אתיקה בטיפול

[אביגיל איתן]

בלת”ק

קודם כל אני חושבת שלחבק את המטפלת שלך זה בסדר גמור! אין בזה שום פסול, אם כמובן מדובר בחיבוק מעודד, חיבוק של חיבה.

אבל נשיקות? באופן קבוע? כעניין טיפולי? לא יודעת, נשמע לי חריג מאוד!

את שואלת איזה נזקים זה עושה?

אני מאמינה שהנזקים נגרמים למטופל שאינו מאוזן. אם לך זה לא מפריע ולא פוגע בך, ככל הנראה את אדם מאוזן שלוקח דברים בפרופורציות. אבל הרבה מאלו שהולכים לטיפול, דווקא לא מאוזנים ולכן כזה טיפול עלול לגרום לתלות מאוד קשה.

כי טיפול אמור להסתיים בשלב כלשהו, זה לא חתונה לכל החיים, ואז מה? המטופלת שכבר התרגלה שיש מישהי שמחבקת ומנשקת אותה ומגלה אהבה וחיבה, והיא אפילו ממש אוהבת אותה, פתאום תהיה לבד?

זו נקודה אחת.

נקודה נוספת היא, האם המטופלות שלה נשארות אצלה הרבה זמן, או שיש לטיפול הזה סוף וסיום? כי טיפול זה לא ליווי של אהבה לכל החיים, זה משהו שאמור להיות מאוד ממוקד מטרה.

שאלה: האם המגע מגיע מיוזמתה של המטופלת או המטפלת? מי התחילה את המגע? למה? מי דואגת שהמגע ישאר כחלק בלתי נפרד מהטיפול? זה חשוב כדי לבדוק שלא מדובר כאן בניצול חולשה של מטופלת.

ושוב, לדעתי, והייתי עדה למקרים כאלה, שמטפלות בהחלט יכולות להביע חיבה, שמחה ואפילו לחבק מטופלת, אבל לא כחלק מטיפול, אלא כמו שנניח גננת יכולה לחבק ילד. משהו טבעי כזה.

גם דיסטנס בין מטפלת למטופלת זה לא משהו. זה עלול ליצור תחושה של ריחוק. צריך להיות טבעיים ולזרום עם הרצון של המטופל, רק לא בהגזמה.

ואגב אחרון – אני כמעט בטוחה שאני יודעת באיזו מטפלת מדובר ועד כמה שידוע לי העניין הזה נבדק בצורה מקצועית וכן אצל רבנים. אבל אין לי פרטים לתת. מה שבטוח – זה לא גלאט כושר!

[L. R]

דיון שהסעיר אותי, הרגשתי צורך להגיב כאחת שסיימה טיפול

היית לי מטפלת שכן היא היית מחבקת לפעמים.. וזה היה לי כיףף ורציתי וחיכיתי

וכשזה לא הגיע.. או שהרגשתי שהוא לא מספיק אמיתי = התערער לי היציבות ובהחלט הציף אצלי כלמיני שהיא בכלל לא מודעת אליהם

אני מרגישה שזאת בדיוק הנקודה שעליה מדברות- ומבינה ומרגישה את ה ‘למה לא’ שאמרו פה מניסיון

נכון שאת מאודדד רוצה ונכון שזה כיף ומחבר אבל זה גם מכאיב לפעמים ומערער..

לא בטוח שזה שווה את זה

את באת לטיפול בשביל לקבל חוסן לעזור לעצמך.. לא להוסיף התמודדויות

התחברתי למה שכתבו פה שזה צורך, והתפקיד של המטפלת לעזור לך להגיע אליו בכוחות עצמך- לא לתת לך אותו, כי בעצם מה המטרה>>

מבינה אותך מאודד מאווד וזה קשה!! ושאף אחד לא יבוא ויגיד לך שלא!! זה קשה.

ועוד יותר קשה להחליט שזה לא מתאים ולעזוב–

תקשיבי ללב שלך לתגובות שלך אחרי שזה קורה..

מה את מרגישה אח”כ לטווח הארוך -קצר

ותסיקי מסקנות

בהצלחה!

[נועה יחיאל]

דווקא יעל הסבירה את זה יפה,

המטרה בטיפול היא לתת לך

את הכלים להתמודד עם עצמך,

ולא למלאת לך את החסר,

את שואלת למה זה סותר?

