איך להיות פתוחה עם המטפלת שלי???

[רעות Reut]

אביגיל, אני מעריכה אותך על האומץ והכנות בדיון הזה.
זה באמת אחד האתגרים שהיו לי הכי קשים מההתחלה, הפער בין ההבנה בשכל שזה הדבר הנכון והיעיל, לבין הרגש החוסם הזה והמרתיע.
לי מאד עזר בהתחלה לכתוב לעצמי את הכללל, ואז פעם אחת העזתי לתת לה לקרוא, מתוודה לא היה שם הרבה מידי על הקשר ביננו, היו יותר רמזים 😇 אבל בהחלט נתן לי קצת אומץ.
בהמשך הייתי מתגמלת את עצמי- אם תצליחי לשתף ב.. אח”כ תפנקי את עצמך ב… (לא דברים גדולים מידי אפילו אייס קפה בא בחשבון….).
היום אני ב”ה במקום אחר לגמרי,
אם מרגיש לי משהו תקוע אני אומרת, ואולי זה יעודד אותך, כי לי זה נתן המון מוטיבציה לנסות שוב ושוב למרות החסימה הפנימית הזו, אבל כל פעם שהתקלפתי עוד הרגשתי שהמטפלת שלי מבינה יותר, מכילה יותר, והכי חשוב עוזרת לי להביא את התחושות סביב הקשר שלנו לחדר.
אבל בהחלט הפעמים הראשונות היו מביכות לחלוטין, אבל מצד שני עם סיפוק אדיר שאין לי איך לתאר לך אותו עד שתרגישי בעצמך.
בהצלחה ענקית!!

[מירי ירום]

וואו אביגיל אני כל כך מזדהה איתך! זה באמת קשה מאוד!

תחשבי על זה שאחרי שתשתפי ותפתחי נושאים טיפה יותר קשים זה יקל עלייך מאוד, וגם תוכלי לקבל את התמיכה שלה, כי היא עכשיו יודעת, ויהיה לך כזה שחרור, כזאת הקלה, זה מאוד מאוד משחרר ונותן כיף וקרבה טובה בטיפול.

ועוד משהו, תחשבי, שכמה קשה עכשיו, זה פשוט יעזור לך בבעיות שלך, קצת מביך, נכון, אבל לא שווה את זה? אל תשכחי שהיא נתקלה במלא מלא מקרים וסיטואציות, היא יכולה להכיל הרבה, בעזרת ה’…

ועוד דבר, מה זה ‘באמצע טיפול’? כי העניין הזה של הפתיחות יכול לקחת הרבה זמן, אז קחי בחשבון….

מלא הצלחה! מחזיקות לך אצבעות!!

[מירי רוט]

יכול להיות שזה ענין של תהליך

בנית אמון לוקח זמן

רעיון שלי אישית עזר מאוד

זה לספר סיפור על דמויות מדומיינות [ בעלי חיים למשל ]

כשאת מספרת על מישהו אחר וזה לא את

את פחות נבוכה ומרגישה חשופה

עוד רעיון זה לכתוב במייל את הנושא כדי שהיא תפתח את זה

ויהיה לך קל יותר

וגם להביא את הנושא הזה בדיוק

ולדבר עליו!! על הקושי הזה. שווה מאוד!

[חני]

אביגיל ממש תודה ששאלת

אני חוויתי את זה רבות

משתפת שלפעמים לא ידעתי מה יותר גרוע

לנסות טיפול ולהתמודד עם החוויות הקשות של לא להצליח לשתף

או להזניח ולהתמודד לבד עם הבעיה שבשלה נזקקתי לטיפול

מאוד מאוד קשה לתת אמון

במיוחד מי שהאמון נפגע אצלו

מאחלת לך הרבה הצלחה בדרך

[שרה וינגרטן גולדהירש]

יש לי מטופלות שמצליחות לבטא את עצמן טוב יותר בכתב.

אני מאפשרת לכתוב אלי ובפגישה קל יותר להתייחס לדברים.

[מרים ש]

אביגיל יקרה,

הקושי כל כך מובן והגיוני.

לנפש יש את ההגנות שלה, ששמרו עליה

לזמן ארוך, ואולי אפילו כל החיים.

עצם הרצון לשתף ולדבר,

מראה שאת עושה תהליך

ומרגישה יותר ביטחון ואמון במרחב הטיפולי.

אולי המחשבה על זה יכולה לעודד ולתת כח.

תוהה אם אפשרי לקבל את עצמנו עם הקושי,

לוותר על התסכול מכך שקשה לשתף…

להבין שזה הגיוני, ולתת מקום לקושי.

לתת אמון בתהליך ולהאמין שכשיגיע הרגע

שזה יהיה נכון זה יעלה.

ואם בכל אופן יש רצון חזק,

לפעמים אפשר לדבר אפילו על הקושי לשתף בדברים מסוימים

בלי לדבר עליהם בעצמם.

יהיה מעניין לראות מה יקרה אז…

אולי ישחרר. אולי עצם הדיבור על הקושי ירגיע ויעזור לך להבין

למה את נמנעת כרגע. ואולי אפילו תגיעי למסקנה שנכון לך לחכות עוד קצת…

המון הצלחות וכח. לכולנו.

[רבקה גולדבלום]

את מדגישה שיש לך קושי כללי באמון ושיתוף.

אולי תעלי את זה לשיחה עם המטפלת משהו כמו

“יש לי משהו שאני רוצה לשתף, וקשה לי,

בואי נתמקד בקושי לשתף ולא בנושא עצמו”

יכול להיות ששיחה על זה תפתור הרבה מהחסם, שמפריע באופן כללי.

