אני והכאב

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אויש אח אח זה כואב ממש כואב

לצערי נראלי אין מגן קסם שיגן אותנו מהכאב

הכאב זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו

אבל בכל זאת אפשר ללמוד איך להתמודד איתו בצורה בריאה

וככה למנוע ממנו לשלוט עלינו ואנחנו נהיה השולטים על עצמינו

למרות הקושי חשוב לזכור שהכאב המון פעמים יכול להצמיח אותנו (לצנוח או לצמוח)

הוא יכול ללמד אותנו על עצמנו, לחזק אותנו ולהוביל אותנו למקומות שלא חשבנו שנגיע אליהם

עשית עכשיו שני דברים מאוד חשובים בדרך לצמיחה א. הכרת בכאב ב. שיתפת בו (למרות שהייתי ממליצה גם לשתף מישהי מקרוב חכמה ולא רק בפורום ציבורי מקווה שעשית את זה)

והשלב הבא עכשיו נראלי זה או לנסות לטפל בעצמך בעצמך להזכיר לעצמך שזה משהו בא והולך והוא לא ישלוט עלי אני זאת שמחליטה על עצמי…

או ללכת למטפלת מקצועית שתעזור לך לצאת מזה

[מירי רוט]

בדרך כלל במצב כזה צריך עזרה מבחוץ…….

כמו שחז”ל אמרו

אין חבוש מתיר עצמו……

[מרים סולובייציק]

שנית יקרה!

לאחר שהתכתבנו בהודעות הפרטיות אני רוצה להגיד לך כמה אני מעריצה אותך, גדולה מהחיים, שאת!

אני ממש מרגישה איתך את הכאב, אני יודעת היטב על מה את מדברת, ומכירה את זה ממש מקרוב.

אני מאחלת לך שתחזיקי מעמד, ושהעניינים יסתדרו…

[מיכל ים]

הכאב כ”כ חשוף 😥

שורף…

מהדד

מקווה בשבילך שתצמחי ממנו

חיבוק ממני!

[מרים סולובייציק]

היססתי אם לכתוב לך, אבל החלטתי בסופו של דבר כן לכתוב לך כי חשוב לי שתדעי שההודעה הפרטית ששלחתי לך, היא הרחבה של מה שכתבתי לך כאן, וזאת כדי לשמור על הפרטיות שלך ושלי.

[מיכל כ]

בס”ד,

יאוו, איזה כואב,

רק לקרוא את זה דוקר בלב…

וכמו שכתבו כאן “אין אסור מתיר עצמו..”

אם יש לך את היכולת – כדאי לך לפנות לעזרה

שהקב”ה ינחה אותך בדרך הנכונה!!!

ויתן לך הרבה כח וגם – שמחה!

שבוע מבורך!!

[אילה ישראל]

בנוע לאותו ענין אשמח לדעת

מה עושים עם הצפת כאב חזקה וארוכה שקשה להשתחרר ממנה כבר זמן רב?

האם המטפלת אמורה לתת לכך מענה בשוטף בין הטיפולים?

למי אפשר לפנות לעזרה

[רבקי קליין]

שנית יקרה!

מרגישה איתך את הכאב

ליבי איתך.

רק רוצה להאיר משהו.

כתבת פה שאת מפחדת מכאב ולכן ככ אבל לעצמך כדי שלא תרגישי את הכאב שאולי יגרם לך עי משהו אחר…

(תקני אותי אם לא הבנתי נכון).

לפעמים מהחרדה לכאב אנחנו מכאיבים לעצמינו יותר מאשר הינו נותנים לדברים לקרות לבד ונותנים לקב”ה לנהל אותנו ואת מנת הכאב שמגיע לנו לחוות בחיים.

בדיקת הקץ התארגנו לעצמינו יותר.

ולגבי השאלה שלך אם לצנוח לתוך זה ולנסות לעלות זה מזכיר קצת התנהלות של בן אדם שמוכר לכאב ובלי שהוא נופל עמוק למטה הוא לא מצליח לעלות ואז הוא שהוא נעזר באנשים הנכונים או שהוא מגיע למקומות אפלים…

שקשה מאד לצאת משם.

‘ללא עזרה לא נוכל לה’ מצטטת משפט מתוך קטע שקראתי על מחלת ההתמכרות.

(מה שאת מתארת די מזכיר את זה).

שולחת לך כוחות לקום משם ולטפל בכאב לתת לו מקום ולגדול משם ולא להמשיך לשבוע בתוכנית

אוהבת.

[שירי בורג בורג]

כאבי הלב , העומס הרגשי שעולה משריטות החיים …

מציף ומטביע , וכל מה שנרצה לעשות

יהיה לחנוק את הרגש הכואב הזה

לתת לו ללכת מאיתנו , לברוח ממנו..