כי שהחסר מתמלא אין מוטיבציה לטפל בנושא,

וזה מפתח מנגנון בריחה, הדחקה…(איך שתקראי לזה)

הבעיה כביכול איננה.

וכל זה שיש את הצורך,

אבל אם אין ממש צורך,

לא הייתי רואה במגע כ”כ בעיה,

אבל השאלה בשביל מה? ובשביל מי?

[משתמש לא ידוע]

אגב,

בעקבות הדברים של אביגיל ו LR

לא אומר שמטפלת שלא מחבקת / מנשקת היא בסדר גמור

כאחת שנכוותה קשות מטיפול “אתי”

תעשו טובה לעצמכן

תבדקו טוב טוב מה מרגיש לכן בפנים

משהו לא טוב – תשאלו, תבחנו, תבדקו

גם אם זה קשה נורא

המחירים שמשלמים אח”כ

קשים הרבה יותר.

בהצלחה.

[מיכל וילמן]

ולא רק שזה לא מטפל בצורך שלשמו הגעת

אלא שזה עלול לגרום נזק רב יותר!

אם זו שאמורה לתת לך הגנה ובטחון איכותי

מזיקה בסופו של דבר, זהו מקום מדי רגיש עבורך

ומאד מסוכן

[אורה ב]

הסרה

[אורה ב]

הסרה

[משתמש לא ידוע]

נשמות

פגיעה באתיקה או פגיעה בנפש זה לא רק פסיכולוגיות ומטפלות עלולות לעשות

אלא גם יועצות, מדריכות

חברה שלי עברה פגיעה מאוד קשה ממדריכה שלה

ברמה שחברתי כמעט פגעה בעצמה…

והמדריכה דמות מוכרת מאוד

ומוערכת

אז תבררו חזק חזק לפני שאתן פונות

[הודיה מזלטי]

אני מכירה גם מישהי שהמדריכה שלה פגעה בה

לפני שפונים למישהי בתחום הנפש ולא משנה מה מבררים טוב טוב

כמו שלא תלכי למנתח לניתוח קשה לפני שתבררי ותתייעצי

[בתיה וינשטיין]

אני רק רוצה לומר שהשתתפתי לאחרונה בזום של חנה ביין והיא דברה בתוקף נגד הנושא הזה של מגע בטיפול, וטענה שאסור, אסור ואסור. וגם אני מבינה את זה בשכל ישר גם בלי להיות מידי מלומדת. מי שרוצה שתפנה לחנה ביין בעצמה לאמת את הדברים, או מכל מישהי אחרת שמונחת חזק בתחום.

כואב לי שאולי אנשים פה יבינו בטעות דברים לא נכונים וח”ו לא תידלקנה להם נורות אדומות בשעת הצורך.

לא חסרים דברים בעייתיים שעלולים להתרחש בטיפול גם ללא קשר למגע. ומגע ברוב המקרים עשוי להיות בעייתי, ולדעתי צריך להתרחק כמו מאש ממטפלת שנוגעת במטופלת בשעת טיפול.

עד כאן דעתי.

בהצלחה

[עורכת דין אסתי וייסלר-בהגן]

חייבת לומר שזה מקרה מסוכן

הייתי בעבר מעורבת במקרה של חציית גבולות

זה לגמרי לא פשוט

אני גם עו”ס וגםעורכת דין

מכירה את הנושא משני צדדיו

בכל מקרה לא פונים לשום גוף בלי הכוונה משפטית.

[אסתר פת]

רק מזכירה שזה גם עניין של גישות טיפוליות

בגישה הדינמית מגע הוא אאוט בכלל

אבל יש גישות שבהחלט נותנות לגיטימיות למגע כשהוא בשירות הטיפול ומותאם לצורך של המטופל (לא של המטפל…)

במקרה כאן נשמע לצערי שמדובר בצורך של המטפלת וזה ממש לא בשירות הטיפול, אלא הפוך

אבל אם מדברים על מגע אסור אסור אסור-חשוב לי לסייג ולהזכיר שיש נקודות מבט נוספות על זה

[שיינדי אייזנבך]

ראיתי מקרוב מקרים מאד לא נעימים שקרו כתוצאה ממגע בטיפול.

