קשה לי… מסתבכת ומתוסבכת…

[ה]

הנפש שלך כנראה מחפשת חום ואהבה,

אולי תלמדי לספק את זה לעצמך?

תספרי לעצמך כמה את מקסימה, אהובה ונהדרת, כמה ד’ אוהב אותך ודואג לך – הוא נותן לך חיים בריאות כוח !!!

תנסי את בעצמך לאהוב את עצמך!

ואז לא תצטרכי לחפש את זה בחוץ..

[מרים סולובייציק]

נתינה מולידה אהבה, אם תחפשי בסביבה למי לתת, לעזור, אז תיכנס לליבך אהבה, ואהבה שנותנים ואהבה שמקבלים מבחינת הרגש בתוך הלב זה אותו דבר (שמעתי ככה לפני שנים באחד השיעורים של הרב יעקבזון שליט”א: לקחו בנות שלא קיבלו אהבה בבתים שלהן, עודדו אותן להתנדב, וככל שעשו את זה, נכנסה ללב שלהן אהבה.)

אם את רוצה ויש לך קצת זמן פנוי בחיים, את יכולה לחפש במה להתנדב, תנסי, אולי זה יעזור לך.

[רבקי קליין]

ציפי יקרה!

אולי פיתחת כלפיה תלות?

אם זה משהו שתוכלי להתגבר עליו ע”י העיצות שנתנו פה…

ז”א שזא תלות בסיסית שאפשר אם רוצים להתגבר עליה לשחרר אותה ולהחזיר לעצמך את עצמך בקלות.

אבל אם התלות הזו הפכה למקצוע ז”א שממש את לא מצליחה להתגבר עליה ללא עזרה.

מוזמנת לפרטי אתן לך פרטים על קבוצות של 12 הצעדים העוזרות כשקיימת תלות יתר או על מטפלות פרטיות בתחום.

הרבה הצלחות!!

[סירי גולדמן]

בת כמה את ציפי?

כחלק מגיל ההתבגרות יש תופעה כזו באופן זמני.

אם את בגיל הרלוונטי, אז קחי את הזמן שלך, אלא אם כן את סובלת ממש. אם זה בגבולות הסבירות – זה לכאורה יעבור עם הזמן. אם לא – כנ”ל, יש מקום לעזרה.

אם זה מתמשך כבר, קשה יותר מידי, או כל ‘מידי’ בלתי נסבל אחר, את תמיד יכולה לפנות לעזרה. וזה פתיר לגמרי, רק שתדעי:)

בהצלחה!

[משתמש לא ידוע]

אני כבר לא בגיל ההתבגרות,

ואני סובלת ממש!

איך זה פתיר?

אני כבר מיואשת…

[טליה סל]

טיפול רגשי אחותי, עושה סדר בראש ובלב. אמנם הוצאה אבל שווה את שלוות הנפש אח”כ, ולא לצפות לתוצאות מידיות כי זה תהליך.. בתור אחת שמתמודדת כנ”ל

[פצצת אנרגיות (כבי)]

לצערינו גיל ההתבגרות ביימינו גלש

חופשי זה ממשיך עד גיל 30 אז בלי בהלה

אבל אם בכל אופן את מרגישה שצריכה עזרה

הייתי ממליצה לך קודם לשבת אם עצמך בחדר

לשאול את עצמך שאלות המון שאלות על כל שאלה להוסיף עוד פעם למה לתשובה

מה גורם לך להרגיש ככה?

האם מול כולם את מרגישה ככה?

מה היית רוצה שיקרה?

איך זה משפיע עלייך ביום יום?

מה את חושבת על עצמך במצב הזה?

כמה את נלחמת אם המצב הזה? (לפעמיים המלחמה גורמת לזה עוד יותר לגדול)

ותוסיפי לעצמך עוד המון שאלות כיד הדימיון בהצלחה

ותנסי לענות לעצמך בצורה של שני אנשים תדמייני מישהי מהחיים שלך ששואלת אותך את השאלות האלה

ואח”כ את עונה לה וכל תשובה שלך יש למישהי הזאת שאלה לשאול

בהצלחה

[סירי גולדמן]

אני מסכימה עם טליה.

כבי צודקת בכל מילה, אבל נראה לי שמי שלא נעזרה אף פעם בתהליך טיפולי פחות תוכל לעזור לעצמה בצורה הזו. מי שכבר חוותה תהליך טוב – הרבה פעמים תוכל לחוות תהליך מול הדמות הדמיונית של המטפלת לשעבר, או מול כל אחד אחר, כי היא כבר יודעת איך זה עובד…

ואם את סובלת ממש, מגיע לך לצאת משם – בורא עולם רוצה שיהיה לך טוב!

(איך זה עובד? בגדול, כשמבינים מה גורם לזה יש לנו כבר את המסלול החוצה משם. לפעמים קצר ולפעמים ארוך. לא תמיד זה בהכרח אורך! תלוי מה התברר שצריך לעשות כדי לצאת, יש דרכים ארוכות ויש קצרות, יש קצב איטי ויש קצב מהיר. הכל נקבע מלמעלה… – גם הקושי, וגם קצב היציאה ממנו!)

[נ ש]

אני מבינה ממש את התסכול שלך, ואת כל הקטע זה שיש לך רצון לפיתרון ואז שוב תיסכול מהמחשבות עליה וכו ואז שוב רצון לפיתרון וחוזר חלילה!

זה מרגיש כזה בלי בסיס לא יציב, וכזה תלותי, וכזה מוריד את הדימוי העצמי.

רק אולי אם תוכלי לפרט יותר מהי בשבילך מה את בשבילה (אם את יודעת) מה הקירבה בינכם, מה היא תורמת לך (או שרק זה שאת רואה אותה – או שפשוט עצם היותה גורם לך להזריח אותה אצלך במח)

אולי אם יהיה יותר מפורט יהיה בעז”ה יותר איך לעזור לך

בכל אופן שתדעי שזה לא בלתי פתיר, ויחד עם הניסיון הזה הקב”ה הביא לך כוחות להתמודד עם כזה דבר (לפחות עד הפיתרון) אז פשוט לא להתייאש! אי אפשר לצאת מהבור אם את כבר התייאשת מלנסות לצאת ממנו! תחזרי כמה צעדים אחורה ותנסי דבר ראשון להתחיל לחשוב על פיתרונות מאופסת בלי נגיעות של כישלון וכו ובלי מחשבות מייאשות. את יכולה!! הקב”ה עזר עוזר ויעזור ויש אלפי ואפילו יותר אנשים שיצאו מדברים יותר גרועים!

בהצלחה!!

[מיכל חיים]

זה קשה להיות מתוסבכת, אבל אני רוצה שתזכרי שלא סתם קיבלת את התסבוך יש לו מטרה להצמיח אותך לפתח את האישיות שלך עוד להפוך אותך להרבה יותר

אז תבדקי עם עצמך איך את יכולה לגדול מזה (אולי דרך טיפול)