
טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו"סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
איך בונים נשמה באהבת חינם – גם כשהיא נסדקת
איך בונים נשמה באהבת חינם – גם כשהיא נסדקת
כללים מעשיים למטפלות, הורים ומחנכות
(ע"פ הספר "היוצאים" מאת פאראנאק מרגוליס)
<hr>
שברי לוחות – שברי לב
חז"ל לימדו:
חורבן הבית בא בגלל שנאת חינם.
אבל גם היום – בתים נחרבים בשקט,
כשהילד בבית מתחיל ללכת בדרך שונה – והלב ננעל.הספר "היוצאים" שופך אור על הכאב של בני נוער שעזבו את הדרך.
לא מתוך כפירה אידיאולוגית – אלא מתוך כאב, ניכור, וחוסר שייכות."ילד שלא מרגיש ששומעים אותו – הולך למקום שיקשיב לו."
<hr>
️ אז איך מרבים אהבת חינם – בפועל?
1. תתחילי מהלב – לא מהגבול
שאלי את עצמך:
מה עובר עליו?
מה מציק לו עד כדי כך שהוא מוכן לשרוף גשרים?
מה אני יכולה לשדר, כדי שירגיש שייך – גם כשהוא בוחר אחרת?
<hr>
2. שיח במקום שליטה
כמטפלות וכמדריכות – נדריך הורים וצוותים לומר:
לא: "למה אתה עושה לנו את זה?"
כן: "אני רוצה להבין אותך. אתה יקר לי."
<hr>
3. גבול מתוך קשר – לא מנתק
מרגוליס: "ילדים עוזבים כשמרגישים שאם הם שואלים או בוחרים אחרת – אין להם מקום."
לא: "אם תתנהג ככה, לא אכיר בך יותר."
כן: "גם אם בחרת אחרת – אני תמיד ההורה האוהב שלך."
<hr>
4. לזהות את הקול שבקצה
בתוך כל כיתה, קהילה או משפחה – יש מי שנדחק לשוליים.
בימים האלה – נפקח עיניים לראות אותם, ולחבק.<hr>
אהבת ה' – דרך אהבת ילדיו
כל נשמה היא ניצוץ אלוקי. גם זו שאיבדה אמונה. גם זו שלבושה אחרת.
להמשיך לאהוב, גם אם איננו מסכימים עם המעשים.
לדבר ברחמים, לא בזעם.
להיות שליחה של קירוב – לא של ניתוק.
<hr>
כלים מעשיים למטפלות – להעברה להורים וצוותים:
אתגר:הילד אומר: "אני לא מאמין"
תגובה מזיקה: "אתה מבייש אותנו"
תגובה מקרבת:"אני שומעת אותך. בוא נדבר. אתה תמיד הבן שלי.
***
אתגר: "תלמידה לא צנועה"
תגובה מזיקה: תתלבשי או תצאי"
תגובה מקרבת: "קשה לך עם הכללים? בואי נדבר.
***
אתגר: "הורה מתוסכל
תגובה מזיקה:"את חוטאת ופושעת""
תגובה מקרבת: ההתנהגות שונה מהציפיות. תוכלי להסביר לי למה?"
️ לא כדאי לדבר בזמן סערת רגשות. ניתן לומר: "נדבר כשנרגע."
תזכורת: הצבת גבול – אינה סתירה לקשר.<hr>
כללים להצבת גבולות – ע"פ מרגוליס:
לא על כל דבר עושים "עניין"
בחרי את המאבקים. ותרי על שליטה – שמרי על תקשורת.הבדלי בין "הבית שלי" לבין "אני מוותר עליך"
️ כן: "אצלנו שומרים שבת."
לא: "אתה כבר לא חלק מהמשפחה."הטון – לא פחות חשוב מהתוכן
כאב אפשר לבטא בלי להכאיב.גבול = שיח מתמשך, לא פסק הלכה חד-פעמי
"הבית שלנו כשר, איך נוכל לשמור על זה יחד?"לעולם לא חרם, לעולם לא ניתוק
"שמרו על השולחן פתוח – גם אם הילד לא יושב לידו."
<hr>
לסיום:
שברי הלוחות – שייכים לארון הקודש.
כך גם שברי הדרך של ילדנו.
לא זורקים, לא שופטים, לא שורפים גשרים.בונים נשמה באהבת חינם – גם כשהיא נסדקת.
וכשאנחנו אוהבות ילד בשיא חולשתו –
אנחנו בונות את בית המקדש בליבו.<hr>
"הלוואי והייתי מכירה את הכלים האלה לפני שנים…"
ככל שאני לומדת, אני רק מבינה שזו עבודת חיים.
ולא קריאה ח"פ.
בואו נפיץ את הכלים. נפיץ חום. נפיץ אהבה.
ובע״ה – נזכה לגאולה שלמה.שלכם,
אביגיל קולר<hr>
Log in to reply.