גם אני חושבת שזה אסור בתכלית האיסור.

ואני יודעת שיש הרבה מטפלות שכן עושות את זה,

עד שמישהי תתבע אותם… והם ילמדו בדרך הקשה כמה צריך להיזהר.

עם זאת, אני עוד יותר מסתייגת מלתבוע או להלשין עליהם.

זה אסור לא פחות.

[ג .]

ב

[רבקה גולדבלום]

מתוך הקוד האתי של היועצים החינוכיים. אפשר להשליך את ההנחיות האתיות לכל תחום בריאות הנפש:

1.2 היועצים מודעים למעמדם רב ההשפעה כלפי הנועץ, ויימנעו מלנצל לרעה את אמונו ותלותו של הנועץ. לכן, היועץ יעשה כל מאמץ להימנע מיצירת קשרים כפולים עם הנועץ, אשר יכולים לפגוע בשיקול דעתו המקצועית של היועץ ולהגביר את סכנת ניצול הנועץ לרעה. כאשר אין אפשרות להימנע מקיום קשרים כפולים עם הנועץ, ינקוט היועץ באמצעי זהירות מקצועיים נאותים כדי לוודא ששיקול דעתו לא ייפגע ולא יחול ניצול לרעה. דוגמאות של קשרים כפולים כאלה כוללות יחסים אישיים, מזדמנים ברשתות חברתיות או עסקיים קרובים או מזדמנים עם הנועץ, או הוריו, אך אינן מצטמצמות בהן.

1.3 היועץ לא ינצל את היחסים המקצועיים עם הנועץ או עם הוריו כדי לקדם את ענייניו הוא.

1.4 אסור באיסור חמור לקיים קשר XXX עם נועצים כאשר הנועץ הוא באחריות מקצועית של היועץ וזאת עד שנתיים לאחר סיום מועד הקשר וסיום הלימודים של הנועץ במוסד.

1.5 היועץ יכבד את זכות הנועץ לקבל החלטות ויעזור לו להבין את תוצאות החלטותיו.

1.6 היועץ יקבע את משך הקשר הייעוצי עפ”י צרכי התלמיד.

מתוך הנ”ל אפשר להבין שקשרים מסוג זה בעייתים מאד מאד. קשרים אישיים שבעצם מספקים ליועץ/מטפל צורך רגשי אצלו הוא פשוט אסור!

[בתיה וינשטיין]

ברורררר

[פריידי ויזל]

אני חושבת שכדאי להוסיף ולהבהיר,

בניגוד למה שהרבה חושבות, פגיעה לא קורית בבת אחת בכפיה מלאה

אלא בדר”כ בתוך קשר בו הגבולות נחצים בצורה מאד-מאד הדרגתית,

עד שלפעמים לא ברור האם מה שקורה הוא בעייתי בכלל

ולמה זאת בעיה אם נעים לי,

ובכלל מה זה אומר עלי אם נעים לי…

ערבוב של עוד הרבה רגשות שמשרת את הפוגעת ומאפשר לה להמשיך לפעול ולעלות דרגה.

אם את לא מרגישה בנח לשתף משהי קרובה במה שקורה- זה איזשהוא סימן אזהרה

אפשר להעזר בקוי סיוע אנונימיים כמו של ארגון תהל

ע”מ להבין האם מה שאת חווה תקין.

בשורות טובות

[עורכת דין אסתי וייסלר-בהגן]

אניחושבת שהארה שלך מאד נכונה.

זה באמת מה שמבלבל

כי דברים לא קורים בבת אחת

החושים נרדמים

[רחל אוסטר]

כל פעם שעולה שאלה על מגע בטיפול. התגובות הן הסטריות.

תגובה היסטרית, אמורה לעורר שאלה, למה נכנסנו להיסטריה…

מגע בטיפול הוא לא בעיה מהותית, מעצם היותו מגע! אני לא מטפלת. אבל בדקתי את הנושא לעומק.

הענין הוא שיטת הטיפול.

ב-SE לדוגמא, יש חלקים שדורשים מגע.

יש משמעות לצורת מגע. צורת הנחת כף היד. איפה (זרוע, כתף וכו’) איך – יש משמעות לכף יד למעלה, למטה וכו’.

