טיפול יעוץ אימון והנחיה
ציבורי קהילה
ציבורי קהילה
פעילות אחרונה: לפני 3 דקות
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
ציבורי קהילה
תיאור הקהילה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! בואו נדבר על הסטינג שלנו
געגוע
קדם ‹ Forums ‹ טיפול ואימון ‹ געגוע
-
געגוע
פורסם ע"י חנה ש כללי on 30/10/2024 ב1:03 amהזמן חולף, והגעגוע לא דוהה הוא רק משנה צורה.
פעם הוא היה מגיע בבום בלי אזהרה
אני יושבת עם חברות, ופתאום כואב לי כי מישהי אמרה משהו שמזכיר לי אותך.
אני הולכת לעבודה ונזכרת איך היה לי טוב איתך
אני נקרעת מצחוק ובבת-אחת חוטפת צמרמורת בעורף.
והיום,
היום הגעגוע מנומס יותר.
הוא מתגנב על קצות האצבעות, מבקש רשות להיכנס בהיסוס, עד כדי כך, שלפעמים אני צריכה לזמן אותו.אני שורפת לילות שלמים בלהנשים את הזכרונות שלנו, כדי שלא תימחקי לי. שניה לפני שאני נרדמת, אני כותבת תסריטים בראשי, ומכאיבה לעצמי בכוונה. נהנית מהכאב הזה, ועוד לא החלטתי אם הוא מתוק יותר או מלוח יותר.
ויותר ממה שאני מתגעגעת אלייך, אני מתגעגעת אליי.
אדם, מסתבר, תמיד בסוף מתגעגע לעצמו
אני מתגעגעת לאיך שנשקפתי מעינייך.
לאישה הזו, שהפכת אותי להיות.
לאיך שהרגשתי שאהבת אותי, ככה, כמו שאני.
לאיך שגרמת לי להרגיש, כשסיפרתי לך על הרגעים הכי קשים שלי.
מדהים איך מכל מה שהיה בינינו, זכורים לי דווקא הפרטים האלו –
המבט שלך – שהסתכלת עלי לפעמים
שנתת לי – בלי לבקש חזרהשכל כך לא רציתי שתעזבי אותיהרגע ההוא שמתתי – כשנעלמת מחיי
כן,הגעגוע אלייך קורע אותי, את ימיי, ואת לילותיי
אבל הגעגוע למי שהייתי כשהייתי איתך – זה מה שהורג אותי באמת
חנה ש הגיבה לפני 9 שעות, 14 דקות 23 חברות · 38 תגובות -
38 תגובות
-
וואו חנה מאלפת!!!!!!!
אהבתי את התוכן נכון בטירוף!!!!!
יפה שידעת לשים את היד על הנקודה!!!!!!
חידדת לי נקודות בנושא!!!!!!!!!!!!!
בהצלחה בחיים מקווה שמצאת עוד אנשים שיעריכו אותך!!!!!!!
ותזכרי תמיד להעריך את עצמך מעצם היותך את אם החולשות ואם הכוחות
מעצם היותך חלק אלוק ממעל את מרוממת יותר!!!!!!!!!!!!!
אנשים אמיתיים? לא מושלמים
טעויות עושים, נכשלים לפעמים
מושלמים? דמויות בדויות
לא קיימים, רק בחלומות
אך כל אחד מיוחד במינו
עם כישרונות וקסם פנימי
אל תשווי את עצמך לאחרים
המסלול שלך שונה ומיוחד
מה שחושבים עליך? לא משנה
רק הדעה שלך חשובה באמת
אמונה עצמית היא המפתח
להצלחה, לאושר ולשמחה
אז קבלי את עצמך כמו שאת
עם החסרונות והיתרונות
אף אחד לא מושלם
זה מה שיוצר אותך ייחודית כל כך
אז קדימה, תרימי ראש
ותני לעצמך כנפיים לפרוש
האמיני בעצמך ותגשימי חלומות
כי את מיוחדת, אין ספק בכך!!!!!!!!!!!!
-
אפשר להבין משהו? למה “נעלמת מחיי”? היא נפטרה? עזבה איכשהו? או שסיימתם טיפול כמו שצריך?