הכאבים מציפים רגשות ומחשבות קשות נוספות

פחדים , אמונות מסויימות , קולות מהעבר – הורים , משפחה שעולים , האשמה עצמית

כעסים ועוד ועוד…

כמו גל עצום עם אדוות בים .

לדעת ‘שכל משבריך וגליך עלי עברו’…

גם דויד המלך , יעקב הצדיק וכל חכמינו והצדיקים עוברים ועברו …

זה חלק מנסיון השם יתברך פה בעולם.

ואין ספק שנשנה עתים ומחליף זמנים

וכל ירידה צורך עלייה …

גם עוד יגיעו ימים יפים ונהדרים לפתחך..

אך לעת עתה בתוך הכאב אני ממליצה לשהות שם , לא לברוח ממנו

לחוות את הכאב ,כי אם נפלת על השם יתברך נפלת ,והוא בעצמו יתברך הביא את כאבך ונסיונך

ותני לחוויה ולגוף לחוות זאת אך מתוך

זו האמונה בו יתברך ..

שאינך לבד חלילה ואין כלום לשווא

וכל זה בהשגחה פרטית עד לדקויות של ממש .

וכתבי לך את הכל על דף..ומאידך רשמי לך בעמודה נוספת

מהו ” היופי” בכאב הזה , מה הנסיון הזה לימד אותך על כוחותייך גם המעטים אולי שתמצאי או העצומים שבך..

איזה מסקנות את יכולה להפיק מהאתגר שהשם יתברך הציב בפנייך

ולאפשר לעצמך לשאת תפילה , ולשוחח על כך בתוכך או עם חברה או מטפלת .

הכל טבעי , חלק מהחיים הם כאבים גדולים וקטנים ורק לא להיבהל ולהתפעל מהם מדי ולהבהיל עצמך מעצמך..

אלא לתת לעצמך אמון שאת מסוגלת ויכולה .

וכמו שציינתי ..תמיד זמנים משתנים ומתחדשים גם בתוכך

וגם בגלוי – בחיים ממש תהא שמחה אמתית ב”ה .

מאחלת כל טוב

[שנית ש]

אולי קצת לא הסברתי את עצמי טוב…

אני מכורה לכאב,נהנהית מכל רגע של התייסרות נפשית בעיקר

מה ההנאה שלי מזה? אני לא יודעת לא מצליחה להגיע לתשובה.

איך נגמלים מזה?

איך יוצאים מזה?

אל תגידו לי שחיים בלי כאב הם חיים יפים

כי החיים שלי יפים גם

רק שאני יודעת ורואה כמה זה הרסני

אבל עדיין זה לא מצליח לגרום לי לצאת מזה.

ו…יש לי פסיכולוגית מעולה. שבאמת עוזרת לי הרבה רק בקטע הזה של ההתמכרות לכאב אנחנו לא מסתדרות…

[פצצת אנרגיות (כבי)]

למה שאת מתארת יכול להיות כמה סיבות שזה קורה לך 1. יכול להיות שזה סוג של מנגנות הישרדות שאת זוכרת בתת מודע מהעבר שגרם לך להרגיש בטוחה יותר כשהיית במצב של סבל 2. אולי חשוב לך הלשלוט במצב שאת מרגישה שזה נותן לך הרגשת יציבות שככה את יותר בטוחה 3. יכול להיות שעל ידי זה את מקבלת המון תשומת לב מהסביבה גם אם היא שלילית אבל זה עדיין יחס במקום לבקש יחס בצורה טובה שזה יותר קשה אז ישירות בצורה שלילית 4. יכול להיות שאת מרגישה אשמה בכל מיני מקרים אז זה סוג של עונש עצמי

אז אחרי שתחקרי על עצמך ותגלי על איפה זה יושב לך אז דבר ראשון זה צעד ענק אח”כ תוכלי גם לומר את זה יותר ממוקד למטפלת שלך דבר שני כדי לנסות לשנות הרגלים בדברים אחרים ואז זה מבלבל גם את הרגילות בזה ודבר אחרון שנראה לי הכי חשוב הגוף שלנו המון פעמיים משפיע על בריאות הנפש אז להקפיד על אוכל טוב ושינה טובה

ולגבי מה שאמרת על החיים היפים אני רוצה להדגיש החיים שלך כן יפים אבל הם יכולים להיות אפילו יותר יפים ואת חזקה מספיק כדי להתמודד עם זה ולשנות לעצמך את המצב עם ד’ נתן ניסיון הוא נתן כוח

והכי חשוב שאל תיבהלי מזה שלוקח לך המון זמן להשתנות כי תהליך לוקח זמן תמשיכי אצל המטפלת עד שתעזור לך אלא אם כן היא לא מתאימה לך אז תחפשי מישהי אחרת ותמשיכי בלי ייאוש