מתנה למטפלת.

[רחל ינקלביץ]

לא חושבת שיש בזה מקובל או לא וגם לגבי המתנה עצמה, לכי לפי נטיות הלב שלך….

מה שבטוח שמכתב המצורף הכי חשוב:))

[נועה Noa]

אני מקפיצה פה דיון…..
אולי תוכלו לתת לי רעיונות למתנה למטפלת בסיום טיפול שארך למעלה משנה?
אולי נתתן פעם? או שקיבלתן?
אני אשמח מאד שתכוונו אותי

[חני שידלובסקי]

מכתב בו תפרטי עם מה את יוצאת מהתהליך, תתארי את הדרך שעברת, איך גדלת בעזרתה.
לדעתי, זו המתנה הכי…

[נועה Noa]

כן, מכתב זה ברור,
אבל אני רוצה להביא משהו לידו…..

[רחלי סבג]

אני כמטפלת מקבלת מהורי המטופלים לא פעם מתנות בסוף התהליך,קיבלתי סידור ותהילים מעור,בפעם אחרת קופסת תכשיטים ,כלי מטבח וכו’ בעיקר מה שעושה לי טוב זה כמובן המכתב עם ההקדשה והמשוב החם.

אבל יותר מכולם זכור לי ,שאחת האמהות שלחה לי בסיום הטיפול עציץ, שנראה כמו מלאכותי עם בסיס מזכוכית, שאפשר להעמיד אותו על השיש וכו’ ורק פעם בחודש משקים אותו, בחצי כוס מים, היא צירפה לו מכתב מאד מרגש, שבעצם דיבר על ההשקיה שלי והצמיחה של הילד, ובכל פעם שהשקיתי את העציץ, נזכרתי באותו ילד וממש התמלאתי באנרגיות חיוביות וזה הצמיח גם אותי כמטפלת ,להבין שיש השלכות מרחיקות לכת, כאשר אנו משקים את המטופלים, ומוציאים אותם מטיפול עם ארגז כלים, שבעקבות כך צומחים ומתפתחים בבריאות נפש תקינה.

מקווה שעזרתי לך עם רעיון מקורי.

[פייגי איפור ביוטי ואפקטים]

את יכולה להביא אולי איזה קישוט שמתאים לחדר שלה משהו מעניין

[שיינדי פשקוס]

אני קיבלתי כמה פעמים ממטופלת אשה במהלך טיפול וגם בסיומו.

היא צירפה תמיד מכתב חם ומרגש שמספר מה התהליך שהיא התקדמה וכמה טוב זה עשה לה.

המתנות היו קטנות כמו מארז שוקולד, מפיץ ריח, היתה פעם שקיבלתי ספר עיוני.

בהצלחה

[סירי גולדמן]

אני המוזרה היחידה שכמעט לא מכירה את הנושא של המתנות? נראה לי שבלמעלה מעשר שנים היתה פעם אחת מישהי ששלחה משלוח מנות ועוד פעם אחת מישהי שנתנה שוקולד, ולא זוכרת יותר מזה. אני ממש לא מצפה לזה.

מה שכן, ברור שכל מילה שאני שומעת על התועלת וכו’ היא פידבק שאין מה שישווה לו, ואם נותנים את זה כתוב אז בכלל.

[ב פ]

אני כמטופלת, תוהה לעצמי כמה זה נכון בכלל להביא מתנה למטפלת.

או שזה משהו ספציפי ליחסים האישיים שיש לי איתה?

[ר. טייך]

באמצע התהליך – זה גם אסור לקבל מתנה

כן גם אם יש (פורים , ראש השנה )

בסוף התהליך – זה שנוי במחלוקת

מכתב אפילו לא של הערכה של שיתוף אישי כמה נתרמת מהתהליך

[סירי גולדמן]

מסכימה איתך.

לא יודעת אם זה ממש ‘לא נכון’ להביא מתנה, זאת אומרת – לא יודעת אם זו בעיה אמיתית שעלולה לפגוע למפרע בתהליך שהיה… אבל ודאי שנכון גם לא להביא מתנה.

מעבר לזה? יתכן שיש סגנונות אישיות -של מטפלות ומטופלות גם יחד- שמזמינות את זה יותר ופחות, ואולי גם לפי שיטות טיפול שונות, כמה המטפלת ‘שקופה’ בתהליך וכמה היא דומיננטית, ועוד.