סליחה שאני לא מזדהה או משהו כזה. אני חושבת שיש גם סיומים אחרים…
-
אני לא מפחדת מפרידות, אלא ממה שיכול לקרות אחכ שמישהי שכל כך אהבת הופכת לזרה ואז את מבינה שאיבדת אותה…
מבינה??
-
-
נהניתי מהפוסט, היו לי גם שאלות. אך לא אני כתבתי אותו.
מה שמטריד אותי עכשיו זה מי הצליח/ה לשלוח הודעה מהמייל שלי.-
לא הבנתי מישהי כתבה משהו כאילו בשמך?!
איפה? איך? מה?
וואו הלחצת אותי אני הולכת לבדוק שכל מה שכתוב שכתבתי זאת באמת אני…
-
-
😲 משהי שלחה מהמייל שלך???
תבקשי עזרה משירי, מהסיפור בהמשכים..
גם היא חוקרת עכשיו את הענין הזה😂…
-
בתור מטפלת, זה מציב לי רף גבוה
להיות כזו שנזכרים בה בכזה געגוע
להיות זו שהופכת אותך למשהו כ”כ מיוחד שמתגעגעים אליו
משהו כמו איך שאנחנו בימים הנוראים, מרוממים יותר
כן אני מתגעגעת לעצמי ביום כיפור, אני כמו מלאך
מה שנותן לי כוח בימים רגילים זה ההבנה שהיופי שלי
הוא דווקא להיות בן אדם, בשר ודם
ועם כל זה אני מתגברת,
משתדלת לקחת את כל הצידה מהתחושות הגבוהות שחוויתי ולממש אפילו טיפה בחיי המעשה
כך גם את כל פעם שתחושי בגעגוע השורף שתיארת אותו באופן כ”כ נוגע ואמיתי
קחי משקפיים מגדילות לאיך את היום בזכות המטפלת המדהימה שהייתה לך.
-
באמת נזכרים בך נשמה!!!!!
את מטפלת מדהימה!!!!!!!!!!
-
-
וואהוו,
כל מילה נוספת מיותרת,
כואב, נוגע ומספר שיש לך הרבה עומק -
רק אני חושבת, שקשר שיש לו כזו השפעה שלילית אחרי הסיום שלו
הוא לא קשר בריא ?
אני לא כ”כ מבינה בנושא אבל רואה מטפלת שכותבת שרוצה כזה קשר עם המטופלות ?
-
געגוע הוא לא רגש שלילי.
אני חושבת שאם יש געגוע זה מראה כמה שהקשר היה טוב. -
מסכימה איתך מ מש
אם העלו פה נושא של טיפול
אז זה די ברור לי שטיפול טוב שמסתיים בזמן הנכון ובאופן הנכון
לא אמור להשאיר כזה געגוע כואב שקשה להכילאלא געגוע מתוק, נסבל.
ופה כנראה משהו לא היה הכי בריא בקשר וכמובן שאובדן פתאומי כזה..
ממש קשה לקרוא
מאחלת לכותבת שה’ יתן לך כוח ויתן לך תחליפים טובים יותר למה שחווית ביחד עם ה”היא”
-
-
חנה!!!!!
הכתיבה שלך כ”כ אמיתית ומרגשת
ונוגעת עמוק עמוק בלב!
וכנות- כמה שתהיה מרה, היא יותר מתוקה ממלוחה…
התובנות הבהירות שהגעת אליהן לא מאפיינות בכלל מצב של הצפה כמו שאת מתארת בכזאת מתיקות!
‘ליהנות מכאב כדי לא להימחק’- זו הגדרה אדירה למצבים שמנגנוני ההגנה שלנו מחשבים רווח מול הפסד.
וזה אומר שאת נמצאת היום במקום אחר לגמרי!
שעשית עבודה פנימית ורצינית, ובחרת להביא לעצמך מרפא לכאב קורע של פרידה וחסר!
בטוח שזה לא הגיע בבום…
יכולה לשתף אותנו עוד?
למה היא נעלמה פתאום מחייך?
איך הרגשת בהתחלה כשנקרעת בין רגשות סותרים ומבלבלים?
כשעדיין התנגדת בתוכך לסיום?
מי היה לצידך כשמתת ונאחזת בחיים כדי לקום שוב ושוב?