תרדו מההיסטריה.

אפשר לפגוע הכי עמוק שאפשר במגע.

אפשר לפגוע הכי עמוק שאפשר בדיבור. בתנועת גוף, בצליל.

לא יכול להיות מצב שיש טיפולים שהם נטו מגע והם טובים. לעומת טיפולים שמגע הוא כזה עבירה נוראה.

הפיכה של מגע לדבר נוראי בפני עצמו. היא עוול גדול מאוד.

ויכולה להביא לדברים בעיתיים מאוד. שהיו יכולים להיפטר בצורה חלקה בתוך טיפול.

[תמר ויינמן]

אני חושבת שאת צודקת לגמרי

רק עונה לך לגבי הSE-

הוא לא חייב לכלול מגע,

אני עובדת עם השיטה הזו, היא מעולה, אבל ללא מגע.

[רבקה גולדבלום]

לגמרי נכון.

ועוד משהו-

ברור שיש למטפל אינטרסים בטיפול (כמו אינטרס כלכלי, סיפוק מתמיכה) אך אינטרס כזה הוא גלוי ושקוף ובהיר והיות וכך- הוא נתון לשליטת המטופל אם להמשיך את הטיפול או לא.

אינטרסים שפחות ברורים, ועוד יותר- שהם באים מתוך שליטה של כוח, חכמה וידע מנצלים חולשה ומבלבלים. ומהווים בעיה חמורה.

המדד לכך הוא אכן הרגשות העולות סביב- האם יש בהם המון בלבול, ספקות ותערובת של רגשות שליליים ומושכים. והאם יש פה ממד של סוד.

זה ממש לא רק נוגע לסגנון של מגע.

הכרתי מטופלת שהלווי שקבלה מאשת מקצוע היה מלווה בהקטנה, עליונות והשפלה רגשית. כמו גם מאמץ לשנות את הסיטינג הטיפולי ליותר ויותר שעות הטיפול בשבוע.

[טובה הניג]

מטפלות יקרות, אתן נפלאות שאתן כל הזמן מנסות לדייק את העבודה לצורה הטובה ביותר.

רק נזכור שאתיקה טיפולית הגיעה מתוך ריק של עולם הטפול הגויי/חילוני.

הנה כך בהקדמה של ארגון יה”ת לטיפול:

“הקוד לאתיקה מקצועית נועד להציב אמות מידה נאותות שיעצבו את דמותו המקצועית של המטפל באמצעות אומנויות ולקבוע כללים שיסייעו לשמירה על טוהר המידות. “

טוהר המידות – ברוך ה’ יש לנו מקורות משלנו לטוהר המידות שהם דברי אלוקים חיים.

עוד כותב מאמר על אתיקה טיפולית:

במאמר זה מוצגת השאלה מה אתי בפעולה הטיפולית. לאחר תיאור הביקורת של לוינס על הפילוסופיה המערבית ומתוכה על הפסיכואנליזה, (ראו עדות שהפסיכולוגיה מקורה בפילוסופיה! ט.ה.) מוצגת תפיסתו האתית של לוינס. בעזרת דיון במושגיו של לוינס: האינסוף, האחריות, הכנסת-האורחים, הסרת הבעלות ושל וילפרד ביון: ה – O, K-link, ההכלה וכן העצה למטפל להאזין למטופל ללא זכרון וללא תשוקה מוגדרת הפעולה הטיפולית כפעולה אתית”

במאמר נותן מקום של הכנסת אורחים לטיפול. מי כמונו מומחים בהכנסת אורחים, ויש לנו תורה עם מצוות, מוסר, מידות – הרבה יותר עמוק ונרחב.

