העולם שמחוץ למחלקה / שיר

[מירי]

אומנות!!!

של רגש, של ביטוי, ושל הסתכלות!

[אפרת שטרן]

מרגש,

נותן מבט ישיר אל תוך המחלקה-

אני אוהבת איך שהגדרת את האישפוז.

[אפרת שטרן]

אהבתי גם שאת לא משתמשת בביטויים גרנדיוזים

וסוחטי רגשות יש בזה משהו מאוד כנה ונעים.

זה לא שיר שמצמרר לקרוא,

אבל הוא מאוד משקף.

[שרי הפקות אולפן]

וואו!!!!! איזה מדהים!!!

מבטא כ”כ!!

ה’, תודה שיש אנשים שיכולים להוציא את המחשבות והמסקנות שלהם בצורה כ”כ פשוטה (כביכול) ולהוריד אותם למילים שאדם מבין! פשוט מדהים!

[נועה Noa]

במילה אחת:
עוצמות.

[שירה ישורון]

וואו, מדהים ומרגש!!!!!!!!!! תודה על כנות והשיתוף!!!!!!!

[אלמונית אלמוני]

תודה, אני שמחה לקרוא כל תגובה!

[שרית Sarit]

כתיבה יפה, עדינה ומביעה כל כך!!

[אסתי כץ]

כל מילה – אמת

וכמה טוב שאת מודעת לזה,

שהסבל הופך את האנשים למיוחדים יותר, למבינים יותר.

את באמת מיוחדת. מרגישים עלייך.

[מרים סולובייציק]

אני איתך בכל מילה שכתבת!

גם אני “בוגרת” מחלקות פסיכיאטריות בכמה בתי חולים,

יש לי גם שיר שיכול להתכתב עם השיר שלך,

אכתוב אותו בדיון נפרד כדי לא לגנוב לך את ההצגה.

שם השיר הוא “שיר למחלקת המטיילים האמיצים”

כמו כן יש לי המון שירים בנושא בריאות הנפש.

כמה טוב לפגוש כאן קולגה מ”אנ”ש”.

(אנ”ש הוא ר”ת אנשי שלומנו-אנשים ששייכים לאותה קהילה/חסידות שלנו

אני כוללת את כל המתמודדים/ות בביטוי הזה.)

התחברתי מאוד לשיר שלך, הוא העלה בי זיכרונות וריגושים.

[כבי אנרגיות]

וואו אהבתי מאה אחוז נכון

ואני חושבת שצריך להוסיף שזה שיר לא מתוך המחלקה

אלא מתוך החופש מהמחלקה אחרי שיוצאים לחופש לתקופה

ואח”כ חוזרים אז זה פתאום מפיל למציאות מה אנשים המשיכו בלעדינו?!

מה העולם לא נעצר?! מה הספיקו עד עכשיו????

וכשחוזרים שוב למחלקה הסגורה משתגעים מלחשוב מה קורה בחוץ…

וואו אני מעריצה אותך בגדול גם על האומץ של לכתוב את זה בפורום זה

וגם על המודעות הגבוהה שלך לעצמך את בחורה מהממת!!!!!! וחזקה!!!!! תמשיכי כך!!!!!!

אין לי ספק שבקצב הזה עוד תגיעי רחוק ותהיי לתמיכה לכל הנשים המתמודדות סביבך…

[אפרת הלוי]

ריגשת!!!

וכבי,
איזו תגובה יפה…

[מירי כ.]

עם דמעות בעיניים,

והערכה אינסופית,

אתן הגיבורות האמיתיות של החיים!

מעריצה!

[פריידי לינדר]

וואו,

איזו אליפות להצליח לתת מילים לחוויות כל כך עוצמתיות.

דווקא שם לפעמים נעלמות לנו המילים.

ריגשת אותי מאד.

וזה נכון לכל כך הרבה נקודות בחיים שלנו.

תודה ויישר כוח!

[שנית ש]

איזה שיר!כל כך מעודד!

את לא יודעת מה עשית לי…

שאבת אותי אחורה לתוך הזיכרונות

[Sara Amor]

וואו איזה מרגש!

והכתיבה שלך מאד בהירה ומיוחדת!

ובעז”ה שאף יהודי או יהודיה לא יצטרכו עוד לעבור שום סבל שהוא, ושמשיח יבוא כבר במהרה ויגאל אותנו מכל הסבל והמכאוב!

[אלמונית אלמוני]

תודה

איזה כיף לקבל כאלו תגובות:)

אני מצרפת עוד כתיבה שכתבתי לפני יומיים. מקדישה באהבה והערכה לכל מי שעוברת מסע בחייה, גם אם הוא לא קל, ובוחרת להמשיך. ודווקא בימים המסוגלים האלו, נחפש את האור, את התקווה.

מול שלהבת אני עומדת

בוכה ומיוסרת

כאובה וסובלת

מסתכלת על האור

רוצה גם אחד כזה

בתוך החיים של החושך שלי

מחפשת להרגיש טוב

יודעת שמולי דרך

מוכנה להתחיל במסע

אני נופלת לפעמים

מצליחה לקום

נשברת ומדממת מאוד

רוצה כבר להרגיש טוב

אבל הדרך, ארוכה

מלאה במסלולים

יש בה עליות וירידות

יש בה קוצים ופרחים

הדרך להחלמה שלי

ושם,

במסלול שבו אני עכשיו

ברגע זה ממש

מרגישה את הכאב,

מחפשת את האור שמלווה

רוצה למצוא

מייחלת שיגיע

המסע לא ניגמר

אבל אני חזקה

נכון שהיום הייתי מפורקת

הנפש שלי נשברה

היה לי כואב ומייסר

אני חווה את השחור שבמסע,

אבל הוא ארוך, הוא ממושך

יש עוד דברים לפני

וגם שלהבות המרחפות מעלי

שומרות

מגינות

שולחות לי כוחות.

ולוחשות

מילים מלטפות

[מיכל כ]

בס”ד

שלום אלמונית,

קראתי את שתי השירים שלך.. את עוצמתית!!

תודה על מילים חזקות..

וכן, אין ספק שכל התמודדות עושה אותנו טובים יותר ורגישים לזולת!

שה’ יתן לך הרבה כח, שמחה והמון אור לך ולסביבה!

חנוכה שמח!

[רחל ינקלביץ]

מדהימה!

שיר מיוחד.

[מרים סולובייציק]

השיר שלך נגע לליבי מאוד, אני מאחלת לך שתראי כבר רק טוב, ורק טוב וחסד ירדפוך כל הימים.

[רות קליין]

חיזקת אותי

במקומות שמרגישים מלחמת התשה חסרת סוף

אולי לראות את המטרה בלהלחם. לא רק לחכות שיגמר

[מיכל דהרי]

וואו.

שיר שהוא חיים שלמים

ש-ל-מ-י-ם!

ואין לי ספק, שמי שמצליח בחושך לכתוב על האור

עוד יגיע אליו ויסלול את הדרך לכולנו ❤️
שולחת לך חיבוק גדול וכוח!