-
פייגי תודה על המילים הטובות והעידוד.
אנסה לענות אפילו שמלחיץ לענות על שאלות כאלו בפורום הזה.
למה היא נעלמה? כנראה סיבה אישית שלה כי אני לא יודעת לא קיבלתי תשובה.
איך את חושבת שהרגשתי? (לי אין מילה אחרת חוץ מזוועה)
היה לי הרבה תמיכה והקבה עוזר.
אבל הרגשתי מאוד לבד באוקינוסים של כאב.
ושוב המון תודות על הפירגונים.
זה מחמם את הלב
-
חנה. כואב לי. כואב לי לדעת שהיא אכן נעלמה וזו לא היתה מטפורה.
עכשיו אני מבינה למה יש כאב עמוק כל כך בפרידה הזו.מטפלת היא דמות כל כך משמעותית, ונראה לי שכשהיא נעלמת זה בערך כמו להתאבל על הורה. אולי אפילו יותר.
השם יתן לך כח. הוא מקור הכח. תישעני עליו.
הייתי רוצה לכתוב לך פה הרבה אבל אני לא יודעת אם זה יהיה טוב או רע. אז אני רק מרגישה אותך. מאד.
-
-
מזדהה איתך לגמרי, זה קרה גם לי…. שבשיא הטיפול המטפלת נאלצה לעזוב…. זה היה קשה עד בלתי אפשרי, עברו למעלה משנתיים והגעגוע עדיין צורב, אבל מה שאני כן יכולה לומר שייצרתי התנגדות לא נורמלית להמשיך טיפול אצל מטפלות אחרות, הסיפור הזה יצר בי מעיין חסימה נוראית כזו… אני פוחדת להקשר שוב ולהיעזב לפתע…
לכן כ”כ הזדהתי איתך….
-
וואו זה מרגש, נוגע ומלא בכאב.
אני יכולה לשתף ממקומי כמטפלת שבמקרים מסוימים סיום הטיפול הוא סוג של אילוץ
בגלל דרישת ההורים (במקרה של קטינה), בגלל הפסקת מימון ואף בגלל סיבות מהותיות אחרות (לא כאן המקום להרחיב).
ואז הפרידה גם אם נעשית באופן הכי מקצועי עלולה להחוות כנטישה נוראית ובלתי נסבלת.
ובכלל כל סיום של קשר טומן בחובו חוויה של אבל מסוים על מה שהיה ולא עוד.
אני מציעה לך לקחת את כל המתנות שקיבלת שם בטיפול, את האישור למי שאת, את החמלה כלפי עצמך, את האומץ להיות אוטנטית – קחי אתך את כל זה והיי כזו למען עצמך.
הטמיעי את מבט עניה של המטפלת בעינייך, תמשיכי להתבונן בך באותה רכות ואהבה, קבלי מתוכך כוחות שהיית רגילה לקבל ממנה.
הרי המתנה הכי טובה שקיבלת שם זה את העצמי הראוי שלך- אל תשאירי את כל היופי הזה כזיכרון- הוא מגיע לך ביושר גם אחרי.
בהצלחה רבה ❤
-
כ”כ מזדהה,
גם שהסיום נעשה בהסכמה
לי במשך הטיפול היו תקופות של פגישה אחת ל…
והייתי אומרת למטפלת באתי לראות אותך אבל גם לפגוש את החלקים שלי שנמצאים רק פה.
מאז סיום הטיפול אני מתגעגעת כ”כ לאיפשור שהיה לי שם
נראה לי שמאז לא בכיתי. מה שהייתי עושה בטיפול חופשי
-
אני נמצאת בקטע אחר בקשר לפרידות.
מרוב שנפרדתי המון פעמים אני כבר מראש לא נקשרת רגשית לאנשים וגם לא לבעלות מקצוע.
היתה עו”סית אחת באיזשהי מסגרת שנפרדה ממני, היא שאלה אותי איך אני עם זה. אמרתי לה:
“כלום”. לא מפריע לי להיפרד ממנה, במיוחד שתהיה לה מחליפה.
היא ממש נעלבה, מה, לא היה לך טוב איתי? שאלה. ככה זה אולי עם עוד אנשים בחיים שלך?
