זה לא היה זה הווה!

[מירי רוט]

כן אבישג, כל כך מביע וכל כך אמיתי……

אני חושבת שמצאתי במקורות שלנו את המושג פוסט טראומה

יש פסוק ……

אתן יודעות מה? מי מנחשת?

נראה אתכן……….

[אבישג]

<div>זה אולי?</div>

“כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל שֶׁבָּא הָבֶל” (קהלת יא’, ח’)

[מירי רוט]

יפה

יש משהו עוד יותר חזק…..

מביע את העצב והתסכול על התופעה………

[מרים סולובייציק]

השיר ממש לטעמי, חריזה בכל ארבע שורות, חריזה משובחת, וקצב ומשקל – פשוט מושלם.

התוכן ממש מדבר אלי, ונהניתי לקרוא את השיר.

בתקווה לימים טובים יותר.

[אפרת ת]

פעם קראתי משהו יפה לא זוכרת בשם מי

(הופיע נראה לי בספר היגדת של ר׳ יענקלה גלינסקי זצ״ל)

שלפני יציאת מצרים הקב״ה הביא לפני כל יהודי את הנוגש שלו

והוא היכה אותו (היהודי את הנוגש) וציווה על כלבו לנושכו ביד ההיא שהיכתה אותו

כדי שלא ישארו עם טראומות.

וזהו ״ביד חזקה״

(בגלל שזה אזור פסח, אני לא מונחת כרגע במקור המדוייק. נראה לי אור החיים זצ״ל)

אותי זה פשוט צמרר

הלוואי שנזכה כולנו כבר לגאולה השלמה הכללית והפרטית!

[אבישג]

תודה מרים!

ומירי אולי תגלי לנו?

[מירי רוט]

הפסוק שחשבתי שהוא מתאר את הפוסט טראומה:

ונסתם ואין רודף…

החויה של פוסט טראומה שכאילו יש משהו , כאילו קרה עכשיו את מה שהם רגילים שוב ושוב

אך זה רק טריגר, זה רק פרשנות, זה רק שחזור……..

והסבל הוא נוראי……

מי מזדהה?

[משתמש לא ידוע]

לצערי אני מזדהה:(

[משתמש לא ידוע]

וואו אבישג את אלופה!!!!

קראתי את זה פעם אחת במייל ששלחת לי

אמרתי וואו נחמד לא קשור אלי

פתאום היום אחרי שגדלתי בעוד תקופה (אל תגלי מתי שלחת לי את זה)

אני ממש מתחברת וממש אוהבת ומסכימה בכל מילה!!!!!!!

[אביגיל כהן]

וואו!
כדאי לשלוח לחברה עם פוסט טראומה, או שמידי עלול להציף?

[מירי רוט]

אף פעם לא תדעי מה יהיה הטריגר שיגרום לה לא לישון בלילה מכאב…….

עם פוסט טראומה צריך ללכת בכפפות של משי ובעדינות גדולה

עדיף להמנע מכל מה שיכול להוות טריגר

[מירי ירום]

וואו.

אבישג, נגעת כל כך נכון ומדויק. ובתור אחת שחווה את תחושות האלה אני יכולה להגיד אפילו, קטנות המילים מלתאר, זה רק דוגמית מהחיים. הכאב, השבר העמוק, הסטרס, ההתקף הבא שאת לא יודעת מתי הוא יבוא, הפלאשבק הבא שיציף אותך פתאום וייקח לך את היום… כל אלו קטנים מלהיכנס במילים. אבל הרגש שעובר דרך המילים, אולי הוא זה שיסביר, מהי פוסט טראומה.

וממחשבה, המילים הבאות נפלטות דרך ידיי, מתנת שמים:

אי- שם, בקודש הקודשים

אי שם, לפני ולפנים

במקומות הכי רגישים

בסדק שבין השברים

בין לילות של סער ובכי

לימים של ערפל ודחי

בין בלבול ותעתוע

לחושך וגעגוע

שם,

בעומק הנפש

שם,

תחת כל הרפש

שם,

במשכן הנשמה

במקום,

שכלום לא יכול לו

מתגלה תמצית האמת

ובתוכה,

האור הנוגֵהַ

כן, גם זה פוסט טראומה.

[אבישג]

וואו, מירי!

נגעת בי עמוק.

השיר שלך נוגה ונוגֵהַ…

יש בו מן בהירות כזאת…

ממש הרגשתי את נקודת האמת…

[מירי ירום]

ברוך השם, אבישג.

באמת, אני חושבת שזה הכח שלנו, לצמוח ולהבין כמה הקב”ה אוהב אותנו ומחכה לנו ולא מנסה אותנו סתם. ובאמת, מהמקום הההוא, כל אחת וה “ההוא” שלה, באשר היא שם, מהמקום הזה לצמוח. כי זאת הדרך, זאת המטרה, ולא סתם נזרקנו, כל אחת אל הניסיון שלה. מישהו מסתכל מלמעלה כל הזמן ומחכה שננצח את הקושי, ונגדיל את כבודו בעולם.

ואנחנו יכולות.