דרושה מטפלת לקשיי ויסות

[חנה ביין]

ממליצה להסתכל גם על ההמלצות שהעלתי בדיון על המיזופוניה הייתה מישהי מעולה מאזור המרכז

[מלכה קופטייל]

חנה יקרה,

ופונה יקרה!

חוששני שלאחר דיונים רבים ו”מיני” מתקפות

כלפי העוסקות בתחום הטיפול

שאינן בעלות תואר אקדמי (ומאלה שאינן – כלפי בעלות התואר, בחזרה)

אף אחת מהן לא תעז לפתוח את פיה

(חוץ מהעניין של “אין הנחתום מעיד על עיסתו” וכו’ וכו’…)

לענ”ד

נוצרה כאן סוג של השתקה

ולא מפחד

אלא מהבנה,

שחבל על הזמן – – –

ומי שמפסידות – אלה הנשים שיכולות היו להיעזר בדרכים נפלאות שד’ שלח לנו:(

אז יש מטפלות באומנות, בפסיכודרמה, בביליותרפיה, במוזיקה ועוד…:)

…

בקטן אוסיף

שיש דרכים נפלאות לסייע בבעיות כאלו ודומות להן

אך לא אציין כאן את מה שיש לעולם הרפואה האלטרנטיבית להציע

ניתן לפנות אלי בהודעה פרטית.

בהצלחה💖!

[EFRAT MAHARSHALL מהרשל]

כמתמחה וכמטפלת בקשיי ויסות, בעיקר בגיל הרך,

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך

שהיום יודעים שקושי בויסות חושי מגיע ביחד עם קושי בויסות רגשי.

והוא משפיע ומשליך על כל תחומי החיים.

ומעבר לטיפול התחושתי חשוב מאוד לתת מענה גם לתחומי ההתמודדות של הנערה בניהול הרגשות שלה,

בניהול הקשרים שלה (המששפחתיים והחברתיים) וכן לבדוק את רמת התפקוד בתחום הלימודי/תעסוקתי.

חשוב לעשות אבחנה מקיפה ולראות את התמונה השלימה כדי לטפל.

אשמח לתרום מניסיוני ולתת מידע נוסף,

אפרת מהרשל

[email protected]

[לאה פישר]

פחות אוהבת להמליץ על עצמי…

אבל זהו תחום שאנשים שנעזרו, לא כ”כ אוהבים לשתף…

אני עוסקת בתחום מהפן הריגשי ויש לי ניסיון רב ובס”ד הצלחות,

מקבלת בבני ברק, אפשר לפגוש אותי להיכרות ותיאום ציפיות

לאה פישר 054-8447484

בהצלחה

[חנה ביין]

ממליצה על אלה לבון

טלפון. 052-4874740
מייל. [email protected]
הקליניקה. עמישב 45 גבעתיים

מרפאה בעיסוק ופסיכורתפיסטית

[רבקי דביר]

אני מטפלת בפסיכודרמה, אומנות ושיטות נוספות.

לי אישית היו קשיים אלו…

רבקי דביר 0527677982

[אביגיל קולר]

שלום וברכה!

דבר ראשון מתרגשת לצנוח חזרה לעולם. ולראות את הדבר הנהדר שהוקם כאן.

נעלמתי מכאן בערך לפני שנה. עברתי הריון קשה. ובסופו נולד לי מלאך קטן עם תסמונת דאון. השבוע הוא השבוע הראשון שהוא נכנס למעון יום שיקומי. ואני מנסה להיזכר מה זה לנשום עמוק…

בכ”א לעינינו לגבי הנערה עם קשיי ויסות חושיים ורגשיים.

אז ראיתי את התגובות שנכתבו קודם ואין צורך לחזור על מה שכבר נאמר.

עם מה שלמדה להמודד ולהסתדר, אז מצוין. כלומר אין שום עניין שתלך דווקא עם תויות אם ניתן להורידם. אך יש דברים שגורמים למצוקה ביומיום ובפרט בחיי הנישואין. יש בתוך הסיביטי עולם שלם שיכול לעזור לה כג’ DBT. דרכי הרגעה לויסות הרגשי. ולויסות החושי והרגשי גם יחד יש את הATT. אני מוסיפה לכאן ציטוט מאתר המסביר מה הוא הATT. בתחתיתו יש תרגום של גוגל, לאלו המעדיפות את העברית. באתר זה יש גם תרגול. מה שלא מחייב דווקא דרך האתר שלהם. אך כמובן שחשיפה הדרגתית למה שמציק לה בהדרגה, עם כלים איך להתמודד עם זה, מבלי לברוח או להימנע. כולל מידע פסיכוחינוכי ונורמליזציה לתופעה, יכול מאוד לסייע לה.

Fact Sheets

Attention Training Technique

ATTENTION TRAINING TECHNIQUE (ATT) Guidance Notes

Attention Training Technique (ATT) is a specific treatment technique developed by Wells (1990) for use in metacognitive therapy. Whilst this technique was originally developed to be a component of treatment, experimental studies have suggested that it can in some instances have significant beneficial effects on anxiety and depression when practiced in its own right. However, we recommend that ATT is used in the context of a full metacognitive therapy treatment package for optimal effects.

