העולם שמחוץ למחלקה / שיר

[מירי]

אומנות!!!

של רגש, של ביטוי, ושל הסתכלות!

[אפרת שטרן]

מרגש,

נותן מבט ישיר אל תוך המחלקה-

אני אוהבת איך שהגדרת את האישפוז.

[אפרת שטרן]

אהבתי גם שאת לא משתמשת בביטויים גרנדיוזים

וסוחטי רגשות יש בזה משהו מאוד כנה ונעים.

זה לא שיר שמצמרר לקרוא,

אבל הוא מאוד משקף.

[שרי הפקות אולפן]

וואו!!!!! איזה מדהים!!!

מבטא כ”כ!!

ה’, תודה שיש אנשים שיכולים להוציא את המחשבות והמסקנות שלהם בצורה כ”כ פשוטה (כביכול) ולהוריד אותם למילים שאדם מבין! פשוט מדהים!

[נועה Noa]

במילה אחת:
עוצמות.

[שירה אלג'ם]

וואו, מדהים ומרגש!!!!!!!!!! תודה על כנות והשיתוף!!!!!!!

[אלמונית אלמוני]

תודה, אני שמחה לקרוא כל תגובה!

[הילה Hila]

כתיבה יפה, עדינה ומביעה כל כך!!

[אסתי כץ]

כל מילה – אמת

וכמה טוב שאת מודעת לזה,

שהסבל הופך את האנשים למיוחדים יותר, למבינים יותר.

את באמת מיוחדת. מרגישים עלייך.

[מרים סולובייציק]

אני איתך בכל מילה שכתבת!

גם אני “בוגרת” מחלקות פסיכיאטריות בכמה בתי חולים,

יש לי גם שיר שיכול להתכתב עם השיר שלך,

אכתוב אותו בדיון נפרד כדי לא לגנוב לך את ההצגה.

שם השיר הוא “שיר למחלקת המטיילים האמיצים”

כמו כן יש לי המון שירים בנושא בריאות הנפש.

כמה טוב לפגוש כאן קולגה מ”אנ”ש”.

(אנ”ש הוא ר”ת אנשי שלומנו-אנשים ששייכים לאותה קהילה/חסידות שלנו

אני כוללת את כל המתמודדים/ות בביטוי הזה.)

התחברתי מאוד לשיר שלך, הוא העלה בי זיכרונות וריגושים.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו אהבתי מאה אחוז נכון

ואני חושבת שצריך להוסיף שזה שיר לא מתוך המחלקה

אלא מתוך החופש מהמחלקה אחרי שיוצאים לחופש לתקופה

ואח”כ חוזרים אז זה פתאום מפיל למציאות מה אנשים המשיכו בלעדינו?!

מה העולם לא נעצר?! מה הספיקו עד עכשיו????

וכשחוזרים שוב למחלקה הסגורה משתגעים מלחשוב מה קורה בחוץ…

וואו אני מעריצה אותך בגדול גם על האומץ של לכתוב את זה בפורום זה

וגם על המודעות הגבוהה שלך לעצמך את בחורה מהממת!!!!!! וחזקה!!!!! תמשיכי כך!!!!!!

אין לי ספק שבקצב הזה עוד תגיעי רחוק ותהיי לתמיכה לכל הנשים המתמודדות סביבך…