

טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
אפשר לסלוח באמת?!
-
אפשר לסלוח באמת?!
לפני זמן מה, עלה כאן דיון כיצד ניתן לסלוח למישהו קרוב שהכאיב לי. כמובן שעל מנת לסלוח באמת נדרשת עבודה רבה, בפרט כשהפגיעה נעשתה על ידי אדם משמעותי עבורנו. עם זאת, בימים אלו של עשרת ימי תשובה כאשר כולנו מייחלות ומתפללות לכפרה, סליחה ומחילה, ללא ספק אנו גם מבקשות למחול ולסלוח לכל מי שפגע וציער אותנו. וחשוב שנדע שזה אפשרי, וכל הפותח פתח…. מקבל סיוע שמימי לאין ערוך.
מעלה כאן פוסט קצר שכתבתי בנושא, ואם יהיה זה לתועלת לאי מי – והיה זה שכרי. כשמישהו פוגע בנו, ומגיע אחר כך להתנצל ולבקש סליחה, בדרך כלל אנו מצליחות לסלוח. כשהפגיעה שפגעו בנו מקבלת הכרה, קל יותר לעבור לשלב הבא – למחול על הצער, ולשחרר את הרגשות השליליים.
אך מה קורה כשמישהו ציער או פגע בי, ואינו מגיע להתנצל? או יתרה מכך, אינו חושב שיש לו בכלל על מה לבקש סליחה. האם גם אז אני יכולה לסלוח מעומק הלב??
רווח היום לומר כי המרוויח הגדול ביותר מהסליחה – הוא האדם הסולח בעצמו. אך אם נתבונן קצת יותר לעומק, סליחה שכזו לא נועדה עבור הנסלח, היא נועדה כדי להקל על עצמי את משא הכאב שהפגיעה מסיבה לי.
נצטווינו בתורה: “לא תיקום ולא תיטור … ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא יט, יח). טעם המצווה (למחול ולסלוח) הוא כדי להרבות אהבה ואחווה בעם ישראל. אם המטרה העיקרית שלי, היא לשפר את ההרגשה האישית שלי, אני עלולה לפספס את העיקר…
בנוסף, אם אני שמה את התחושות שלי במרכז, ולא את הרצון להרבות אהבה, אחווה, שלו’ ורעות, ייתכן שיהיה לי הרבה יותר קשה לסלוח.
אם כן, כיצד אפשר לסלוח באמת?? הרמח”ל כותב על כך, כי היכולת לשכוח ולהסיר מהלב פגיעה שפגע בו חברו “הוא קל רק למלאכי השרת שאין ביניהם המידות הללו, לא אל שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם” (מסילת ישרים, פרק יא). אין ספק שלא קל להסיר מהלב רגשי עלבון וטינה, אך אם נצליח להזכיר לעצמנו שכאשר אנו מצליחים לשחרר את הכאב, העלבון והכעס, אנחנו בונים עולמות, מרבים שלו’ בזה ובבא, ועושים את רצונו של הקב”ה – זה יסייע לנו להתאמץ ולהפנים כי מאת ד’ הגיע עדינו הצער, לדון לכף זכות ולהיפרד מהרגשות הקשים. (שימו לב כמה מצוות עשה אנו זוכת לקיים לאורך התהליך.) ומוסיף וכותב הרמח”ל “ולא יטור לו, אלא הכל ישכח ויסיר מלבו כאילו לא היה – חזק ואמיץ הוא”!! (שם)
והחזו”א כותב: “מדרך התורה להחזיק שלום עם כל אדם ולהעביר על המידה, וכשם שאין ראוי לחכם לכעוס ולנקום במריע לו מתוך חולי רוח, כן אין ראוי לנקום ולשנוא את המריע מתוך חולי נפש המשכלת וחוסר משקל המידות” (שבת נו).
אז אולי קחנה לכן כעת מספר רגעים כדי להיזכר במישהו שפגע בכם, ולא, לא ממש סלחתן עד הסוף. חשבו על הצער שנגרם לקב”ה בעקבות זאת, ונסו למלא את הלב שלכן ברחמים ובאהבה. יתכן ש’ההיא’ לא ממש התכוונה, ייתכן שהיא מצטערת ולא מסוגלת לבקש סליחה, וייתכן…
וכמו שאכן רווח לומר – לאחר שתמחלנה ותסלחנה, ללא ספק אף אתן תרוויחו מכך לאין שיעור, בזה ובבא!!!
“וכל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו!”
בתפילה, שנזכה לשנה טובה ומתוקה, שנת כפרה סליחה ומחילה!!
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.