המשך

  • פורסם ע"י חנה ש  כללי on 05/11/2024 ב2:51 pm

    אמרת ‘זהו ודי’, מילים קלות שנשברו על שפתייך, אך השאירו חור שחור בלב.

    הקשר שלנו שהיה פעם מנורה קטנה שהאירה את דרכי בחושך, כבה פתאום, חושף את החדרים הנסתרים של לבבי, אלו שרק את ידעת להאיר.

    את היית יותר ממטפלת, היית המורה שלי לחיים, בזכותך, למדתי לא רק להכיר את עצמי מחדש, אלא גם לאהוב את החלקים החשוכים שלי.

    הפרידה ממך היא כמו לנטוש בית חם, לא רק בית פיזי, אלא בית של רגשות, של חלומות, של עתיד.

    אני נושאת את הזיכרונות שלנו כמו אוצר, כמו פיסות של עצמי שאבדו. הגעגוע אלייך הוא כמו צלקת פתוחה, פצע מדמם שלא מרפא. הוא מזכיר לי כל רגע את מה שהיה ואיננו, את האפשרות שנגוזלה.

    ***

    ראיתי אותך אתמול, ופחדתי להסתכל עלייך, על העיניים הטובות האלו, פחדתי שיהיו ריקות כמו שברי מראה שמשקפים את השברים שבליבי. הכאב חודר עמוק, כמו סכין חדה שמכרסמת בי מבפנים, ומזכיר לי כל רגע את מה שאיבדתי. הגעגוע אלייך ואלי כפי שהייתי איתך הוא כמו צמא בלתי נגמר, צמא לחום, לנוכחות שלך.

    אני אוהבת אותך, ואולי זה הכאב הזה, הכאב של האובדן, שמזכיר לי את עוצמת האהבה שחשתי כלפיך.

    חני הגיבה לפני 1 שעה, 55 דקות 2 חברות · 1 תגובה
  • 1 תגובה
  • חני

    חשבונאות ויעוץ מס
    חברה
    05/11/2024 ב3:28 pm

    אמאלה

    אני מרגישה כאב פיזי

    איך עומדים בכזה דבר?

    איזה עולם שברירי

    למה עיניים חלולות? קרה לה משהו

Log in to reply.

מעוניינת בפרסום

חשוב: לא כל פרסום מאושר, נא לפרט בדיוק במה מדובר

ניתן לפנות גם במייל ל: [email protected]

מה את מחפשת?

מילות מפתח פופולריות לפי תחומים

ניתן לחפש גם מילות מפתח , תפקידים וכישרון מיוחד שאינם מופיעים ברשימות - "נהגת", "ציור בחול" וכדומה.

דילוג לתוכן