טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו"סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- מאורגן על ידי
-
הגדול מציק לקטן
הגדול מציק לקטן
יש לי 2 ילדים קטנים מתוקים מדבש
הגדול מציק בלי סוף לקטן (שנתיים וחצי- שנה ו)
מה שמצליח להוציא אותי משלוותי הידועה🙂
הוא רכושני, וכל משחק שהקטן לוקח הוא נזעק,
וסתם כך מציק לו
אני חושבת שבגלל שהוא אנרגטי סופר, והבית די קטן, הוא פשוט מחפש אקשן- ושם הוא מוצא אותו.
אני מנסה להשאר רגועה (כדי שלא ירצה תשומת לב שלילית)
ניסיתי כל מיני דברים, בינתיים המצב הוא שאין דקה שקט😔
אשמח לעצותיכן!
- 12 תגובות
פעילה בקהילה מה שאת מתארת טבעי ונורמלי
הילד צריך ללמוד כישורי חברה…
ניסית ללמד אותו איך להתיחס לקטן?
לבקש ממנו שיתן גם לו במשחק,
ללמד אותו איך נעים לקטן ומה מציק ופוגע בו..
-
פעילה בקהילה
כן, ניסיתי הכל
להאהיב עליו את הקטן, לגרום לו לשחק איתו
להעניש, להזדהות עם הקושי שלו
היו דברים שקצת עזרו אבל לא הרבה
-
פעילה בקהילה
מה שאני הייתי עושה,
יושבת ומשחקת עם הגדול, ונותנת משחקים אחרים לקטן,
כשחייבת ללכת לעשות דברים אחרים לתת לגדול משחק מיוחד שווה, אם הוא לוקח לקטן את המשחקים שלו או מציק לו המשחק השווה עובר לקטן. (לשים לו גבול ברור)
אבל באופן כללי נשמע שכדאי לצאת איתם הרבה לגינה, להזמין לגדול חבר שיעסיק אותו – אם זה אפשרי.
-
פעילה בקהילה
תודה!
-
פעילה בקהילה
זה כבר גיל שאפשר להזמין חבר?
-
פעילה בקהילה
תלוי בילד ובחבר,
הבת שלי בגיל כזה כן משחקת עם חברה והולכת אליה,
לפעמים אפשר עם השכן ממול שנכנס ויוצא,
או בחדר מדרגות ליד הדלת ששניהם מרגישים באזור בטוח
-
יוזמת שיח
הדבר הראשון, מי אמר שהוא באמת צריך לותר לקטן?
יש לו משחקים משלו ולא כל דבר הגדול צריך לותר לקטן…
אני אישית לא חושבת שזה נכון, מותר לילדים לדעת שיש את הדברים שלהם,
ולא על הכל הם צריכים לוותר…
אז אולי באמת כדאי להצטייד בכמה קשקשנים שיהיו לקטן שיעשו הרבה רעש והוא יוכל לדחוף לך למגירות במטבח 😉
דבר שני,
המטרה באמת שהם ישחקו אחד עם השני בכיף ויוותרו – ולזה צריך אורך רוח ונשימה עמוקה.
חינוך זה לא זבנג וגמרנו, זה תהליך שלוקח זמן.
יש כאן קושי, ואני מציעה לך, אפרופו חודש כסלו, לנסות להתחיל להגביר את האור במקום לגרש את החושך,
וכידוע זה תמיד עובד!
להכניס כל הזמן לגדול כמה הוא אוהב את הקטן..
מביאה לך כמה דוגמאות, תחשבי על זה אם זה מתאים לך 🙂
כשהוא מציק\מרביץ\נושך\דוחף\ וכל שלל הרעיונות תגידי לו: אתה רוצה לשחק איתו? אבל הוא לא מבין ששכה משחקים איתו, בא אני אראה לך איך משחקים איתו משחקים של קטנים
האמת שזה הרגע שהוא ידפוק לך פרצוף של "שתינו יודעים בדיוק מה התכונתי לעשות ולא, זה לא מה שאמרת" אבל אל תתיחסי…
גם לקטן תגידי כל הזמן ליד הגדול איך אתה אוהב אותה ורוצה כבר לשחק איתו.. וכן להפך
רק להכניס לשתיהם כמה הם אוהבים אחד את השני, באגביות.
וכמובן גם לשחרר את הגדול בגינה או בחצר, חבל לאתגר כשאפשר לשחרר קצת.
