• טיפול יעוץ אימון והנחיה

  אם כבר בלי מסיכות..

  פורסם ע"י רותי בן אדיבה בן אדיבה  טיפול on 01/05/2025 ב10:30 pm

  איכשהו מתבקש
  על במה ציבורית
  להיראות יותר מדוגמת
  יותר מקצועית ומעודכנת
  כשמישהי מעזה להביא פגיעות למרכז הבמה
  יש בה אומץ ולפעמים קורטוב של טיפשות
  בעיניי יש בזה חינניות
  כי הטיפש אומר בקול את מה שכולם חושבים בשקט
  ומהווה בכך קול קבוצתי מתרעם
  זה עלול להבהיל כי זה מעמת אותנו עם חלקים פתולוגיים באישיותנו
  שכרגע הם במצב מאוזן ומסווה
  אבל כשמישהי מראה את פניה
  ואומרת רק רגע, האמת שזה מעצבן אותי
  זה מקטין, זה מסווג אותי אאוטסיידרית…
  ומתקשה לשתוק בעדינות אנליטית
  ולבדוק שניה ”למה זה מאיים? למה זה מקטין?”
  התשובה לכך היא (התשובה שלי לפחות)
  כי זה לא פוגש רק אותי
  זה מעמת פה קהילה מול קהילה
  זה שם כמה קולות על ‘השתק’
  ומישהי אחת מעזה לצאת מהמקום שבו הניחו אותה
  ולהתקומם נגד על אף שבכך היא מסגירה את עצמה
  כפחות מקצועית ויותר אנושית.

  כמטפלות נועדנו לעבוד עם אנשים
  עם החלקים הכי פחות מעובדים
  עם האמביוולנטיות והגולמיות
  לתת להם הכרה, כבוד ומקום
  ואולי, אולי מן הראוי
  שנעז להיות כאלה בחברת האנוש
  שנפסיק להתהדר בהילת המקצוע
  שנעז להניח פגיעות וחרדה
  שנדבר את האמת שלנו על מה שקורה לא פעם בטיפול
  שנפסיק להשתמש במילה ”אחריות ואתיקה” בלי סוף
  ולגרום לכל מי שקוראת להגיב ביראת כבוד (יופי לנו)
  הפוסט של שרי (אינני מכירה אותה) מדהים באמת
  אבל הוא מביא צד מאוד חד משמעי
  לגבי מוכרי רכבים- פשוט שזה כך, פשוט שזה מבחן האמון.
  אבל לגבי מטפלות- אמון היא מילה הרבה יותר מורכבת
  וביטחון עצמי של מטפלת לא פעם מהווה מכשול מקצועי
  נקודה למחשבה.

  עזר לך? 👍

  רותי בן אדיבה בן אדיבה  הגיבה לפני 3 שעות, 46 דקות 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב