• טיפול יעוץ אימון והנחיה

  אפרוחית, למה לא בכית?!

  פורסם ע"י אסתי ספרא  יעוץ אימון והנחיה on 07/10/2024 ב11:49 pm

  אני רוצה לשתף אותך,

  במשהו שחשבתי לעצמי

  לפעמים קורה,

  שאת באה לבית הכנסת בימים נוראים,

  מקווה להתפלל, אמיתי כזה, עם כל הלב,

  עם הרבה דמעות וטישויים…

  😭😭

  אבל פתאום מרגישה לא מחוברת,

  מרגישה שמשהו לא עובד

  וזה לא קורה.

  את מנסה להרגיש ולבקש

  על חולים ורווקות,

  על פצועים וחטופים,

  ועל עוד כל כך הרבה צרות שאת יודעת לדקלם,

  אבל זה לא הולך…

  את מנסה להצטער על אריכות הגלות,

  ועל צער השכינה,

  אבל זה לא חודר אותך,

  משהו פשוט נתקע וחסום…

  את ממשיכה לנסות בכוח להתרגש,

  אבל מרגישה מנותקת, תלושה…

  וזהו, כך התפילה נגמרת, צולעת.

  תוך כדי שאת פוסעת שלוש פסיעות מאוכזבות לאחור,

  את חושבת לעצמך:

  “למה זה קרה לי?! זה לא מתאים לי.

  באמת לא איכפת לי מכל אלו שיש להם צרות?

  לא כואבת לי הגלות?

  אני לא מחכה לגילוי כבוד ה’ בעולם?”

  אז בואי ננסה ביחד להבין מה קרה לך.

  רגש הוא תוצאה של משהו,

  אי אפשר לייצר רגש יש מאין,

  אי אפשר פשוט לחכות לו שיבוא,

  זה פשוט לא קורה.

  חייבת להיות קודם סיבה, שתביא את התוצאה, את הרגש.

  מהי הסיבה? פשוט לחשוב!

  תעמדי מול קונך, מול האלוקים האחד והיחיד,

  שבחר בך להיות הבת שלו.

  תעמדי עם המחזור,

  ופשוט תחשבי על המילים שאת מוציאה מהפה,

  מילה במילה, לאט ובסבלנות.

  אבל עדיין, אפילו שאת מייצרת סיבה

  אל תצפי לכלום!

  רק תחשבי ותתחברי דרך המילים.

  את לא צריכה לנסות לבכות,

  את לא צריכה להתאמץ לדמוע,

  את צריכה פשוט להתפלל,

  וזהו זה.

  מה שיהיה יהיה, תשחררי לגמרי,

  את עושה את שלך, והאלוקים יעשה את שלו.

  זה יעשה לך טוב – מניסיון.

  שיתקבלו התפילות לרצון.

  אסתי

  אסתי ספרא  הגיבה לפני 3 שעות, 7 דקות 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב

• ציבורי
• כל המשתמשות
• רק אני

• ציבורי
• כל המשתמשות
• רק אני