המון נחת! והמון ס"ד
-
פעילה בקהילה
לא מדברת על לוותר, אלא לא לחטוף כל דבר שהקטן לוקח…
תודה על העצות! נעזרתי…
-
פעילה בקהילה
הבכור שנולד לו אח נקרא מלך מודח …
היה לו הכל לבד פתאום מצפים ממנו להתחלק
תביני את החוויה שלו , תני לה מקום, כמובן בלי להסכים להתנהגות- להציב גבולות .
נכון זה קשה לך ש… לוקח לך , אבל פה בבית לא מרביצים.
זה לא הוקוס פוקוס אבל אם תנסי להבין ולהזדהות עם הקושי (המשוער) שלו זה יעבור אליו
וטוב גם להעלות איתו את הנושא בזמן רגוע שהקטן לא באיזור ( אולי אחרי אמבטיה ) ופשוט לדבר על זה מתוך מקום מזדהה אבל עם גבולות ברורים.
בהצלחה!
-
פעילה בקהילה
תודה רבה!
-
יוזמת שיח
כשילד מציק או רב זה אומר שחסר לו משהו, שהוא פחות מסופק ולכן מנסה למצוא סיפוק מדברים שליליים.
אני שמעתי פעם עיצה שעזרה לי מאוד.
כל יום לפני שהילדים הולכים לישון לשיר להם שיר של מי אוהב אותם.
לחשוב ביחד על כל מי שאוהב אותו: אבא אמא הילדים הגננות, החברות וממש לפרט כל אחד
ואז אפשר גם באמצע היום לשיר איתם את השיר וזה ממלא אותם מאוד, (לילדים שלי בכל אופן),
הם יודעים שיש להם מקום והם אהובים וכך הם פחות רבים (גם כי הוא שר שהוא אוהב את האח שלו והאח שלו שר שהוא אוהב אותו).
-
ותיקה
מוסיפה על מה שכתבו לך:
א. באמת הגדול עובר קושי וחשוב להבין אותו ולתת לו מקום לבטא את הקושי והכאב
כך הכאב נרגע והוא מרגיש לא לבד עם זה ומרגיש שאכפת ממנו ומבינים אותו, וזה סופר חשוב!
ב. הגדול בגיל מאד קטן, הפך פתאום אולי בגיל שנה וחצי? (לא זוכרת איך הגילאים בדיוק כאן), להיות גדול… והוא בעצם הפסיד את זכויות ה"קטן" שהם: יותר תשומת לב. יותר אהבה ופינוק ויותר עזרה עם כל מיני דברים וכו'. אז ממליצה מאד לתת לו אותם מלכתחילה, כדי שהוא ירגיש גם "מפונק", שירגיש שממשיכים לאהוב אותו כמו שהוא היה קטן ואהוב כ"כ ועכשיו שיש "תינוק" אחר שלוקח את המקום שלו, זה מאד כואב והוא לא יודע להסביר לעצמו בדיוק את הכאב, אבל הכאב שלו מנהל לו את ההתנהגות מול הקטן.
אז אם את מנסה כל הזמן ל"חנך" אותו לוותר לקטן, או המטרה שלך היא שיהיה שקט, או שתיהיה אהבה ואחוה וכו'… שימי לב, שאת בעצם לא חושבת על הקושי והכאב של הגדול, אלא על הכאב שלך. נכון שזה כאב לגיטימי. זה כאב אפילו "מוצדק" ו"חינוכי" , את דואגת לכך שהוא יגדל טוב וערכי וכו'. אבל את לא מקשיבה לכאב של הילד. וכשהוא מרגיש שלא מרגישים אותו ואת הצער שלו, הוא בודד וסובל מתחושת "חוסר אכפתיות" ל-מה שאני מרגיש כעת.
כשהילד סובל ממשהו, החינוך הכי טוב שיגדל אותו בעז"ה הוא: להיות איתו בכאב. להבין למה כואב ולעזור לו במקום הזה לרפד לו את הכאב, להיות איתו בסבל ולתת לו את המתנה שהיא: אהבה ואכפתיות ללא תנאי. כן אתה אהוב ויקר כ"כ, גם אם אתה גדול … וזה מה שהוא זקוק כעת. ואח"כ כשהוא ירגיש כ"כ טוב ואהוב, אפשר יהיה לדבר איתו על איך לוותר, מתי, ולהבין אם קשה לו. מהמקום הזה הוא יוכל להתרככך בעז"ה ולשפר את ההתנהלות שלו יותר ויותר
הרבה נחת!
Log in to reply.