[חני]

לא מבינה בכלל את התשובות פה

מה אם למטופלת מתחשק לתת מתנה?

אין שום “כללי אתיקה” שמלמדים את המטופלים לפני שהם ניגשים לטיפול

מי שכותבת “אסור” או “מותר” בבקשה שתסביר למה היא מתכוונת

האם הכוונה שהמטפלת אמורה לסרב לקבל ולהסביר את סירובה בכך שהאתיקה אוסרת עליה?

או שעצם העובדה שהמטופלת מביעה רצון לתת מתנה מראה שזהו קשר לא טוב???

[נועה Noa]

דבר ראשון תודה רבה לכל מי שהציעה פה רעיונות, עזרתן לי!
דבר שני, מעולם לא חשבתי שיש בעיה לתת מתנה בסיום טיפול,
זה היה נשמע לי ממש מתבקש, אם אני נותנת למורה\ גננת מתנה בסוף שנה,
למה שלא אתן למישהי שהעניקה לי דברים משמעותיים מאד במשך תקופה ארוכה?
וזה לא שאני באמצע טיפול, אני לכאורה לא אמורה לפגוש אותה יותר! ככה שגם מבחינה אתית…..
אתן רוצות להגיד לי שזה לא יהיה מוזר אם אני לא אתן?

[ברכה שטיין]

חברה שלי בשיחות שבועיות עם העו”סית

לא יודעת אם זה שונה

לפני ר”ה רצתה לתת לה מתנה -דבש או משהו דומה שנתנה לגננות

העוסי”ת סירבה לקחת בתירוץ שאסור לה וזה נגד כללי האתיקה

[דינה רייכמן]

כמטפלת, בקבלת מתנה, אני חושבת שהשאלה לא מתמקדת רק ב”אסור” או “מותר” לתת מתנה. אלא היות ומוקד הטיפול הוא הצורך של המטופל ולא ההנאה האישית שלי במתנה. הדגש הוא על ההתבוננות שלי במה המטופלת מבטאה בנתינת המתנה, מה החוויה שלה בנתינת המתנה, איך היא “נותנת מתנות”, ואיפה המקום של המתנה בתהליך שלה. וזה משהו מאוד ייחודי או משתנה… וכמו שכתבו תלוי בדינמיקה שהתפתחה לכל אורך הדרך.

אם אין למטופלת צורך לתת מתנה, אז זה בסדר. לי כמטפלת, ככה אני חושבת, לא אמורה להיות ציפייה שתתני מתנה (בהחלט בשונה ממורות וגננות שעלולות להיפגע ללא ההכרה הזו)

מצד שני, כשמטופלת רוצה לתת מתנה, אני חושבת שיש משהו מאוד יקר ברצון הזה, שנכון להקשיב לסיפור שהיא מספרת דרך המתנה. מה היא מספרת ואיך, ומה המתנה מבטאת, משהו ייחודי שלה ושל הקשר שנוצר ביננו.

אולי היא תרצה לבטא את זה במילים (מכתב) ואולי לא, יתכן שהיא תעשה את זה באמצעות מסר עמוק ומשל (כמו דוגמת העציץ שהוזכרה) ואולי באמצעות מתנה פשוטה ושימושית. זה חלק ממנה, ממי שהיא, ממה שהיא מביאה למרחב הטיפולי ואיתו היא בוחרת לסיים. אישית, אני חושבת שכל דבר שהמטופלת בוחרת להביא, יהיה יקר בעיניי, כי זו בחירה ויוזמה שלה.

[דינה רייכמן]

עוד נקודה. כשמדובר על פרידה, אפשר להסתכל על זה שזו דרך של המטופלת להשאיר אצלי משהו ממנה…

ולכן, כמטפלת כשהמטופלת נותנת מתנה, המשהו שהיא בחרה להשאיר אצלי מאוד יקר בעיניי.

(ואני לא נכנסת לדיון המעשי שהא תלוי גישה – האם בפועל לקחת את המתנה או לא.

מה שבעיקר חשוב בעיניי הוא שהרצון של המטופלת לתת ולהשאיר אצלה חלק ממנה יהיה יקר ומוערך.

עם זאת, היות ומדובר בסוף טיפול, אז אני חושבת שהרבה מטפלות יבטאו את היוקר הזה גם בכך שיקחו בפועל את המתנה.)