור,אבל זו לא “אחריותו”

[zff]

אם יש לך דרך להקשיב, תוכלי לקבל פרספקטיבה רחבה יותר ממשפט אחד בודד. מסכימה שיש מה להרחיב על העניין, וכמובן שלא סותר את אחריותו של המטפל על החלק שלו

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

להיכנס שוב למה?

מישהי העלתה פוסט מעניין, יפה ומעורר מחשבה.

אין בכוונתי לפתח פה דיון נוסף על מקצועיות

אלא להביא בחשבון שמבוכה מול השאלה של ”מה ההכשרה שלך” אינה בהכרח מעידה על שרלטנות.

ומותר וראוי להביע עמדה

מה גם שנתבקשנו לכך בפתיחת הדיון.

ודיון כמו דיון מוליד התפלספויות…

[אפרת שטרן]

מי שבטוח בהכשרה שלו לא אמור להיות נבוך.

מי שלא בטוח- כדאי שיהיה בטוח…

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

ביטחון היא מילה שקל להגות בתור המלצה לאחרות.

כמעט אין מישהי או מישהו בעולם שבטוח לגבי עצמו באופן ברור כ”כ.

[הילה Hila]

@RUTIBENADIVA אני לא מסכימה איתך.
מי שמתבייש בהכשרה שלו לא מאמין במקצועיות שהוא קיבל ממקום ההכשרה והעבודה תהיה בהתאם.

בכל התחומים ק”ו בטיפול…

[ר. טייך]

@RUTIBENADIVA

למה ירמזון מילותיך

שספר הטיפולים הוא ההכשרה בעצמה

כל רכב טסלה טויוטה או מרצדס

אמורים לתעד את הסטורית תאונות שזה אומר גם הטיפולים שנעשו ברכב

אם באמת עושים את זה אולי.

אני חושבת הכשרה היא כמו הספר רק בכיוון נגדי

במקום איזה תאונה עשית (שזה הרכב )

אלא מה עשית כלומר מה למדת.

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

רבקי

אני חושבת בלי לרמוז

שהתעודה עלולה להסתיר הרבה מאוד מאוד.

כי גם אם למדת הרבה ויצאת אל הכביש עם טסלה נוצצת

את עלולה להתיימר קצת יותר מדי ולעשות תאונות…

מוטב שאדייק שוב.

אני בעד הצגה עצמית בטוחה, ברורה, קצרה ושקופה.

יחד עם זאת אני חושבת שהיא לא מעידה על אמון ואמינות.

להיפך, לפעמים התעודה היא חיפוי מגושם המעניקה גושפנקא לתרץ חטאים במקצוע.

[אפרת שטרן]

הלכת רחוק.

הטענה שהכשרה גם קלינית, לא מספיקה ללא אמון ,אנושיות ועוד אי אלו תכונות ומעלות

לא יכולה להביא להבנה שלכן לא חשוב מה ההכשרה.

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

לא זוכרת שכתבתי שההכשרה לא חשובה.

[אפרת שטרן]

את כותבת שתעודה עלולה להסתיר-

זה נכון אבל לא קשור לחשיבות התעודה והשקיפות לגביה.

ההקשר יצר את המסקנה הזו אצלי.

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

בכל מקרה…
סוף סוף דיון פורה 😁

[אליזבת כ.]

@RUTIBENADIVA קראיתי עכשיו בקובץ ששיתפת באחת התגובות למעלה.

אני רוצה להמליץ לכולן לקרוא.

איזה תובנה מיוחדת ועמוקה וגם כל כך נכונה. בסוף כולנו מחפשים לחוש שמישהו רואה אותנו ומכיר בעצם היותנו ובשביל זה אנחנו משתמשים בכלים שהעולם לימד אותנו שדרכם ניתן לקבל הכרה, בתחום הטיפול מדובר בהכשרה. ואני לא באה להגיד שלא צריך הכשרה. ההיפך. הכשרה היא התנאי הראשון אבל התנאי המקביל לו זה אנושיות. אי אפשר רק אנושיות ואי אפשר רק הכשרה. ויעידו כל הפורומים הארוכים שמדברים בגנות מטפל עם הכשרה מעולה אך עם יחסים אנושיים לא נעימים בכלל.

אני רוצה גם להוסיף משפט שאני חושבת עליו כבר הרבה שנים ואני כל פעם מופתעת לגלות כמה הוא נכון.

הסכסוכים, הויכוחים, המריבות והקשיים האנושיים מתחילים תמיד כששתי סובייקטים צודקים.

אני זוכרת את עצמי עוד בשנות הסמינר מסתכלת על הדיונים הארוכים של חברותי (שגם אני לא פעם השתתפתי בהם בכל הכח ובכל ההנאה) אני זוכרת את עצמי לפעמים מסתכלת מהצד ולא מבינה על מה הויכוח בעצם? כל צד מסביר למה הדעה שלו צודקת, וככל שמתפתח הדיון מובאים לדיון הצדדים הסובייקטיבים של הדעה המובאת. והדיון מסתיים כשהצד השני הבין את הנתונים הסובייקטיביים של הדעה הנגדית.

מקווה שלא התפלספתי מדי.

רותי תודה!

ממש תענוג לקרוא מה שכתבת, את גם מגיעה עם תובנה אנושית נכונה כל כך, וגם כותבת אותה בצורה יפה ועם ענווה.

🙏🙏

[רותי בן אדיבה בן אדיבה]

תודה אליזבת

אני באמת מסכימה איתך שדיון פורה לרוב מביא שני צדדים צודקים שלא באמת סותרים.

אני חושבת שהמטרה של הדיון היא לא להכריע אלא לברר בתוכנו את שני הצדדים האלה ולחבר ביניהם.

וזה גם סתם נחמד..🙂