טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
איך אפשר לדעת שמה שכותבים בפורום הזה הוא אמין??
-
איך אפשר לדעת שמה שכותבים בפורום הזה הוא אמין??
נשים יקרות,
אני כותבת את כאן בדיון הזה מחשבות שעולות לי כהמשך לקולות שעלו מכן בדיונים שונים אחרים.
כבר הזכרנו בעבר את החשיבות שכל מי שכותבת בפורום תעלה את הדברים בצורה מכובדת וכן תציין את הכשרתה
עולים כאן לפעמים סיפורים מציפים ולא פשוטים, ודיונים סוערים.
עלינו לזכור כי כל אחת שכותבת בפורום פתוח יכולה להישמע אשת מקצוע
כאמור לא תמיד מה שנכתב הוא אכן זווית מקצועית.כל אחת יכולה לכתוב דוגמא לסיפור שכביכול קרה דבר כזה או אחר בטיפול שלה כדי לנסות ללמוד על התחום
או כדי לשמוע חו”ד מקצועיות והדיונים הופכים לדרמטיים וסוערים.
לעיתים קרובות פונות אלי נשים בנוגע להצפה שהן חוות מהפורום הפתוח
הפורום הפתוח נעשה מרחב פוגעני לחיסול חשבונות בין מטפלות למטופלות
אני עדה למקרים בהם מטופלות מורכבות או הורה של מטופל/ת של משתתפת בפורוםמנצלים את הבמה הזו כדי לתקשר באופן עקיף עם המטפלת שלהן
ברב המקרים מבלי שהמטפלת מודעת שזו המטופלת כי היא בשם בדוי …
שלא לדבר על מקרים שבמה זו מנוצלת לרעה להכפיש, להוציא שמועות ולפגוע,
גם על מטפלות אחרות מצוינות שאני מכירה באופן אישי, וגם עלי באופן אישימאחר ואין תקשורת עם המטפלת מחוץ לחדר הטיפולים
לפעמים מפתה לנסות “לצוד” את תשומת ליבה דרך פורום כזה או אחר.
ומאד קל בעידן הדיגיטלי להטריל, לכתוב דברים באופן קיצוני כביכול כאשת מקצוע
ואפילו להפיץ שמועות שהן בגדר הוצאת שם ממש ר”ל
כל אחת יכולה פשוט להשתמש בדפוס ה”קורבן” ולהיות גיבורה מאחורי המקלדת
לספר סיפורים שהמטפלת שלה נגעה בה, עברה על אתיקה,נטשה אותה מטיפול, פגעו בי, העליבו אותי, סחטו אותי כלכלית ועוד ועוד
הכי קל לספר סיפורים כאלה מצמררים.
ואני שואלת את עצמי מה הצורך להעלות כאן דברים כאלה?
אולי משהו אחר מסתתר מאחורי הדיון ולא רק עצם השאלה התמימה?
כמו”כ בתשובות שנכתבות לא פעם יש נימה מאד קשה וחד משמעית. התנגחויות וחרדה…
סיפורים שונים שעולים כאן הם לא באמת יכולים לקבל מענה מקצועי דרך הפורום ולא באמת מקדמים.
ובמקום לטפל בדברים איפה שהם אמורים להיות מטופלים – הם עולים כאן כשהמטרה היא לא תמיד לקדם בריאות.
כמובן שחובה עלינו להילחם בשרלטנות ולעורר מודעות לטיפול מקצועי
לצד זאת, מה שעולה בפורום לעיתים נראה במקום לקדם מקצועיות אלא יותר מקדם חרדה מיותרת.
במיוחד חבל על זה שזה מקדם חרדה מלתת אמון באנשי מקצוע ובתחום הטיפולי
וזה עוול למקצוע ולנשות המקצוע ולכל מי שיכול להיעזר באמת ולקבל סיוע!!!
