המשך

[חני]

אמאלה

אני מרגישה כאב פיזי

איך עומדים בכזה דבר?

איזה עולם שברירי

למה עיניים חלולות? קרה לה משהו

[משתמש לא ידוע]

פרידה…

זהו נגמר ודי

[שרי הפקות אולפן]

המשך למה זה?

[משתמש לא ידוע]

היה טעות בכותרת.

[שרי הפקות אולפן]

כואב….

[חיה]

בקשר לקטע הזה, וגם לקטע נוסף שעלה פה בזמן האחרון על געגוע למטפלת.

לא הייתי בטיפול אף פעם, ומקווה גם להמשיך להסתדר בלי,

אבל נשמע לי מוזר שאילו התחושות שמלוות כל סיום טיפול.

כלומר, זה נשמע שכדי להתמודד עם פרידה מהמטפלת, על כל הרגשות והתחושות שהיא גוררת, צריך טיפול חדש…

(ובלי קשר לזה- הקטע כתוב יפה ועשיר בדימויים.)

[שרי הפקות אולפן]

פה באמת בנות מוציאות את הכאב בפעמים מסוימות כשהפרידה היא מצד המטפלת ולא המטופלת….

ישנם גם המון סיומים יפים וטובים, שדווקא באים מתוך הרגשת ביטחון ומסוגלות של המטופלת להתחיל לצעוד בשבילי החיים לבדה….

המקרים שהביאו כאן הם באמת קשים מאד, אבל הם גם מקפיצים את האדם בדברים שהיה בטוח שלא יוכל לבד… מנסיון.

[רבקי קליין]

מרגישה את הכאב שלך.

ליבי כואב יחד איתך.

ואם כל זאת יודעת שאם כך את מרגישה כניראה פותחת תלות יתר במטפלת שלך.

ממש שולחת לך חיזוקים וכח לעמוד על הרגליים בזכות עצמך ולא בזכות שום מטפלת.

מה שהיא בנתה איתך לא נעים זה נמצא בתוכך.

שולחת לך כוחות למצוא את עצמך בתוך עצמך וללמוד לצעוד עם עצמך למרות הפרדה.

[משתמש לא ידוע]

זה היה עד לא ממזמן. כל התחושות האלו.

היום כבר זה משהו אחר. כזה:

[לאה כהן]

אבל למה למען השם היא אמרה “זהו ודי”???

הפרידה לא אמורה להגיע ממך??

ולא אמורה להעשות בהדרגה???

זה נשמע סבל שאי אפשר לשאת!

כשהעליתי פעם את החשש מהסיום בפני המטפלת היא אמרה לי שהסיום יבוא כשאני ארגיש מיצוי בתהליך, לא קודם

היא יכולה אולי לכוון ולעודד ולייעץ – אבל החלטה על סיום תבוא ממני

אולי תנסי לחזור לסיים נכון יותר?

[מנגו ❤]

לפעמים נאלצים לסיים, גם אם זה לא הסיום האידיאלי שמטופל מרגיש שזהו הוא משוחרר ולא צריך יותר.

יש לכך כמה סיבות.

[ציפי ל]

כמו אלו סיבות? מה יכול להיות שמטפלת מעיזבה מטופלת ככה באמצע תהליך?

[חני]

אולי סיבות מצד המטפלת

סיבות אישיות

לא חסרות סיבות

זה דיי נדיר אבל יכול לקרות זה מה שמראה שהעולם כ”כ שברירי הבנ”א שהיה בעינייך סמל הכוח אתמול היום יכול להיות בקבר או בבית חולים או ….. בלי סוף אפשרויות

עוד משהו

וזה ממש ממש קשה

ואשמח לשמוע חוות דעת של מטפלת

האם יכול לקרות שמטפלת רואה שהיא לא טובה עבור מטופלת, לא מצליחה להכיל אותה, לא מצליחה להזדהות עם הקושי שלה וכאלו סיבות, האם זה יכול לקרות???

[שולמית אורלנציק]

זהו ודי!

אמירה ממש לא מקצועית!

מטפלת אמורה לערוך תהליך פרידה יחד עם המטופלת

לדבר איתה על הרגשות שלה

איך היא עם זה?

מה יעזור לה להיפרד בצורה טובה?

משהו פה לא נשמע נכון.

[מנגו ❤]

את מאבחנת בלי לשמוע את פרטי המקרה

אולי כן היה תהליך סיום?

חנה הביאה לפה את מה שמרגיש לה

לא את התהליך איך זה קרה.

[משתמש לא ידוע]

הזמן מחליק את הקצוות החדים של הכאב, אבל הוא לא מוחק אותו. הגעגוע אלייך הוא כמו צלקת עמוקה, תזכורת לקשר המיוחד שהיה בינינו.

אני לומדת לחיות עם הצלקת הזאת, להפוך אותה לחלק מהנוף הפנימי שלי. היא מזכירה לי את האישה שהייתי בזכותך, את האהבה הגדולה שחשתי, ואת הכוח שנמצא בתוכי.

אני בונה מחדש את עצמי, אבן על אבן. הבית החדש הזה שונה מהקודם, אבל הוא לא פחות יפה. הוא מלא באור חדש, בתקווה ובצמיחה.

אני מודה לך על כל מה שלימדת אותי, על כל שיחה ועל הזיכרונות היפים שנותרו. את חלק בלתי נפרד ממני, גם אם הדרכים שלנו נפרדו.

אני מאמינה בעתיד טוב יותר, עתיד שבו אהיה שלמה ומאושרת. ואולי, יום אחד, אוכל להסתכל אחורה על התקופה הזאת בחיוך, ולהבין שהיא הייתה חלק הכרחי במסע שלי.

[משתמש לא ידוע]

אןלי אכתוב את זה בדיון חדש…

[שולמית אורלנציק]

חנה, איזה כושר הבעה מטורף!

את ממש משוררת:)

כ”כ יפה מה שכתבת

וזו גם עיצה לכל מי שיש בה געגוע שורף(לאו דווקא למטפלת)

לדמיין את עצמך עוד שנה, איך את מרגישה אז?

מה לקחת איתך מהדמות הזו שנותנת לך כוח היום?

[משתמש לא ידוע]

תודה שולמית