The technique was developed on the basis of the metacognitive theory of psychological disorder. This theory, which is supported by evidence from scientific studies, states that a style of thinking called the Cognitive Attentional Syndrome (CAS) is responsible for psychological disorders. This style is linked to internal metacognitions that control thinking and attention. These are biased in psychological disorder and lock the individual into persistent patterns of negative thinking and attention that are difficult to control and contribute to anxiety and depression.

It follows from this that techniques that disrupt the CAS and help the person strengthen awareness of attentional control should be a beneficial therapeutic tool. This was the goal in developing ATT.

The technique consists of actively listening and focusing attention in the context of simultaneous sounds presented at different loudness and spatial locations. ATT has three phases that are practised at each practice session. The technique lasts approximately 12 minutes. The first phase is called selective attention and requires the participant to focus on individual sounds and spatial locations as instructed, whilst trying to maintain selectivity and reduce distraction. The second phase involves rapid switching of attention between different sounds and spatial locations. The final briefer phase involves dividing attention and trying to attend to as many simultaneous sounds and spatial locations as possible.

In practising the technique the aim is to follow the attention instructions irrespective of what may or may not be noticed in your mind and body. Inner events, should they occur, should simply be treated as additional sources of noise that are not given attentional priority. The aim of the procedure is not to distract from, avoid or suppress thoughts, feelings or emotions. They should be allowed to occupy their own inner space and awareness if they occur as you practice. The focusing of attention as instructed is your top priority and nothing else in your mind or body requires a response.

In order for ATT to work we have found that regular and consistent practice of the technique is necessary. The effects appear to develop with time and we advise that it is practiced twice a day for an initial period of 4 weeks during the course of treatment.

In connection with practicing ATT it is helpful to increase activity levels more generally and to reduce the amount of time spent dwelling and analyzing thoughts and feelings. ATT will help you to accomplish this goal.

MCT Institute^® is developing a range of materials you can use in conjunction with ATT. Visit our website regularly for updates and news.

Research on ATT

Callinan, S., Johnson, D., & Wells, A. (2015). A Randomised Controlled Study of the Effects of the Attention Training Technique on Traumatic Stress Symptoms, Emotional Attention Set Shifting and Flexibility. Cognitive Therapy and Research, 39(1), 4-13.

Cavanagh M & Franklin J (2000). Attention Training and hypochondriasis: Preliminary results of a controlled treatment trial. Paper presented at the World Congress of Cognitive and Behavioral Therapy, Vancouver, Canada.

Fergus, T.A., Bardeen, J.R. (2016). The Attention Training Technique: A Review of a Neurobehavioural Therapy for Emotional Disorders.Cognitive and Behavioral Practice, 23(4), 502-516.

Fergus, T.A., Wheless, N.E., & Wright, L.C. (2014). The attention training technique, self-focused attention, and anxiety: A laboratory-based component study. Behaviour Research and Therapy. 61, 150-155.

Knowles, M. M., Foden, P., El-Deredy, W. and Wells, A. (2016), A Systematic Review of Efficacy of the Attention Training Technique in Clinical and Nonclinical Samples. Journal of Clinical Psychology, 72(10), 999–1025.

Levauz, M.N., Laroi, F., Offerlin-Meyer, I., Danion, J.M., Van der Linden, M. (2011). The Effectiveness of the Attention Training Technique in Reducing Intrusive Thoughts in Schizophrenia: A Case Study. Clinical Case Studies. 10(6), 466-484.

Moritz, S., Wess, N., Treszl, A. Jelinek, L. (2011). The Attention Training Technique as an Attempt to Decrease Intrusive Thoughts in Obsessive–Compulsive Disorder (OCD): From Cognitive Theory to Practice and Back. Journal of Contemporary Psychotherapy. 41(3), 135-143.

Murray, J., Theakston, A., & Wells, A. (2016). Can the attention training technique turn one marshmallow into two? Improving children’s ability to delay gratification. Behaviour Research and Therapy, 77, 34-39.

Nassif, Y. & Wells, A. (2014), Attention Training Reduces Intrusive Thoughts Cued by a Narrative of Stressful Life Events: A Controlled Study. J. Clin. Psychol., 70, 510–517.

Papageorgiou C. & Wells A (1998). Effects of attention training on hypochondriasis: a brief case series. Psychological Medicine, 28, 193-200.

Papageorgiou C & Wells, A (2000). Treatment of recurrent major depression with attention training. Cognitive and Behavioral Practice, 7, 407-413.

Sharpe, L., Nicholson Perry, K., Rogers, P., Dear, B.F., Nicholas, M.K., Refshauge, K. (2010). A comparison of the effect of attention training and relaxation on responses to pain. PAIN, 150(3), 469-476.

Siegle, G.J., Ghinassi, F., Thase, M.E. (2008). Neurobehavioral therapies in the 21st century: summary of an emerging field and an extended example of cognitive control training for depression. Cognitive Therapy and Research, 31, 235-262.