אם לא הייתי מגיעה מהתחום הטיפולי, קוראת בין השורות ולוקחת הכל בעירבון מוגבל
והייתי נחשפת לדיונים כאן הייתי מפחדת מאד לגשת לקבל עזרה בעת הצורך…אין אפשרות לקחת כל משפט שנכתב כאן ברצינות מוחלטת
מבלי להכיר את האנשים העומדים מאחורי המסך.
במיוחד מאנשים שאנחנו לא מכירים באופן אישי ואין לנו היסטוריה של בניית אמון מולם.
ולכן בכל פורום, ובמיוחד בפורום כזה, תמיד צריך לקחת בערבון מוגבל
מישהי יכולה לכתוב שהיא מטפלת ולמעשה אנחנו מגלים למפרע שהיא מטופלת מורכבת שמנסה לסחוט מידע על המטפלת שלה דרך התכתבות של שם בדוי בפורום וכד’ לא חסרים סיפורים….
עוד אציין,
כי חבל כל כך שפורום מקצועי של אנשי מקצוע יהיה מלא דרמה וסחרחרה על כל הבעיות של עולם הטיפול.במקום לעסוק בפתרונות ופיתוח מקצועי ועיסוק בנושאים שמקדמים בריאות.
עולם הטיפול נפגע מזה.
וגם לנו זה נעשה מרחב מעיק יותר מאשר מועיל
ומרחב מלא פיצולים של שחור לבן והגנות…יותר מאשר מרחב מפרה ומגדל להרהר בקולות שונים בהרמוניה –
תוך כדי הכלת מורכבות.
ולכן אני מדגישה כי כל דיון שיעורר תהיה בדבר היותו מטריל מעורר סערה ודרמה קורבנית -ייבדק.
במקרים בהם ימצא בפוגעני לכלל הדיון ימחק כליל.הפורום כאן הוא לא תחליף לייעוץ אישי מקצועי שיש לקחת בעת הצורך
וגם לא לחיסול חשבונות. זה פשוט לא מתאים.
ומכאן אני יוצאת בקריאה לנשות המקצוע שבפורום: בואו נגן על המקצועיות של הפורום
שיח של מקצועיות הוא תמיד שיח של הכלת מורכבות
בלי שפה דרמטית ואבסולוטית, בלי פרנויות ופיצולים
אי אפשר למהר לשפוט, להכריע
כשזה מגיע לנפש הכול כל כך תלוי במקרה ובנפשות הפועלותאין אפשרות לדעת באמת את הפרטים במלואם. או לתת תשובה חד משמעית.
היכולת לתת מענה “מקצועי” “מדויק” “מוחלט” בפורום כזה–היא מוגבלת מאד.
כל מה שאפשר לעשות זה להביא כיווני מחשבה, להרהר יחד, ולהציע נקודות מבט.לא מגיע לפורום הטיפולי להיות כזה ג’ונגל היסטרי
ושיח שלא מקדם אותנו בדרך לסייע לעצמינו ולאחרים.מבקשת מכל המשתתפות כאן, יש לכולנו אחריות משותפת והדדית לנושא הזה.
נא דווחו לי על כל דיון שיש בו הצפה מיותרת -ונסגור את הדיון.
השיח הלא מקדם הוא שיח של שחור לבן והחיפוש אחר “זוועות” שנעשות בקליניקות
ובואו נחזיק את זה ונזכור כי רב המטפלות עושות עבודת קודש
בכל יום יש כל כך הרבה סיפורים מרגשים של מטפלות שמתעלות על עצמן,
עובדות על המידות שלהן, והולכות ביודעין לעבוד במקצוע לא קל שמפגיש עם כאב,
עם שגעון, עם אובדן….
מכל הלב והנשמה בשליחות ואמונה.
ברוב המקרים אין אפילו מי שייתן את הקרדיט על זה!ורק ריבונו של עולם יודע כמה שכר מגיע להן, איזו שליחות מטורפת הן עושות…
אסיים בתפילה ש”כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב”ה ישלם שכרם” – אמן.
אשמח לשמוע מכן גם את חוות דעתכן,
בהערכה,
חנה ביין.M.A.מטפלת פסיכודינמית.
Log in to reply.