אני רואה את חוסר אתיקה בטפול בעיקר כאשר המטפלת שוכחת שהיא ספקית, והמטופלת לקוחה, והיא מנצלת את המטופלת לצרכים שלה. השכיח ביותר הוא כאשר המטפלת משתפת את המטופלת בחוויות אישיות שלה שלא לצורך המטופלת (אמנם יש מקרים רבים שהמטופלת מתעודדת לשמוע שיתוף שבא לחזק אותה, וחוט השערה מבדיל ביניהם). במקרה כזה המטופלת מתחילה להאמין שהיא למעשה חברה של המטפלת. ואז היא מתחילה לפתח תלות בחברות הזו. היא מסכימה לשלם כסף בשביל חברה כל כך חכמה. ואז מגיע המשבר, כשהמטפלת מפסיקה שיחות חבריות ומנסה להחזיר את המטופלת לבעיות שלה והמטופלת מתבלבלת: ‘רוצה להיות חברה שלך בלי קשר לבעיות שלי’. כאן הכל מתחיל להסתבך. לכן גם בנושא המגע צריך לבדוק אם מדובר בצרכים של המטפלת או המטופלת. וזה חלק מכל המארג הלא ישר בטיפול.

עלינו לדעת שכל השיח בחדר הטיפול חייב להיות רק לטובת המטופל, לכן אפילו אין לשאול: איפה קנית את הנעלים שלך ( אלא אם רוצים להחמיא לה על הטעם הטוב שלה.)

בתפילה: ינחיני במעגלי צדק למען שמו.

[ברכה שטיין]

סתם עלה לי מחשבה עכשיו-

הם הפונה הייתה כותבת–

“המורה שלי בסמינר/מחנכת שלי/מנהלת שלי מנשקת ומחבקת אותי תמיד- זה נורמלי? זה נעים לי!!”

מה הייינו אומרות?

לדעתי יש דברים שפשוט “לא קשור”

גם אם את לא מבינה למה זה בעייתי (אולי כשתגדלי- תביני….:))

בדור של היום- זה לא מתקבל נכון…

ממליצה מאוד על הספר “ראויה” של שרי ברלניסקי

מתואר על מערכת יחסים פוגענית אבל זה קרה כ”כ בהדרגה שזה התאפשר…

ישועות לכולם

[מירי ו]

אני גם לא מטפלת אבל חושבת שמה שטיפול אמור לספק זה חוסן נפשי ולא אהבה,

אם כבר אז ללמד את המטופל לאהוב את עצמו

והאהבה שניתנת בצורה כזאת במהלך הטיפול יוצרת אשליה כאילו הכל טוב אבל בסוף שיגמר הטיפול הבעיות תשארנה כי לא היה כאן משהו אמיתי

[א. ב.]

אני כן קיבלתי מהמטפלת שלי חיבוק,

אפילו 3 פגישות,

וזה עשה לי מדהים!!!!!

הלכתי עם התחושה העטופה שבוע וחצי+,

כי היה לנו שבוע אחד הפסקה,

ואחרי החיבוק השלישי, הרגשתי שהפעם הוא לא היה לי מאד נצרך,
סתם סוג של חיבוק בזמן פרידה כזה……(אולי נקרא לו חיבוק של מרוקאים)

ואז כנראה יצא לה לדבר עם המנחה שלה על זה,

ואני משערת שהיא אמרה לה שתפתח את זה ביננו,

ותשים את זה גבול.

ומאז אין חיבוקים בכלל:(
ואני מרגישה בפגישות מסוימות,

שזה היה ממש יכול לעזור,

זה מוריד אצלי את סף ההצפה,

ומרגיע אותי מאד!

אבל הבעיה שאצל מטפלות הן בטוחות

שיש גבולות שחייב לשמור עליהם.

ואני מסכימה עם זה,

אבל חושבת שצריך לבחון כל פעם בעצמה.
ולא להרתע לגמרי מדברים באופן כולל וגורף לכל האוכלוסיה,

אפילו שאני מאמינה לגמרי,
שאם ה’ החליט בשבילי שזה יותר טוב לי ככה,
אז זה כך.

אבל מעצבן אותי שזה כאילו בלי שכל,
סתם כי ככה החליטו אנשים!!!!!!!!

[ר. טייך]

העניין של חוסר מגע בטיפול זה לא בגלל שככה החליטו אנשים גויים טפשים

אלא בעקבות המון מקרים בעבר ולאורך השנים

ומתוך תחושת החשיבות של המגע ומשנות 1990 חוקרים את העניין לעומק את ההשפעה של מגע

גם בספרים שלנו ביהדות במוסר ובהשקפה יש המון התייחסות מה זה מגע ומה ההשלכות שלו על הנפש

ולכן זה אסור בטיפול