Valmaggia, L., Bouman, T.K. & Schuurman, L. (2007). Attention Training with auditory hallucinations: A case study. Cognitive and Behavioral Practice, 14, 127-133.

Wells, A. (1990). Panic disorder in association with relaxation induced anxiety: An attentional training approach to treatment. Behavior Therapy, 21, 273-280

Wells, A. (2007). The Attention Training Technique: Theory, effects and a metacognitive hypothesis on auditory hallucinations. Cognitive and Behavioral Practice, 14, 134-138.

Wells, A. (2009). Metacognitive therapy for anxiety and depression. New York: Guilford Press. (Contains the ATT treatment manual for therapists).

Wells, A. White, J. & Carter, K. (1997). Attention Training: Effects on anxiety and beliefs in panic and social phobia. Clinical Psychology and Psychotherapy, 4, 226-232.

טכניקת אימון קשב

טכניקת אימון תשומת לב (ATT) הערות הנחיות

טכניקת אימון קשב (ATT) היא טכניקת טיפול ספציפית שפותחה על ידי וולס (1990) לשימוש בטיפול מטה-קוגניטיבי. בעוד שטכניקה זו פותחה במקור כדי להיות מרכיב בטיפול, מחקרים ניסיוניים העלו כי במקרים מסוימים היא יכולה להיות בעלת השפעות מועילות משמעותיות על חרדה ודיכאון כאשר היא מתורגלת בפני עצמה. עם זאת, אנו ממליצים להשתמש ב-ATT בהקשר של חבילת טיפול מטה-קוגניטיבית מלאה להשפעות מיטביות.

הטכניקה פותחה על בסיס התיאוריה המטה-קוגניטיבית של הפרעה פסיכולוגית. תיאוריה זו, הנתמכת בראיות ממחקרים מדעיים, קובעת שסגנון חשיבה הנקרא תסמונת קשב קוגניטיבית (CAS) אחראי להפרעות פסיכולוגיות. סגנון זה מקושר למטא-קוגניציות פנימיות השולטות בחשיבה ובתשומת לב. אלה מוטים בהפרעה פסיכולוגית ונועלים את הפרט לדפוסים מתמשכים של חשיבה שלילית וקשב שקשה לשלוט בהם ותורמים לחרדה ודיכאון.

מכאן נובע שטכניקות המשבשות את ה-CAS ועוזרות לאדם לחזק את המודעות לשליטה בקשב צריכות להיות כלי טיפולי מועיל. זו הייתה המטרה בפיתוח ATT.

הטכניקה מורכבת מהאזנה פעילה ומיקוד תשומת הלב בהקשר של צלילים בו-זמניים המוצגים בעוצמה ובמיקומים מרחביים שונים. ל-ATT יש שלושה שלבים שמתורגלים בכל תרגול. הטכניקה נמשכת כ-12 דקות. השלב הראשון נקרא קשב סלקטיבי ומחייב את המשתתף להתמקד בצלילים בודדים ובמיקומים מרחביים לפי ההוראות, תוך ניסיון לשמור על סלקטיביות ולהפחית את הסחת הדעת. השלב השני כולל מעבר מהיר של תשומת הלב בין צלילים שונים ומיקומים מרחביים. השלב הקצר האחרון כולל חלוקת תשומת הלב וניסיון להתייחס לכמה שיותר צלילים ומיקומים מרחביים בו זמנית.

בתרגול הטכניקה המטרה היא לעקוב אחר הוראות תשומת הלב ללא קשר למה שניתן להבחין בנפשך ובגוף שלך או לא. אירועים פנימיים, אם הם מתרחשים, פשוט צריכים להיות מטופלים כאל מקורות רעש נוספים שאינם מקבלים עדיפות קשב. מטרת ההליך היא לא להסיח את הדעת ממחשבות, רגשות או רגשות, להימנע או לדכא. יש לאפשר להם לכבוש את המרחב הפנימי והמודעות שלהם אם הם מתרחשים תוך כדי תרגול. מיקוד תשומת הלב לפי ההוראות הוא בראש סדר העדיפויות שלך ושום דבר אחר בנפשך או בגוף שלך לא דורש תגובה.

על מנת ש-ATT יעבוד גילינו שיש צורך בתרגול קבוע ועקבי של הטכניקה. נראה שההשפעות מתפתחות עם הזמן ואנו ממליצים לתרגל אותה פעמיים ביום למשך תקופה ראשונית של 4 שבועות במהלך הטיפול.

בקשר עם תרגול ATT מועיל להעלות את רמות הפעילות באופן כללי יותר ולצמצם את משך זמן השהייה וניתוח מחשבות ורגשות. ATT יעזור לך להשיג מטרה זו.

MCT Institute® מפתחת מגוון חומרים שבהם תוכלו להשתמש בשילוב עם ATT.

בהצלחה רבה!

אביגיל קולר MA

מטפלת בהבעה ויצירה אומנות ומדריכה

ומטפלת התנהגותית קוגניטיבית- חברה מומחית באיט”ה.

[email protected]

0527649473