ואולי יסלול את הדרך לפתוח בקלות את הנושא עצמו.

[אביגיל כהן]

וואו תודה רבה! איזה כיף לשאול שאלה ולקבל תגובות כ”כ כנות ומפורטות ויפות ומעודדות!

זה לבד מתחיל לעזור….

אני בעז”ה אנסה חלק ממה שהצעתם,

בקשר לזמן של הטיפול, אני כבר עשרה חודשים אצלה, אבל חלק ניכר מהם היה מטעם מקום הלימודים שלי והמפגשים היו שם ובלי תשלום

רק שעברתי אליה לקליניקה, קלטתי כמה היה לי לא נח קודם וכמה זה חסם התקדמות, להיפגש במקום שאלף חברות יכולות לראות אותי, בלי תשלום ועוד עם משהי שלימדה אותי בעבר עם כל הדיסטנס שבזה.

תכלס עכשיו יש הרבה יותר התקדמות אבל כנראה שעדיין נשאר לי עוד הקטע של “המורה” מה שעוד יותר מקשה על הפתיחות והשיתוף שקשים ממילא.

מקווה שזה ישתפר עם העצות היפות שלכם….

[מירי ו]

תזכירי לעצמך שמה שאת אומרה בתוך החדר- נשאר שם אז אם זה “פדיחות”

בסוף יום את הולכת הביתה ולא תיתקלי בהן

[פסי פישר]

מטפלות באמת לא מוציאות כלום מהקליניקה?

לא בלי שמות, לא רמזים, לא לבעל? כלום?

(אני לא מטופלת.. אבל מעניין אותי אם מדובר בדיסקרטיות של 100% או בערך)

[פצצת אנרגיות (כבי)]

נראה לי היא מוציאה רק למדריכה שלה

אבל באמת מעניין לשמוע ממטפלות

כשאני למדתי טיפול אמרו לנו שאסור להוציא כלום כלום

אפשר לתבוע מטפלת על זה שהיא הוציאה אז בעיקרון לפי מה שהבנתי זה אתיקה ואסור אפילו לבעל

אבל אולי בלי שמות בלי שיבין אז כן מוציאים? אשמח לשמוע מטפלות מה אתן אומרות?

[חני]

לדעתי דיון עקר

אסור להוציא כלום

המטופלות ‘בונות’ על זה שכלום לא יוצא

אם מטפלות לפעמים מועדות

דיון כזה לא יעשה טוב לא להן ולא לנו המטופלות

זה לא עוד כלל באתיקה המקצועית זה אחד הדברים הבסיסיים ביותר בטיפול

ומה שמאפשר את האמון בין המטופל למטפל

[אביגיל כהן]

אבל תאמת שלא כזה אכפת לי שהיא תשתף נגיד את בעלה (שלא מכיר אותי! ואין לו גם סיכוי להכיר אותי)

בצורה אינטימית ושקטה ומכבדת.

יש עוד מטופלות שמרגישות כמוני? בלי קשר לכללי האתיקה ולמה שקורה במציאות, סתם לא יצויר שכן יש כזאת מציאות

(לא יודעת מה באמת קורה……)

[שושבנית שושבנית]

חברה מהקבוצה בקשה ממני לכתוב בשבילה באנונימי:
אני כבר “זכיתי” ללכת – לנסות כמה וכמה מטפלות בחיי והתאכזבתי.

אחד הבעיות שלי בטיפול זה שאני מפחדת שאשתף במשהו ומרוב שזה יציף אותי, לא אשלוט בדמעות ואתחיל לבכות.

אני יודעת שזה לגיטימי ונורמלי ואפילו רצוי, אבל אני לא מסוגלת….

ולכן מדלגת על כל מיני דברים וחבל.

ובנוסף אני יודעת שיש דברים שצריך לבכות אותם ולחוות את הכאב כדי להשתחרר

ועדיין הידיעה לא עוזרת לי.

וזה עוצר את ההתקדמות של הטיפול.

יש לכן עצה בשבילי? אשמח לשמוע……

[בת-חן כהן]

ברה של שושבנית שושבנית,

מעניין מה זה בשבילך לבכות?

ומה זה לבכות ליד מטפלת?

יצא לך פעם לדבר עם המטפלת על זה שמפחיד אותך לבכות בחדר? זה משהו שאת יכולה לראות את עצמך אומרת לה?

מה עם לכתוב מה שעל הלב במקום לדבר? אפשר לכתוב לפני הפגישה ולהביא לפגישה, אפשר לכתוב בתוך הפגישה אולי ככה פחות יציף. ואז כשהדברים כבר נמצאים בחדר והמטפלת יודעת, זה יכול מאוד לקדם.

אם מנסים הכל ועדיין מרגישה שלא מתקדם, שווה לשקול קודם טיפולים שהם פחות יחוו כאיום, דרך תרפיה-כמו אומנות או מוזיקה. או אולי קונטיבי יורת (כמו CBTׂׂׂ) כהכנה לטיפול מעמיקה יותר.

בהצלחה.

[! ?]

מחשבה שעלתה לי,<div>

היא קודם כל מה מידת האמון שיש לך במטפלת בנוסף יתכן והקושי לבכות נובע מחשש להתקדם בטיפול מסיבות שונות.

<div>

אני הייתי ממליצה לפתוח את הקושי מול המטפלת.

בהצלחה!

</div></div>