האם רגש שמח גם מצריך עיבוד רגשי?

[נעמי – מלטשת מילים]

מזדהה ממש ממש.

בכל פעם שאני חוזרת מחתונה קרובה,

אני מוצפת רגשית ומלאה באובר (!) אנרגיה.

בכל פעם אני צריכה זמן לעבד, לפרוק, לשכב בשקט ולהעביר הכל בראש שוב ושוב…

הרבה פעמים אני כותבת לעצמי, או למישהו שמגיע לו להתפנק מזה שאני מוצפת ברגשות חיוביים.

בקיצור – מזדהה מהמקום שלי, מאוד.

[חני שידלובסקי]

שלום שיינדי,
והרבה מזל טוב.
מזדהה עם כל מילה.
גם אני הישאתי בשבוע שעבר את הבן שלי, וזאת, מיד לאחר שבתי ילדה. אני מרגישה
שחתונה היא חוויה לא פחות מלידה. ואני תוהה למה אין חופשת חתונה כמו אחרי
לידה- חופשת לידה (טוב, לא 14 שבועות, אבל משהו קטן). גם לנוח מהעייפות והעומס
הפיזי וגם מהעומס הנפשי והרגשי. אני חזרתי לעבודה מיד בסיום השבע ברכות, ואני
מודה שזו הייתה טעות. אולי המטופלות שמחו שחזרתי ולא לקחתי חופש מדי ארוך (רק
שבוע), אבל אם אהיה כנה עם עצמי היה טוב ומועיל יותר אם הייתי מאפשרת לעצמי
לנחות בנחת ולא בבום לתוך העבודה.
ולא שוכחת להודות על כל הטוב אשר גמלנו.
שפע ברכות ושמחות בלב שמח,
ותאגרי הרבה כוח- החגים בפתח.

[שיינדי אייזנבך]

צודקת חני,

גם בתי ילדה לפני החתונה…

וזה גם אירוע אירוע.

משאיר אותנו – האימהות – מותשות, עייפותתתתת, גמורות רגשית.

ואף אחד לא נותן הנחה לאמא של יולדת.

לחזור מחוויה מטלטלת במיוחד, הישר לקליניקה.. לשיעור.. להרצאה..

או להכין שבת / חג / חתונה / שלום זכר

בלי ‘זמן פירוק’. בלי להתפנק. בלי זמן עיכול.

לא קל. ומאחלת לכל עם ישראל קשיים כאלה מתוקים.