היא שאלה. נכון, עניתי לה, אכן היה לי טוב איתך, אבל אם את נפרדת סימן שאני כבר לא צריכה אותך בחיים שלי.
וגם את לא צריכה אותי בחיים שלך.
היא פשוט היתה בהלם, תגובה כזאת היא כנראה לא שמעה. אין צורך לעבוד על הגעגוע שכנראה לא יהיה, ככה אמרתי לה, חבל על הזמן, אני בסדר עם הפרידה ממך כמו שהייתי בסדר עם עוד פרידות בחיי.
מאז היא התחילה לחפור לי על הפרידות שהיו לי, ואני לא הייתי מעוניינת בזה, רציתי להמשיך לדבר איתה על עניינים רגילים, מה שדיברנו גם לפני כן. היא פשוט לא ידעה איך לאכול את זה. היום אני לא מתגעגעת לשום עו”סית עברו עלי שלוש כאלה ואני לא יכולה להגיד שנקשרתי למי מהן, ולכן כשנפרדתי מכל אחת לא היו לי געגועים.
גם היום אני לא מתעגעת לאותה מסגרת, זה היה, טוב שהיה, וטוב שנגמר.
(עשיתי איתם תהליך משמעותי שאני מרוצה ממנו ויש לי הכרת הטוב אליהם אבל שום געגוע לא).
אין לי שום דבר נגדם, אבל היום בחיים שלי הן לא חסרות לי, חוץ מ2 חברות.
-
זה קצת עצוב, לא?
אולי זה מראה על פגם באמון?
(אני שמה סימני שאלה כי אני לא אשת מקצוע ולא רוצה לקבוע עובדות)
-
-
-
רציתי להוסיף משהו:
אני בהחלט מתגעגעת לבעלי זצ”ל ולאמא שלי ע”ה. דם זה לא מים.
-
מרים
אני לא יודעת…
אבל איך אפשר להנות, להיעזר, לחיות חיים חברתיים/ משפחתיים ככה?
את שומרת על עצמך כדי לא להפגע ואולי בצדק…
אבל את מפסידה המון דברים בדרך!!
לא באה לתקוף… רק זו דעתי…
אבל לא חוויתי את מה שחווית שאני לא מרגישה את אותה התחושה😔
-
אני מרגישה בסדר עם עצמי, כי ראיתי שלאמא שלי ולבעלי אני כן מתגעגעת, (וגם לבת דודה שלי שהיתה לי כמו אחות) אז יש לי את הרגש הזה, ויש לי יכולת לשלוט בו ולהוציא אותו מתי ואיך שאני רוצה.
ברוך השם אני לא מוצפת כרגע ולכן אני מצליחה לתפקד פחות או יותר. וקשיי התפקוד שלי לא נובעים מזה אלא מסיבות שונות שלא כאן המקום לפרט, שלא קשורות לגעגועים, אלא סיבות בריאותיות.
עובדה שאני כן יכולה ליהנות מהחיים בדרכים שלי.
-
-
שמחה בשבילך שאת מוצאת ממה להנות…
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם💝
-
קשה… לא פשוט להתמודד עם רגש כזה של געגוע
אני לא יודעת בדיוק מה היה ביניכן אבל אני רק מציעה
אולי יש לך אפשרות לדבר איתה? על מה שאת מרגישה עכשיו?
להיפגש שוב על מנת לסיים את הטיפול בצורה נכונה? או משהו כזה
-
חנה, כואב לי איתך…
מותר לי להגיד בזהירות שזה לא נשמע תקין שמטפלת תעזוב בלי הסבר מינימלי ובלי פרידה מינימלית,
וכן גם לא אמורה להשאיר אחריה כזה חלל?
היא אמורה לתת לך כלים להתמלא בעצמך, לאהוב את עצמך ללא תנאי, לפתח קשרים בריאים וכו’
ולא לפתח איתך קשר שרק כאשר הוא קיים הוא ממלא,
וכשהוא לא קיים את חיה רק מהגעגוע…
לא הייתי רוצה להיות במקום כזה, לא כמטופלת, וגם לא כמטפלת.
מקווה שאני לא מכאיבה לך יותר… הכאב שלך כואב לי מדי, באופן אישי.
Log in to reply.